אומיברסיטה ווירטואלית – שעור 68 – הכתב המקבע

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 68 – הכתב המקבע את השפה הנעלמת

     מחשבת התנ"ך שאימצה את השפה ככלי בריאה של העולם, ככלי יצירה בידי האדם, אימצה גם את הכתב, הכריזה עליו ככתב אלוהי, כפי שראינו שנאמר כך בספר שמות פרק ל"ב 1. מחשבת התנ"ך הבינה שאת השפה הנעלמת יש לקבע בכתב. האם הכתב הוא המצאה אנושית או שמא הוא חלק מהאינפורמציה היקומית. עובדה שה-DNA מנחיל את עצמו באותיות. למען שיווצר קוד ביאולוגיה יש לסכם אותו באותיות.

      ובכן, הכתב הוא כלי מקבע בעולם הביאולוגי, היכולות הכלולות ב-DNA מסוכמות באותיות ובצורה כזו מונחלות לילוד. אנחנו שוב יכולים לשאל את השאלה מדוע אם כך הרכש האנושי, המידע האנושי לא מונחל, גם אם הוא מסוכם מקובע באותיות, בכתב. ניסינו לתת לשאלה זו השערות, בשעור הקודם. נזכיר כאן את אחת ההשערות, יכול להיות שרק בצורה כזו, שהאדם חייב להתחיל מחדש הוא יכול להיות ישות יוצרת, לא מתוכנתת, הוא יכול להיות ישות אוטונומית היוצרת את עולמה מחדש.

      ועשכיו נשאלת השאלה אם הכתב הוא כל כך חשוב לקיבוע השפה הנעלמת, מדוע עמים התנגדו לו, כמו היוונים ויותר מאוחר עמים אחרים, נזכיר כאן רק את רוסו. היוונים גם לא ראו את השפה ככלי יצירה, העולם נראה היה להם כחקוי של דפוסים, אידיאות נצחיות. ברור שהיוונים לא היו משלימים עם תורת האבולוציה, עם מדע האינפורמציה, ההתנגדות לכתב שייך לנטיה זו של היוונים להיות אורגניים, להיות מתוכנתים ולא מתכנתים.

      היוונים באמת היו אוטוכטוניים, ז.א. לא זכרו את ראשיתם, גם לא היה להם מידע היסטורי על ראשיתם. יש להניח שהרבה דברים שמיחסים ליוונים היו חקויים של תרבויות בסביבתם. כך גם הכתב לא הומצא על-ידי היוונים, הם אימצו את הכתב הפיניקי בתקופה די מאוחרת, במאה ה-8 או ה-7, הם נשארו עוינים לכלי זה. מבחינה זו יש הבדל עקרוני בין העברים לבין היוונים, העברים לא רק שהיו מודעים לראשיתם, הם נדדו ממרכז תרבותי אחד, כמו אור כשדים, מרכז שומרי אכדי, דרך מרכזים של החתים, של הפיניקים, של הכנעניים ולבסוף דרך המרכז המצרי. כל העמים האלו המוזכרים היו בעלי כתב.

      לא נאמר על העברים שהם המציאו את הכתב, אבל ראינו שהם קידשו את הכתב. לעומתם היוונים האוטוכטוניים רצו כל הזמן לחזור למצב לא מודע, רצו לחזור למצב אורגני, לכן גם הכתב שאותו רכשו מאחרים נשאר זר להם. על רקע זה נבין מה שנאמר בדיאלוג פיידרוס על הכתב.

     וכך מבטא אפלטון בדיאלוג פיידרוס את יחסו לכתב: 'בעיר מצרית בשם ניאוקראטיס היה אל עתיק בשם תות… והוא המציא אומנויות רבות, כמו אריתמטיקה, גאומטריה אסטרונומיה… אבל המצאתו הגדולה היתה המצאת האותיות. באותה תקופה האל תמוז היה המלך על כל מצרים, והוא גר בעיר הגדולה של מצרים העליונה, שההלנים קראו לה תבס, והאל הזה נקרא בפיהם של המצרים אמון. תות בא אליו והראה לו את המצאותיו, ורצה שהמצרים יהנו מהם. הוא פירט אותם, ותמוז שאל על השימוש בהם, שיבח כמה ושלל אחרים… אבל כאשר הגיעו לאותיות תות טען שהן יהפכו את המצרים לחכמים יותר וישפרו את זכרונם…. תמוז השיב לו, ממציא של אומנויות לא תמיד הוא שופט טוב על המצאותיו… המצאתך תיצור שיכחה בנפשותיהם של הלומדים, כיוון שהם לא ישתמשו בזכרון שלהם, הם יסתמכו על כתבים חיצוניים…'. אפלטון ממשיך ואומר שהמצאתו של תות תשמר אצל המצרים לא את המציאות האמיתית, אלא רק צורה כוזבת שלה, כתב הוא כמו ציור אלם. אפלטון מעדיף שדברים יהיו כתובים על הנפש, ולא בצורה מלאכותית בחוץ.

      ובכן מתשובת אפלטון ברור שהוא חוזר לאמונתו של סוקראטס שמידע נמצא  באדם שיש רק לילד אותו, הוא מעדיף שהמידע יהיה כתוב בנפש. שוב לפנינו ההשקפה האורגנית, השאיפה של האדם להיות מתוכנת ולא מתכנת.  

      אפשר גם להסביר את הסיבה שהיוונים לא ראו בכתב דבר חשוב, הסיבה לכך היתה שהם הרגישו את עצמם אורגניים, אוטוכטוניים והכתב נראה היה בעיניהם דבר מלאכותי, כפי שאומר את זה אפלטון במשל על האל תות. בהבדל מהיוונים העברים היו מודעים לראשיתם, הם גם היו נוודים. שתי עובדות אלו מסבירים מדוע העברים ייחסו חשיבות כזו לכתב.

      נוודים העוברים בשטחים מיושבים הם זרים, או גרים. למען לשמר את זהותם הם זקוקים למסמכים במובן עכשוי. אנחנו יכולים ללמוד ממקרה יהודה ותמר בספר בראשית, פרק ל"ח. יהודה הבא אל כלתו, המתחזה לזונה, מתבקש ממנה להשאיר אצלה את חותמתו. מחפירות ארכיאולוגיות ידוע על קיום חותמות. אבל יהודה שהוא זר במקום זקוק למסמך זה יותר מאחרים.

       עובדה זו של יהודה מסביר לנו גם התופעה שהעברים שיצאו ממרכזים תרבותיים שהכירו את הכתב, למען לשמור על זהותם נשאו את ירושתם התרבותית בכתב. יש לשער שהעברים שירדו למצרים נשאו אתם את ירושתם התרבותית בכתב, זה מסביר את התופעה שהם לא התבוללו בתרבות המצרית, זה גם מסביר תופעה נוספת, שהעברים לא אימצו את הכתב ההיארוגליפי המצרי אלא השתמשו בכתב הכנעני פיניקי.

     יש לשער שלא רק אצל היהודים המאוחרים הכתבים המקודשים החליפו אצלם טריטוריה, זהות, כנראה זה היה המצב של העברים שאף הם נשאו את ירושתם התרבותית בכתובים, ואלו החליפו אצלם את הטריטוריה.

      חוקרים עוינים למחשבת התנ"ך, בעיקר חוקרים לותרניים, התעלמו מהירושה ההיסטורית שנשמרה בספר בראשית, על קדמות התרבות העברית. 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: