אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 57 – המשלים אפילוסופיים של התנ"ך, משל הבריאה, ב'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 57 – המשלים הפילוסופיים של התנ"ך, משל הבריאה, ב'

האם מישהו חשב על סיבת העובדה שבעל משל הבריאה אומר שהאדם נוצר בצלם אלהים: 'ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם'? אם בעל המשל לא היה מציין את העובדה הזו הוא לא היה יכול להצדיק את העזתו לתאר את הבריאה. לאדם מותר לתאר את היווצרות הבריאה כיוון שהוא נברא בצלם אלהים.

       ברור שזו לא הסיבה היחידה שבעל המשל מציין את העובדה שהאדם נברא בצלם אלהים. בסיבה נוספת לכך היא שעובדה זו שהאדם נברא בצלם אלהים מתיר לו לברא את עולמו הוא, ואת זה נראה במשל עשרת הדברות, בדבר הרביעי בו האדם מצווה לברא את עולמו. בעל המשל של עשרות הדברות נראה זהה עם בעל משל הבריאה, מכך שהוא מזכיר את העובדה שאלהים ברא את העולם בששה ימים. בעל המשל מרשה לאדם את יצירת עולמו, רק כיוון שהוא נברא בצלם אלהים. שוב נוכל לעמד על חשיבות מצוה זו רק אם נשוה אותה לאמונה היוונית שראתה ביצירה פריבילגיה של האלים בלבד.

     לא רק היוונים לא העניקו לאדם זכויות יצירה, גם המזופוטמיים ראו את האדם כמשרת את האלים בלבד, מחוסר זכויות. בעל המשל גם מפליג וטוען שהכל נברא למען האדם. היום מדענים חוזרים על עיקרון זה כאשר מכריזים שהעולם התפתח למען לאפשר את הופעתו של האדם, תורות ה'אנטרופוס', של מדענים.     

     אמנם בעל משל 'עץ הדעת' ניסה לצנן את ההתלהבות של בעל משל הבריאה לגבי זכויות האדם, אבל הוא השאיר בידו זכות ליצור את עולמו.

       משל הבריאה מכיל את ההשקפה הקיומית הנעלה ביותר, השקפה שלא מגבילה את האדם בשום דבר, מאפשרת לו להנות ממנעמי הקיום. אנו צריכים רק לחזור על דבריו של אנכסימנדר, שהזכרנו אותו כבר כמה פעמים, שראה בהבדלות מהכוליות חטא, והעונש הוא שהכוליות בולעת לתוכה מחדש את הנבדל. האם אפשר לתאר פער גדול יותר בין שתי השקפות עולם?

       אבל לבעל המשל הבנה שהקיום הוא בגבולות, שבריאה אפשרית רק בגבולות, לכן משל עשרת הדברות המנסה להגביל את האדם בתאוותיו, הוא המשך של ההשקפה שאנו מוצאים במשל הבריאה. יציאה מגבולות פירושה תוהו ובוהו. רק גבול מאפשר קיום, ברצף, יציאה מגבולות אין קיום. השליח פאול חזר להשקפה של אנכסימנדר על חטא קדמון. במשל הבריאה אין שום חטא, הקיום לגיטימי יש להינות ממנו בגבולות.

       אבל עלינו לחזור לעובדה שבעל המשל קבע שהאדם נברא בצלם אלהים, שהעולם נברא למענו. קביעות אלו של בעל המשל מתירות לו לעשות שימוש במסקנותיו מהסתכלויותיו איך הדברים נוצרים, מתירים לו להשליך מסקנות אלו לעולמות עליונים. בעל המשל מודע לעובדה שהשפה האנושית היא ישות נעלמת, אבל ישות נעלמת זו בתוספת פעולה שהיא אנרגיה יוצרת את הישויות. בעל המשל מודע לעובדה נוספת שבידי האדם כלי נעלם שבסיוע שלו הוא יוצר.

        ראינו ממשל 'עץ הדעת' שבעל המשל הזה ראה את היכולת של האדם להבדיל בין טוב לרע, ליצור, כרכש ממקור חיצוני. יש להניח שגם בעל משל הבריאה היה מודע לעובדה זו שהכלי שבידיו, כלי השפה הנעלמת הוא ממקור חיצוני, הרי הדברים ביקום נוצרים מכלי נעלם דומה. מכאן הסיק שהכלי שהוא מקושר אתו, כלי הפועל גם ביקום, עושה את האדם דומה לאלהים. אמנם האדם יכול ליצור באמצעות כלי השפה הנעלם, אבל הוא לא ברא את העולם. בריאת העולם נעשתה על-ידי ישות נעלה יותר, בורא, אלוהות, העושה שימוש בכלי הנעלם ויוצרת את הישויות ביקום.

       למעשה האדם כישות לשונית הסיק מקדמת דנא שקיימות ישויות ביקום האחראיים לקיום, מהאמצעי שבידיו, השפה הנעלמת. השפה הנעלמת איפשרה לאדם ליצור את הישויות הנעלמות וגם ליצור לעצמו 'נשמה'. אמנם עמים אחרים הסיקו מסקנות אלו לא בצורה מודעת, אלא רק בתחושה פרגמטית. ההבדל בין תחושות אלו של תרבויות אחרות, לבין תחושותיו של בעל משל הבריאה הוא במודעות, בהבנה איך כלי השפה פועל. אנחנו יכולים לדבר רק על דרגות הבנה. האינטואיציה של בעל המשל אפשרה לו להגיע  להבנתו העילאית מתוך התבססותו על מסקנות קודמות.

     אם הבנותיהם של בני אדם מקדמת דנא היו א-פריוריות, כפי שסבר קאנט, שעל מסקנותיו מתבסס חומסקי, אזי הם היו צריכים להגיע למסקנות מופשטות בדומה לבעל משל הבריאה, אבל אנו רואים שהבנות מופשטות הן פרי אינטואיציה המסתמכת על נסיונות ומסקנות קודמות. אם ההבנות הן א-פריוריות, אזי האדם הלשוני מקדמת דנא היה צריך להמציא או להבין את כל כללי המדע העכשווי. אנחנו רואים שהבנות מתבססות על נסיונות של דורות, הן הדרגתיות.           

       מטפיזיקאים בדומה לסוקראטס וקאנט שרצו להפנים את המידע, רצו בשליטה בלעדית עליה, רצו להשתחרר מתלות של הסתכלויות של דורות על הבריאה וסודותיה.

    בעל משל הבריאה בהבדל ממטפיזיקאים שר שיר תהילה לבריאה, שיר תהילה לבורא שברא עולם למען רווחת האדם, עולם 'כי טוב'.

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: