אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 98 – ה'לוויתן' של הובס

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 98 – 'הלוויתן' של הובס

      בשעורים האחרונים עסקנו במחשבה הלותרנית שהפכה למחשבה אורגנית, והיא הובילה אותנו עד לתורת ניטשה, אשר השאיר בכתובים את ספרו 'הרצון לכח'. ובכן, מחשבה אורגנית מוכרחה לסגת לשלב שלרשות בני אדם עומד רק כלי הכח. הוגי המחשבה האורגנית רצו לסגת לשלב הנמוך יותר של סולם האבולוציה, שלב טרם הלשון, מאחר שכלי זה נראה היה בעיניהם כתובעני מדי, כתובע מהם להתנהג לפי כלליו, התנהגות מוסרית. ניטשה הוביל את זרם המחשבה הזה בחזרה למצב החיתי, מצב  של שימוש בכח בלבד.

     אם היתה המחשבה הלותרנית האורגנית מנצחת, אזי העולם היה כולו הופך לרייך השלישי עם המוסר הכוחני שלו.

      למזלו של העולם המערבי הזרם הלותרני האורגני לא צלח, כך שהעולם המערבי לא נשחת לגמרי, אם  גם נשחת חלקית על כך שאפשר את היווצרות הרייך השלישי. העולם שבתחילה לא התנגד להיווצרות משטר זה, לא נמלט מהאשמה על מעשי הרייך השלישי, כתוצאה מכך הוא איבד יחד אתו יומרות  לעליונות מוסרית.

       למרות כל זה עלינו לחזור לדבריו של הובס, לספרו הלוויתן, מאוחר יותר נחזור גם לספרו 'בהמות'. אולי הנומינליסטים הצילו את המערב משקיעה מוחלטת יחד עם העולם הלותרני. כבר שם הספר של הובס 'לוויתן' מלמד שהוא הושפע מהמחשבה התנ"כית. בספר זה בהקדמה שלו הוא אומר: 'הטבע (אומנות שדרכה אלהים יצר ושליט על העולם) הנו אומנות בידיו של האדם, כמו ביתר הדברים, כך גם בחקוי זה (למעשי אלהים) , על כן הוא יכול ליצור חיה (גוף) מלאכותית'. כאן הובס במלים אחרות חוזר על הפסוק במשל הבריאה, האומר שהאדם נוצר בדמותו של אלהים, אם הוא נוצר בדמותו של אלהים הוא בדומה לו, ע"י חקוי, יכול ליצור חיה או גוף מלאכותי, את המדינה.

        רק למען להצביע על השוני, המדינה המלאכותית של הובס שונה לגמרי מהמדינה של הגל, אשר לפי פילוסוף לותרני-אורגני זה, היא ישות קיימת, שהאדם הנכנס לתוכה  משועבד לחוקיה. הובס יוצר מדינה על-ידי אנשים, במדינה זו שנוצרת בצורה מלאכותית, לא אורגנית, לאדם זכויות  בה, כיוון שהוא יצר אותה, לכן היא צריכה לשרת אותו, לא הוא את המדינה. המדינה, כמו השפה, לפי הובס הם כלים אשר צריכים לשרת את האדם.

       הובס מושפע מפילוסופית השפה התנכ"ית, אבל בהבדל ממחברי המשלים הפילוסופיים של התנ"ך הוא לא הבין לגמרי את מהות השפה. מאחר שהוא לא הבין לאשורו את פילוסופית השפה, דבריו לעתים מגומגמים, לא לגמרי ברורים. אבל הובס נותן לאדם את הזכות ליצור את עולמו, פריבילגיה שאנו לא מוצאים בתרבויות אחרות, גם אם בני אדם בצורה פרגמטית עושים שימוש בכלי השפה שהוענקה להם. הובס מבין שבידי האדם כלי העושה אותו ריבון בצורה מוגבלת, ליצור את עולמו. הוא הראשון, אחרי התנ"ך שהבין שהאדם יצא משורת הישויות המתוכנות, שבידיו אוטונומיה מוגבלת ליצור לעצמו מוסדות שישרתו אותו.

      כל הבנתו של הובס היא אינטואיטיבית בלבד. הוא לא הבין את כל הכללים של פילוסופית השפה. למרות הבנתו החלקית בלבד, הוא מציע ליצור מדינה שאותה הוא מכנה 'לוויתן', ומפרט איך על מדינה זו לפעול. מדינתו של הובס אינה דמוקראטית לפי המושגים העכשוויים. לפיו האנשים יוצרים לעצמם מדינה, למען לצאת ממצב מלחמתי, מלחמה הכל בכל.

      ועתה לפנינו להסביר כמה מעקרונותיו של הובס, שהיו תולדה  ממה שהוא למד מקורות תקופתו. בתקופתו של הובס באירופה התחוללו מלחמות דת, לא רק באנגליה הן התחוללו,    אלא בכל אירופה. מלחמת שלושים השנה כמעט הרסה את כל גרמניה. גם מלחמות הדת באנגליה היו ארוכות, לבסוף הוציאו להורג את המלך, צ'רלס ה-1 . מאחר שהובס נולד בתקופה של במלחמות דת, נדמה היה לו שהאדם מראשיתו היה נתון במלחמות. נכון להניח שהאדם הלשוני במשך קיומו נמצא במאבקים, כיוון שהשפה בנויה על הבדלים, ואלו שהגורל התנכל להם נאבקים להשיג מצב טוב יותר. מלחמות ממשיות מתחוללות בשלבים מאוחרים יותר. דבר זה לא חשוב לגבי הצעותיו של הובס, כיוון שהוא הציע לאדם כאדם לוותר על כמה מזכויותיו למען להכנס למדינה שתשרת אותו, שתהיה בנויה פחות או יותר על שוויון. אבל אלו שבחרו במנהיג שינהל את המדינה, צריכים לקבל את מרותו.

     אבל אנו מוצאים אצל הובס סתירה מהותית להשקפתו הוא. הוא לא קיבל את העיקרון של 'רצון חופש', והרי למען שבני אדם יצרו מדינה הם זקוקים ל'רצון חופשי'. למרות שהוא לא קיבל את העיקרון, נראה שהוא תיקון את עצמו בהמשך, אבל כדי להבין איך יכול היה הובס בכלל להתעלם מהצורך ב'רצון חופשי' למען ליצור את המדינה שלו, עלינו לדעת שבתקופתו התנהל וויכוח בין הרפורמיסטים לבין הקתולים על עיקרון ה'רצון החופשי'. מאחר שהרפורמיסטים התבדלו מהקתולים, הם לא קיבלו את הרצון החופשי כעיקרון, למען להצביע על שוני מהם. למרות כך בחלק ה-שני של הספר, פרק 21 הוא אומר: '… אדם חופשי הוא זה….שבכוחו ושכלו יכול,  אם הוא לא מנוע מכך, לעשות בהתאם לרצונו'. 

     באינטואיציה הובס הבין שלמען שהאדם יוכל לעשות דבר, עליו להפעיל את רצונו החופשי. למרות מודעות זו, לאורך הפרק הזה הוא מסתבך בפרשנות שלו.

      אם כל הבלבולים שלו, אפשר להגיד על הובס שהוא הראשון אשר הבין שלאדם ניתנה האפשרות ליצור את עולמו, הוא לא דטרמיניסטי, לא מתוכנת, אינו חייב להיות במלחמה מתמדת, הוא יכול ליצור לעצמו עם שותפים, מדינה. בהבדל מבעלי השקפה אורגנית, שרצו לסגת למצב אבולוציוני קודם, מצב כוחני, הובס הבין שהאדם יצא מהשלב הכוחני, וביכולתו באמצעות כלי השפה, שהוענק לו, לשפר את חייו.

       הובס בניגוד לבעלי השקפה אורגנית לא חיפש פתרונות כוחניים, אלא חיפש פתרונות מבוססים על הסכמים ווויתורים.

       ועד כמה שאנשים מסתיגים מהובס, הם צריכים לדעת שהוא הראשון שהבין שלאדם יכולת יצירה. רוב אלו העוסקים בפילוסופית השפה, עד היום, אינם מודעים לעובדה זו שכלי השפה בעיקרו הוא כלי יצירה.

 

 

 

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  ביום 16 בנובמבר 2008 בשעה 12:29

    בדיוק קורא את "לויתן" של הובס והשוואתו ל"לויתן" של ז'וליין גרין ו"לויתן" של פול אוסטר.

    תודה.

  • רבקה  ביום 17 בנובמבר 2008 בשעה 8:32

    לבועז, אני שמחה שמצאת ענין בכתבה, רבקה

  • רותם  ביום 2 בינואר 2009 בשעה 15:46

    רבקה, רציתי לשאול- כיצד אנחנו יכולים לראות את הובס כאסכולה חילונית של המשפט הטבעי?
    זה ע"פ ספרו "לויתן" כמובן.
    אשמח לקבל את תשובתך בנושא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: