אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 99 – הובס ,ספרו 'בהמות'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 99 – הובס – ספרו 'בהמות'.

     למרות שהובס לא הבין את משמעות הפילוסופיה הלשונית, הוא בצורה אינטואיטיבית הבין איך השפה פועלת. כבר הזכרנו את ויכוחו של הובס עם דקרט, כאשר הוא העיר לאחרון שהאדם חושב בשפה.

      בספר זה 'בהמות', שוב שם עברי. הובס דן במלחמות הדתיות שהתנהלו באנגליה. הוא מצביע על כך שלמעשה למלים יש השפעה עצומה על אנשים, הוא מתכוון לכך שמלים שהתנתקו ממקורם, נכסו לעצמם קיום עצמאי, הן מסוכנות, אין להן משמעות אמיתית, הן שגרמו למלחמות הדת.  כאן מתגלה אופיו הנומינליסטי של הובס המתנגד לנטיה הראליסטית של האדם להעניק למילים קיום עצמאי.

      הובס כמו בכל קביעותיו, ניחן באינטואיציה, הבין שהאדם בורא את עולמו במילים מחוברות למהויות, ומילים מנותקות מהן, המנכסות לעצמן קיום עצמאי, הן מילים מסוכנות. כפי שציינו הוא הבין שהמילים שהתנתקו ממהויות חיוביות הן בעוכרי התמוטטות כל מוסדות

המדינה.

          אבל אנו רוצים כאן לדון באמירה אחת חשובה ביותר של הובס, המצביע על הבנתו האינטואיטיבית איך נוצרים מעמדות בחברה אנושית. הוא בניגוד להשערתו של אפלטון אשר לפחות קוה לתת למעמדות במדינתו ביסוס אורגני, לכן המציא את המשל השקרי (לפי עדותו הוא) שמעמדות שונים נוצרים באדמה ממתכות שונות, מעמדות עליונים נוצרים ממתכות אצילות. אפלטון ידע שלא כך הדבר, אבל עובדה היא שגם המחוקק ההודי 'מנו', חשב שמעמדות נוצרות על-ידי גלגולים.

      נראה קודם איך מסביר הובס את היווצרות המעמדות: 'הכח של התקיפים אין לו בסיס אלא רק בדעות ובאמונות של האנשים'. לפנינו הובס הנומינליסט, שמבין שאם אנשים לא מאמינים שהמלך הוא מלך, אפשר להוציאו להורג, כפי שקרה למלך אנגליה בתקופתו. דבר זה שונה לגמרי ממה שחשבו הפרעונים. קיים מיתוס של האל 'רה' אשר הסתיר את שמו תחת עורו, למען שלא יגזלו ממנו את מעמדו. האלה איזיס בעורמה הצליחה להוציא ממנו את שמו וכך היא השתלטה עליו. מיתוס זה של האל 'רה' סימל את האמונה המצרית שלשם יש כח מאגי, שהוא כבר מכיל את סמכויותיו של הפרעונים, ואלו לא תלויים בדעות ואמונות האנשים, למען לשמור על הנכס, המעמד, הסמכות, לא גילו את שמם, כדי שהוא לא יגזל מהם.

       הובס ברוב החכמתו הבין שסמכות מלך או בעל מעמד גבה תלוי באמונת האנשים בסמכויותיו, הם יכולים כתוצאה ממצב מסוים לחדול להאמין במלך כמלך. ברור שהובס יכול היה להגיע להבנה זו כיוון שבתקופתו סדרי חברה התערערו.

      אבל אנחנו יכולים ללמוד מהמשלים התנ"כיים, כמו עשרת הדברות, שבדבר השלישי נאסר לשאת את שם האלוהות לשוא. מחברי או מחבר המשל הכיר את התרבות המצרית, את האמונה של תושביה שהשם הוא מאגי, שהוא אמצעי להשגת דברים. לכן בעל המשל אסר להשתמש בשם האלוהות למטרות מאגיות. בעל המשל היה נומינליסט, הבין שאמונה כזו היא אמונת שווא. כמו במקרה של האל 'רה', גם הפרעונים, חשבו ששמם כבר מכיל את הסמכויות שלהם, היו בטוחים בשלטונם מבלי שנתיניהם יאשרו אותו. הובס מבלי להכיר את האמונות המצריות חולק על אמונות אלו, ומוכיח שלשם אין כוחות מאגיים, המלך הוא מלך רק אם האנשים מאמינים במלכותו, בעלי השררה הם בעלי כוחות אם מאמינים בהם האנשים ככאלה. 

    הובס האמין שכל המרקם החברתי, הוא יצירה קיבוצית של אנשים. לכן הובס גם האמין שהאדם יכול ליצור בצורה מלאכותית את מדינתו באמצעות הסכמים. כך הוא הציע ליצור את ה'לוויתן', את המדינה המלאכותית מבוססת על הסכם.

      עד היום אף אחד לא מתיחס להובס כאחד הפילוסופים שהכניסו לעולם המערבי את המושגים שהאדם יוצר את מוסדותיו, את ערכיו, שהם לא נוצרו על-ידי חסדי אלוהים. הרי צ'רלס הראשון האמין שהוא מלך בחסד אלוהי. הכנסיה הקאתולית האמינה שהיא קיימת בחסד אלוהי. אמנם לותר ערער את הסמכות של הכנסיה הקאתולית, אבל הוא לא אמר שמוסדות וערכים הם יצירה אנושית. אפילו אצל קלווין אנו לא מוצאים דעות כאלו.

      אם לותר לא אמר מפורשות שמוסדות וערכים הם יצירות אנושיות, חסידיו פיתחו השקפה אורגנית לפיה מוסדות וערכים הם אורגניים, לא יצירה אנושית. ראינו שקאנט חשב שמוסר הוא מולד, דטרמיניסטי, הוא התנגד למוסר התנ"כי שנראה היה בעיניו מלאכותי ולכן פחות. ראינו גם שהגל חשב שהמדינה קודמת לאדם והאחרון צריך לקבל את מרותה ללא עוררין.

       בדרך כלל מתיחסים ללוק כחדשן, אבל במציאות הובס בכמה משפטי מפתח פתח תקופה חדשה, החזיר לאדם את הסמכות ליצור את עולמו. אמנם הובס הושפע מהפילוסופיה הלשונית התנ"כית, אבל גם אם כך, הוא שחרר פילוסופיה זו מהגוון האלוהי. בלי ספק שהובס היה פילוסוף חילוני.

     הובס שחי בתקופה של מלחמות סרק התיחס בזלזול לאדם, דבר שהיה בעוכריו, כיוון שתמיד מזכירים את הדעות השליליות שלו על האדם, כמו המשפט: 'האדם הוא זאב לאדם'. אפשר לנחש שגם שם הספר 'בהמות' נבחר על-ידי הובס למען לאפין את בני דורו במלחמות השוא שלהם כ'בהמות'.

      יש לראות סתירה בין יחסו של הובס לאדם, זלזולו בו מצד אחד, ומצד שני הענקת זכות לו ליצור את עולמו. הדורות לא ראו בחידושיו של הובס מהפכה מחשבתית. אנו יכולים לעמד על גדולת מהפכתו, אם נשווה את דעותיו לדעות היוונים, שראו ביצירה אנושית הסגת גבול האלים, שרק להם זכות יצירה. אמנם במשל עשרת הדברות, בדבר הרביעי, האדם מצווה ליצור את עולמו, אלא שבתנ"ך אלהים נוכח בכל, בעוד שאצל הובס הוא נעדר לגמרי.

     לא בכדי ראו בהובס פילוסוף חומרני, ובאמת אם אנו משווים את דעותיו לאלו של התנ"ך, אנו חשים באיזה חסר אצלו, נעדר אצלו איזה מימד המרומם את האדם. בתנ"ך יש הוד לקיום האנושי, אפילו אם קיים בו רק עולם נגלה. בתנ"ך יש לאדם משמעות יקומית, הוא בשיח עם עולמות עליונים.  

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חייש  On 19 בנובמבר 2008 at 11:54

    (ואולי זה יותר רלוונטי בקונטקסט של לוויתן, לא בהמות שאותו תכלס לא קראתי)
    היא שבסופו של יום הוא אנטי-הומניסט. הוא גרס שמוסדות השלטון נשענים על הסכמה חברתית, אך מבחינתו הסכמה חברתית יעילה מתבטאת במשטר יציב, מבלי להתעניין כיצד הושגה אותה הסכמה חברתית.

    במילים אחרות, לשיטתו של הובס, אם יש מנהיג בעל מערכת שיטור מספיק חזקה שמסוגלת לדכא את כלל האזרחים למשך עשרות שנים כך שלא יתמרדו, מדובר במשטר טוב. הרי כל משטר מתפקד טוב יותר מהמצב הטבעי, והובס לא רואה שום יתרון במשטר ליברלי על פני משטר דכאני.

    לו היה הובס מכונן את כל העבודה שלו על השאיפה האנושית לשפר את מצבה (וליתר דיוק, את מצבם של הפרטים הפועלים בתוך החברה) אזי מחשבתו הייתה שורדת טוב יותר את תקופתינו. היות ומבחינתו מה שחשוב זה כינונו ויציבותו של המשטר ולא הצורה בה שולט המשטר באזרחיו, הדיון בהגותו מצטמצמם למקומות ספציפיים בהיסטוריה של הפילוסופיה/הרעיונות ותו לא.

  • רבקה  On 21 בנובמבר 2008 at 22:08

    לחייש, חבל שדבריך יצאו בכתב מטושטש. עד כמה שהבנתי, אינך מחבב את הובס. ברור שדבריו לא תמיד מחמיאים לאדם, למרות זה אני מאד מעריכה אותו, מעריכה את תרומתו. רבקה

  • חייש  On 23 בנובמבר 2008 at 20:50

    איבדתי אותך.

  • רבקה  On 23 בנובמבר 2008 at 22:17

    לחייש, ההדפסה של דבריך מטושטשים, רבקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: