אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 40 – מדעים ה' – וויטגנשטיין

        ברצונינו לדון בתורותיהם של הידיגר וויטגנשטין, הנחשבים לפילוסופי השפה. וויטגנשטין יותר מהידיגר נחשב אבי פילוסופית השפה. ווינגנשטין היה חלק מהחוג הווינאי שיצא נגד המטפיזיקה הגרמנית. לחוג זה השתיכו בין היתר הוגים כמו קרנפ, שליק ונוירט. אבל עלינו לציין הוגה יהודי נוסף בשם מאוטנר, שנשכח לגמרי, שהוא היה פילוסוף של השפה, כתב שני ספרים עבי כרס על הנושא, ולמעשה וויטגנשטין לקח ממנו את רוב רעיונותיו. מאוטנר לכל אורכי ספריו טען שמחשבה אנושית אפשרית רק באמצעות השפה, לכן כונה נומינליסט. אבל אנו נראה בהמשך שגם מאוטנר וגם וויטגנשטין שהסתמך עליו היו רק נומינליסטים חלקיים.

      עלינו להזכיר כאן דברים שכבר הזכרנו קודם, שכבר הובס התוכח עם דקרט וטען שמחשבה אפשרית רק באמצעות שפה, דברים שדקרט התנגד להם. אבל הובס בהבדל משני הוגים אלו מאוטנר וויטגנשטין אמר גם בהקדמה לספרו 'הלוויתן', שהאדם כמו הטבע יכול ליצור, את החלק הזה שני הוגים אלו לא אמצו, לכן אפשר להגיד עליהם שהיו רק נומינליסטים חלקיים, ונראה בהמשך שהתעלמות שלהם מחלק זה של משנת הובס, הוביל אותם בסוף למיסטיקה. ( ראה את מאמרי ב'מאזנים' בשנת 2002, חודש אוקטובר, גליון 6 , בשם: 'משפה למיסטיקה – ממאוטנר לוויגנשטין').

    לוויטגנשטין היה נוהג לא להזכיר את כל אלו שמהם ינק את תורתו. כך הוא מזכיר את הנומינליסטים רק פעם אחת בספרו 'מחקרים פילוסופיים', את מאוטנר שממנו ינק את רוב תורתו הוא מזכיר רק בהקשר שלילי. וויטגנשטין כבר בספרו 'טרקטטוס לוגיקו' בהקדמה לספר זה אומר שהוא לא יזכיר את קודמיו.

      מאוטנר פרסם בשנת 1901 את ספרו 'תרומות לביקורת השפה', בשלושה כרכים. מאוטנר למרות אלפי העמודים של ספריו, לא הבין את מהות השפה, את זה נוכל גם להגיד על ווינגנשטיין. גם מאוטנר וגם וויטגנשטיין וגם הידיגר פעלו לפני התפתחות מדע האינפורמציה, ביחוד לפני מדע האינפורמציה שלאחרונה רואה את העולם פרי יסוד האינפורמציה. אבל כפי שכבר הזכרנו לעיל, מאוטנר וויטגנשטין לא הבינו גם מה שהובס הבין, שהשפה היא כלי יצירה. את הסיבה לאי הבנתם מה שהובס הבין יש ליחס שהאחרון הסתמך על פילוסופית השפה של התנ"ך ועל הבנתה שהשפה היא כלי יצירה. מאוטנר וויטגנשטין לא עסקו בתנ"ך.

      מענין לציין כאן בדרך אגב שמאוטנר טען שדקדוק ולוגיקה הם מאוחרים, מנסים לכפות על השפה הזורמת את חוקיהם. איזכור עובדה זו היא חשובה בקשר לתורת חומסקי הטוען שדקדוק הוא מולד. למרות טענה זו של מאוטנר אנו לא מוצאים אצלו הבנה שהשפה היא ממקור חיצוני. גם מאוטנר ובעקבותיו וויטגנשטין טוענים שהשפה היא שרירותית. חשוב לציין עובדה זו כיוון שהאדם פוחד מהשרירותיות של השפה ובורח תמיד לחוקי הטבע הדטרמיניסטיים. במקרה של מאוטנר וויטגנשטין נראה בהמשך שהם ברחו למיסטיקה.

      אבל כאן נביא את דבריו של וויטגנשטיין מספריו בשם 'הספר הכחול', וה'ספר החום': 'זכרו , אנו לא משתמשים בדרך כלל בשפה בהתאם לכללים מדויקים – היא לא הוקנתה לנו על-ידי חוקים מדויקים. אנחנו בשיח שלנו מצד אחד, באופן מתמיד משווים שפה עם מדע המתמטיקה שלה חוקים מדויקים'. מקטע זה אנו לומדים שוויטגנשטין בעקבות מאוטנר הבין שבהבדל מחוקי הטבע הדטרמיניסטיים, השפה היא שרירותית. אבל לא מאוטנר וגם לא וויטגנשטין הסיקו מכך ששרירותיות השפה, הרצון החופשי שהוא חלק ממנה, מאפשרת לה ככלי ליצור. הרי בדטרמיניזם אין יצירה וולונטרית.

      העובדה ששני הוגים אלו בהבדל מהנומינליסטים האנגליים שהפכו את השפה לכלי יצירה, הרי הובס הציע ליצור מדינה, לוויתן, עם חוקים ומוסדות, כך עשה גם לוק, הם מצאו מקלט במיסטיקה, על כך נמשיך בשעור הבא, בו נדבר גם על היידיגר.

          על נושאים אלו אפשר לקרא בספרי : 'קוסמולוגיה ושפה', 'בראשית היה הדבר – האומנם?', 'האדם בורא את עולמו'. כן אפשר לקרא על מאוטנר וויטגנשטין במאמרי המוזכר לעיל.

     

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נחצ'ה אדמוני  On 18 במאי 2008 at 13:13

    וחוקרת יותר חובבנית ומרושלת

  • רבקה  On 18 במאי 2008 at 14:43

    למאמר חובבני, מאחר שבבלוג אי אפשר להרחיב על נושא כמו במאמר בירחון, אני מציע לך לקרא את המאמר המוזכר לעיל, 'במאזנים משנת 2002, גליון 6 . רבקה'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: