אוניברסיה ווירטואלית – שעור 61 – משל עשרת הדברות, דבר שלישי, נגד הפיכת שם האלוהות לאמצעי מאגי, ג'

אוניברסיטה ווירטואלית, שעור 61 – משל עשרת הדברות, דבר שלישי, נגד הפיכת שם האלוהות לאמצעי מאגי, ג'

      בדבר השלישי לפנינו איסור שרק מי שמכיר את התרבות המצרית יכול להבין. וכך נאמר שם: 'לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא'. בעיקרון זה, כמו ביתר עקרונות במחשבת התנ"ך אין פירוט, אין התיחסות לתרבות שבעל המשל בקביעה זו יצא נגדה, מרד בה. הרי דבר זה מאפס אמונה מצרית שכל תרבותה התבססה עליה, אמונה ששם הוא ישות מאגית, שבאמצעותו אפשר להלחם באלים, ששם הוא ישות מאגית הכולל כבר במקרה אלים, או פרעונים את כוחם, סמכויותיהם, שנפטר באמצעות הכרת שמות האלים יכול לעבור מכשולים ולהגיע לעולם חלופי.

      עדויות לאמונות אלו נמצאים בכתבים הפירמידיים, ששם הפרעונים מאימים על האלים שהם מכירים את שמותיהם ובאמצעותם יוכלו להכריע אותם. אנו מוצאים גם בספר המתים המצרי אמונות כאלו. קיים מיתוס על האלה איזיס שבעורמה השיגה את שמו של האל רה, ובצורה כזו גברה עליו.

      הדבר השלישי למעשה יוצא נגד המרד האנושי, אם זה באמצעות שם מאגי, או באמצעים אחרים. האדם מראשית היותו ישות לשונית, אינו מרוצה מגורלו. השפה מאפשרת לאדם משאלות לחיים אחרים, שליטה על חוקי הקיום, משאלות על נצחיות. ראינו כבר במשל עץ הדעת, שבעל המשל מכנה את הפן הזה של השפה המספק לאדם אשליות, בשם 'נחש'. בעל המשל מהר מאד מצנן את האשליות שהשפה מספקת, אשליה שהאדם יכול להיהפך לזהה עם הבורא. כאן בדבר השלישי בצורה סמויה שוב יש מלחמה של בעל המשל בנסיונותיו של האדם להשתמש בשם האלוהות למטרותיו המרדניות.

      גם הדבר השני בצורה סמויה יוצא נגד שאיפותיו של האדם להפוך את הבורא לנברא בצורת פסל, למען להשתלט עליו, לכפות את רצונותיו עליו. התנ"ך לחם בנטיות אשליתיות אלו של האדם. אם הדברים לא נאמרו מפורשות, הרי מגשום האיסורים בתנ"ך אנו יכולים לאמת את הפרשנויות האלו. מחשבת התנ"ך נקיה מכל הנטיות המאגיות של התרבות המצרית, גם אם לא נאמר בעקרונות שהם מכוונים נגד תרבות זו. בספר במדבר פרק כ"ג, 23 נאמר:'כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל….'.

      דנו כבר בעובדה שהאדם עד היום לא מודע למהות השפה, לאפשרויותיה, למרות זה, הוא בצורה פלגמטית עושה שימוש בכלי זה ומיחס לו יכולות שלא נמצאות בו. אם האדם היה מבין לאשורו את מהות הכלי, היה יודע שלכלי זה אין יכולות מאגיות. הכלי אמנם יכול ליצור יש מאין, אבל יכולתו הוא מוגבל, אין לכלי שליטה על חוקי הקיום. אם האדם היה מודע לעובדה זו שלכלי אין שליטה על חוקי הקיום, הוא לא היה קוסם לעצמו עולמות חלופיים ששם הוא משליט חוקים לפי משאלותיו.

      אבל לעתים קרובות האדם מתייאש מהכלי שבידיו, כאשר הוא נוכח לדעת שהכלי חסר אונים מול חוקי הקיום, אזי האדם רוצה לוותר על הכלי, רוצה להיות חלק מהטבע, להיות מתוכנת. גם כאשר האדם רוצה להיות חלק מהטבע, רוצה להיות מתוכנת, הוא לא מוותר על אפשרויות לקסום בסיוע שלו עולמות חלופיים. אנו מוצאים אצל אפלטון את שתי הנטיות האלו, מצד אחד את הרצון להיות אורגני, אוטו כטוני, מתוכנת, מצד שני אנו מוצאים אצלו אשליות על עולמות חלופיים אחרי המוות, כמו בדיאלוג פיידו, ששם סוקראטי מפרט אפשרויות קיומיות אחרי המוות.

      נטיות דואליות כאלו שאנו מוצאים אצל אפלטון אנו גם מוצאים במחשבה הלותרנית. מצד אחד גיבור הדרמה של גיתה פאוסט רוצה להדמות לאיתני הטבע, מצד שני עם מותו הוא עולה לעולמן של הנשים המיטיבות. הרי איתני הטבע לא קוסמים לעצמם עולמות חלופיים. האדם אינו נותן לעצמו דין וחשבון שמחשבתו היא פרדוכסלית.

       מבחינה זו מחשבת התנ"ך היא הרבה יותר עקבית מאשר פילוסופיות אחרות. התנ"ך שהשלים עם קיום של עולם נגלה בלבד, לא הזדקק לדואליות פרדוכסלית כזו. התנ"ך גם לא השלים עם המרד האנושי בחוקי הקיום, וראינו במשל הבריאה שאלוהים מכריז אחרי כל שלב של בריאה 'כי טוב'. העולם הנברא הוא טוב לכן אין מקום למרד האנושי.

      כאשר האדם מיחס לשפה יכולת מאגית, כוונתו היא שהשפה בצורה זו היא ריבונית, היא יכולה לחולל דברים שבצורתה הרגילה היא לא מסוגלת. האדם שלא עמד על מהות השפה, על האוטונומיה החלקית שהיא מעניקה לו, לא מבין שכל יכולתנו הן מוגבלות לעולמו האנושי, אין לו שום יכולת להשפיע על העולם המתוכנת על-ידי חוקי הקיום, לכן אין לו גם יכולת להשפיע על משך קיום גופו, שהוא מתוכנת על ידי חוקי הקיום.

     העובדה שאין לאדם יכולת להשפיע על משך קיום גופו ממריד אותו נגד חוקי הקיום והוא מחפש אמצעים שבסיוע שלהם יוכל להם, בצורה כזו נוצרת המאגיה המבוססת על נוסחאות לשוניות מעוותות. ההשבעות השונות הן נוסחאות לשוניות. גם קללות הן לשוניות, האדם מאמין ביכולות המאגיות שלהן. לסוג זה שייכים גם השמות של אלים שלהם פן מאגי. הדבר השלישי יוצא נגד השימוש בשם האלוהות לצרכים מאגיים.

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רונן  On 6 ביולי 2008 at 10:45

    הפוסטים האלה מלאים אותנו, בבקשה תפסיקי

  • חומסקי ביקו  On 6 ביולי 2008 at 13:02

    זה פיידון ולא פיידו, סוקרטס ולא סוקרטי. מי נתן לאישה הזו בלוג???

  • דוד  On 6 ביולי 2008 at 17:57

    אם תתמידו בלימודיכם (ז"א מעבר לשנה א') ותתמחו בפילוסופיה של השפה ואבחנה בין קוסמולוגיות, יש סיכוי שעוד 10 שנים בעזרת השם אינשאללה, תצליחו להבין את המהפיכה המחשבתית שפורסת בפנינו ד"ר שכטר במסירות כה רבה ובשפה שנהירה גם להדיוטות גסי רוח מסוגכם.

  • אהמ...  On 6 ביולי 2008 at 20:07

    גם אם לדעתי אין להלין על תוכן הבלוג כי אין כל כפייה לקוראו הרי אין במרבית הרעיונות המוצגים כאן כל חידוש. דווקא מי שלמד נושאים אלה ובתרבויות שונות יכול לעמוד על כך.

    אין לי ספק שבספריה של הד"ר שכטר ישנה הרחבה ניכרת על הנכתב כאן, כמו שאין לי ספק כי ספריה מעניינים ומושכים, לפחות בשל המבט המקיף והרחב שלהם אבל להציג רעיונות רבים כאן כאילו כביכול איש לא חשב עליהם זה מרחיק לכת עד מאוד, בלשון המעטה.

    עובדת כינוי השפה ונושאיה בשם "אינפורציה" אמנם מוסיפה היבטים שונים, אך אין בה כדי למחות כלא היה עיסוק עמוק בשפה בצורה מודעת בתרבויות (ברבים) ובקרב פרשנים והוגים באותן תרבויות.

    לדעתי, הבלוג ממלא את ייעודו המוצהר: עוררות סקרנות להמשך קריאה בספריה של הד"ר שכטר.

  • רבקה  On 9 ביולי 2008 at 8:45

    תודה לך דוד על דבריך, רבקה

  • רבקה  On 9 ביולי 2008 at 8:49

    לרונן וחומסקי, הדברים מיועדים רק לאנשים המבינים הגותץ רבקה

  • בקשה  On 6 ביולי 2008 at 9:34

    תודה.

  • רבקה  On 9 ביולי 2008 at 9:00

    לעלום, אינני יודעת איך מוחקים כפילות. רבקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: