וניברסיטה ווירטואלית – שעור 96 – קאנט והפרמטרים

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 96 – קאנט והפרמטרים

     השפה מכריחה אותנו להציב פרמטרים, למען נדע מהו טוב ומהו רע. ראינו שמחשבת התנ"ך שבאופן אינטואיטיבי הבינה את כל כללי השפה, הבינה שלמען שלהבדלה בין טוב לרע תהיה משמעות הכרח להציב פרמטרים. הזכרנו שלפי מחשבת התנ"ך קדושת חיים הוא העיקרון החשוב ביותר לפיה, למען חיים נברא העולם, לכן הוא הוא הפרמטר לטוב, מי שגוזל את חייו של הזולת הוא חוטא. משל קין והבל ממחיש את העיקרון הזה. קין בהרגו את אחיו לא כיבד את העיקרון של קדושת חיים לכן הוא חטא.

       הפלגנו בהגדרתינו, כאילו רק למען ומסביב עיקרון קדושת חיים השפה מציבה פרמטר. במציאות האדם הלשוני פועל לפי פרמטרים. כל הבדלה, והשפה מבוססת על הבדלה, מציבה מיד פרמטר. הזכרנו כבר שלמען שהאדם יתמצא בשטח, הוא רואה את השמש כפרמטר, לפיה הוא קובע מזרח ומערב, צפון ודרום. אבל אפילו בשביל דבר קטן, כמו מלה 'קטן', צריך להיות 'גדול', אדם הוא קטן אם הוא נמדד לפי גובהו של הזולת. אדם הוא מכוער אם הוא לא מתאים לדגם של יופי שהחברה קבעה.

       אבל חשוב ביותר הוא עיקרון החופש. אדם רוצה בחופש, הוא אינו מגדיר לעצמו את המושג. הרי חופש בחלל אין לו משמעות. למען חופש תמיד צריך להגדיר, חופש ממה. ברור שחופש זקוק לפרמטרים, העבד רוצה להשתחרר מתלות באדונו, מדינה רוצה להשתחרר משעבוד למדינה אחרת, ילד רוצה להשתחרר מבית הספר. האדם רוצה חופש מעבודה. בכל הרצונות האלו האדם צריך להציב פרמטר שממנו הוא רוצה להשתחרר.

      אפילו המיסטיקון הסיני לאוטשה, שהאידיאל שלו היה הטאו הלא מחולק, אומר שכאשר אנשים על האדמה יודעים על יופי כיופי, אז נוצרת ההכרה  בכעור. כאשר בני אדם על האדמה מכירים בטוב כטוב, אז עולה ההכרה  ברוע.

      בכתבה זו ניסינו להצביע על העובדה  שהשפה למען לפעול זקוקה לפרמטרים, למען יוכל האדם לדון בדברים. פרמטרים אפשריים רק אם קיימים זולתים, אם קיים עולם חיצון, אם קיימת שמש כפרמטר. כל זה בא להזים את תורתו של קאנט שטען שהעולם החיצון אינו ודאי בשבילו, כתוצאה מכך טען שהוא שופט את הדברים לפי הערכים הפנימיים, המולדים שלו. אפילו המיסטיקון הסיני, לאוטשה הבין ששפיטה, הכרה, תלויים בפרמטרים חיצוניים.

       אנחנו יכולים להזים את דבריו של קאנט לפי המדע הנירולוגי, אשר יודע היום שהילוד נולד עם מח חלקי בלבד, אשר מתפתח בהמשך כתוצאה מאתגור הסביבה. התפתחות המח אורך שנים, התפתחות האונות הקדמיות הן המאוחרות ביותר. הילוד לא מביא אתו ערכים מולדים, הוא רוכש אותם. ברור שגוף האדם הביאולוגי שהנו מתוכנת, אופן פעולתו מוטבע בגנים שלו. אבל המח האנושי, באופן מיוחד החלק שהתפתח מאוחר יותר, האונות הקדמיות, רוכשות מידע מהיסודות ביקום, האינפורמציה היקומית, רוכש מידע מהזולתים בסביבתו, רוכש מידע מהקהילה. 

      אבל אנו לא רוצים להזים את דבריו של קאנט רק בהסתמכות על מדע הנירולוגיה, פילוסוף זה היה תוצר הקוד התרבותי שאותו יצר לותר. תיאולוג זה נתן בכורה לעולמו הפנימי של האדם, אשר לא נכתם מפעולותיו. אמנם יש הבדל מהניסוחים של לותר לאלו של קאנט, אבל בהקשר לתרבות שנוצרה כתולדה של התיאולוגיה של לותר, יש להבין  פילוסוף זה.                                                                                                               

     וכך אומר קאנט בספרו:  Kritik der Reinen Vernunft עמ' 49, 50 'אני מכנה כל הכרה טראנסצנדנטאלית, אשר אינה עוסקת בעצמים כשלעצמם אלא ביכולת הכרתנו את העצמים, עד שדבר זה אפשרי בצורה אפריורית, שיטת מושגים כזו תכונה פילוסופיה טרנסצנדנטאלית'. בהמשך: 'לא נדון כאן בטבע הדברים שהוא בלתי מוגבל, אלא בתבונה אשר שופטת את טבע הדברים, ואפילו רק בהכרה העוסקת בהכרת הדברים אפריורי, כיוון שאין לחפשם בחוץ, ולכן הם לא נסתרים מאתנו…'. וב- Prologomena  עמ' 99 הוא אומר: '…התבונה יוצרת את חוקיה (אפריורי) לא מהטבע אלא היא מכתיבה אותם לו'. לא בכדי טען המשורר היינה, בספרו, 'דת ופילוסופיה באשכנז', אחרי קריאת הכרזות אלו של קאנט, שהוא המליך את עצמו במקום אלהים.

    אנו מביאים את דבריו אלו של קאנט לא למען להכנס כאן לדיון בכל משנתו המנוגדת להגיון, אלא למען בהמשך לראות את שנאתו למחשבה התנ"כית, בעיקר בדיון שלו על המוסר האנושי. אנחנו נראה בהמשך ששנאתו זו של קאנט למחשבת התנ"ך מצביעה על כך שהוא באינטואיציה הבין שדבריו מנוגדים לפילוסופיה הלשונית. גם בהבנה זו של פילוסוף זה שמחשבתו מנוגדת למחשבת התנ"ך הוא הלך בעקבות לותר. למעשה כל ההוגים הגרמניים בסופו של דבר המשיכו את מחשבת לותר.

      אבל טרם נדון ביחסו של קאנט למוסר, מוסר שהוא מעדיף, מוסר שהוא מזלזל בו, עלינו להצביע על האבסורדיות של מחשבתו. קאנט לא הבין שיכולות המתוכנתות בגופו הביאולוגי של האדם זהות ליכולות של החיות, גם לחיות יכולות אפריוריות מתוכנתות. האדם נבדל מהחיה שידיעותיו באמצעות המח הקוסם נרכשות מבחוץ. כפי שכבר ראינו בשעורים קודמים המח הקוסם, האבר המפותח ביותר ביקום, המוציא את האדם משורת הישויות האלמות המתוכנתות, מקושר לכל היסודות ביקום. הרכש החשוב ביותר שלו הוא רכש השפה, שהיא תוצר האינפורמציה היקומית שהאונות הקדמיות מקושרות אליה, והמח הקוסם הופך אינפורמציה זו לשפה אנושית. השפה אינה אורגנית, היא מתת האינפורמציה היקומית העוברת טרנספורמציה על-ידי המח הקוסם.

       קאנט שהיה סבור שהכל אפריורי בתוכו, שחך שהוא רכש שפה מהוריו, מהזולתים, מגנזך הקהילה. קאנט שראה את עצמו מחוקק לטבע, שכח שהעולם נברא לפני לידתו, שהוא מתוכנת ואינו זקוק שהאל קאנט יחוקק למענו חוקים. ההובריס של יחיד זה עולה על הובריס של כובשים גדולים שרצו לחוקק רק לזולתים, לא לטבע עצמו.

      ברור שקאנט האל לא יכול היה לקבל את המוסר התנ"כי. וכך הוא אומר בספרו: Die Religion innerhalb der Grenzen der blossen Vernunft ,עמ' 272 , 'לפי היווצרותה המקורית, הדת היהודית היא במהותה מערכת חוקים, שעל פיה נוסדה מדינה. באותו זמן או מאוחר יותר נוספו למערכת זו תוספות מוסריות, שלמעשה אינן שייכות ליהדות. היהדות בכללה אינה דת אלא איחוד של המון אנשים, אשר כיוון שהשתייכו לשבט מסוים התאחדו תחת חוקים פוליטיים לגוף משותף, אך לא לקהילה דתית.— ביסודה של חוקה מדינית זו יש תיאוקראטיה…. אלהים – שהינו שליט עולמי שאין לו יומרות לשלוט על המצפון – שלו עובדים, אינו עושה אותה (חוקה זו) לדת. ההוכחה שאין היא אמורה להיות דת, היא בראש וראשונה: כל הצווים הם מן הסוג שביסוד כל חוקה פוליטית. אלו הם חוקים כפייתיים, כי עוסקים רק במעשים חיצוניים'.

       כאן בדברים אלו קאנט שהמליך את עצמו לאל, במציאות מתגלה כאדם קטן, אנטישמי, שלמעשה לא מבין שכל יחודו של האדם שהוא ישות לשונית, שכלי השפה, יתרונו על ברויים אחרים, מכריחה אותו לשאת ולתת עם הזולת, לכרות אתו הסכמים, בריתות, שהמוסר הוא פרי משא ומתן כזה, פרי פעולה חיצונית. כפי שכבר הדגשנו היכולות המתוכנתות הפנימיות של האדם משותפות לו ולחיות. המוסר הפנימי של קאנט באמת שייך לסוג זה, האנטישמיות שלו מצביעה על כך. קאנט אומר במקום אחד גם שיש לבצע 'יוטנזיה' ליהודים, ברייך השלישי בצעו את הצעתו.

       יש בפסקה לעיל עוד יסוד משותף למחשבה הגרמנית, זו שחקרה את התנ"ך, שיהדות רכשה ערכים מוסריים מתרבויות אחרות. משום מה, יהודים קטני מח השלימו עם דעות אלו. עד היום יהודים שלא השתחררו מהנחיתות על היותם מיעוט, מוכנים להלל את גדולת קאנט, מחוץ היינה המשוחרר, שעמד על טבעו של פילוסוף זה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: