אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 24 – יצירת עולמות חלופיים – האדם-האל

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 24 – יצירת עולמות חלופיים – האדם-האל

      ראינו כבר שהאדם הלשוני אינו משלים עם משך קיום קצוב שחוקי הקיום קוצבים לו. הוא רוצה יותר חיים, הוא רוצה שליטה על שרירות הקיום, הוא רוצה להיות ריבון, להכתיב לחוקי הקיום את משאלותיו, כמובן דבר זה לא מתאפשר לו. אבל האדם הלשוני יכול ליצור באמצעות כלי השפה דברים ווירטואליים שכבר הזכרנו, הוא יכול ליצור ערכים, מוסדות, ספרות, אבל בעיקר האדם יכול ליצור עולמות ווירטואליים חלופיים לעולם הנגלה, שלשם הנשמה, כפי שהאדם מכנה את הכרתו הלשונית, נודדת אחרי כליון הגוף.

       בעולמות חלופיים, ווירטואליים אלו האדם הוא ריבון, הוא יוצר אותם לפי משאלותיו, מחוקק חוקים לפי משאלותיו. ברור שלא האדם הבודד יוצר את העולמות הווירטואליים החלופיים, אלא הקהילה. היצירות הווירטואליות תלויות באמונה של הקהילה. אם הקהילה לא ערבה לאמונה בעולמות חלופיים הן נמוגות. חברה חילונית שלא מאמינה בעולמות חלופיים בשבילה הן לא קיימות.

      בכלל כל היצירות הווירטואליות תלויות באמונה של קהילה בהן. זוהי הסיבה שבמשך ההיסטוריה דתות התחלפו. קהילות חדלו להאמין במיתוסים מסוימים, באלים שדורות טפחו. אמונות חדשות עלו בזכות אמונה בהן על-ידי קהילת אנשים. הנצרות החליפה את האמונות האליליות של היוונים, של הרומאים ושל אחרים. אמונות משתנות כמו שפות, אם קהילות מסוימות כלות.

      האם העולם הווירטואלי שונה מהעולם המוחשי ביקום? אנחנו יודעים, בהבדל מהיוונים שהאמינו שהשמש וגרמי שמים אחרים הם נצחיים, שאף הם לא נצחיים, כלים. אמנם משך קיום השמש הוא גדול יותר, אבל גם לכוכבים יש משך מוגבל. אולי נזכיר כאן מחדש את קינת נינגל. כאשר אלה זו הולכת לאספת האלים לבקש רחמים על עירה 'אור', שלא תחרב, האלים עונים לה שלשום עיר לא הוענקה נצחיות.

      אבל בהבדל מהישויות ביקום שאף הן סופניים, האדם יוצר לעצמו עולמות חלופיים נצחיים, הוא יוצר חיים נצחיים לנשמתו. לפי התנ"ך העולם הנגלה אינו נצחי, כפי שהיוונים האמינו, הוא נברא על-ידי אלהים, והוא גם יכול להשמידו, עובדה שהוא רצה להשמיד את העולם בזמן המבול. מענין לציין כאן שהפילוסוף הנומינליסט, אוקם הביא את הדוגמא הזו של יכולת אלהים להשמיד את העולם, נגד האמונה היוונית בנצחיות העולם.

      לא שמו לב לכך שהאדם היוצר עולמות חלופיים נצחיים, נשמה נצחית, רוצה להיות או מתימר להיות ריבון. רצונו זה של האדם להיות ריבון פירושו שהוא רואה את עצמו 'אדם-אל'. אבל האדם לא תמיד מודה בשאיפה זו להחליף את הישויות הנעלמות. רק השליח יוחנן בפרק א' של בשורתו בברית החדשה, הופך את 'הדבר', השפה לריבון, וישוע בעיניו הוא התגלמות ה'דבר' הזה. הוא רק לא הבין, שאם ישוע הוא התגלמות ה'דבר', אזי כל בני אדם הלשוניים הם התגלמות ה'דבר', לכן הם ריבונים.

      בפרק א' ותחילת פרק ב' של ספר בראשית, במשל הבריאה ההגדים של אלהים, השפה שלו, היא כלי בידיו ולא ריבונית. מבחינה זו השליח יוחנן הפך את הכלי לריבון. במציאות אנו יודעים שכלי השפה איננו ריבוני, הוא לא יכול לשנות את חוקי הקיום. אפילו האינפורמציה ביקום איננה ריבונית, היא פועלת לפי חוקים שהוכתבו לה, מי הכתיב את החוקים, זוהי תעלומת הקיום.

      אבל למשאלתו של יוחנן שהשפה תהיה ריבונית בדמותו של ישוע היתה מטרה, הוא רצה שישוע כהתגלמות ה'דבר', ישנה סדרי עולם. במציאות זה לא קרה.

       הזכרנו שהאדם מתיאש מכלי השפה כיוון שכלי זה לא מסוגל לשנות את חוקי הקיום. לכן יומרותיו של האדם להיות 'אדם-אל', לא מועיל לו. האדם בסך הכל הוא חלק מהבריאה עם יתרונות על ישויות אחרות, אבל הוא 'נברא' ולכן יכולת היצירה שלו מוגבלת לעולמו בלבד, לא ליקום. אולי כדאי כאן להזכיר מחדש את דבריהם של הובס והפילוסוף האיטלקי וויקו שהלך בעקבותיו, שאמרו שהאדם יכול להבין רק את יצירתו שהוא יוצר, אינו יכול להבין את חוקי הקיום שלא הוא ברא אותם.

         על נושאים אלו אפשר לקרא בספרי: 'האדם האל', 'קוסמולוגיה ושפה', 'בראשית היה הדבר – האומנם?', 'האדם בורא את עולמו'.

 

 

 

  

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קוראת  On 9 באפריל 2008 at 12:36

    לא שם לב לכך? היוונים??

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: