אוניברסיטה ווירטואלת – שעור 551- סוד קיום עולם השפה של האדם הוא הברית

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 551  – סוד קיום עולם השפה של  האדם הוא הברית

      סוד קיום עולם השפה של האדם הוא בכך, שיצירת יכולת שהוענקה לו לברא את השפה, מבוססת על בריתות. בריתות המחיבות את היחידים שכרתו ברית לזכור את השמות שנתנו לעצמים ולפעולות. ההזדקקות לזולת לבריאה זו, היא בסיס המוסר האנושי.  

     יצירת השפה בצורה אפיגנטית, הופכת למכנית, כך האדם שוכח שהוא כרת ברית עם הזולת, שהוא חייב לו, בגין ההזדקקות שלו לשתוף הפעולה.                                                                                         

הבריתות מאפשרות בהמשך את כל סוגי החליפין של האדם המזקיקים אותו עוד יותר זה לזה, ליחס זה לזה, האפשרי על בסיס מוסר.   

      בשעור הקודם שאלנו האם העולם נברא על-ידי 'אומר' או על-ידי 'כח'.

      הקוסמולוגיה התנ"כית היא היחידה שאימצה את 'דעת', שפה כאמצעי בריאה באמצעות בריתות, כפי שראינו, ההזדקקות של היחיד לזולת שאתו כרת האדם ברית למען לזכור את השמות שהוענקו לעצמים, פעולות הוא בסיס המוסר האנושי. אבל האדם שבצורה אנומלית הוענקה לו יכולת השפה, בגלל המכניות של היצירה שלו, גם אינו רוצה בה, כיוון שהיא בוראת עולם ערטילאי, והאדם רוצה ברצף, הוא רוצה בעולם מוחשי.

     ההתנגדות לשפה יוצרת החלה כבר אצל היוונים הקלאסיים, הם עדיין לא היו מודעים למחשבת התנ"ך. אנו מוצאים בדיאלוג קרטילוס של אפלטון את סוקראטס המתנגד לשפה יוצרת בטענה שהערכים הם פרי רוחו הנצחית.

       היוונים הקלאסיים האמינו בעולם נצחי, באדם נצחי, על כן ראו גם את הערכים כחלק מהנפש הנצחית, הם התנגדו להרקליטוס שטען שהעולם נמצא בזרימה, כך ראו את השפה הערטילאית כאילו מאשרת את השקפתו של הרקליטוס על עולם זורם.

       מאחר שהיוונים הקלאסיים התנגדו לשפה הערטילאית ככלי יוצר, יש להבין את שאול הטרסי מיסד הנצרות שהחטיא את משל 'עץ הדעת', ברצותו בדומה ליוונים עולם רצוף, נצחי. על כן אין לראות את שאול הטרסי כמחדש נטיה אנושית הסולדת משפה ערטילאית, אלא כממשיך נטיה ארכיטיפית, כפי שזה היה אצל היוונים.

      ההתנגדות הזו לשפה הערטילאית כיוצרת בהמשך גרם לכך שצאצאי העברים זוהו עם הכתוב במשל 'עץ הדעת' ובפרק א' של ספר בראשית, בתקופה שהעברים כבר שכחו את פילוסופית השפה שעצבה את מחשבת התנ"ך.

       אנו עדים לכך שנטיה אנושית זו לרצות בעולם רצוף, נצחי, רצון בעולם מוחשי לא ערטילאי, שליט עד היום הזה, שאפילו הנומינליסטים האנגליים שהזדהו עם חלק מעקרונות התנ"ך, וגם חסידי קלווין שאף הם אימצו חלק מעקרונות התנ"ך, לא השתחררו מהחרם ששאול הטרסי הטיל על משל 'עץ הדעת', לא אימצו בחזרה את פילוסופית השפה שעיצבה את מחשבת התנ"ך.

     עובדה זו שהעולם הנוצרי לא השתחרר מהחרם ששאול הטרסי הטיל על משל 'עץ הדעת', גרם לכך ועדיין גורם לכך, שפילוסופית שפה לא התפתחה, והאדם ממשיך לחשוב שהשפה היא נתון כמו הראיה, לא יצירה אנושית.

      מאחר שזוהי נטיתו של האדם הרוצה בעולם רצוף נצחי, מוחשי,      צריך להסביר לנו שהמדע עדיין סבור שכוחות פועלים ביקום, לא אינפורמציה. אבל בעיקר נטיה זו של האדם יכולה להסביר לנו איך  השקפת עולם כמו ההשקפה הלותרנית, התקבלה.

      ההשקפה של לותר ברפורמציה התגבשה לקוסמולוגיה לפיה השטן בעל הכח שליט בעולם, שטן שניצח את ישוע, שבשורתו לא התגשמה.

      אנו צריכים להבין את התופעה הזו כפרי פחדו של האדם מעולם ערטילאי של השפה, אמונתו ש'כח' ישנה את המציאות.

    הבאנו כאן דוגמה קיצונית את הקוסמולוגיה של לותר על משילות השטן בעל כח. השקפה שקיבלה יתר תוקף על-ידי המשורר גיתה, שהמחיז את תיאולוגית לותר ביצירצתו 'פאוסט', וביצירה זו הוא אפילו שלל את השפה כראשית, במקומה העמיד את ה'מעשה'.

       תופעות קיצוניות אלו לא מובנות לאלו העוסקים בשפה, לא מודעים שסלידה מעולם ערטילאי מוביל להשקפות קיצוניות, כמו הקוסמולוגיה הלותרנית.

       אבל אם אנו בודקים אפילו השקפות עכשויות שעדיין רואים בשפה נתונה, לא שפה הנוצרת על-ידי בריתות, חוסר ההבנות אצל האדם על עולמו האנושי מתבררות.

        הרי שפה נתונה חסרה את אותם העקרונות שאנו מוצאים במשל 'עץ הדעת', עיקרון ה'הבדלה', השלמה עם קיום אנושי קצוץ.

        כפי שראינו עקרונות אלו של משל 'עץ הדעת' נדחים על-ידי האדם שלא מוכן להשלים עם קיום קצוץ, גם אם חיים נצחיים לא מתגשמים.

     כאשר לותר בזמן הרפורמציה הגיע למסקנה שהבטחות בשם ישוע לא התגשמו, הוא לא חזר למשל 'עץ הדעת' שהוחטא על-ידי שאול הטרסי, הוא הקצין עוד יותר, רצה בעולם מוחשי של השטן, שטן בעל כח.

     אפילו חסידי קלווין שבהבדל מלותר חזרו לחלק מעקרונות מחשבת התנ"ך, לא ביטלו את החרם של החטאת משל 'עץ הדעת' על ידי שאול הטרסי, לא חזרו לתובנות משל זה שהשפה היא יצירה   פרי אינפורמציה ערטילאית, שהשפה היא פרי בריתות.

      היחידי מבין הנומינליסטים האנגליים שהבין משהו מפילוסופית השפה הוא הובס, שיצר את המדינה ה'לויתן', מדינה מבוססת על , הסכם בין בני אדם, על בריתות, אבל גם הוא הבין את פילוסופית השפה רק חלקית.

     כבר הזכרנו את ניוטון, בהזדמניויות אחרות, שאימץ חלק ארי ממחשבת התנ"ך, הוא הודה שמה שהתגלה לעתיקים, לא מובן לו ולא לבני דורו.

     מאחר שניוטון לא הבין את פילוסופית השפה תורתו על גרויטציה היא פרי משיכת כוחות. למרות מסקנותיו אלו הוא לא צלח להסביר מדוע כוחות אלו נמשכים זה לזה.

       ברור אם אנו חוזרים לפילוסופית השפה, פילוסופיה אינטואיטיבית לא מפרטת, פוסחת על שלבים, אזי אנו יכולים להבין, שהאינפורמציה היקומית השובה את האנרגיה המפוזרת ומעצבת אותה לישויות, ישויות אלו נמשכות זו לזו כיון שהן פרי בריתות, לא כוחות.

      רק הבנת האינפורמציה היקומית, אינפורמציה ערטילאית, היוצרת ומעצבת ישויות על-ידי בריתות, יכולה להסביר לנו את התנהגות הישויות שעוצבו על-ידה.

      הסרבנות האנושית להשלים עם היות עולמו פרי אינפורמציה ערטילאית, מקשה על הבנת התנהגות הישויות.

    האדם השבוי במשאלות לא מודע לעובדה שחוקי הקיום לא משתפים אתו פעולה, לא הופכים את חייו לנצחי, לא שתפו פעולה עם בשורתו של שאול הטרסי, לא שתפו פעולה עם הקוסמולוגיה של לותר על משילות השטן בעל הכח.

     האדם הוא פרי מתת אנומלית, מתת שפה, אינפורמציה אנרכית, אינפורמציה הכופה על האדם את חוקיה, את הבריתות.

      אינפורמציה אנרכית זו יוצרת את עולמו הלשוני של האדם על-ידי בריתות שהיחיד כורת עם הזולת לזכור את השם שנתן לחפץ, לפעולה. חוקים אלו של האינפורמציה האנרכית, השפה כופה על האדם משא ומתן בכל מעשיו, הוא לא מקבל דברים מ'עץ השפע', הוא מוכרח ליצור דברים יחד עם הזולתים.

      האדם שלא מודע, או לא רוצה לראות את עולמו פרי אינפורמציה אנרכית ערטילאית, לא מבין מדוע משאלותיו שהוא טוה למיתוסים לא מתגשמים. ןמאחר שמשאלותיו של האדם לא מתגשמות הוא יוצר מיתוסים חדשים, מבטל ישנים, מקווה שאלו יתגשמו.

      האדם אינו נותן לעצמו דין וחשבון שהחלפת המיתוסים עם הבטחות של גאולה, גורלם יהיה כמו של קודמים, לא יתגשמו.

     אם האדם היה מבין שהוא פרי אינפורמציה אנרכית, ערטילאית,

אנומלית, היה משלים עם חוקיה, חוקים המלמדים שהאדם צריך ליצור את עולמו, את צרכיו בשתוף פעולה עם הזולת, הזקיקות לזולת, יסוד המוסר, היה משפר את  עולמו.

     האדם שאינו משלים עם המתת האנומלית שהוענקה לו, סובב בעולמות של אשליות, חושב תמיד שאם ישנה את משאלותיו עולמו ישתפר. הפתרון היחידי להטבת חיי אדם להשלים  עם המתת האנומלית לנהוג לפי חוקיה, חוקים של שתוף פעולה עם הזולת.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 550 – האם העולם נברא באמצעות כח, או ב'אומר', אינפורמציה

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 550 – האם העולם נברא באמצעות   כח, או ב'אומר', אינפורמציה

            בשעור הקודם דיברנו על כך שניוטון לא הבין מדוע הכוחות בגרויטציה נמשכים זה לזה. הזכרנו את העובדה שלאבות העברים התגלו רזי השפה, בגין נסיבות מיוחדות שבהם הם נמצאו כתוצאה, מראשית תולדותם, יציאתם מ'אור', מרכז תרבות שומרי.

      אבל כאן בשעור זה אנו רוצים לעמוד על עובדה שלפי רוב הקוסמולוגיות העולם הוא פרי 'כח', בהבדל מהקוסמולוגיה של התנ"ך מניחה שהעולם הוא פרי 'דעת', פרי שפה, פרי אינפורמציה.

     למען להצביע על עובדה זו לעיל, אנו רוצים להשוות שתי קוסמולוגיות שנוצרו בערך באותו הזמן, הקוסמולוגיה המזופוטמית, 'אנומה אליש', והקוסמולוגיה בפרק א' של ספר בראשית.

       לפי הקוסמולוגיה 'אנומה אליש', האל הצעיר מרדוך, במלחמתו עם אלת הראשית 'תיאמת', אחרי נצחונו עליה, הוא בורא את העולם מגופה המנוצח, לאדם  הוא מיעד תפקיד של שרות לאלים.

     אם אנו משווים קוסמולוגיה זו ב'אנומה אליש' לקוסמולוגיה שבפרק אי של ספר בראשית, אנו עדים לבריאה מסוג אחר מזו של מרדוך. בקוסמולוגיה זו של פרק א', האלוהות יוצאת מהאין, בוראת את העולם שהנו 'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, אנרגיה מפוזרת, היא בוראת אותו באמצעות 'אומר', שפה, אינפורמציה.

      הקוסמולוגיה היוונית הקלאסית בכלל האמינה בעולם נצחי לא נברא. אנו בהמשך נחזור לאמונה זו של היוונים והקשר שלה לנצרות.

      אבל טרם נחזור לנצרות ברצונינו כאן להזכיר קודם, שהלותרנים, חסידי לותר, רצו לעשות דהלגיטימציה למחשבת התנ"ך, טענו שהיא תולדה של השקפות אחרות, התעלמו מהעובדה שהקוסמולוגיה התנ"כית שונה לגמרי מקוסמולוגיות אחרות שהזכרנו.

    הלותרנים עשו את הדהלגיטימציה הזו למחשבת התנ"ך, כיוון שהם בעקבות לותר, שהמליך על העולם את השטן, חזרו לאמונה שהעולם הוא פרי 'כח', כוחו של השטן, גם אם לא יצרו קוסמולוגיה דומה לזו שאנו מוצאים ב'אנומה אליש', אבל עולם כוחני הסתבר משלטונו של ה'שטן', שאותו לותר המליך על העולם. עולם כוחני גם הסתבר מ'דרמת' פאוסט של גיתה, דרמה שהיתה המחזה של תיאולוגית לותר, שגם בה מפיסטו שליט באמצעות כח, באמצעות מאגיה.

    החזרה של לותר לשליט בעל 'כח', מצביעה על כך שהאדם מעדיף יקום פרי כח על יקום ערטילאי, פרי 'אומר', פרי שפה, אינפורמציה.

      אמנם ניוטון  לא האמין בתיאולוגית לותר, הוא האמין ב'השגחה', אבל פילוסופית השפה בתשתית מחשבת התנ"ך לא היתה מובנת לו. על כן באופן ארכיטיפי הוא האמין ביקום שבו כוחות פועלים, לא היה מודע להשקפה התנ"כית של יקום פרי 'דעת', 'אומר', אינפורמציה.

     העובדה שגם בדומה לניוטון, חסידי קלווין, שאף הם האמינו בהשגחה, למרות עובדה זו העולם המדעי המערבי דיבר על כוחות הפועלים ביקום, לא היו מודעים לאינפורמציה פועלת, עד לגלוי ה- DNA במחצית המאה הקודמת.

      למרות גלוי זה של ה-DNA, העולם המדעי לא השתחרר לגמרי מהאמונה שביקום פועלים כוחות, ועדיין לא חזרו להשקפה שאנו מוצאים במשל 'עץ הדעת' ובפרק א' של ספר בראשית שהעולם הוא פרי אינפורמציה, אינפורמציה השובה אנרגיה מפוזרת ויוצרת את הישויות.

       כבר בשעור הקודם פתרנו את חידת ניוטון שלא הבין מדוע הכוחות, כוחות הגרויטציה, נמשכות זו לזו. הסברנו שלפי ההשקפה התנ"כית  ביקום הפועל לפי אינפורמציה, הישויות המעוצבות על-ידי האינפורמציה, לפי חוקי הברית, ברית אמצעי של אינפורמציה, והישויות שנוצרו מאינפורמציה  נמשכות זו לזו.

       פסחנו בראשית הדיון בשעור זה, ששאול הטרסי מיסד הנצרות, מרד בהשקפה התנ"כית, החטיא את משל 'עץ הדעץ', משל המכיל את יסודות השפה, רזי יסודות אלו שהתגלו לאבות העברים ביוצאם מאור. החטאת משל 'עץ הדעת' על-ידי שאול הטרסי, נגרם על-ידו ברצותו לחזור להשקפה היוונית על עולם  נצחי, האמין שהאלוהות בגין קורבנו של ישוע, תשנה סדרי עולם, תבטל את קיצוב חיי אדם, לפי משל 'עץ הדעת'. בצורה זו הנצרות בטלה את ההשקפה התנ"כית על עולם מונהג לפי אינפורמציה, לא לפי כח.

      גם אלו שחזרו לעקרונות התנ"ך, כמו ניוטון, כמו חסידי קלווין, לא הבינו את פילוסופית השפה שבתשתית מחשבת התנ"ך, בצורה ארכיטיפית חזרו להאמין ביקום שבו פועלים כוחות, לא אינפורמציה.

      ומדוע אנו מכנים את הנטיה הזו של עולם המדע להאמין ב'כח', כנטיה ארכיטיפית, אנו סבורים שקל יותר לאדם להאמין ב'כח' מוחשי פועל מאשר להאמין באינפורמציה ערטילאית.

    אותה סיבה המנחה את האדם להאמין יותר ב'כח' מוחשי, מאשר באינפורמציה ערטילאית היא גם מאחורי האמונה האנושית עד היום הזה להאמין בשפה 'נתונה' כמו הראיה, לא לראות את השפה האנושית פרי יצירת האדם. האדם תמיד מעדיף דברים מוחשיים על דברים ערטילאיים.

      למרות נטיה זו של האדם לדברים מוחשיים, הוא אינו מודע לעובדה ש'כח' לא יוצר, כח הוא סטטי, כח יוצר רק בהנהגת אינפורמציה.

       אותו דחף אנושי המוביל אותו להאמין ב'כח' המוחשי', כיוון שהוא פוחד מערטילאיות של אינפורמציה, מוביל אותו גם לשאף לחזור לכוליות, שאיפה מיסטית.

       האדם פוחד מקיומו הערטילאי, הוא תמיד שואף לחזור למוחשיות, כוליות היא מוחשית יותר מעולם ערטילאי של שפה, של אינפורמציה.

      שאול הטרסי שמרד במסורת אבותיו, אמונה שלהם בעולם פרי שפה, אינפורמציה, רצה בעולם יווני נצחי, מוחשי.

       העולם האנושי מתחלק בין אלו המאמצים  בעולם הערטילאי, בצורה פרקטית, או אלו הרוצים לחזור לכוליות המוחשית, שלמעשה

היא שלילת קיומו, הרי בכוליות אין מקום לאדם.

      האדם מרוב רתיעתו מעולם ערטילאי, רצונו לחזור לכוליות המוחשית שולל את קיומו.

     אנחנו רואים שקיומו של האדם מתחלק משתי נטיות קוטביות, רצון למוחשיות, לכוח, רצון לחזור לכוליות מוחשית מצד אחד, והשלמה עם עולם ערטילאי בצורה פרקטית, מבלי להתעמק בסיבות, או כמו מקרה מחשבת התנ"ך שהשלימה עם עולם לשוני ערטילאי.

      התכחשות האדם לעולמו הערטילאי מצביע על כך, שהוא לא בודק את שאיפותיו למוחשיות, מוחשיות כח, מוחשיות כוליות.

       אם נבדוק את השאיפה ל'כח' כאמצעי מועדף, כאמצעי מאחורי היווצרות היקום, ניווכח ש'כח' כאמצעי, לא יוצר. אבל גם אם נבדוק 'כח' כיוצר את היקום, ניווכח שגם במקרה זה, אמצעי זה לא תקף. ראינו שניוטון לא צלח להסביר מדוע כוחות הגרויטציה נמשכות זו לזו. כח זקוק תמיד לאינפורמציה מוליכה, כח הוא סטטי.

     ה'גרויטציה' שניוטון דיבר עליה היא פרי אינפורמציה, אינפורמציה המוליכה את ה'כח' הסטטי.

      אשר לכל השאיפות המיסטיות לחזור לכוליות, חכמי המיסטיקה אף פעם לא נתנו את דעתם על העובדה שבכוליות האידיאלית שלהם מקומם נפקד, בכוליות אין קיום אנושי.

       האם חכמי הדורות נתנו את דעתם על כך שהם פרי אינפורמציה, אינפורמציה ערטילאית. האם הם נתנו את דעתם שכל עולמם הוא פרי אינפורמציה, אינפורמציה כמו ה-DNA , אינפורמציה מקובעת, היוצרת את גופינו, שעולמם כולו הנו פרי אינפורמציה לא מקובעת, אנרכית, שהם יוצרים אותו, שהם מוחקים אותו לפי רצונם.

       אם עולמו של האדם לא היה פרי אינפורמציה לא מקובעת, אנרכית, האדם לא היה יכול במחי יד אחת למחוק עולם זה שהוא יצר, ליצור עולם חדש עם משאלות חדשות.

    האם חכמי הדורות שאלו איכה עולם פרי כח, כמו העולם המזופוטמי נמחק, איכה עולם נצחי נמחק, כפי שהעולם היווני נמחק על-יד הנצרות.

    האדם באמצעות אינפורמציה לא מקובעת, אנרכית, מדי פעם יוצר מיתוסים חדשים, ומוחק את המיתוסים הישנים.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור549 – הסודות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 549 – הסודות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור

       כבר הזכרנו כמה פעמים שאבות העברים, אברהם ומלויו שיצאו מאור, הלם פגישתם עם תרבויות שונות מתרבות השומרים, גרם להם לטראומה, טראומה המגלה תובנות רדומות. אבל בחזרה זו על מה שכבר ציינו, המטרה להתיחס להמצאתו של ניוטון, המצאת ה'גרויטציה'. למעשה אנו כאן לא מתדינים עם ההמצאה הגדולה של ניוטון את הגרויטציה, אלא לסיכומו של המצאתו, בטענה שאין לו פירוש, הבנה מדוע הישויות נמשכות זו לזו, מה הן הכוחות בהן שהן נמשכות זו לזו, המניעים אותן.

      לניוטון לא היה הסבר להמצאתו, כיוון שהוא לא היה מודע לתופעת ה'אינפורמציה', או ל'דעת' שאנו מוצאים במשל 'עץ הדעת', ובפרק א' של ספר בראשית. ידיעות אלו שאנו מוצאים בתנ"ך, הושכחו, כאשר שאול הטרסי מרד במסורת אבותיו, רצה בדומה ליוונים באמונה שהם האמינו, אמונה ביקום רציף, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על עולם בתנועה.

     שאול הטרסי מיסד הנצרות החטיא את משל 'עץ הדעת', העולם הנוצרי עד היום לא כפר בקביעתו, אפילו לא הנומינליסטים האנליים שחזרו במידה רבה לעקרונות התנ"ך, לא חסידי קלווין, למרות שקלווין אף הוא חזר לרוב עקרונות התנ"ך, אבל לא חזר לפילוסופיה הלשונית הנמצאת במשל 'עץ הדעת', שהוחטאה על-ידי שאול הטרסי.

     ניוטון עצמו חזר לעקרונות התנ"ך, לאמונה בהשגחה, אבל לפי הכרזתו הוא, הוא הבין שלקדמונים, כוונתו היתה לאבות העברים,  התגלו דברים שהוא ובני דורו לא מבינים.

     ובכן, ניוטון לא הבין את הכוחות בישויות המקיימות גרוויטציה.

      ואם אנו חוזרים לסודות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור, סודות שהתגלו להם כתוצאה מ'טראומה' שחוו בפוגשם תרבויות שונות מהתרבות השומרית שהיו רגילים אליה, גם עם הסתיגויות, טראומה שגלתה להם תובנות רדומות, ננסה להסביר מה שנחסר מניוטון להבין, להבין את כוחות הגרויטציה, כיוון שלא הבין את פילוסופית השפה שבתנ"ך.

       אם נקדים את הנאמר בפרק א' של ספר בראשית, שהוא למעשה השלב השני בהתפתחות פילוסופית השפה, נוכל להסביר מה שנבצר מניוטון להבין.

      ובכן, בפרק א' של ספר בראשית אלהים יוצא מהאין, ואחרי יוצרו את השמים ואת הארץ, הוא ב'אומר', אינפורמציה, מבדיל ויוצר מה'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, אנרגיה מפוזרת, את הישויות.

       במשל 'עץ הדעת', נאמר שהזוג הראשון אדם ואשתו, אוכלים את פרי 'עץ הדעת', את 'דעת', דעת המבדילה. כתוצאה מהאכילה של 'דעת', הם מבדילים את עצמם, הרי רכשו מהפרי את יכולת ה'הבדלה', נעשים 'מודעים' לעירומם. בהזדמנות זו, אלהים מידע אותם שאסור עליהם לאכל מ'עץ החיים'. ובכן הזוג הראשון שהפך למודע, האלוהות מידע אותם על האיסור מלאכל מ'עץ החיים', מידע אותם שחייהם קצובים.

       אנו רואים מהמשל 'עץ הדעת', אם אנו לעת עתה פוסחים על שלבי ביניים, שהפרי 'דעת', אינפורמציה, מידעת את הזוג הראשון שחייהם קצובים. ידיעה זו על קיצוב חיי הזוג הראשון, או האדם. בשלב השני של התפתחות פילוסופית השפה, בפרק א' של ספר בראשית, נוסף לשלב ההבדלה, שלב 'אומר' אינפורמציה, או דעת, שלא רק מבדילה, היא יוצרת מה'תוהו ובוהו', אנרגיה מפוזרת' ישויות.

       אם אנו נפרש את האמירות המצומצמות בתנ"ך, ונאמר שאותה 'דעת' לא רק מבדילה, היא יוצרת ישויות מה'תוהו ובוהו', ז.א. היא שובה אנרגיה מפוזרת לתוך אינפורמציה, או גופים מעוצבים על-ידי אינפורמציה.

       עכשיו נשאלת השאלה הקרדינלית, האם אנרגיה מפוזרת זו, שנשבתה לתוככי ישויות מעוצבות על-ידי אינפורמציה, משלימה עם גורלה? הגרויטציה של ניוטון מוכיחה לנו שהאנרגיה בתוככי הגופים שעוצבו על-ידי האינפורמציה, מורדים בשובים שלהם, רוצים להתאחד עם האנרגיה המפוזרת, שממנה הופרדו. מרד זה של האנרגיה המפוזרת באינפורמציה, הוא אותו כח, המהווה את הגרויטציה, שניוטון לא היה מסוגל להבין, כיוון שהוא חסר היה את ההבנה של אינפורמציה השובה אנרגיה מפוזרת.

      אי  הבנתו של ניוטון תקפה עד היום הזה, למרות שבמחצית המאה הקודמת התגלה ה-DNA, אינפורמציה מקובעת היוצרת את גופינו.

      אנחנו רואים שלקח לעולם המערבי  אלפי שנים ולגלות אינפורמציה בצורת ה-DNA. גלוי זה עדיין חלקי בלבד. המדע המערבי עדיין לא מודע לתפקיד האינפורמציה המעצבת את הישויות. לא נאמר בשום מקום, מה קרה אחרי ה'מפץ הגדול', השתחררות האנרגיה, איך מאותה אנרגיה מפוזרת נוצרו גרמי השמיים.

      אבל מה-DNA אנחנו יכולים לעמוד על אופן פעולת האינפורמציה. ה-DNA, אינפורמציה מקובעת, מעצב את גופינו, אחרי שמסופקת לו אנרגיה בצורת אוכל. אם אנו חוזרים למשל 'עץ הדעת', ניווכח, שנאמר שם שהזוג הראשון באמצעות 'דעת', אינפורמציה, יוצר על-ידי 'משגל' גנים, את הצאצאים, יוצר את שרשרת הדורות.

      ה-DNA מבצע את אותה פעולה כמו 'דעת'. הגוף שלנו מעוצב על-ידי ה-DNA, השובה את האנרגיה, אוכל, המסופק לו, יוצר גנים, משלח אותם לגוף חדש הממשיך את השרשרת. אחרי שהוא מלא את תפקידו, האנרגיה מתמרדת, ה-DNA ששבה את האנרגיה, מתפורר, הגוף חוזר להיות אנרגיה מפוזרת.

      הגוף שלנו, המעוצב על-ידי ה-DNA, המיקרוקוסמוס, משקפת את המקרוקוסמוס. אינפורמציה, ה-DNA שובה אנרגיה, יוצרת את גופינו, האנרגיה, כח, שהנו גרויטציה, מתמרדת, מפוררת אינפורמציה, וזו חוזרת להיות אנרגיה מפוזרת.

        מחשבת התנ"ך בהבדל מתורת הגרויטצה של ניוטון יצרה את תורת ה'בריתות', בריתות המקשרות בין הישויות שעוצבו על-ידי 'דעת', אינפורמציה. היא, מחשבת התנ"ך לא הזכירה מרידות של אנרגיה, במקום זה קובעת שהיסודות כרתו בריתות, ולכן הן נמשכות זו לזו.

      ניוטון לקח תופעה אחת מהבריאה, את תופעת ה'גרויטציה', גרויטציה המכונה במחשבת התנ"ך כ'ברית' בין הישויות, ברית הגורמת להן משיכה זו לזו. ניוטון  פסח על שלב עיצוב הישויות, שלב עיצוב הישויות על-ידי 'דעת' ממשל 'עץ הדעת'.

    מחשבת התנ"ך כולה מבוססת על שלבים בלי הפעלת כוח. אלהים בורא את העולם ב'אומר', אינפורמציה בדרכי שלום, מבלי להפעיל כח.

      אנו יכולים להשוות את הבריאה בפרק א' של ספר בראשית לבריאה במיתוס 'אנומה אליש' ה'מזופוטמי', לפי מיתוס זה האל הצעיר מרדוך, בורא מגופה של תיאמת אלת בראשית, אחרי שהוא בכח ניצח אותה, את העולם.

      ניוטון שפסח על שלבי הבינים של בריאת העולם, התרכז ב'גרויטציה', מבלי להבין מה שמחשבת התנ"ך הבינה, שהישויות שעוצבו על-ידי 'דעת', נמשכים זו לזו. המשיכה של הישויות לפי תורת הבריתות לא מוגדרת בתנ"ך כתוצאה של משיכה בכח.

     עולם הגרויטציה הכוחנית של ניוטון הוא עולם מכני שאפילו לא סיפק אותו. לפחות כך הוא התבטא לפני מותו, שלמרות שהוא כנער ששיחק באבנים מלוטשות על שפת הים, העולם על חוקיו נשאר חידה בעיניו.

     אם ניוטון היה מבין את פילוסופית השפה של התנ"ך, מקבל את השלבים לפיהם עולם זה פועל, מקבל את תורת ה'בריתות' של

התנ"ך, תורה לפיה היסודות נמשכים זה לזה כיוון שכרתו ברית ביניהם, העולם היה נראה בעיניו יותר שלו, לא מכני, לא כוחני.

      הקוסמולוגיה התנ"כית היא היחידה שבה הישויות מתנהגות לפי בריתות, לא בכוחנות, לא בצורה מכנית.

      התובנות שהתגלו לאבות העברים יוצאי אור כתוצאה מ'טראומה', גלו להם גם קוסמולוגיה הרמונית פרי 'דעת', דעת מעצבת את היקום באופן של הסכמים, לא בכוחנות נוסח מרדוך.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 548 – 'דעת' ממקור חיצוני, 'דעת' המבדילה

  • אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 548 – 'דעת' ממקור חיצוני, 'דעת' המבדילה.
  • –                 אלו העוסקים בשפה, עד היום לא צלחה להסביר את תופעת השפה, כיוון שלא אימצה את תובנות משל 'עץ הדעת' ש'דעת', השפה, ממקור חיצוני, הבנה אינטואיטיבית, שחסרו לה מושגים מאוחרים. לכן הדעות נמסרו בצורה מטפורית בלבד. המשל מידע אותנו גם ש'דעת'  מבדילה.
  • –               האדם החושב במושגי רצף, קשה עליו להשלים עם העובדה שהשפה היא ממקור חיצוני, לא חלק מגופו, ולכן לא רציפה, הוא חושב אותה כנתונה,  כמו הראיה, שבמעשה אף היא ממקור חיצוני, פרי הפוטונים.
  • –             המידע ש'דעת' 'מבדילה', עיקרון זה 'הבדלה', איפשר את פיתוח פילוסופית השפה התנ"כית, בהמשך, שוב רק בצורה מטפורית בלבד,.
  • –               מדוע אנו מדגישים את העובדה שהמשל מידע אותנו ש'דיעת' מבדילה? בהדגשה זו ש'דעת' מבדילה לפנינו מקור תובנת המתת האנומלית. יכולת ההבדלה, מבדילה את האדם משאר הברויים על כדור הארץ הקטן שלנו.
  • –              ומדוע הדגשת העובדה ש'דעת' 'מבדילה' חשובה, כיוון שהאדם רוצה 'רצף'. קשה לאדם הנוטה לרצף להשלים עם העובדה שחוקי הקיום קוצצים ברצף, שהקיום כולו מבוסס על קיצוצים ברצף.
  • –              אבל המתת החשובה ביותר של 'דעת', היותה מבוססת על עיקרון ההבדלה, היא העובדה, ש'הבדלה' זו מאפשרת את ה'מודעות', מודעות שהאדם עד היום הזה מתקשה להסביר אותה.
  • –              בקשיים האנושיים להסביר את התופעות הפשוטות, שאת עקרונותיה אנו מוצאים כבר במשל 'עץ הדעת' היא, שהאדם מבצע את חוקי השפה בצורה מכנית, צורה מכנית המשכיחה ממנו את חוקי השפה, חוקי שפה הנכפים עליו למען ביצועם.
  • –              אנו תוהים היאך האדם אינו שואל את השאלות הראשוניות המתבקשות ממנו, מה מבדיל אותו משאר הברויים על כדור הארץ.
  • –             האדם אינו שואל את השאלות הראשוניות המבדילות אותו משאר יצורי כדור הארץ, כיוון שהרצון ל'רצף', מעוור אותו.
  • –               עלינו גם להניח שההתעקשות האדם ל'רצף' נובע מאי יכולתו של האדם להשלים עם העובדה שחייו קצובים, הוא מצפין פחד זה מקיצוב, ופחד זה בהמשך מעוור אותו, או אפשר להגיד שפחד זה מדחיק ממנו אפשרות להתמודד עם חוקי הקיום.
  • –              אם טענות אלו תמוהות, מספיק אם נזכיר את העובדה  שהיוונים הקלאסיים חשבו את העולם נצחי, חשבו את האדם נצחי, חשבו את היקום רציף, התנגדו לתורתו של הרקליטוס על זרימת היקום.
  • –              מספיק גם אם נזכיר ששאול הטרסי מיסד הדת הנוצרית, שאול הטרסי זה שמרד במשל 'עץ הדעת', החטיאו, רצה בדומה ליוונים רצף, אפילו רתם את האלוהות שתשנה סדרי עולם בגין קורבנו של ישוע.
  • –              עולם נוצרי, שעקרונותיו תקפים עד היום הזה, מאמין עד היום  הזה שישוע גאל את העולם ממוות.
  • –               ואם מחולל הרפורמציה לותר כפר באמונה שישוע גאל את העולם ממוות, הוא המציא אלוהות חדשה, שקווה ממנה לישועה, קיווה שהשטן שניצח את ישוע, יבטיח לו את מבוקשו.
  • –                 העולם הפרוטסטנטי שהושפע מתורת קלווין, שחלקית חזר לעקרונות התנ"ך, לא שם לב במשך ארבע מאות שנה שנוצרה דת חדשה לותרנית בשלטון השטן.
  • –             קשה להסביר את העיוורונות האנושיים, קשה להסביר אותם אם מתעלמים מכך שהאדם מונהג על-ידי יכולת  'הדחקה', מונהג על-ידי 'משאלות'.
  • –                אנחנו חוזרים ומנסים להסביר את העקרונות הראשוניים האלו של התנ"ך, שכבר במקומות אחרים הסברנו. הסברנו איך התאפשרו התהוותם, למען להדגיש את שני העקרונות, עיקרון ש'דעת' מ'מקור חיצוני', עיקרון, ש'דעת' 'מבדילה'. היום קל יותר להסביר עקרונות אלו אחרי גילוי ה-DNA, אינפורמציה המעצבת את הישויות. ובמדה מסוימת כתוצאה מגלוי זה, התהוותה  התובנה על היות יסוד ה'אינפורמציה', המעצבת את הישויות, ואינפורמציה זו היא חיצונית, אינפורמציה זו מבדילה.
  • –               התובנה שאינפורמציה חיצונית מעצבת את הישויות, מאפשרת גם לסתור את הדעות שהשפה היא נתון, שהשפה הנה חלק ממוחינו.
  • –              אבל אנו יכולים על פי הממצאים החדשים גם להעלות על הדעת שכפי שהאינפורמציה היקומית קוצצת באנרגיה ויוצרת את הישויות בשוביה את האנרגיה המפוזרת, כך 'דעת' יוצרת את עולמו  הלשוני של האדם על-ידי הבדלות.
  • –               התחלנו את דיונינו בכך שמשל 'עץ הדעת' מעלה שני עקרונות, את עיקרון היות 'דעת', השפה, האינפורמציה, ממקור חיצוני, עיקרון שני ש'דעת' מבדילה. נשאלת השאלה מדוע עיקרון ההבדלה של 'דעת' חשובה.
  • –              ובכן, עיקרון ה'הבדלה' של דעת סותרת את כל הפילוסופיה היוונית על היות היקום רציף. הרי העיקרון היווני על היות היקום רציף, אינו מאפשר יצירה, בכלל ברצף קיום לא יתכן. היוונים בהתעקשותם על רצף, מנעו מעצמם המשכיות, הרי ברצף אין תנועה, הם מנעו מעצמם תנועה. תנועה אפשרית רק אם קיימת הבדלה, תנועה אפשרית רק אם נוצרים חללים בין הישויות.
  • –               כל חכמי המערב, אלו שקלסו את המחשבה היוונית לא הצביעו על העובדה שמחשבה זו סתמה מעצמה יכולת תנועה, יכולת המשכיות.
  • –             עובדה זו שחכמי המערב לא הצביעו על עובדות אלו, אל יפליא אותנו, הרי הנצרות התבססה על המחשבה היוונית, על העיקרון שלה על 'רצף'.
  • –                רק הבדל אחד הפריד בין המחשבה היוונית לבין המחשבה הנוצרית, שזו האחרונה השאירה את ספר התנ"ך כספר מקודש, שכביכול מכיל בסיס לאמונה בישוע.
  • –               ברור שספר התנ"ך עם כל עקרונותיו סתר את העקרונות היווניים.
  • –               על כן עלינו להזכיר מחדש את דבריו של הרופא, הפילוסוף, גלן, במאה השניה של הספירה, גלן זה שקבע שהמח הוא מרכז החשיבה, לא הלב, כפי שהדורות שקדמו לו האמינו, גלן זה שכבר הזכרנו אותו במקומות אחרים.
  • –             גלן זה שהיה יווני במוצאו ולא היה נוצרי, טען בדרך אגב, שהנוצרים קלטו את עיקרון 'רצון חופשי' מפרק א' של ספר בראשית, בו האלוהות בוראת את העולם מרצונה החופשית.
  • –             גלן היווני שהכיר את המחשבה היוונית, ידע שהם האמינו בעולם נצחי לא נברא.
  • –              ובכן, מחשבת הנצרות שהתבססה על המחשבה היוונית, שמיסדה שאול הטרסי מרד במשל 'עץ הדעת', החטיא אותו, בכל זאת הכירה עקרונות שונים מאלו של היוונים, כפי שגלן ציין.
  • –               ואם המחשבה היוונית שהאמינה ברצף, שהאמינה בעולם לא נברא, נעצרה, הרי היא יצרה את הגיאומטריה, מדידת הרצף, המחשבה הנוצרית לא יכלה להתעלם לגמרי מעקרונות התנ"ך, ואלו לאט לאט חדרו לתוכה.
  • –              ומה היתה משמעות חדירת עקרונות תנ"כיים למחשבה הנוצרית, עקרונות אלו שלא היו לגליים, בצורה לא לגלית שלהם השפיעו על המחשבה הנוצרית.
  • –              הזכרנו את הערתו של גלן, שהנוצרים אימצו את עיקרון 'רצון חופשי', מפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית. ומה משמעות או מה קשר 'רצון חופשי', לעיקרון ה'הבדלה'? עלינו להקדים ולהסביר שאמונה ברצף, אמונה ברצף פירושה שהעולם הוא דטרמיניסטי. הרי ב'רצף' אין צורך בהפעלת 'רצון חופשי'.
  • –               ובכן, משל 'עץ הדעת' אינו מזכיר את עיקרון 'רצון חופשי', אבל ברור, שלהבדיל אי אפשר בלי 'רצון חופשי'. משל 'עץ הדעת' פוסח על שלבים משניים, מתרכז ביעוד האחרון החשוב, 

    לכן משל 'עץ הדעת' אינו מזכיר את עיקרון 'רצון חופשי',    שבלעדיו אי אפשר ל'הבדיל'.

  • –              ובכן אנחנו רואים, שהקביעה של המשל ש'דעת' מבדילה', בהכרח מקבעת, שלמען פעולה זו יש צורך ב'רצון חופשי'. אם גלן העיר שהנוצרים אימצו את עיקרון 'רצון חופשי' מפרק הבריאה, הוא התעלם מהעובדה ש'רצון חופשי' הוא כבר בסיס משל 'עץ הדעת'
  • –             אנחנו רואים ששתי הקוסמולוגיות, התנ"כית וזו של היוונים, עם עקרונות שונים שהסתברו מראית העולם בצורה שונה, הובילו לתוצאות שונות. המחשבה התנ"כית הובילה להשקפה דינמית, בעוד שההשקפה היוונית הדטרמיניסטית עצרה את העולם. המשך בדיונים נוספים. .
  •  

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור – 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 547 – מה הלקח מיצירת פצצת האטום?

     מעטים האנשים הקוראים ביוגרפיות, למען לדעת על סיבות של פעולות דמויות, שעמדו מאחורי מעשים מכריעים בתולדות האנושות.

     כל סגת פצצת האטום החלה עם פרסום של איינשטיין את הנוסחה המפורסמת שלו, 'אנרגיה שוה מסה כפול מהירות האור ברבוע' בשנת 1905.

      מהביאוגראפיה של איינשטיין מאת וולטר אייזקסון, אנו למדים (עמ' 605) שכאשר באו אליו המדענים פיזיקאים, בשנת 1939, שלמדו בגרמניה, יהודיים ממוצא הונגרי, שהיו פליטים, סילרד, וויגנר וטלר, שפחדו שהגרמנים עלולים לפתח פצצת אטום, הסבירו    לאיינשטיין על ביקוע האורניום, שאפשר ליצור ממנו פצצה אימתנית, איינשטיין המופתע מפירוט המדענים, הכריז:' אני בכלל לא חשבתי על זה'.

      ובכן, איינשטיין בכלל לא חשב שמנוסחתו המפורסמת תוביל ליצירת פצצה אימתנית. איינשטיין ראה בנוסחתו המפורסמת, ניסוח מתמטי של שויון בין אנרגיה ומסה, הוא לא חשב שהניסוח המתמטי  מסמל את כמות האינפורמציה הנדרשת לשבות אנרגיה, ולהפוך אותה למסה.

     טעותו של איינשטיין, סמלה את עולם המדע מאז היוונים, שראו במתמטיקה מהות, ולא אמצעי מודד כמויות ומרחקים בלבד, כפי שעד היום מדענים ופילוסופים עדיין חושבים על זמן כמהות, ולא מודד בלבד של התרחשויות.

       איינשטיין פעל לפני גלוי ה-DNA, במחצית המאה הקודמת, הרי הוא נפטר בשנת 1955, טרם מודעות תפקיד האינפורמציה התפשטה, אחרי הגלוי של ה-DNA.

    בהבדל ממתמטיקה שאינה מהות, אינפורמציה בדומה ל-DNA

היא מהות, יוצרת ישויות.

   הפיזיקאים סילרד, טלר וויגנר כבר ידעו מהתפתחות שלבים בפיזיקה, שאפשר להפריד, להפקיע, בין האנרגיה, במקרה של אורניום, לבין האינפורמציה ששבתה אותה. שחרור האנרגיה משבייתה  באינפורמציה, יכולה ליצור פצצות אימתניות.

    ידיעות אלו היו גם ידועות לפיזיקאים גרמניים כמו הייזנברג, ממציא תורת האי וודאות, שקיבל על כך פרס נובל.

      המדענים היהודיים האלו פחדו שאם גרמניה תפתח פצצה כזו, היא תוכל להשתלט על העולם, להרוס אותו. לכן פנו לאיינשטיין שיזהיר את ממשלת ארה"ב על סכנה כזו ולהקדים וליצור את הפצצה.

       הקדמה זו באה רק למען להוכיח שאיינטיין ומדענים אחרים לפני  גלוי ה-DNA, לא היו מודעים לתפקיד האינפורמציה המעצבת, את הישויות ואת גרמי השמים. היא מבצעת את זה, בשוביה אנרגיה מפוזרת והפיכתה למסה או לישויות כמו גרמי שמיים.

     היוונים שלא העניקו לשפה תפקיד יצירה, ראו במתמטיקה מהות, ,  ולא אמצעי מסדיר סדר בכמויות, מודד מרחקים. ומאחר שהעולם המערבי, הנוצרי היה פרי המרד של שאול הטרסי, שמרד במשל 'עץ הדעת', והושפע מהמחשבה היוונית על קיום נצחי. הוא גרם לכך, שהנצרות שהיתה פרי המרד הזה שלו, מרד במשל  'עץ הדעת', בסיס פילוסופית השפה, עולם מערבי, מדעניה, קבלו את האמונה המוטעית של היוונים  בתפקיד המתמטיקה, ראו בה מהות.

     העולם הנוצרי שהושפע מדעות יווניות, לא ידע על תפקיד האינפורמציה במחשבת התנ"ך, שתחילתה במשל 'עץ הדעת', משל מודע לכך, ש'דעת', שפה, אינפורמציה יוצרת. הוא לא ידע על כך, כיוון ששאול הטרסי החטיא את המשל הזה. בהמשך, בשלב השני של התפתחות פילוסופית השפה התנ"כית, שעל בסיסה נוצר פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, וגם על כך לעולם המערבי לא היה מידע.      

    בפרק הבריאה הזה, פרק א' של ספר בראשית, האלוהות יוצאת מהאין, ב'אומר', שפה, אינפורמציה, יוצרת את הישויות מה'תוהו ובוהו', במינוח עכשוי, מאנרגיה מפוזרת.

      ובכן, מחשבת התנ"ך הקדימה את העולם המערבי, המדעי, בידיעה  שהישויות, המסה, שבויות באינפורמציה.

      לכן אפשר לסכם במשפט פרדוקסלי, שמה ש'משה ידע, איינשטיין לא הבין'.                                                                                                                        אם אנו מיחסים את יצירת פרק א' של ספר בראשית למשה, פרק ההופך להקדמה ל'עשרת הדברות', משה ידע על אינפורמציה מעצבת את היקום, בעוד שאיינשטיין כתוצאה מהירושה היוונית, לא הבין שנוסחתו המפורסמת: 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור בריבוע', מלמדת שהנוסחה המתמטית מצביעה על כמות אינפורמציה השובה אנרגיה והופכת אותה למסה. מכאן  הכרזתו של איינשטיין,: 'לא חשבתי על זה', תגובתו על פירט הפיזיקאים איך אפשר לפרק אנרגיה משבייתה באינפורמציה.

      ובכן, פצצת האטום היא פרי יכולת לשחרר את האנרגיה השבויה באינפורמציה, שחרור היוצר פצצה.

      כל האמור לעיל, מטרתו לחזור לתובנה העילאית במשל 'עץ הדעת', שהקדים את עולם המדעי המערבי בתובנה על אינפורמציה המעצבת את היקום, הבנה שאיפשרה את יצירת פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, שהעולם המערבי לא התיחס אליו כפרק מדעי פילוסופי, התיחס אליו רק כעדות דתית. אי התיחסות זו לפרק הבריאה, כתוצאה של מרד שאול הטרסי, גרם להשכחת פילוסופית השפה שבתנ"ך.

    למרות גלוי ה-DNA, העולם המערבי חסר עדיין את התובנות הנמצאים במשל 'עץ הדעת', ובפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית.

      ההתעקשות המערבית לראות את השפה כחלק מהמח, כנתון, מהניירונים, ולא פרי 'דעת', דעת חיצונית, שהנה חלק מהאינפורמציה היקומית המעצבת את הישויות מהאנרגיה המפוזרת, מקשה על עולם זה להבין את ה'מודעות', מודעות המאפשרת לאדם להתבונן על היקום החיצון.

      לפי הביוגרפיה הנ"ל של איינשטיין, הוא האמין בתורת שפינוזה על היות היקום 'פנתאיזם', פנתאיזם שלא משאיר לאדם 'רצון חופשי'. ואם האדם חסר 'רצון חופשי', היאך הוא יכול להתבונן על היקום מסביב. כנראה שאיינשטיין איש המדע המהולל, לא שאל את עצמו, כיצד הוא יכול היה להתבונן על היקום מחוצה לו, להגיע לתוצאות מדעיות.

      ובכן, איינשטיין היה תוצר המחשבה המערבית, מחשבה פרי המרד של שאול הטרסי, עובדה שמנעה ממנו לשאול במה האדם שונה מישויות אחרות על כדור הארץ, החסרות שפה. איינשטיין אפילו הוסיף על העדר קושיה זו, את העובדה של שלילת 'רצון חופשי',  מתורת שפינוזה.

     איינשטיין, לפי הביאוגראפיה הנ"ל, הבין שבשללו 'רצון חופשי' הוציא אותו מעדת היהודים.

    לאדם יכולת ה'הדחקה', יכולת השוללת ממנו להתיחס למציאות שלא תואמת את משאלותיו, שוללת ממנו תובנות. כנראה שאיינשטיין המהולל, אף הוא היה קורבן ה'הדחקות', לא שאל שאלות לא רצויות.

     פצצת האטום, שהנה פרי שחרור אנרגיה שבויה באינפורמציה, מלמדת שמהות היקום היא האינפורמציה, או לפי משל 'עץ הדעת' 'דעת', לא מתמטיקה, שרק מסדירה סדר בכמויות, המודדת מרחקים, מתמטיקה אינה 'מהות', כפי שהיוונים חשבו, כפי שאנשי מדע חשבו לפחות עד לגלוי ה-DNA. דברים שהיו ידועים למחשבת התנ"ך הושכחו על-ידי המרד של שאול הטרסי.

     האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות בשובייה אנרגיה מפוזרת, נוהגת לפי חוקי הבריתות, לא לפי כללים מתמטיים. האינפורמציה הזו המעצבת את הישויות פועלת לפי חוקי בריתות, כפי שגם השפה שלנו פועלת לפי בריתות.

      עולמינו מורכב מישויות נפרדות, ישויות נפרדות הנמשכות זו לזו. ב'גרוויטציה' לא כוחות או אנרגיה נמשכות זה לזה, אלא ישויות שהן אינפורמציה.

     ה- DNA, אינפורמציה מקובעת, היא אלגוריתם, אלגוריתם הנותן הוראות לאנרגיה שהעובר צורך איך להתפתח.

      האינפורמציה היקומית הנה אלגוריתם, הוראה המצביעה איך לשבות אנרגיה מפוזרת למען ליצור ישויות, מסה, גרמי שמים, ואלו לפי חוקי הבריתות נמשכים זה לזה.