אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 93 – הגן הלשוני

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 93 – הגן הלשוני

       ראינו שהמח הקוסם קולט את היסודות ביקום עושה להם טרנספורמציה לרווחת האדם. ראינו גם שהעובדה שהמח הקוסם מקושר ליסודות ביקום, עושה להם טרנספורמציה, מאפשר לאדם את ההפלגות למרחבים, נוסף לכך שהמח על-ידי הטרנספורמציה מאפשר לאדם לראות, לשמע, לדבר. אנו נחזור לכל האפשרויות שהמח מאפשר, אחרי שנדון בהצעותיו של נועם חומסקי החושב שלאדם גן לשוני, שכל היכולות שלו הן מולדות.

       ובכן, נועם חומסקי מושפע מהמחשבה הגרמנית, הוא מאד מושפע מקאנט. אבל אפשר להגיד שהוא גם מושפע מהרדר, אשר אף הוא חשב שהשפה היא אורגנית. אבל נתחיל לדון קודם בהשפעת קאנט על חומסקי. בספרו 'הרהורים על שפה', אומר חומסקי:'ש' (איש מדע מסוים) יכול לגלות שהשקפתו האופטימית אינה נכונה, שהשכל האנושי אינו מסוגל לפתח הבנה מדעית של התהליכים שהוא בעצמו משתמש בהם. קאנט הציע שהסכימטיזציה של הבנה בשימושה בהבנת התופעות והצורות שלה, הנה מוסתרת במעמקי הנפש האנושית, שאופני פעולתה, הטבע לא יגלה לנו, לא יגלה למבטינו'.(עמ' 156). אנחנו רואים מציטוט זה של חומסקי מדברי קאנט, שהוא מקבל את מסקנותיו של פילוסוף זה, שהבנת המידע הוא אימננטי, בתוככי הנפש, לא חיצוני, פרי משא ומתן לשוני בין בני אדם, המשתמשים בכלי השפה שהוענק להם, להבנת הדברים.

        אנו בהקשר מסקנתו זו של חומסקי, בעקבות קאנט, חוזרים ומצטטים את הובס בויכוחו  עם דקרט, שהאדם חושב בשפה. אומנם הובס לא אמר שהאדם באמצעות השפה, בשיח עם אחרים מגיע להבנה, אבל אנחנו יכולים להוסיף מסקנות אלו לדבריו. אנחנו בהמשך עוד נחזור להסתמכותו של חומסקי על קאנט. כאן עלינו לחזור להנחתו שקיים גן לשוני, שוב אבר אורגני. חומסקי אימץ את ההשקפה האורגנית הגרמנית, ראינו שגם הרדר חשב שהשפה היא אורגנית.

       ראינו כבר בשעורים קודמים שהשקפה אורגנית היתה מקובלת על הפילוסופים היווניים, שסוקראטס חשב שהכל נמצא בפנימיותו של האדם וצריך רק לילד את המידע. הפילוסופים היווניים והפילוסופים הגרמניים רק לא הבינו שהמידע שנמצא בתוככי האדם, המידע המתוכנת, הוא משותף לאדם ולחיה. הזכרנו כבר שלוק טעה כאשר אמר שהאדם בלידתו הוא לוח חלק מבחינת המידע. לאדם ולחיה יש מידע מתוכנת. אם קאנט מדבר על מידע מתוכנת זה אזי הוא אומר שאנו דומים לחיות שלהן אותו מידע מתוכנת.

        בעל משל 'עץ הדעת' הבדיל בין המידע שהיה לאדם בגן-עדן, טרם אכל מ'עץ-הדעת' לבין המידע של חוה ואדם אחרי שאכלו מ'עץ-הדעת'. החוכמה הזו של בעל -'עץ הדעת' חסרה לקאנט. אבל כפי שכבר ציינו בשעורים קודמים, האדם רוצה להיות אורגני, הוא רוצה להיות מיקרוקוסמוס המכיל כבר את כל המידע ולא נזקק לזולת, לשיח אתו, לא נזקק להתבוננות שהשפה מאפשרת, לא שואב את שפתו מגנזך הקהילה.

        אם היוונים לא הכירו את פילוסופית השפה התנ"כית, קאנט כבר הכיר את מחשבת התנ"ך, אבל קאנט בז לה, כפי שלותר שידע על 'רצון חופשי', בהבדל מהיוונים שלא הכירו מושג זה, אבל הוא שלל אותו. בהמשך נראה שקאנט יצא בשצף-קצף נגד המוסר התנ"כי המבוסס על משא ומתן בין בני אדם. קאנט מדבר על מוסר פנימי, שנראה בעיניו עדיף על המוסר התנ"כי. אבל כפי שציינו המוסר הפנימי הזה שהוא מדבר עליו, הוא מתוכנת ומשותף לאדם ולחיה. נשאלת השאלה האם הכללים שחיות נוהגות לפיהם עדיפות על המוסר התנ"כי?

      בעל משל 'עץ-הדעת' הבין שלהבדיל בין 'טוב לרע', הוא פרי 'דעת', פרי האינפורמציה שהאדם רוכש. אבל ראינו שבעל משל 'עץ הדעת' חשב שמספיק הרכש הזה מ'עץ-הדעת', עדיין לא ידע שרכש זה צריך לעבור טרנספורמציה במח הקוסם, ההופך אותו לשפה, המאפשרת את השיח בין יחידים, אשר יוצרים את המושגים. כפי שכבר הזכרנו תפקיד המח כמרכז החשיבה לא היה ידוע עד למאה ה-2 לספירה, לכן אין להאשים את בעל משל 'עץ הדעת' על כך שלא ידע על תפקיד המח.

       חוה ואדם אחרי אוכלם מפרי העץ, האנינפורמציה, שעברה טרנספורמציה במח הקוסם   (גם אם הם לא ידעו על תפקיד המח), רכשו יכולת ניכור, שאיפשר את המודעות שלהם, שאיפשר להם ליצור מושג, שם לתחושה, תחושה שכונתה על-ידם כ'בושה'.

      חומסקי שהושפע מקאנט וממחשבה הגרמנית, לא הצליח לצאת ממלכודת זו, והוא אומר בכמה מקומות שענין השפה נשאר סוד בעיניו. החלק השני של הספר לעיל, מכונה 'בעיות ומיסתורין בחקר השפה'. בתחילת חלק זה של הספר חומסקי אומר: 'מבלי להשתמש בדעות קדומות לגבי תוצאות מחקר זה , עלינו להגיד שבני אדם ניחנו בשיטה אינטלקטואלית של ארגון מולד, שאפשר לכנותו 'מצב ראשיתי' של השכל…….לגבי השפה אפשר להגיד שהשינויים המהירים (ברכישתה) מתחוללים בפרק זמן מוקדם של החיים….שהם נשארים קבועים….'. מפורסמים קביעותיו של חומסקי לגבי הדקדוק של השפה, שלפיו הוא מולד. אבל אנו יודעים שבשפות שונות דקדוקים שונים, אנו יודעים את הדבר הבסיסי ששפות לא מולדות, הן נוצרות על ידי קהלות שונות, על -ידי שיח בין יחידים, לכן הן שונות.

      אבל בעית הדקדוק היא לא הבעיה העיקרית לגבי השקפתו של חומסקי. הבעיה העיקרית של תורת חומסקי היא שהוא אימץ את המחשבה הגרמנית האורגנית, לפיה אדם כלוא בתוך עצמו, הוא מונדה או מיקרוקוסמוס, לכן לא יכול להתבונן על העולם החיצון. למען שהאדם יוכל להתבונן, הוא זקוק ליכולת ניכור, ניכור מהאחר או הבדלות מהאחר. ראינו שחוה ואדם רכשו יכולת זו אחרי אכלם מפרי 'עץ הדעת', כך רכשו מודעות. יכולת זו, מודעות, איפשרה לחוה ואדם בהמשך את ההבדלה בין 'טוב ורע', איפשרה להם להתבונן על העולם מחוץ לעצמם, איפשרה להם ליצור. לאדם כמיקרוקוסמוס, סגור בתוך עצמו, חסרה שפה, אין לו צורך בה, והרי ללא שפה האדם לא יכול ליצור, כפי שהחיה החסרה שפה לא יכולה ליצור.

       ברור  שהאדם הסגור בתוך עצמו ללא שיח עם הזולת גם לא יכול ליצור מושגים. חוה ואדם יוצרים את המושג הראשון 'בושה', בהדדיות. האם השפה היתה בתוככי קאנט?, הרי הוא רכש אותה מגנזך הקהילה. האם המושגים היו בתוככי קאנט, או שמא רכש אותם מהאחרים, או יצר אותם עם האחרים.

        עלינו כאן להזכיר שוב את הפילוסוף היהודי-גרמני רוזנצוויג, שאמר שהאדם הגרמני הוא סגור, בעוד האדם היהודי פתוח לדברים. ברור שרוזנצוויג לא דיבר על הסיבות שהאדם הגרמני הוא סגור, הוא לא דיבר על השפה, הוא לא דיבר על כך שהסגירות הזו היא תולדה של השקפה אורגנית. אבל רוזנצוויג שחי בגרמניה חש בכך שהאדם הגרמני הוא סגור, מבלי לציין מדוע.

       חומסקי היהודי, במקרה גם בעל תרבות עברית, מרד בירושתו, בבריחתו ממורשתו מצא מפלט דווקא במחשבה הגרמנית הקוטבית, שמהמלכודת שלה לא יודע איך לצאת, רואה בשפה מיסתורין. על כל זה נמשיך בהמשך.

      בהקשר לדברים שאני מוסרת בבלוגים אלו, אני מוכרחה להזכיר את ספרי, כיוון שבהם אני דנה בבעיות אלו בצורה יותר שיטתית. לכן מי שרוצה תורה יותר שיטתית, יעיין נא בספרי. לאחרונה הופיע ספר שלי בשם: 'התנ"ך כמשל'. כן אני עוסקת בפילוסופית השפה בספרים קודמים: 'קוסמולוגיה ושפה', 'בראשית היה 'הדבר' – האומנם?', 'האדם בורא את עולמו'.

         

 

     

  

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: