אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 100 -המח הקוסם, שרת הגוף

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 100 –  המח הקוסם, שרת הגוף

      לפי מיתולוגית הבריאה המזופוטמית, אנומה אליש, האדם נוצר למען לשרת את האלים. אבל האבולוציה מלמדת אותנו שהישויות על כדור הארץ מנכסות לעצמן אברים המשרתים אותן בקיומן, אברים המקושרים ליסודות ביקום.

      המח בפעולותיו יכול לשמש אותנו כדגם להתארגנויות הישויות על כדור הארץ, הוא  אבר המשרת את הגוף בכך שהוא מקושר ליסודות ביקום, מעבד אותם לצרכיו, אבל יש לו עוד תפקידים.

      אנו כאן לא נדבר איך  כדור הארץ שלנו התפתח בצורה מקרית, והוא שונה מגרמי שמים אחרים בכך שהוא אפשר התפתחות חיים עליו (עד היום אנו לא יודעים על גרמי שמים אחרים שמאפשרים חיים).

      התחלנו בכך שאמרנו שהמח כאבר יכול לשמש דגם להתארגנויות של ישויות חיות על כדור הארץ שלנו. ובכן, למען שישות תתפתח היא זקוקה ליסודות מחיה. את המלאכה הזו עושים האברים שלה אשר מקושרים ליסודות ביקום, המספקים לה אותה, אברים שמשפרים את תנאי קיומה. כן  זקוקה הישות לאוטונומיה מסוימת כדי לשכפל את עצמה. המח האנושי אף הוא אבר, המקושר ליסודות ביקום, אולם בהבדל מאברים אחרים הוא אבר מתוחכם ביותר, עושה טרנספורמציה ליסודות שהוא מקושר אליהם למען ישרתו את הגוף, נוסף להיותו כלי המשרת את האבולוציה על כדור הארץ. למען לשרת את האבולוציה יחד עם שרותו את הגוף, המח נכס לעצמו שכבות שכבות, לצרכים השונים.

       לפני שנמשיך על תפקידיו של המח ככלי בשרות האבולוציה, עלינו לציין כאן שאפילו הצמחים קולטים את הפוטונים ועל-ידי פוטוסינתזה יחד עם יסודות שהם קולטים מהאדמה הופכים אותם למזון. כל הישויות על כדור הארץ שלנו מקושרים עם כל היסודות.

     ובכן, המח הקוסם הוא אבר מסופח לגוף הביאולוגי, כמו אברים אחרים, הלב, הריאות. כל האברים האלו מקושרים ליסודות ביקום, מעבדים אותם לצורכי הגוף, בצורה כזו מאפשרים לו קיום ושכפול עצמי. כפי שראינו האברים השונים צריכים לשרת את הגוף, כמו בני אדם, לפי המיתוס המזופוטמי צריכים לשרת את האלים. למרות שהמח הוא אבר כמו האברים האחרים, ראינו שהוא גם בשרות האבולוציה, כך בצורה פלאית נכס לעצמו במשך מליוני שנים של אבולוציה שכבות על שכבות, והרכש האחרון שלו, האונות הקדמיות, מעלות את הגוף האנושי לדרגה גבוהה יותר. השכבה הנוספת הזו, שנרכשה על-ידי המח הקוסם ממלאת תפקידים שונים, שישויות אחרות לא מסוגלות לבצע.

      המח אינו בלעדי לאדם, הוא אבר גם של ישויות אחרות שאצלן הוא פחות משוכלל. עובדה שרוב הישויות רואות, תרומת המח שלהן, רוב הישויות שומעות, תרומת המח שלהן. גם המוחות של הישויות האחרות סופגות יסודות ביקום, עושות להם טרנספורמציה למען לרכוש יכולות חדשות, יכולות המשפרות את הקיום שלהן. מה שמאפין את המח האנושי הוא, שבהבדל ממוחות של ישויות אחרות הוא נכס לעצמו במשך האבולוציה את האונות הקדמיות, המפותחות אצל האדם יותר מאשר אצל ישויות אחרות. שכבה מאוחרת זו שנספחה למח מקושרת לאינפורמציה היקומית, ואבר מתוחכם זה עושה טרנספורמציה לה, הופך אותה לשפת האדם.

      עלינו להזכיר פה שהישויות, כמו גם גרמי שמים, הם תוצר אינפורמציה. הישויות ביקום הן פרי אינפורמציה המתרכבת עם אנרגיה. ראינו כבר בשעורים קודמים מנוסחתו של איינשטין שחומר מורכב  מאנרגיה השווה למסה כפול מהירות האור ברבוע. כל החומר או מסה שאנו רואים מסביבינו היא אנרגיה שבויה, בנוסחה, שבויה באינפורמציה. את ההרכב הזה אפשר לפרק.

       אם כל הישויות הן פרי אינפורמציה השובה אנרגיה, מה המיוחד בכך שהאונות הקדמיות של האדם מקושרות לאינפורמציה? הישויות ביקום הן מתוכנתות. גם הישויות החיות על כדור הארץ גם הן מתוכנתות, אפילו כך הוא הגוף הביאולוגי שלנו, אבל עם קמצוץ של אוטונומיה. אבל המח הקוסם, ברוב תחכומו הצליח לנתק חלקית את הרכש החדש ממקורו, רכש שהאונות הקדמיות שבו מהאינפורמציה היקומית. המח הקוסם לא רק ניתק את הרכש החדש ממקורו, הוא בקסם, העניק לו רצון חופשי, הפך אותו לכלי יצירה, יצירה משוחררת מחוקים דטרמיניסטיים. הכלי החדש, השפה, קבלה אוטונומיה, זכות שהוציא אותה יחד עם הגוף שאותו היא משרתת מהעולם הדטרמיניסטי, האילם של היקום.

       השפה האנושית שהיא כלי יצירה, היא ישות חדשה ביקום, היא מתעלה על היקום האילם, ברוב תחכומה מנסה להשתלט עליו, ללא הועיל. כוחו של המח הקוסם קטן מכדי להעניק ליצירתו, השפה, שלטון שיהפוך סדרי עולם. אבל המח הקוסם באמצעות הרכש החדש יכול ליצור למענו עולם בתוך היקום, עולם בתוך העולם. אמנם העולם הזה הוא ווירטואלי, אבל בלעדיו לרכש החדש אין משמעות, הרי היקום הוא אילם, לא מבין את השפה הקולנית, לא מבין את היצירות הווירטואליות שלה, לא מבין ולא יכול למלא את הכמיהות של הישות הדואלית. המח הקוסם צריך למלא את משאלותיו הוא.

      כל הקסמים שהמח הקוסם מבצע מתאפשר כתוצאה מניתוק חלקי של האינפורמציה הנקלטת באונות הקדמיות, ממקורה. מעשה זה הוא הדבר הפלאי שהמח הקוסם ביצע. ברור שהישג זה הוא פרי של מליוני שנה של אבולוציה, יכול להיות שהוא פרי של מוטציה מקרית. האינפורמציה שנותקה ממקורה נעשתה שבוית המח הקוסם, אשר לא רק  הפך אותה לשפה, המעניקה לאדם מודעות, יכולת הסתכלות, ההופכת  לכלי יצירה, אבל שבויה זו של המח הקוסם היא מרדנית, רוצה להשתחרר ממיטיבה, משובה, רוצה להפליג, המח, מולידה, הוא קטן עליה, העולם הווירטואלי לא מספק אותה.

       ראינו שהאברים השונים בגוף צריכים לשרת את הגוף הביאולוגי, לאפשר לו קיום ושכפול. המח הקוסם אף הוא איבר שצריך לשרת את הגוף, לשפר את קיומו, אבל המעשה האחרון, נכוס האינפורמציה, שעבודה לגוף או למח עצמו, הפך את הרכש הזה, השפה, המסופחת לאדם, לישות אוטונומית, שהשתחררה בחלקה מחוקי הקיום הדטרמיניסטיים, ליסוד הרוצה בחופש מוחלט. המח הקוסם עם האינפורמציה השבויה, הפך לשולית הקוסם, הרוצה לכבוש את היקום, הרוצה לשנות אותו.

       האינפורמציה השבויה, מאחר שלה אוטונומיה חלקית,  יכולה ליצור דברים חדשים, לכן היא חושבת את עצמה ריבון, לכן התפקיד לשרת את הגוף לא נראה לה, היא מורדת לעתים בצורך לשרת את הגוף בלבד, היא רוצה עצמאות, היא רוצה להיות מנותקת מהגוף. אבל למעשה היא לא יכולה להנתק מהגוף, כיוון שהיא זקוקה לאנרגיה שלו. למרות הגבלה זו, הזדקקות לאנרגיה של הגוף, האינפורמציה השבויה במח מפליגה למרחבי היקום.

      האינפורמציה השבויה במח הקוסם, בהפלגותיה למרחבים מנסה לנכס לעצמה את היקום, הופכת אותו לטריטוריה שאותה היא מאכלסת. אכלוס זה של היקום הוא דמיוני בלבד, הוא ווירטואלי. איך בכל זאת האכלוס של היקום מקבל תוקף, איך בכל זאת יצירת עולם ווירטואלי בתוך עולם מקבל תוקף ? האינפורמציה השבויה במח הקוסם מגיסת את הקהילות האנושיות כערבות ליצירות הווירטואליות.

       האינפורמציה השבויה לא יכולה לפעל לבד, היא זקוקה לערבים, לתומכים ליצירותיה הווירטואליות. כך הישויות, בני אדם, בעלי הנכס של אינפורמציה שבויה, שפה, מוכרחים ליצור קהילות מבוססות על הסכמים. כל יחיד מתחיב להיות ערב ותומך של זולתו, מאחר שהאינפורמציה השבויה יוצרת בעיקר ישויות רפאיות הקיימות רק אם יש ערבים להן. מלה היא כבר ישות רפאית, לא מוחשית, ללא ערבים לקיומה היא נגוזה. עובדה ששפות של עמים שנכחדו, שפתם ויצירותיהם הווירטואליות נכחדו אתן, אלא אם העלו אותם בכתב וקהילות חדשות פיענחו אותו.

       כבר הכתב הוא המחשה של הישויות הווירטואליות, הנעלמות, הרפאיות. עמים שלא היה להם כתב לא נשאר מהם זכר, הם נגוזו. אדם בודד שלא רשם את סיפורו, כל הרכש שלו נגוז. האדם חרד ששמו ישכח, שסיפורו יגוז.

      האדם הביאולוגי יכול לשכפל את עצמו בצאצאים, אבל הרכש הלשוני הרפאי אינו משכפל את עצמו. כנראה שזהו העונש על היומרות, בכך האבולוציה מנעה מהאדם ישום משאלותיו, מנעה ממנו שהרכש הגנוב, האינפורמציה השבויה במח הקוסם תיצור עולמות בתוך העולם ברי קימא, תאכלס את היקום בישויות רפאיות.

  

 

 

 

 

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 100 –  המח הקוסם, שרת הגוף

      לפי מיתולוגית הבריאה המזופוטמית, אנומה אליש, האדם נוצר למען לשרת את האלים. אבל האבולוציה מלמדת אותנו שהישויות על כדור הארץ מנכסות לעצמן אברים המשרתים אותן בקיומן, אברים המקושרים ליסודות ביקום.

      המח בפעולותיו יכול לשמש אותנו כדגם להתארגנויות הישויות על כדור הארץ, הוא  אבר המשרת את הגוף בכך שהוא מקושר ליסודות ביקום, מעבד אותם לצרכיו, אבל יש לו עוד תפקידים.

      אנו כאן לא נדבר איך  כדור הארץ שלנו התפתח בצורה מקרית, והוא שונה מגרמי שמים אחרים בכך שהוא אפשר התפתחות חיים עליו (עד היום אנו לא יודעים על גרמי שמים אחרים שמאפשרים חיים).

      התחלנו בכך שאמרנו שהמח כאבר יכול לשמש דגם להתארגנויות של ישויות חיות על כדור הארץ שלנו. ובכן, למען שישות תתפתח היא זקוקה ליסודות מחיה. את המלאכה הזו עושים האברים שלה אשר מקושרים ליסודות ביקום, המספקים לה אותה, אברים שמשפרים את תנאי קיומה. כן  זקוקה הישות לאוטונומיה מסוימת כדי לשכפל את עצמה. המח האנושי אף הוא אבר, המקושר ליסודות ביקום, אולם בהבדל מאברים אחרים הוא אבר מתוחכם ביותר, עושה טרנספורמציה ליסודות שהוא מקושר אליהם למען ישרתו את הגוף, נוסף להיותו כלי המשרת את האבולוציה על כדור הארץ. למען לשרת את האבולוציה יחד עם שרותו את הגוף, המח נכס לעצמו שכבות שכבות, לצרכים השונים.

       לפני שנמשיך על תפקידיו של המח ככלי בשרות האבולוציה, עלינו לציין כאן שאפילו הצמחים קולטים את הפוטונים ועל-ידי פוטוסינתזה יחד עם יסודות שהם קולטים מהאדמה הופכים אותם למזון. כל הישויות על כדור הארץ שלנו מקושרים עם כל היסודות.

     ובכן, המח הקוסם הוא אבר מסופח לגוף הביאולוגי, כמו אברים אחרים, הלב, הריאות. כל האברים האלו מקושרים ליסודות ביקום, מעבדים אותם לצורכי הגוף, בצורה כזו מאפשרים לו קיום ושכפול עצמי. כפי שראינו האברים השונים צריכים לשרת את הגוף, כמו בני אדם, לפי המיתוס המזופוטמי צריכים לשרת את האלים. למרות שהמח הוא אבר כמו האברים האחרים, ראינו שהוא גם בשרות האבולוציה, כך בצורה פלאית נכס לעצמו במשך מליוני שנים של אבולוציה שכבות על שכבות, והרכש האחרון שלו, האונות הקדמיות, מעלות את הגוף האנושי לדרגה גבוהה יותר. השכבה הנוספת הזו, שנרכשה על-ידי המח הקוסם ממלאת תפקידים שונים, שישויות אחרות לא מסוגלות לבצע.

      המח אינו בלעדי לאדם, הוא אבר גם של ישויות אחרות שאצלן הוא פחות משוכלל. עובדה שרוב הישויות רואות, תרומת המח שלהן, רוב הישויות שומעות, תרומת המח שלהן. גם המוחות של הישויות האחרות סופגות יסודות ביקום, עושות להם טרנספורמציה למען לרכוש יכולות חדשות, יכולות המשפרות את הקיום שלהן. מה שמאפין את המח האנושי הוא, שבהבדל ממוחות של ישויות אחרות הוא נכס לעצמו במשך האבולוציה את האונות הקדמיות, המפותחות אצל האדם יותר מאשר אצל ישויות אחרות. שכבה מאוחרת זו שנספחה למח מקושרת לאינפורמציה היקומית, ואבר מתוחכם זה עושה טרנספורמציה לה, הופך אותה לשפת האדם.

      עלינו להזכיר פה שהישויות, כמו גם גרמי שמים, הם תוצר אינפורמציה. הישויות ביקום הן פרי אינפורמציה המתרכבת עם אנרגיה. ראינו כבר בשעורים קודמים מנוסחתו של איינשטין שחומר מורכב  מאנרגיה השווה למסה כפול מהירות האור ברבוע. כל החומר או מסה שאנו רואים מסביבינו היא אנרגיה שבויה, בנוסחה, שבויה באינפורמציה. את ההרכב הזה אפשר לפרק.

       אם כל הישויות הן פרי אינפורמציה השובה אנרגיה, מה המיוחד בכך שהאונות הקדמיות של האדם מקושרות לאינפורמציה? הישויות ביקום הן מתוכנתות. גם הישויות החיות על כדור הארץ גם הן מתוכנתות, אפילו כך הוא הגוף הביאולוגי שלנו, אבל עם קמצוץ של אוטונומיה. אבל המח הקוסם, ברוב תחכומו הצליח לנתק חלקית את הרכש החדש ממקורו, רכש שהאונות הקדמיות שבו מהאינפורמציה היקומית. המח הקוסם לא רק ניתק את הרכש החדש ממקורו, הוא בקסם, העניק לו רצון חופשי, הפך אותו לכלי יצירה, יצירה משוחררת מחוקים דטרמיניסטיים. הכלי החדש, השפה, קבלה אוטונומיה, זכות שהוציא אותה יחד עם הגוף שאותו היא משרתת מהעולם הדטרמיניסטי, האילם של היקום.

       השפה האנושית שהיא כלי יצירה, היא ישות חדשה ביקום, היא מתעלה על היקום האילם, ברוב תחכומה מנסה להשתלט עליו, ללא הועיל. כוחו של המח הקוסם קטן מכדי להעניק ליצירתו, השפה, שלטון שיהפוך סדרי עולם. אבל המח הקוסם באמצעות הרכש החדש יכול ליצור למענו עולם בתוך היקום, עולם בתוך העולם. אמנם העולם הזה הוא ווירטואלי, אבל בלעדיו לרכש החדש אין משמעות, הרי היקום הוא אילם, לא מבין את השפה הקולנית, לא מבין את היצירות הווירטואליות שלה, לא מבין ולא יכול למלא את הכמיהות של הישות הדואלית. המח הקוסם צריך למלא את משאלותיו הוא.

      כל הקסמים שהמח הקוסם מבצע מתאפשר כתוצאה מניתוק חלקי של האינפורמציה הנקלטת באונות הקדמיות, ממקורה. מעשה זה הוא הדבר הפלאי שהמח הקוסם ביצע. ברור שהישג זה הוא פרי של מליוני שנה של אבולוציה, יכול להיות שהוא פרי של מוטציה מקרית. האינפורמציה שנותקה ממקורה נעשתה שבוית המח הקוסם, אשר לא רק  הפך אותה לשפה, המעניקה לאדם מודעות, יכולת הסתכלות, ההופכת  לכלי יצירה, אבל שבויה זו של המח הקוסם היא מרדנית, רוצה להשתחרר ממיטיבה, משובה, רוצה להפליג, המח, מולידה, הוא קטן עליה, העולם הווירטואלי לא מספק אותה.

       ראינו שהאברים השונים בגוף צריכים לשרת את הגוף הביאולוגי, לאפשר לו קיום ושכפול. המח הקוסם אף הוא איבר שצריך לשרת את הגוף, לשפר את קיומו, אבל המעשה האחרון, נכוס האינפורמציה, שעבודה לגוף או למח עצמו, הפך את הרכש הזה, השפה, המסופחת לאדם, לישות אוטונומית, שהשתחררה בחלקה מחוקי הקיום הדטרמיניסטיים, ליסוד הרוצה בחופש מוחלט. המח הקוסם עם האינפורמציה השבויה, הפך לשולית הקוסם, הרוצה לכבוש את היקום, הרוצה לשנות אותו.

       האינפורמציה השבויה, מאחר שלה אוטונומיה חלקית,  יכולה ליצור דברים חדשים, לכן היא חושבת את עצמה ריבון, לכן התפקיד לשרת את הגוף לא נראה לה, היא מורדת לעתים בצורך לשרת את הגוף בלבד, היא רוצה עצמאות, היא רוצה להיות מנותקת מהגוף. אבל למעשה היא לא יכולה להנתק מהגוף, כיוון שהיא זקוקה לאנרגיה שלו. למרות הגבלה זו, הזדקקות לאנרגיה של הגוף, האינפורמציה השבויה במח מפליגה למרחבי היקום.

      האינפורמציה השבויה במח הקוסם, בהפלגותיה למרחבים מנסה לנכס לעצמה את היקום, הופכת אותו לטריטוריה שאותה היא מאכלסת. אכלוס זה של היקום הוא דמיוני בלבד, הוא ווירטואלי. איך בכל זאת האכלוס של היקום מקבל תוקף, איך בכל זאת יצירת עולם ווירטואלי בתוך עולם מקבל תוקף ? האינפורמציה השבויה במח הקוסם מגיסת את הקהילות האנושיות כערבות ליצירות הווירטואליות.

       האינפורמציה השבויה לא יכולה לפעל לבד, היא זקוקה לערבים, לתומכים ליצירותיה הווירטואליות. כך הישויות, בני אדם, בעלי הנכס של אינפורמציה שבויה, שפה, מוכרחים ליצור קהילות מבוססות על הסכמים. כל יחיד מתחיב להיות ערב ותומך של זולתו, מאחר שהאינפורמציה השבויה יוצרת בעיקר ישויות רפאיות הקיימות רק אם יש ערבים להן. מלה היא כבר ישות רפאית, לא מוחשית, ללא ערבים לקיומה היא נגוזה. עובדה ששפות של עמים שנכחדו, שפתם ויצירותיהם הווירטואליות נכחדו אתן, אלא אם העלו אותם בכתב וקהילות חדשות פיענחו אותו.

       כבר הכתב הוא המחשה של הישויות הווירטואליות, הנעלמות, הרפאיות. עמים שלא היה להם כתב לא נשאר מהם זכר, הם נגוזו. אדם בודד שלא רשם את סיפורו, כל הרכש שלו נגוז. האדם חרד ששמו ישכח, שסיפורו יגוז.

      האדם הביאולוגי יכול לשכפל את עצמו בצאצאים, אבל הרכש הלשוני הרפאי אינו משכפל את עצמו. כנראה שזהו העונש על היומרות, בכך האבולוציה מנעה מהאדם ישום משאלותיו, מנעה ממנו שהרכש הגנוב, האינפורמציה השבויה במח הקוסם תיצור עולמות בתוך העולם ברי קימא, תאכלס את היקום בישויות רפאיות.

  

 

 

 

 

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 100 –  המח הקוסם, שרת הגוף

      לפי מיתולוגית הבריאה המזופוטמית, אנומה אליש, האדם נוצר למען לשרת את האלים. אבל האבולוציה מלמדת אותנו שהישויות על כדור הארץ מנכסות לעצמן אברים המשרתים אותן בקיומן, אברים המקושרים ליסודות ביקום.

      המח בפעולותיו יכול לשמש אותנו כדגם להתארגנויות הישויות על כדור הארץ, הוא  אבר המשרת את הגוף בכך שהוא מקושר ליסודות ביקום, מעבד אותם לצרכיו, אבל יש לו עוד תפקידים.

      אנו כאן לא נדבר איך  כדור הארץ שלנו התפתח בצורה מקרית, והוא שונה מגרמי שמים אחרים בכך שהוא אפשר התפתחות חיים עליו (עד היום אנו לא יודעים על גרמי שמים אחרים שמאפשרים חיים).

      התחלנו בכך שאמרנו שהמח כאבר יכול לשמש דגם להתארגנויות של ישויות חיות על כדור הארץ שלנו. ובכן, למען שישות תתפתח היא זקוקה ליסודות מחיה. את המלאכה הזו עושים האברים שלה אשר מקושרים ליסודות ביקום, המספקים לה אותה, אברים שמשפרים את תנאי קיומה. כן  זקוקה הישות לאוטונומיה מסוימת כדי לשכפל את עצמה. המח האנושי אף הוא אבר, המקושר ליסודות ביקום, אולם בהבדל מאברים אחרים הוא אבר מתוחכם ביותר, עושה טרנספורמציה ליסודות שהוא מקושר אליהם למען ישרתו את הגוף, נוסף להיותו כלי המשרת את האבולוציה על כדור הארץ. למען לשרת את האבולוציה יחד עם שרותו את הגוף, המח נכס לעצמו שכבות שכבות, לצרכים השונים.

       לפני שנמשיך על תפקידיו של המח ככלי בשרות האבולוציה, עלינו לציין כאן שאפילו הצמחים קולטים את הפוטונים ועל-ידי פוטוסינתזה יחד עם יסודות שהם קולטים מהאדמה הופכים אותם למזון. כל הישויות על כדור הארץ שלנו מקושרים עם כל היסודות.

     ובכן, המח הקוסם הוא אבר מסופח לגוף הביאולוגי, כמו אברים אחרים, הלב, הריאות. כל האברים האלו מקושרים ליסודות ביקום, מעבדים אותם לצורכי הגוף, בצורה כזו מאפשרים לו קיום ושכפול עצמי. כפי שראינו האברים השונים צריכים לשרת את הגוף, כמו בני אדם, לפי המיתוס המזופוטמי צריכים לשרת את האלים. למרות שהמח הוא אבר כמו האברים האחרים, ראינו שהוא גם בשרות האבולוציה, כך בצורה פלאית נכס לעצמו במשך מליוני שנים של אבולוציה שכבות על שכבות, והרכש האחרון שלו, האונות הקדמיות, מעלות את הגוף האנושי לדרגה גבוהה יותר. השכבה הנוספת הזו, שנרכשה על-ידי המח הקוסם ממלאת תפקידים שונים, שישויות אחרות לא מסוגלות לבצע.

      המח אינו בלעדי לאדם, הוא אבר גם של ישויות אחרות שאצלן הוא פחות משוכלל. עובדה שרוב הישויות רואות, תרומת המח שלהן, רוב הישויות שומעות, תרומת המח שלהן. גם המוחות של הישויות האחרות סופגות יסודות ביקום, עושות להם טרנספורמציה למען לרכוש יכולות חדשות, יכולות המשפרות את הקיום שלהן. מה שמאפין את המח האנושי הוא, שבהבדל ממוחות של ישויות אחרות הוא נכס לעצמו במשך האבולוציה את האונות הקדמיות, המפותחות אצל האדם יותר מאשר אצל ישויות אחרות. שכבה מאוחרת זו שנספחה למח מקושרת לאינפורמציה היקומית, ואבר מתוחכם זה עושה טרנספורמציה לה, הופך אותה לשפת האדם.

      עלינו להזכיר פה שהישויות, כמו גם גרמי שמים, הם תוצר אינפורמציה. הישויות ביקום הן פרי אינפורמציה המתרכבת עם אנרגיה. ראינו כבר בשעורים קודמים מנוסחתו של איינשטין שחומר מורכב  מאנרגיה השווה למסה כפול מהירות האור ברבוע. כל החומר או מסה שאנו רואים מסביבינו היא אנרגיה שבויה, בנוסחה, שבויה באינפורמציה. את ההרכב הזה אפשר לפרק.

       אם כל הישויות הן פרי אינפורמציה השובה אנרגיה, מה המיוחד בכך שהאונות הקדמיות של האדם מקושרות לאינפורמציה? הישויות ביקום הן מתוכנתות. גם הישויות החיות על כדור הארץ גם הן מתוכנתות, אפילו כך הוא הגוף הביאולוגי שלנו, אבל עם קמצוץ של אוטונומיה. אבל המח הקוסם, ברוב תחכומו הצליח לנתק חלקית את הרכש החדש ממקורו, רכש שהאונות הקדמיות שבו מהאינפורמציה היקומית. המח הקוסם לא רק ניתק את הרכש החדש ממקורו, הוא בקסם, העניק לו רצון חופשי, הפך אותו לכלי יצירה, יצירה משוחררת מחוקים דטרמיניסטיים. הכלי החדש, השפה, קבלה אוטונומיה, זכות שהוציא אותה יחד עם הגוף שאותו היא משרתת מהעולם הדטרמיניסטי, האילם של היקום.

       השפה האנושית שהיא כלי יצירה, היא ישות חדשה ביקום, היא מתעלה על היקום האילם, ברוב תחכומה מנסה להשתלט עליו, ללא הועיל. כוחו של המח הקוסם קטן מכדי להעניק ליצירתו, השפה, שלטון שיהפוך סדרי עולם. אבל המח הקוסם באמצעות הרכש החדש יכול ליצור למענו עולם בתוך היקום, עולם בתוך העולם. אמנם העולם הזה הוא ווירטואלי, אבל בלעדיו לרכש החדש אין משמעות, הרי היקום הוא אילם, לא מבין את השפה הקולנית, לא מבין את היצירות הווירטואליות שלה, לא מבין ולא יכול למלא את הכמיהות של הישות הדואלית. המח הקוסם צריך למלא את משאלותיו הוא.

      כל הקסמים שהמח הקוסם מבצע מתאפשר כתוצאה מניתוק חלקי של האינפורמציה הנקלטת באונות הקדמיות, ממקורה. מעשה זה הוא הדבר הפלאי שהמח הקוסם ביצע. ברור שהישג זה הוא פרי של מליוני שנה של אבולוציה, יכול להיות שהוא פרי של מוטציה מקרית. האינפורמציה שנותקה ממקורה נעשתה שבוית המח הקוסם, אשר לא רק  הפך אותה לשפה, המעניקה לאדם מודעות, יכולת הסתכלות, ההופכת  לכלי יצירה, אבל שבויה זו של המח הקוסם היא מרדנית, רוצה להשתחרר ממיטיבה, משובה, רוצה להפליג, המח, מולידה, הוא קטן עליה, העולם הווירטואלי לא מספק אותה.

       ראינו שהאברים השונים בגוף צריכים לשרת את הגוף הביאולוגי, לאפשר לו קיום ושכפול. המח הקוסם אף הוא איבר שצריך לשרת את הגוף, לשפר את קיומו, אבל המעשה האחרון, נכוס האינפורמציה, שעבודה לגוף או למח עצמו, הפך את הרכש הזה, השפה, המסופחת לאדם, לישות אוטונומית, שהשתחררה בחלקה מחוקי הקיום הדטרמיניסטיים, ליסוד הרוצה בחופש מוחלט. המח הקוסם עם האינפורמציה השבויה, הפך לשולית הקוסם, הרוצה לכבוש את היקום, הרוצה לשנות אותו.

       האינפורמציה השבויה, מאחר שלה אוטונומיה חלקית,  יכולה ליצור דברים חדשים, לכן היא חושבת את עצמה ריבון, לכן התפקיד לשרת את הגוף לא נראה לה, היא מורדת לעתים בצורך לשרת את הגוף בלבד, היא רוצה עצמאות, היא רוצה להיות מנותקת מהגוף. אבל למעשה היא לא יכולה להנתק מהגוף, כיוון שהיא זקוקה לאנרגיה שלו. למרות הגבלה זו, הזדקקות לאנרגיה של הגוף, האינפורמציה השבויה במח מפליגה למרחבי היקום.

      האינפורמציה השבויה במח הקוסם, בהפלגותיה למרחבים מנסה לנכס לעצמה את היקום, הופכת אותו לטריטוריה שאותה היא מאכלסת. אכלוס זה של היקום הוא דמיוני בלבד, הוא ווירטואלי. איך בכל זאת האכלוס של היקום מקבל תוקף, איך בכל זאת יצירת עולם ווירטואלי בתוך עולם מקבל תוקף ? האינפורמציה השבויה במח הקוסם מגיסת את הקהילות האנושיות כערבות ליצירות הווירטואליות.

       האינפורמציה השבויה לא יכולה לפעל לבד, היא זקוקה לערבים, לתומכים ליצירותיה הווירטואליות. כך הישויות, בני אדם, בעלי הנכס של אינפורמציה שבויה, שפה, מוכרחים ליצור קהילות מבוססות על הסכמים. כל יחיד מתחיב להיות ערב ותומך של זולתו, מאחר שהאינפורמציה השבויה יוצרת בעיקר ישויות רפאיות הקיימות רק אם יש ערבים להן. מלה היא כבר ישות רפאית, לא מוחשית, ללא ערבים לקיומה היא נגוזה. עובדה ששפות של עמים שנכחדו, שפתם ויצירותיהם הווירטואליות נכחדו אתן, אלא אם העלו אותם בכתב וקהילות חדשות פיענחו אותו.

       כבר הכתב הוא המחשה של הישויות הווירטואליות, הנעלמות, הרפאיות. עמים שלא היה להם כתב לא נשאר מהם זכר, הם נגוזו. אדם בודד שלא רשם את סיפורו, כל הרכש שלו נגוז. האדם חרד ששמו ישכח, שסיפורו יגוז.

      האדם הביאולוגי יכול לשכפל את עצמו בצאצאים, אבל הרכש הלשוני הרפאי אינו משכפל את עצמו. כנראה שזהו העונש על היומרות, בכך האבולוציה מנעה מהאדם ישום משאלותיו, מנעה ממנו שהרכש הגנוב, האינפורמציה השבויה במח הקוסם תיצור עולמות בתוך העולם ברי קימא, תאכלס את היקום בישויות רפאיות.

  

 

 

 

 

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 100 –  המח הקוסם, שרת הגוף

      לפי מיתולוגית הבריאה המזופוטמית, אנומה אליש, האדם נוצר למען לשרת את האלים. אבל האבולוציה מלמדת אותנו שהישויות על כדור הארץ מנכסות לעצמן אברים המשרתים אותן בקיומן, אברים המקושרים ליסודות ביקום.

      המח בפעולותיו יכול לשמש אותנו כדגם להתארגנויות הישויות על כדור הארץ, הוא  אבר המשרת את הגוף בכך שהוא מקושר ליסודות ביקום, מעבד אותם לצרכיו, אבל יש לו עוד תפקידים.

      אנו כאן לא נדבר איך  כדור הארץ שלנו התפתח בצורה מקרית, והוא שונה מגרמי שמים אחרים בכך שהוא אפשר התפתחות חיים עליו (עד היום אנו לא יודעים על גרמי שמים אחרים שמאפשרים חיים).

      התחלנו בכך שאמרנו שהמח כאבר יכול לשמש דגם להתארגנויות של ישויות חיות על כדור הארץ שלנו. ובכן, למען שישות תתפתח היא זקוקה ליסודות מחיה. את המלאכה הזו עושים האברים שלה אשר מקושרים ליסודות ביקום, המספקים לה אותה, אברים שמשפרים את תנאי קיומה. כן  זקוקה הישות לאוטונומיה מסוימת כדי לשכפל את עצמה. המח האנושי אף הוא אבר, המקושר ליסודות ביקום, אולם בהבדל מאברים אחרים הוא אבר מתוחכם ביותר, עושה טרנספורמציה ליסודות שהוא מקושר אליהם למען ישרתו את הגוף, נוסף להיותו כלי המשרת את האבולוציה על כדור הארץ. למען לשרת את האבולוציה יחד עם שרותו את הגוף, המח נכס לעצמו שכבות שכבות, לצרכים השונים.

       לפני שנמשיך על תפקידיו של המח ככלי בשרות האבולוציה, עלינו לציין כאן שאפילו הצמחים קולטים את הפוטונים ועל-ידי פוטוסינתזה יחד עם יסודות שהם קולטים מהאדמה הופכים אותם למזון. כל הישויות על כדור הארץ שלנו מקושרים עם כל היסודות.

     ובכן, המח הקוסם הוא אבר מסופח לגוף הביאולוגי, כמו אברים אחרים, הלב, הריאות. כל האברים האלו מקושרים ליסודות ביקום, מעבדים אותם לצורכי הגוף, בצורה כזו מאפשרים לו קיום ושכפול עצמי. כפי שראינו האברים השונים צריכים לשרת את הגוף, כמו בני אדם, לפי המיתוס המזופוטמי צריכים לשרת את האלים. למרות שהמח הוא אבר כמו האברים האחרים, ראינו שהוא גם בשרות האבולוציה, כך בצורה פלאית נכס לעצמו במשך מליוני שנים של אבולוציה שכבות על שכבות, והרכש האחרון שלו, האונות הקדמיות, מעלות את הגוף האנושי לדרגה גבוהה יותר. השכבה הנוספת הזו, שנרכשה על-ידי המח הקוסם ממלאת תפקידים שונים, שישויות אחרות לא מסוגלות לבצע.

      המח אינו בלעדי לאדם, הוא אבר גם של ישויות אחרות שאצלן הוא פחות משוכלל. עובדה שרוב הישויות רואות, תרומת המח שלהן, רוב הישויות שומעות, תרומת המח שלהן. גם המוחות של הישויות האחרות סופגות יסודות ביקום, עושות להם טרנספורמציה למען לרכוש יכולות חדשות, יכולות המשפרות את הקיום שלהן. מה שמאפין את המח האנושי הוא, שבהבדל ממוחות של ישויות אחרות הוא נכס לעצמו במשך האבולוציה את האונות הקדמיות, המפותחות אצל האדם יותר מאשר אצל ישויות אחרות. שכבה מאוחרת זו שנספחה למח מקושרת לאינפורמציה היקומית, ואבר מתוחכם זה עושה טרנספורמציה לה, הופך אותה לשפת האדם.

      עלינו להזכיר פה שהישויות, כמו גם גרמי שמים, הם תוצר אינפורמציה. הישויות ביקום הן פרי אינפורמציה המתרכבת עם אנרגיה. ראינו כבר בשעורים קודמים מנוסחתו של איינשטין שחומר מורכב  מאנרגיה השווה למסה כפול מהירות האור ברבוע. כל החומר או מסה שאנו רואים מסביבינו היא אנרגיה שבויה, בנוסחה, שבויה באינפורמציה. את ההרכב הזה אפשר לפרק.

       אם כל הישויות הן פרי אינפורמציה השובה אנרגיה, מה המיוחד בכך שהאונות הקדמיות של האדם מקושרות לאינפורמציה? הישויות ביקום הן מתוכנתות. גם הישויות החיות על כדור הארץ גם הן מתוכנתות, אפילו כך הוא הגוף הביאולוגי שלנו, אבל עם קמצוץ של אוטונומיה. אבל המח הקוסם, ברוב תחכומו הצליח לנתק חלקית את הרכש החדש ממקורו, רכש שהאונות הקדמיות שבו מהאינפורמציה היקומית. המח הקוסם לא רק ניתק את הרכש החדש ממקורו, הוא בקסם, העניק לו רצון חופשי, הפך אותו לכלי יצירה, יצירה משוחררת מחוקים דטרמיניסטיים. הכלי החדש, השפה, קבלה אוטונומיה, זכות שהוציא אותה יחד עם הגוף שאותו היא משרתת מהעולם הדטרמיניסטי, האילם של היקום.

       השפה האנושית שהיא כלי יצירה, היא ישות חדשה ביקום, היא מתעלה על היקום האילם, ברוב תחכומה מנסה להשתלט עליו, ללא הועיל. כוחו של המח הקוסם קטן מכדי להעניק ליצירתו, השפה, שלטון שיהפוך סדרי עולם. אבל המח הקוסם באמצעות הרכש החדש יכול ליצור למענו עולם בתוך היקום, עולם בתוך העולם. אמנם העולם הזה הוא ווירטואלי, אבל בלעדיו לרכש החדש אין משמעות, הרי היקום הוא אילם, לא מבין את השפה הקולנית, לא מבין את היצירות הווירטואליות שלה, לא מבין ולא יכול למלא את הכמיהות של הישות הדואלית. המח הקוסם צריך למלא את משאלותיו הוא.

      כל הקסמים שהמח הקוסם מבצע מתאפשר כתוצאה מניתוק חלקי של האינפורמציה הנקלטת באונות הקדמיות, ממקורה. מעשה זה הוא הדבר הפלאי שהמח הקוסם ביצע. ברור שהישג זה הוא פרי של מליוני שנה של אבולוציה, יכול להיות שהוא פרי של מוטציה מקרית. האינפורמציה שנותקה ממקורה נעשתה שבוית המח הקוסם, אשר לא רק  הפך אותה לשפה, המעניקה לאדם מודעות, יכולת הסתכלות, ההופכת  לכלי יצירה, אבל שבויה זו של המח הקוסם היא מרדנית, רוצה להשתחרר ממיטיבה, משובה, רוצה להפליג, המח, מולידה, הוא קטן עליה, העולם הווירטואלי לא מספק אותה.

       ראינו שהאברים השונים בגוף צריכים לשרת את הגוף הביאולוגי, לאפשר לו קיום ושכפול. המח הקוסם אף הוא איבר שצריך לשרת את הגוף, לשפר את קיומו, אבל המעשה האחרון, נכוס האינפורמציה, שעבודה לגוף או למח עצמו, הפך את הרכש הזה, השפה, המסופחת לאדם, לישות אוטונומית, שהשתחררה בחלקה מחוקי הקיום הדטרמיניסטיים, ליסוד הרוצה בחופש מוחלט. המח הקוסם עם האינפורמציה השבויה, הפך לשולית הקוסם, הרוצה לכבוש את היקום, הרוצה לשנות אותו.

       האינפורמציה השבויה, מאחר שלה אוטונומיה חלקית,  יכולה ליצור דברים חדשים, לכן היא חושבת את עצמה ריבון, לכן התפקיד לשרת את הגוף לא נראה לה, היא מורדת לעתים בצורך לשרת את הגוף בלבד, היא רוצה עצמאות, היא רוצה להיות מנותקת מהגוף. אבל למעשה היא לא יכולה להנתק מהגוף, כיוון שהיא זקוקה לאנרגיה שלו. למרות הגבלה זו, הזדקקות לאנרגיה של הגוף, האינפורמציה השבויה במח מפליגה למרחבי היקום.

      האינפורמציה השבויה במח הקוסם, בהפלגותיה למרחבים מנסה לנכס לעצמה את היקום, הופכת אותו לטריטוריה שאותה היא מאכלסת. אכלוס זה של היקום הוא דמיוני בלבד, הוא ווירטואלי. איך בכל זאת האכלוס של היקום מקבל תוקף, איך בכל זאת יצירת עולם ווירטואלי בתוך עולם מקבל תוקף ? האינפורמציה השבויה במח הקוסם מגיסת את הקהילות האנושיות כערבות ליצירות הווירטואליות.

       האינפורמציה השבויה לא יכולה לפעל לבד, היא זקוקה לערבים, לתומכים ליצירותיה הווירטואליות. כך הישויות, בני אדם, בעלי הנכס של אינפורמציה שבויה, שפה, מוכרחים ליצור קהילות מבוססות על הסכמים. כל יחיד מתחיב להיות ערב ותומך של זולתו, מאחר שהאינפורמציה השבויה יוצרת בעיקר ישויות רפאיות הקיימות רק אם יש ערבים להן. מלה היא כבר ישות רפאית, לא מוחשית, ללא ערבים לקיומה היא נגוזה. עובדה ששפות של עמים שנכחדו, שפתם ויצירותיהם הווירטואליות נכחדו אתן, אלא אם העלו אותם בכתב וקהילות חדשות פיענחו אותו.

       כבר הכתב הוא המחשה של הישויות הווירטואליות, הנעלמות, הרפאיות. עמים שלא היה להם כתב לא נשאר מהם זכר, הם נגוזו. אדם בודד שלא רשם את סיפורו, כל הרכש שלו נגוז. האדם חרד ששמו ישכח, שסיפורו יגוז.

      האדם הביאולוגי יכול לשכפל את עצמו בצאצאים, אבל הרכש הלשוני הרפאי אינו משכפל את עצמו. כנראה שזהו העונש על היומרות, בכך האבולוציה מנעה מהאדם ישום משאלותיו, מנעה ממנו שהרכש הגנוב, האינפורמציה השבויה במח הקוסם תיצור עולמות בתוך העולם ברי קימא, תאכלס את היקום בישויות רפאיות.

  

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: