אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 20 – מוסר אורגני, מוסר הטבע
לפני שנדון מהי מאגיה, עלינו קודם לברר מה משמעות 'העדר רצון חופשי', שלותר רצה בו. ראינו שהיוונים בכלל לא הכירו את המושג הזה. ומדוע רצה לותר בחיים ללא 'רצון חופשי'? ראינו שלותר טען שהוא ממשיכו של השליח פאול, במידה מסוימת כן, רק שהאחרון קיווה לשנויים אפוקליפטים, שינוי סדרי עולם, לותר כבר לא האמין בכך.
מבלי להודות בכך לותר חזר לארכיטיפ היווני, רצון להיות חלק מהטבע, להיות אורגני. ראינו שאפלטון רצה במדינה אורגנית, רצה במעמדות אוטוכטוניים, ילידי האדמה ממתכות שונות. אם אנו עוזבים את המטפורות של אפלטון, על היות המעמדות במדינה שלו ילידי האדמה, פרי מתכות שונות, אזי עלינו לחזור לדברים היסטוריים. אפלטון היה מעריץ של ספרטה האגרסיבית, הלוחמנית, העדיף אותה על עירו אתונה הדמוקראטית. אם כך, הרי אפלטון עם כל הפלפולים שלו, רצה מוסר של הטבע, שאותו ביטא קליקלס בדיאלוג גורגיאס. לפי קליקלס לחזק זכויות רבות יותר מאשר לחלש.
במשל קין הבל האחרון נרצח, כיוון שאלהים העדיף אותו. במציאות יכול להיות שקין היה החזק, הבל היה החלש, אבל בתור יצור לשוני הוא טען שאלהים העדיף אותו, לכן לא קיבל את מרות קין והאחרון הזה רצח אותו. הרי אצל החיות החלשות יותר נכנעות לחזק ולכן לא נרצחות. אפשר לראות ביומרות החלש הלשוני שהוא מועדף, את הסיבות לרצחנות האנושית. החזק הורג את החלש המתימר להיות בעל זכויות ולא מקבל את מרותו.
המוסר החדש הזה שלותר יצר על-ידי שלילת הרצון חופשי, החזיר אותו למוסר של הטבע, החזק הוא בעל זכויות יתר. דבר זה מיד התבטא בכך שהוא שסה את הנסיכים החזקים באיכרים החלשים שמרדו וביקשו זכויות. ההתחלה הזו צריכה ללמד אותנו על ההמשך. בסוף ימיו לותר כתב ספרי שטנה נגד היהודים שאנשי הרייך השלישי השתמשו בהם. אחד הספרים נקרא :Von den Juden und ihren Luegen . ובכן, היהודים שהנם מיעוט, מחוסרי כח ממשי, מעיזים לחשוב שהם העם הנבחר, אינם מסכימים עם דעותיו. לכן יש לגרשם, להשמידם.
ובכן, את כל האנטישמיות אפשר להסביר על בסיס זה של התנגשות בין שני מיני מוסר, מוסר הטבע, האורגני שבו לחזק זכויות יתר, לבין המוסר הלשוני שזכויות נקנות במעשים טובים. יהודים לשוניים תובעים לעצמם זכויות למרות שהם מחוסרי כח ממשי. יהודים נאחזים בספר התנ"ך המקודש כטריטורית- על ולא נכנעים לתכתיבים של החזקים.
ההיסטוריון צ'ריקובר לפני שנים כתב מאמר בירחון 'מולד', שאנטישמיות לא היתה קיימת כל עוד יהודים ישבו בארצם. משה יוצר הפילוסופיה הלשונית, הבין שכמו במקרה של מחשבות, אידיאות, שיש לגבות אותן במעשים, כך במקרה של קוד תרבותי מסוים, יש לגבות אותו בטריטוריה. משה למד שהעברים, שכנראה היה להם קוד תרבותי מסוים, אבל לא טריטוריה, שועבדו. יהודים אחרי חורבן בית שני, שהתפזרו בגולה לא הבינו את חכמתו של משה.
על נושאים אלו אפשר לקרא בספרי: 'השורשים התיאולוגיים של הרייך השלישי', 'אושוויץ כממלכת פאוסט', 'קוסמולוגיה ושפה', 'בראשית היה הדבר – האומנם?', 'האדם בורא את עולמו'.
אוניברסיטה ווירטואלית - פלוסופית השפה 
תגובות
הגישה של צ'ריקובר שקושרת בין הגלות לאנטישמיות, ומופיעה גם אצל אבות הציונות, לא היתה מספיק מודעת לאנטישמיות ההלניסטית, שקדמה לגלות והשפיעה מאד על האנטישמיות הנוצרית.
האמונה שהגלות היא הסיבה לאנטישמיות ראתה בציונות פיתרון לאנטישמיות – רק ישובו היהודים משבעים גלויות לארצם, והאנטישמיות תיעלם כלא היתה.
היום אנחנו יודעים הרבה יותר על האנטישמיות בעת העתיקה, וגם חכמים הרבה יותר לגבי הקשר בין ציונות לשנאת ישראל.
לענת, אתמל עניתי לך באריכות, משום מה זה נעלם מהמסך. אם תרצי תגובה נוספת תודיעי לי. רבקה