וניברסיטה ווירטואלית – שעור 55 – המשלים הפילוסופיים של התנ"ך, ו'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 55 – המשלים הפילוסופיים של התנ"ך, ו'

לפרשנות  למשל 'עץ הדעת' לא היה תוקף אם כל המסרים החיוביים של בעל המשל לא היו נעשים הקוד של מחשבת התנ"ך, וכל תעתועי השפה שבעל המשל התיחס אליהם בשלילה, לא היו נעדרים ממחשבת התנ"ך. כך עיקרון ההבדלה בין טוב לרע אומץ, בשמו אפשר היה לתבע מהיחיד אחריות על מעשיו. עיקרון עולם נגלה בלבד נעשה תשתית מחשבת התנ"ך. אומנם בעל המשל לא ציין את עיקרון 'עולם נגלה' אבל אמירתו שהאדם ישוב לאדמה, והעדר איזכור של קיום בעולם חלופי ביסס רעיון זה.

      'עבודה' או עמל אומץ על-ידי מחשבת התנ"ך. מושג 'ניכור' או 'הבדלה', אומץ, ניכור, יכולת ההבדלה מהגוף. למרות זה אין במשל הפרדה בין גוף ונפש, בעל המשל הבין שהמודעות, ההכרה, זקוקה היזון מהגוף, לאנרגיה של הגוף, לכן שני החלקים הם אחד. גם רעיון זה אומץ ע"י מחשבת התנ"ך. הרעיון של בעל המשל הזה שהשפה צריכה לשרת את הגוף, אומץ על- ידי התנ"ך, התרכזות הנביאים בשמירה על התנהגות חברתית נאותה.

       גינוי בעל המשל ביומרות השפה, 'הנחש', שהאדם יכול להיות זהה עם אלהים, לא אומץ, מלכי יהודה לא ראו את עצמם כאלים, בדומה לפרעונים. גם גינוי בעל המשל לשאיפה של השפה להיות ריבונית, היומרה שלה שביכולתה  לשנות סדרי עולם נעדר ממחשבת התנ"ך, בהבדל ממה שאומר השליח יוחנן בפרק הראשון של הבשורה שלו בברית החדשה, שהשפה בדמותו של ישוע היא ריבונית, ואם כך יכולה לשנות סדרי עולם. 

       מכל זה ברור שמשל 'עץ הדעת' על שלושת חלקיו נעשה הקוד התרבותי של התנ"ך, והוא קדם לכל השאר, קדם לנבואה, שלמעשה התבססה עליו. דברים אלו מאששים את ההנחה שיוצאי מצרים הם מאחורי תרבות התנ"ך, נראה את זה גם לגבי משלים אחרים, ביחוד משל 'בריאת העולם', בפרק א' ותחילת פרק ב' של ספר בראשית.

      כל זה לגבי העובדה שמשל 'עץ הדעת' הוא הקוד התרבותי של התנ"ך. אבל עלינו גם להתיחס למסר החשוב ביותר של בעל המשל לאדם כיצור לשוני. עד היום שום פילוסוף לא הגיע לדרגת הבנתו את כלי השפה.        

     למרות שבעל משל 'עץ הדעת' חסר את המושגים העכשוויים, את המידע של תורת האינפורמציה, הבנתו היא אבסולוטית. בעל המשל גם חסר את המחקרים העכשוויים של המח, אפילו אבר זה לא ידוע לו, הוא כמובן לא יודע על האונות הקדמיות שהן חלקים מאוחרים של המח, הוא חסר את הממצאים המדעיים של מדע האינפורמציה, חסר את המידע שהגוף הביאולוגי מתפתח לפי ה-DNA. בעל המשל חסר את המושג 'הכרה', בעל המשל חסר את המושג 'זהות', בעל המשל חסר אפילו את המושג 'שפה'. בעל המשל מדבר ב'מטפורות', אבל מהמחזת המושגים אנחנו יכולים להבין את הבנתו את כלי השפה באינטואיציה.

      כפי שציינו בעל המשל ביסס את הבנתו מהסתכלות פשוטה, מהכרת תרבויות והבנתם החלקית, הנסיון הוא למעשה בסיס האינטואיציה, ולבעל המשל התכונה או יכולת זו היתה מירבית.

      עלינו לברר קודם בעיה עיקרית אחת שרוב המדענים היום ובעבר, רוב המטפיזיקאים, לא הבינו כיוון שהם העדיפו את העולם המתוכנת, ולא הבינו או לא רצו להתיחס לעולם האדם שהוא פרי אוטונומיה שהאבולוציה העניקה לויחד עם יכולת לתכנת, ליצור את עולמו השרירותי. המדענים, המטפיזיקאים לא מבינים שהם יכולים להסתכל על העולם בזכות האוטונומיה הלשונית שלהם, לו באמת היה חוזר האדם להיות חלק מהטבע המתוכנת, כפי שמטפיזיקאים שאפו, היו מאבדים את יכולת ההסתכלות שלהם.

       אם האדם היה חוזר להיות חלק מהטבע המתוכנת, הוא היה מאבד את זהותו. אלו ששוללים את ה'רצון החופשי' או שלא ידעו עליו, כמו היוונים הקלאסיים, מאבדים לא רק את זהותם, את היכולת של הסתכלות על העולם החיצון, הם מאבדים גם את היכולת שלהם ליצור מדע.

       כאשר בעל המשל הוציא את האדם מג-עדן, הוא הוציא אותו למעשה משורת הישויות המתוכנתות, העניק לו את האוטונומיה שהאכילה מעץ הדעת סיפק. בעל המשל גם דרך אגב סיפר במשלו שחוה היתה זו שאכלה הראשונה מפרי העץ. גם בקביעה זו בעל המשל התבסס על אמונות של תרבויות קודמות שהאשה היא היא אשר רכשה את יכולת השפה. לפי מיתוס מצרי האלה איזיס היתה בעלת היכולת לשפה. גם בנקודה זו אנו עדים לאינטואיציה המופלאה של בעל המשל, הרי חקר המח של היום מצביע על כך שהאזור השמאלי במח, אזור השפה מפותח יותר אצל נשים.

      אבל ראשית השפה יכלה להתפתח כתוצאה מהתרחשות טראומטית אצל האדם. יש לשער שטראומת המוות היה הטריגר. לפי הקינות השומריות שהשתמרו אפשר להסיק שאמהות ששכלו את פרי בטנם השמיעו לראשונה קריאות, קולות של אבל.

       נוסף לכך בעל המשל מציין שאדם מאשים את חוה שהיא אשר פיתתה אותו לאכל מהפרי, שוב אינטואיציה, שהזכר משתוקק לחזור לגן-עדן, להיות מתוכנת, לא להיות בעל אוטונומיה, לא להיות לשוני ואחראי למעשיו, לעמל לקיומו. כל המטפיזיקאים בדומה לאדם שאפו לחזור למצב מתוכנת. 

    בשעור הבא נרחיב על 'ניכור' המאפשר 'הכרה', המאפשר 'זהות'.

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: