וניברסיטה ווירטואלית – שעור 21 – מאגיה

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 21 – מאגיה

     הזכרנו את השימוש בכלי המאגיה ע"י פאוסט ומפיסטו. במציאות כלי המאגיה הוא עתיק, כימי היות האדם יצור לשוני.

      ננסה להסביר את הופעת הכלי הזה, איזה צורך הוא ממלא. ובכן, האדם הלשוני עושה שימוש בכלי השפה שהוענק לו ע"י האבולוציה, הוא עושה שימוש באוטונומיה המוגבלת ורצון חופשי מוגבל, שהוענק לו. אבל האדם שהוא מרדן, אינו מסתפק במה שכלי השפה מעניק לו, הוא רוצה יותר, יותר חיים, שליטה על שרירותיות הקיום. העובדה שכלי השפה אינו יכול לחוקי הקיום, למוות, שהוא בסיס הבריאה, לשרירותיות, גורם לאדם אכזבה מרה, מכאן הזלזול שלו בכלי זה.

     האדם המאוכזב מחפש אמצעים להכריח את חוקי הקיום, הוא רוצה שהם יענו לו, הוא רוצה להיות ריבון. מאחר שהשפה אינה יכולה לספק לאדם את משאלותיו הוא מנסה לחזור לכלי הכח, פתרון שני שהוא יוצר נוסחאות מעוותות של השפה, השבעות, וחושב שבעזרתן יוכל להכריח את חוקי הקיום להעתר לו.

      אנחנו מוצאים ב'ספר המתים' של המצרים העתיקים נוסחאות מאגיות, השבעות, או נוסחאות שבהן השפה עוותה, למען להיעזר בהן לעבור את המכשולים לעולם הבא, עולם חלופי, שלשם נודדת הנשמה. אבל למצרים היה עוד אמצעי מאגי, השם, שלפי דעתם הכיל את כוחם. בכתבים הפירמידיים הפרעונים מאימים על האלים שהם יודעים את שמם, לכן ינצחו אותם. לפי אחד המיתוסים האלה איזיס בעורמה מגלה את שמו של האל 'רה' בצורה כזו היא משתלטת עליו.

     הדורות המאוחרים לא הבינו את ה'דבר' השני מתוך עשרת הדברות, שבו נאסר להשתמש בשמו של האלוהות לשוא. ובכן, באיסור זה יש התנגדות לנוהג המצרי להשתמש בשם אלוהות ככלי מאגי. לא הבינו את האיסור הזה בעשרת הדברות, כיוון שהמשלים של התנ"ך שמרדו בתרבות המצרית, לא הזכירו את העובדה הזו. בספר במדבר פרק כ"ג, 23 , נאסר 'נחש' ו'קסם' בישראל.

     ברור שבהקשר הפילוסופיה התנ"כית שראתה את העולם כטוב, נברא ע"י אלוהות מיטיבה, לא היה מקום ל'מאגיה', נסיון לכפות על הקיום שינוי סדרי עולם, להלחם באלוהות ע"י שימוש בשמו.

      הנסיון של האדם המורד בגורלו, שהוא מוותי, גורם לכך שהוא רוצה לחזור לשלב מוקדם יותר של האבולוציה, לשלב שהאמצעי שלו היה כח, ולא שפה הדורשת ממנו משא ומתן, חליפין, כריתת בריתות. לאדם תמיד נדמה שאמצעי כח הוא יותר יעיל. לכן הוא גם רוצה לחזור למוסר 'טבע', שלפיו שימוש בכח הוא לגיטימי.

      ראינו שאפילו פילוסוף מהולל כמו אפלטון רצה לחזור למוסר טבע, כך רצה גם קאנט, בצורה אחרת, בטענה שמוסר פנימי עדיף על המוסר הלשוני התנ"כי. קאנט לא ידע שמוסר פנימי מתוכנת, משותף לאדם ולחיה, שמשאלה כזו פירושה נסיגה לשלב התפתחותי נמוך יותר, שלב שבו האמצעי היחידי הוא 'כח'.

     משום מה הצעות אלו של פילוסופים אלו נראים בעיני בני אדם כעדיפים, כיוון שמוסר לשוני הדורש משא ומתן, חליפין, כריתת בריתות, הוא מייגע, ומוסר מבוסס על כוחנות נראה בעיניו עדיף.         

      אנו לא יכולים להוכיח אם המאגיה של השם הועיל לפרעונים להתגבר, לנצח את האלים, האם ההשבעות שאנו מוצאים ב'ספר המתים', העביר את נשמות המתים לעולמות חלופיים. אנחנו יכולים רק להתיחס לדברים קיומיים היסטוריים. וכאן ברור שהמאגיה של פאוסט-מפיסטו לא הועילה לרייך השלישי להשתלט על העולם. אנחנו רק יכולים להגיד שגם ההבטחות האפוקליפטיות של השליח פאולוס על שינוי סדרי עולם לא התגשמו. גיתה בדרמת פאוסט אומר שהמאגיה של המכשפות לא שונה מהטכסים הדתיים, כמו, למשל, המיסה הקאתולית. הוא רק לא מוסיף שאלו ואלו לא מועילים.

      ואולי בהקשר זה כדאי להביא את דבריו של הפילוסוף וולטיר, שבסוף היצירה שלו 'קנדיד', מסכם שכל מה שהאדם יכול לעשות הוא לנטע גן. ועל כך יש להוסיף שכל מה שכלי השפה מאפשר לאדם הוא לשפר את חייו, ליפות אותם, ליצור לעצמו נחמות. יתרונות שאין לחיות, יתרונות שחזרה לטבע לא מספק.

      מספיק לקרא את תשובת אלהים לאיוב בסוף הדרמה. יש אזהרה לגיבור לא למרוד, שעליו להשלים עם הנתונים הקיומיים, שגורלו שפר על גורל החיות, שהוא יכול להתחיל מחדש. ובאמת איוב מתחיל את חייו מחדש, זוכה לאריכות ימים. אריכות ימים לפי משל עשרת הדברות הוא השכר למקיים את עקרונות משל זה.                                    

     על נושאים אלו אפשר לקרא בספרי: 'אושוויץ כממלכת פאוסט', 'השורשים התיאולוגיים של

הרייך השלישי', 'קוסמולוגיה ושפה', 'בראשית היה הדבר – האומנם?', 'האדם בורא את עולמו'.

 

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ענת פרי  ביום 30 במרץ 2008 בשעה 12:37

    נדמה לי שהאמירה של וולטיר בקנדיד, שמנוסחת כדרכו בהמעטה אירונית, היא אמירה מאד חזקה.

    ה' הוא זה שנטע גן בעדן מקדם, ואם האדם יכול לנטוע גן, פירושו, לעניות דעתי, שאדם יכול לברוא גן עדן לעצמו בכוחות עצמו, וזה הרבה יותר מאשר רק לשפר את חייו.

    בתקוה שאני אכן מבינה את כוונת וולטיר. על פי היכרותי עם הפרשנות הכריסטולוגית קשה לי להבין אחרת.

  • רבקה  ביום 31 במרץ 2008 בשעה 8:36

    לענת, אינני יודעת אם וולטיר התכוון ליותר מאשר מה שאני מבינה. לפי דעתי האדם בסך הכל יכול לשפר את חייו. זוהי גם תשובתו של אלהים בסוף יצירת איוב, שאל לו לאיוב למרוד, עליו לעשות שימוש ביתרונותיו על החיות, לשפר את תנאי חייו ולהתחיל מחדש, אם קורים לו אסונות.חכמים יחסו את כתיבת יצירת משל איוב למשה, כיוון שגם הוא חשב שהאדם יכול לשנות את תנאי חייו, לצאת מעבדות לחופש.בהבדל ממסקנות החכמים, אני כתבתי מאמר בו אני טוענת שיצירת איוב נכתבה ע"י נשים. רבקה

  • ענת פרי  ביום 31 במרץ 2008 בשעה 12:35

    אצל וולטיר יש גישה מאד חתרנית, שמתארת בעצם את הבריאה האלוהית ככישלון, ורומזת שהאדם, אם הוא מוכן להתעלות מעל הקטנוניות של העיסוק במעמדות ובייחוס ובשאר ירקות, יכול ליצור דברים בעלי ערך.לכן יש שרואים בו את החילוני הראשון, למרות שמעולם הוא לא היה חילוני.

    לכן אני חושבת שהפרשנות שלי נכונה, אבל אינני בטוחה בכך, כי בוולטיר יש משהו מאד חמקמק שמלגלג גם על מעריציו.

    אני מבקשת שתתני כאן הפנייה מפורטת למאמר שלך על איוב.

  • רבקה  ביום 1 באפריל 2008 בשעה 10:13

    לענת, מאמרי בשם בנות איוב, הופיע ב'מאזנים, בשנת 2000, בחודש יולי. הטענה שלי שאיזכור שמות בנותיו של איוב מרמז על כך שהן חברו את היצירה. כנראה שהן השתמשו גם בחומר מן המוכן, השיחות של הרעים נראים עתיקים. העובדה שהיצירה מתרחשת בארץ עוץ, מלמדת שהמחברות לא רצו להתגרות עם הממסד. הרי ביצירה יש זלזול בהקרבת קורבנות, אלו לא מועילות לאיוב, השטן בתחילת היצירה צוחק לאדם הרוצה לשנות סדרי עולם על ידי שוחד קורבנות. נוסף לכך יש לשים לב לכך שאין שום איזכור של גבורה, ההפך הבנות מתוארות כיפות, ערך חיים קיומיים, הן גם מקבלות ירושה של אביהן, דבר לא מקובל. תשובת אלהים לאיוב מכילה השקפה קיומית עם אפשרויות להנות מחיים בעולם הנגלה בלבד. אני כאן נותנת קצור של המאמר, כדאי לקרא אותו. שלחתי את מאמרי זה לנשים, לא קיבלתי מהן תגובות. כנראה שנשים לא מבינות את החשיבות שנשים חכמות היו צריכות להסתיר את קיומם, כתבו את היצירה הגדולה ביותר.רבקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: