אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 117 – דרווין ששכח את המח

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 117 – דרווין ששכח את המח

     מאתים שנה אחרי הולדתו של דרווין עדיין מתנהל וויכוח על יחסו לאדם. כולם מדגישים את הטיעון שדרווין שלל מהאדם את היותו נזר הבריאה. כל המתווכחים על דעותיו של דרווין על מוצא האדם, שוכחים שהוא התיחס רק לחלק הביאולוגי של האדם, לגופו, הוא לא נגע במח האנושי, לא בשפה תוצר אבר זה.

     עלינו להקדים תופעה שדרווין לא עסק בה. הישויות על כדור הארץ שונות מישויות ביקום, כיוון שהם בעלי מח בדרגות שונות. היותם בעלי מח מבדיל אותם מישויות ביקום, כיוון שרובם רואים ושומעים, אבר המח מאפשר להם את זה, בעוד שהישויות ביקום הן אלמות. ברור שגם המח הוא אבר תוצר האבולוציה, וככזה הוא מורכב משכבות שונות, מוקדמות יותר ומאוחרות יותר. מאחר שלא כאן המקום לדבר על המח בכללו, אנו רק נעסוק במח האנושי שנוספה לו שכבה מאוחרת, האונות הקדמיות, המפותחות אצלו יותר מאשר אצל ברויים אחרים, על כדור הארץ.

      המח הוא אבר ביאולוגי, אבל התפתחותו מאפשר את מפעלותיו המוציאים את הישויות שהוא מחובר אליהן, משרשרת הישויות ביקום, וההתפתחותו היתרה אצל האדם מוציא אותו גם משרשרת הישויות ביקום, אבל גם משרשרת הברויים על כדור הארץ.

     אם היה דרווין עוסק במח, ביחוד במח האנושי, אזי אפשר היה ליחס לו, מה שאנשים מיחסים לו, שהוא שלל מהאדם את היותו נזר הבריאה.

       ראינו כבר שהמח כאבר מרכז החשיבה לא היה ידועה עד המאה ה-2 לספירה, עד אשר הרופא הפילוסוף גלן קבע אותו ככזה. היום עיסוק במח הוא רב. אבל כל הנירולוגים וכל אלו העוסקים בפילוסופית השפה, לא רואים באיבר זה, איבר קולטן של כל היסודות ביקום, ומאחר שהוא גם מעבדה, הוא עושה להם טרנספורמציה לצרכי הגוף. הדגשנו שרוב הישויות על כדור הארץ שלנו הם בעלי מח, הם רואים והם שומעים. האם כל המלומדים שאלו את עצמם באיזו צורה המח מאפשר לישויות אלו לראות ולשמע? הרי המח קולט את הפוטונים ועושה להם טרנספורמציה לשרות הגוף למען יראה. הרי המח קולט את גלי הקול, כך הוא מאפשר לישויות לשמע.

       אף אחד לא יחלוק על עובדות אלו, גם אם לא שאלו איך המח מאפשר ראיה ושמיעה. אבל עד היום חוקרים מכובדים אלו לא חשבו על האפשרות, שהאונות הקדמיות המפותחות יותר אצל האדם, המאוחרים מבחינה אבולוציונית מכילים קולטנים. בתוספת לקליטת יסודות על-ידי המח שאיפשרו ראיה ושמיעה על-ידי טרנספורמציה שלהם על-ידי איבר זה, נקלט יסוד נוסף על-ידי החלק שהתפתח יותר מאוחר, האונות הקדמיות, יסוד האינפורמציה היקומית. הרי האדם נעשה בעל שפה רק בעשרות אלפי שנים האחרונות.

       הזכרנו שני נירולוגים את הנירולוג היהודי הרוסי לוריה ואת תלמידו אלחנן גולדברג, שטען, שטוען, שהאונות הקדמיות הן מרכז האינטלקאט האנושי. הם לא מדברים על היות האונות הקדמיות מקושרים לאינפורמציה היקומית, בצורה כזו מאפשרים למח הקוסם, הפיכת יסוד זה לשפה האנושית. הזכרנו גם ספר אחר של פיזיקאי בשם הינץ פיג'לס, שכתב ספר בשם 'הקוד היקומי', בו הוא טוען שקיים ביקום יסוד נעלם מארגן, שפיזיקאים אחרים מכנים כהאינפורמציה היקומית.

     אם חוקרים מסכימים שראיה ושמיעה מתאפשרים על ידי כך שהמח מקושר ליסודות ביקום, אין שום סיבה לא להסכים שקליטת האינפורמציה היקומית מאפשר למח הקוסם להפוך יסוד זה לשפה האנושית.

      ובכן, אם נחזור לדברים שכבר נידונו בשעורים קודמים, שחכמי מחברי המשלים הלשוניים הפילוסופיים של התנ"ך, באינטואיציה עילאית הבינו שהאדם הוא דואלי, ישות גופנית וישות שנוספה לו ממקור חיצוני, 'מעץ הדעת'. הרכש החיצוני הזה 'דעת', השפה, ההכרה, הופכת את האדם לישות מודעת, לישות יוצרת. דרווין לא התיחס לרכש זה, לא התיחס להבנה האינטואיטיבית העילאית של מחברי המשלים הלשוניים הפילוסופיים, שהצביעו על כך שאדם בגן-עדן היה חיה בין החיות, לא התבושש על עירומו, לא היה מודע להיותו מוותי, נעשה מודע רק אחרי אוכלו מפרי העץ.

       ובכן, דרווין יכול היה להגיע לחכמתו כיוון שהוא היה ישות לשונית, כיוון שכתוצאה מכך הוא יכול היה להתבונן, להסיק מסקנות מהתבוננות זו, ליצור את תורתו. היכולות האלו של האדם מבדילות אותו מהיצורים הביאולוגיים על כדור הארץ, שוני זה עושה את האדם לנזר הבריאה.

      אבל עלינו להזכיר עוד עובדות. דרווין יכול היה לפתח את תורת האבולוציה כיוון שהוא התחנך על ברכי התנ"ך. הרי אם היה תלמיד אריסטו בלבד לא היה יכול לפתח את התורה האבולוציונית, כיוון שאריסו סבר שהעולם נצחי, ולא נוצרים בו דברים חדשים. נוסף לכך, הרי במשל הבריאה בפרק א' של ספר בראשית אלהים בורא את העולם בשלבים. 

      משום מה האדם חוזר תמיד לאידיאל שלו להיות בגן-עדן, כיוון שהוא לא מבין שמשל 'עץ הדעת' מצביע על כך שהאדם בגן היה  חיה בין החיות, לא התבושש בעירומו, לא היה מודע להיותו מוותי. האדם במשך הדורות נוהג כקודמו בגן, שהאשים את חוה שהאכילה אותו מפרי העץ, כיוון שהוא רצה להשאר חיה בין החיות, כמו זרטוסטרא של ניטשה.

      האידיאל הזה להיות אורגני, הוא נחלת האדם כאדם, כמו רצונו לחזור לגן-עדן ולהיות חיה בין החיות, לכן תורתו הלשונית של נעם חומסקי שליטה בתחום זה, כיוון שהוא רואה את השפה תוצר גן לשוני, לא תוצר המח הקוסם, הקולט את האינפורמציה היקומית והופך אותה לשפה.     

     דרווין עסק בהיווצרות המינים על כדור הארץ, הצביע על תהליכים הדרגתיים בו. אבל הוא לא עסק בכך, מה מבדיל את האדם מהחיות האחרות, שהוא תוצר שלהם, אבל בתהליך אבולוציוני מהפכני נהפך לישות לשונית. דרווין כתב מה שכתב לפני המהפכה המדעית של האינפורמציה, לפני גלוי ה-DNA  המצביע על כך שהישויות על כדור הארץ שלנו הם תוצר 'אינפורמציה'. תורתו של דרווין דומה יותר להשקפות ניאו-אפלטוניות של 'אמנציות', כפי שחשב את זה פלוטינוס, לפי תורתו ההתפתחות היא ביאולוגית, דומה למה שאנו מוצאים בספרו של חיים וויטאל, תלמידו של האר"י, בספרו 'עץ החיים', שם הדברים נוצרים על-ידי הולדה ביאולוגית ולא התפתחות אינפורמטיבית. את נעם חומסקי, עם סברתו שהשפה היא תוצר גן לשוני, אפשר לקשר יותר להשקפה הביאולוגית של דרווין.

      אי אפשר להאשים את דרווין שלא ראה את התפתחות המינים כתוצאה מ-DNA , אינפורמציה, כיוון, כפי שהזכרנו הוא חי לפני מדע האינפורמציה. אי אפשר להאשים את דרווין כפי שאי אפשר להאשים את חכמי המשלים הפילוסופיים הלשוניים של התנ"ך בכך שלא ידעו על המח, כיוון כפי שהזכרנו לעיל רק בהדרגתיות גלן הרופא הפילוסוף קבע שהוא מרכז החשיבה.

     האדם בגופו, בחלק הביאולוגי שלו נשאר דומה לאבותיו הביאולוגיים שקדמו לו, אבל כל ההבדל בין האדם לבין ברויים אחרים, אפילו חיות מפותחות, הוא הודות להתפתחות מוחו, התפתחות יתרה של האונות הקדמיות, הקולטות יסוד נוסף ביקום, ליסודות קודמים שהמח קלט, את האינפורמציה היקומית.

      הפיכת יסוד האינפורמציה הנעלמת על-ידי האונות הקדמיות, הטרנספורמציה שלה לשפה, מוציא את האדם משורת הישויות על כדור הארץ שלנו, וודאי שמוציא אותו משורת הישויות האלמות ביקום. השפה המבדילה, הופכת את האדם לישות מודעת וכישות מודעת הוא יכול להתבונן על היקום. נוסף ליכולתו של האדם להתבונן על הסביבה, השפה מאפשרת לו להחצין את תחושותיו, למסגר אותן במילים, כפי שחוה ואדם אחרי אוכלם מפרי העץ, נעשו מודעים, התבוננו על גופם כמנוכר מ'דעת' שרכשו, מסגרו את תחושתם על היות הגוף עירום, במלה 'בושה'. בגן-עדן, טרם אכלו מפרי העץ, נאמר במשל זה, שהם היו עירומים ולא 'התבוששו, חיות לא מתבוששות בעירומם.

      את דרווין אפשר לשייך להוגים עם נטיות אורגניות, האדם לפיו עדיין חיה בין החיות, נמצא בגן החיות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: