אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 46 – אינטואיציה – יוצאי מצרים שיצרו באינטואיציה את המשלים הפילוסופיים של הת"ך, הינה, קפקא, ביאליק, ב'

      אולי לפני שנמשיך רצוי להסביר מהו מושג 'אינטואיציה' והקשר שלו לרב- תרבות. למעשה אינטואיציה היא תוצאה של נסיון של יחיד, המשווה בין תרבויות שונות, ובצורה כזו לומד איך אנשים נוהגים ולכן יכול להגיע למסקנות נכונות לגבי התנהגות אנושית. בכלל על התנהגות אנושית אי אפשר להסיק מחוקי הטבע המתוכנתים. עלינו כאן להביא מחדש את דבריו של וויטגנשטין שכבר הבאנו אותם קודם, מספריו, 'הספר הכחול' ו'הספר החום'. שבהם הוא אומר:'פילוסופים באופן קבוע רואים את שיטת המדע לנגד עיניהם, והם מתפתים לשאול ולהשיב על שאלות כפי שהמדע עושה את זה. נטיה זו היא המקור האמיתי של המטפיזיקה והיא מובילה את הפילוסוף לחשכה גמורה'. ואם וויטגנשטין אומר דברים אלו לגבי פילוסופים אפשר להגיד את זה ביתר שאת על אנשי מדע, וראינו עד כמה איש המדע הגדול ביותר גלה אי הבנה כאשר כינה את הדברים בתנ"ך כילדותיים. אינשטין המדען שפט את התנ"ך לפי החוקים המתוכנתים בטבע, לא הבין שהאדם הלשוני בהבדל מהם קיבל אוטונומיה ליצור, קיבל רצון חופשי, שבמהותו הוא שרירותי.

       אבל חטאו של אינשטין שלא הבין את הפילוסופיה הלשונית של התנ"ך, פילוסופיה שאפשרה לו את ההתבוננות בחוקי הטבע המתוכנתים. אינשטין לא הבין שכל יכולותיו המדעיות הן תוצאה של היותו ישות לשונית עם אוטונומיה, ולא ישות מתוכנתת שלא מסוגלת להתבונן על עצמה ועל היקום.

       ובכן, נחזור למושג האינטואיציה. אדם אוטוכטוני, הכוונה אדם שלא יצא ממקום הולדתו, לא ראה תרבויות אחרות, לא יכול להשוות דברים, לא מודע לעובדות שיש עמים עם מנהגים שונים שהם יכולים להשתנות מתרבות לתרבות, אדם שלא מכיר היסטוריה אנושית לא יכול לדעת איך אנשים מתנהגים בנסיבות שונות או דומות. חוקי הטבע המתוכנתים אינם מלמדים איך האדם מתנהג, מה הוא עושה עם האוטונומיה שהוענקה לו.

      קפקא שנולד בפראג, במדינה של העם הצ'כים שנשלטה על-יד האוסטרו-הונגרים, היה יהודי, הבין שהשליטים קובעים את החוקים, לא הנשלטים. האינטואיציה שלו היתה תוצאה מהסתכלות איך מתנהגים שליטים ואיך מתנהגים נשלטים.

      את אותו דבר אפשר להגיד על היינה. הינה נולד בגרמניה, גלה לצרפת, היה יהודי שהתנצר למען להכנס לחברה הנוצרית, יכול היה להסיק מהסתכלותו על תרבויות שונות ולהגיע למסקנות אינטואיטיביות, נבואיות לגבי המחשבה הגרמנית. לא נוכל בבלוג זה להביא את כל דבריו של היינה מתוך ספרו :' דת ופילוסופיה באשכנז'. נביא רק כמה משפטים מדבריו של היינה על הגרמנים: 'הלא בזאת יורא פילוסוף הטבע, שהוא בא בברית עם האיתנים מוסדי הטבע, שהוא יכול לקסום ולהעלות את הכוחות הדימוניים של הפנתאיזם הגרמני הקדום, ושמתעורר בו יצר קרב זה, שאנו מוצאים אצל האשכנזים הקדמונים, יצר קרב לא לשם הרס ולא לשם נצחון, אלא לשם קרב בלבד'. ועוד כמה שורות לפני-כן: 'המהפכה האשכנזית לא תהיה רכה וענוגה יותר משום שקדמו לה הבקורת של קנט, האידיאליזם הטרנסצנדנטלי של פיכטה, ומה גם פילוסופית הטבע. על-ידי התורות הללו נתפתחו כוחות מהפכניים, והם אך מיחלים ליום שיוכלו לפרוץ ולמלא את העולם בעתה ופליאה. יקומו קנטינים אשר גם בעולם התופעות לא יאבו להכיר בכל יראה שהיא, ובלי חמלה, בחרב ובקרדום, יחתרו את כל קרקע חיינו האירופיים'.

       ובכן, היינה הרב-תרבותי, באינטואיציה הבין שכל התורות הגרמניות, גם תורתו של קאנט הם כיסוי לכוחנות. הוא הבין את זה כמאה שנה לפני הרייך השלישי, הבנה שלא היתה לבני דורו, לא היתה ליהודים ממזרח אירופה שנמשכו בקסם לכל התורות הגרמניות האלו, הבנה שלא קיימת אפילו היום.

       היינה לא מדבר על השפה, שאפשר להפוך אותה לכלי כוחני כאשר מעוותים אותה, לא מקשרים אותה למטרתה הראשונית לשרת את הגוף, להיטיב עמו, לקדש את החיים. השפה המשתחררת ממטרתה זו, היא כמו הרדיקלים החופשיים בגוף, הרסנית. היינה הבין רק שכל התורות האלה שהוא מונה לעיל, תורות גרמניות הן כסוי לכוחנות הרסנית שתפרוץ ברבות הימים.

      אבל גם היינה וגם קפקא עם כל הבנתם, לא הבינו את שורש התופעה. אם היו מבינים מה שיוצאי מצרים הבינו, אלו שיצרו את המשלים הפילוסופיים של התנ"ך, שהשפה ככלי חייבת לשרת את החיים. אם הם היו מבינים את זה, אזהרותיהם היו יותר יעילים. אבל אסון העם היהודי במאה העשרים היה שיהודים ברצונם להשתחרר מההלכה, נצמדו לכל התורות שהובילו להשמדתם.

      העובדה שיהדות הצטמצמה בהלכה, שכחה את ראשיתה, את הפילוסופיה הלשונית שלה, גזל מבניה את העוגנים לקיומם, ואלו למען להשתחרר מכבלי ההלכה התרפקו על תורות שסכנו את חייהם. מספיק כאן להזכיר לדוגמה את אוטו וויניגר עם השנאה העצמית שלו, וויטגנשטין היה ממעריציו. וויניגרים כאלו וודאי סייעו לאנשי הרייך השלישי בהשמדת היהודים. 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: