אוניבריצירה לפי סיטה ווירטואלית – שעור 18 -יצירה לפי היוונים היא פררוגטיבה של האלים בלבד

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 18 – יצירה לפי היוונים היא פררוגטיבה של האלים בלבד

     יוצאי מצרים שיצרו את המשלים הפילוסופיים של התנ"ך מרדו בירושה המצרית מבלי להזכיר את זה, אפילו מרדו בכתב המצרי, עובדה שהם השתמשו בכתב כנעני פיניקי ולא בכתב ההיארוגליפים המצריים, על כך נדון בהמשך, כאשר נדון בהרחבה על המשלים הפילוסופיים של התנ"ך. אבל התרבות המצרית לא השפיעה על התרבות המערבית, כיוון שההיאגרופילים פוענחו רק בראשית המאה- ה19 על-ידי שמפוליון.

      אבל התרבות המערבית היא במידה רבה המשך התרבות היוונית, ביחוד זה היה כך בתקופה החדשה בגרמניה. למען להבין תופעות יש צורך תמיד להשוות תרבויות שונות, בלי השואה כזו אי אפשר להבין את השוני. העובדה שיהודים אחרי המפגש עם התרבות היוונית לא ביררו מה מבדיל את תרבותם מזו האחרונה, גרם אצלם לבלבול.

     אנחנו נדון בכמה עקרונות יווניים מול עקרונות תנ"כיים, למען לעמוד על ההבדל המהותי בין שתי התרבויות. ובכן, אם היוונים האמינו בעולם נצחי, לא היה להם צורך בשפה בוראת. אנחנו רואים כבר אצל  אנכסימנדר, אחד הפילוסופים הקדומים, שהוא רואה ב'הבדלות' האדם מהכוליות 'חטא', שהעונש עליו הוא שהכוליות מחזירה אותו לחיקה. אם מישהו מפקפק בהשפעת המחשבה היוונית על השליח פאול, מספיק להוכיח את ההשפעה הזו, אם נסתמך על הפרגמנט הזה מפילוסופית אנכסימנדר. ברור שאם הבדלות מהכוליות היא חטא, האכילה מעץ הדעת המעניקה לחוה ואדם יכולת להבדיל בין טוב לרע, להבדיל בין הדעת, ההכרה, לבין הגוף, הוא חטא, ניכור הוא חטא.

        אבל אנו יכולים לראות בצורה יותר ברורה את האמונה היוונית שיצירה היא פררוגטיבה של האלים מהטראגדיה של פרומתיאוס של איסכילוס. חצי-אל זה פרומתיאוס נענש על-ידי זאוס על כך שהוא העניק לאדם את כלי האש. ובכן, כלי זה, האש, מאפשר לאדם ליצור דברים. פרומתיאוס איפשר לאדם להסיג את זכויות האלים.

      אבל אריסטו אמר דברים יותר מפורשים. בספרו 'פואטיקה', הוא אומר שהאדם הוא חקין בלבד, לא יוצר דברים חדשים. דבריו אלו של אריסטו מעוררים תהיה. האם יצירות ספרותיות נמצאות ביקום? האם ערכים ומוסדות נמצאים ביקום? אריסטו כבר הסתמך על רבו אפלטון שראה ביצירה אנושית חקוי לאידיאות הנצחיות.

      ברור שהכרזות כאלו סותרות את המציאות היוונית עצמה, הרי עם זה יצר, יצר הרבה מאד. הסיבה לפרדוכס זה היא שהיוונים נחרדו מעולם לשוני ווירטואלי, עולם לשוני נעלם, רצו דברים מוחשיים. להיות חלק מהטבע נראה בעיני היוונים עדיף מאשר להיות בעולם לשוני ווירטואלי. ברור הוא שפחד כזה מעולם לשוני מתבטל אם מקבלים את העקרונות התנ"כיים שהעולם כולו הוא פרי שפה, אם מקבלים את מדע האינפורמציה של היום, שאף הוא רואה את העולם פרי אינפורמציה, אם מקבלים את מדע ה'נפץ הגדול', שמזים את האמונה היוונית על עולם נצחי לא משתנה.

      אריסטו יוצא בשצף קצף נגד הרקליטוס על קביעותיו שהעולם נמצא בהשתנות מתמדת. אריסטו רצה אפילו לעצור את הזמן Nunc Stans . גם האמונה בנצחיות העולם שאריסטו האמין בו סותר את דבריו של הרקליסטוס על השתנות מתמדת.

     עולמו של האדם הוא עולם בתוך עולם, עולם ווירטואלי לשוני, הנוצר כיוון שלאדם הוענקה אוטונומיה מוגבלת, רצון חופשי יחד עם השפה הבוראת, עולם שבו נוצרות ישויות פרי השפה, שאינן בנמצא ביקום האלם.

     על דברים אלו אפשר לקרא בספרי: 'קוסמולוגי ושפה', 'בראשית היה הדבר – האומנם?', 'האדם בורא את עולמו'.