אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 133 – דת 5, ההשגחה הכל יכולה

אוניברסיטה ווירטואלית  – שעור 133 – דת ה' ההשגחה הכל יכולה

       כפי שכבר הזכרנו בשעור הקודם הפרוטסטנטים באירופה לא שמו לב להבדיל הקוטבי בין תיאולוגית לותר לבין זו של קלווין. רק בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, מקס וובר החל לדבר על ההבדל, בראותו את התוצאות החברתיות ששתי התיאולוגיות השונות גרמו בחברות ששם התקבלו התורות השונות, אלו של לותר ואלו של קלווין.

      העובדה הזו שלא שמו לב להבדלים מהותיים בין שתי התיאולוגיות השונות צריך להפליא אותנו, זה רק מצביע על כך שחוקרים לא קוראים את המקורות, או לא מסוגלים להבין את ההבדלים. הרפורמטורים הסתפקו בהצהרות לותר שהוא מסתמך על כתבי הקודש, שהוא ממשיכו של השליח פאולוס. הם הסתפקו בזה ששני הרפורמטורים יצאו נגד הכנסיה הקאתולית ולא בדקו יותר.

     אבל אפילו על מקס וובר קשה  להגיד שהוא באמת קרא את הכתבים של שני הרפורמטורים, הוא נאחז בגורם צדדי, במושג פרדסטינציה, אצל קלווין, וקשר את כל ההבדלים בינו לבין לותר לעיקרון זה. קודם כל עלינו לציין שעיקרון הפרדסטינציה אצל קלווין הוא הקצנה של עיקרון הבחירה בתנ"ך. אבל נקודה זו היא משנית.

      אם באמת מקס וובר היה קורא את כתביו של קלווין, שהופיעו בשני כרכים בשם:  Institutes of the Christian Religion  היה נוכח לדעת שעיקרון ההשגחה מקבל את הבכורה אצל רפורמטור זה, דבר שבולט ביותר, אם אנו נזכרים בתיאולוגית לותר ששם בספר החשוב ביותר שלו 'העדר רצון חופשי', השטן הומלך על ידו על העולם הנגלה. מי שקורא מקורות דברים אלו צריכים להתבלט בעיניו. אבל מדבריו של מקס וובר נראה שהוא לא קרא את כתביו של קלווין, העלה עיקרון שולי כסיבה להבדל בין התיאולוגיות של שני הרפורמטורים. יכולה להיות עוד סיבה, מקס וובר היה לותרני וגרמני, והוא לא היה מוכן להודות בכך שקלווין חזר לרוב העקרונות התנ"כיים. גישה זו של קלווין בולטת עוד יותר   בפרשנויות שלו על הספרים השונים של התנ"ך.      

       ובכן, לא בגלל עיקרון ה-predestination, תורותיהם של שני הרפורמטורים נבדלו וגרמו לתוצאות שונות במדינות שתורותיהם התקבלו, אלא עיקרון 'ההשגחה' אצל קלווין, והעובדה שהוא חזר לרוב העקרונות התנ"כיים, ואלו הביאו לתוצאות שונות. מספיק אם נקרא את הספר של חוקר המתאר את הפוריטנים בארה"ב, למען ניוכח שחסידי קלווין אימצו את רוב העקרונות התנ"כיים, בהשפעת קלווין. הספר של חוקר זה בשם Perry Miller בספרו בשם: The New England Mind, The Seventeenth Century, מתאר את הפוריטנים שאמצו את כל עקרונות התנ"ך.

      לשני הרפורמטורים לותר וקלווין היו שתי ברירות כאשר הם מרדו נגד הכנסיה הקאתולית, להקצין להשקפה גנוסטית קיצונית כמו שעשה לותר, או לחזור לעקרונות תנ"כיים, כפי שעשה קלווין. מושג ההשגחה של התנ"ך מאפין את מחשבת התנ"ך, מאפין את ההשקפה האופטימית שלו, שהאלוהות בראה עולם מושלם, שהאלוהות שליטה על העולם שהיא בראה.

       עלינו לציין שקלווין לא הבין ולא התיחס לפילוסופיה הלשונית של התנ"ך אבל עצם העובדה שהוא אימץ את עיקרון 'ההשגחה', הפכה את תורתו לתורה אופטימית. עיקרון ההשגחה דחה את ההרגשה הטראגית שאנו מוצאים במחשבה היוונית. חסידיו של קלווין, בדומה לדקרט, שטען שהוא מאמין שאלוהות מיטיבה ערבה לכך שמה שהוא רואה וחושב אכן כך הוא, כך חסידיו של קלווין יכלו לפעל ולא לחשוש שאלוהות בדומה לשטן של לותר יכשיל אותם.

      הסבריו של מקס וובר התקבלו כאילו היו דברי אלהים חיים, שוב כיוון שאף אחד לא התאמץ לבדוק את כתביו של קלווין, האם באמת תואמים את דברי וובר. רק קמום הרייך השלישי גרם לתומס מאן לעמד על מהות תיאולוגית לותר, שהאלוהות שהוא אימץ הוא השטן. אבל גם תומס מאן עם האינטואיציה שלו, לא קרא באמת את ספריו של לותר. תומס מאן גם לא עמד על ההבדל בין שתי התיאולוגיות, זו של לותר וזו של קלווין.

       מענין כאן לציין שמרכס בסוף ספרו 'הקאפיטאל', אומר שתושבי ארה"ב הם יהודים, הוא באינטואיציה הבין שהם הושפעו מהתנ"ך, דבר שבעיניו היה שלילי. הרי מרכס סלד מרוח הקאפיטליזם האמריקאי, הוא ראה בסחר תרומה של היהדות. במציאות בתקופת הבית הראשון העברים היו חקלאים, גם יותר מאוחר ביהודה חקלאות ולא סחר איפין את תושבי המדינה. אפילו כסף כאמצעי חליפין הוכנס על-ידי מלכי לידיה באסיה הקטנה במאה השביעית. הם היו הראשונים שטבעו מטבעות של זהב.

      ברור שהשקפה לשונית המבוססת על משא ומתן, על חליפין יכולה להיות בסיס סחר. אבל יהודים נעשו סוחרים יותר מאוחר, בהיותם בגלות בבבל, בממלכות יותר מאוחרות, כיוון שהם ידעו קרא וכתוב.

      אבל הפוריטנים שהושפעו מתורת קלווין, חזרו לרוב עקרונות התנ"ך , לפי הספר לעיל, של פרי מלר, וסברו שהם כורתים ברית עם אלהים, ואם הם יקימו את חלקם בברית גם אלהים יקיים את הבטחותיו. ברור שעיקרון של ברית, של משא ומתן איפשר בהמשך את התפתחות הסחר בארה"ב. אבל יש דבר הרבה יותר חשוב שנוצר בארה"ב בהשפעת מחשבת התנ"ך. המדינה מבוססת על חוקה, האמריקאים תמיד מצטטים את החוקה שלהם. כאן עלינו לציין שתיאולוגית לותר לא גרמה להתפתחות חוקתית של הנסיכויות עד לאחודה של גרמניה, גם יותר מאוחר חוק לא אפין את גרמניה הלותרנית.

       אבל תרומת קלווין ואולי כבר תרומת הנומינליסטים האנגליים שאף הם הסתמכו בעיקר על התנ"ך והתנגדו למחשבה היוונית, היא האופטימיות. את הדבר הזה אפשר לראות מכך שאפילו הטראגדיות ששקספיר כתב, מעשיהם של הגיבורים הם הם גורמי הטראגדיה שלהם, לא גורל על טבעי.

      ההשקפה האופטימית שחדרה למערב איפשרה בהמשך התפתחות המדע החדש. ברור שבהקשר ההשקפה היוונית התורה האבולוציונית של דרווין לא יכלה להתפתח. הרי היוונים האמינו בנצחיות העולם, לא האמינו באפשרויות של שינוי. אמנם בהקשר למחשבה התנ"ך לא התפתחה מדע, כיוון שהעברים ראו את הטבע ישות מתוכנתת, פחותה מעולמו של האדם, הרי האדם גם מתכנת, יוצר. סוד העולם הוא לפי מחשבת התנ"ך הוא המאמר הבורא.

     אבל המדע החדש הוא בלי ספק הסינקרטיזם בין מדע היווני למחשבה התנ"כית. זו האחרונה איפשרה פתיחות למדע, שלא היה במדע היווני שנעצר בשלב מסוים. לא רק האבולוציה יכלה להתפתח כתוצאה ממיזוג זה של המדע היווני ומחשבת התנ"ך שהכיל עיקרון של עתידנות, הכיל עיקרון של זמן לינארי, לא זמן מעגלי יווני, ששם האלהים שלה היה 'אהיה אשר אהיה', אלוהות מתהווית ולא אלוהות סטטית, המניע הראשון של אריסטו, אשר לא ברא עולם, רק הניע אותו.

       ביחוד אנו צריכים להזכיר כאן את מדע האינפורמציה שיכול היה להתפתח רק על בסיס מחשבת התנ"ך, על בסיס הפילוסופיה הלשונית שלו. עובדה שמדע האינפורמציה התפתח בעיקר באנגליה שהנומינליסטים האנגליים הכינו את הקרקע לו, פילוסופים כמו הובס ולוק. כן יש כאן להזכיר את מדע הפיזיקה עם עיקרון המפץ הגדול, עולם מתהווה ולא עולם נצחי סטטי נוסח יוון.

        מקס וובר הרגיש בעובדות אלו שתיאולוגית קלווין איפשרה התפתחות בכל התחומים, בעוד התיאולוגיה של לותר עצרה התפתחות. רק שמקס וובר ייחס את זה לעיקרון פסול, עיקרון הפרדסטינציה. ההבדל בין התיאולוגיות השונות, זו של לותר וזו של קלווין התבלט במלחמת העולם השניה, בקמום הרייך השלישי שהיה גילום דת השטן של שקיבל את צורתו הסופית בדרמה של גיתה 'פאוסט'.

 

 

 

אוניברסיטה ווירטואלית  – שעור 133 – דת ה' ההשגחה הכל יכולה

       כפי שכבר הזכרנו בשעור הקודם הפרוטסטנטים באירופה לא שמו לב להבדיל הקוטבי בין תיאולוגית לותר לבין זו של קלווין. רק בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, מקס וובר החל לדבר על ההבדל, בראותו את התוצאות החברתיות ששתי התיאולוגיות השונות גרמו בחברות ששם התקבלו התורות השונות, אלו של לותר ואלו של קלווין.

      העובדה הזו שלא שמו לב להבדלים מהותיים בין שתי התיאולוגיות השונות צריך להפליא אותנו, זה רק מצביע על כך שחוקרים לא קוראים את המקורות, או לא מסוגלים להבין את ההבדלים. הרפורמטורים הסתפקו בהצהרות לותר שהוא מסתמך על כתבי הקודש, שהוא ממשיכו של השליח פאולוס. הם הסתפקו בזה ששני הרפורמטורים יצאו נגד הכנסיה הקאתולית ולא בדקו יותר.

     אבל אפילו על מקס וובר קשה  להגיד שהוא באמת קרא את הכתבים של שני הרפורמטורים, הוא נאחז בגורם צדדי, במושג פרדסטינציה, אצל קלווין, וקשר את כל ההבדלים בינו לבין לותר לעיקרון זה. קודם כל עלינו לציין שעיקרון הפרדסטינציה אצל קלווין הוא הקצנה של עיקרון הבחירה בתנ"ך. אבל נקודה זו היא משנית.

      אם באמת מקס וובר היה קורא את כתביו של קלווין, שהופיעו בשני כרכים בשם:  Institutes of the Christian Religion  היה נוכח לדעת שעיקרון ההשגחה מקבל את הבכורה אצל רפורמטור זה, דבר שבולט ביותר, אם אנו נזכרים בתיאולוגית לותר ששם בספר החשוב ביותר שלו 'העדר רצון חופשי', השטן הומלך על ידו על העולם הנגלה. מי שקורא מקורות דברים אלו צריכים להתבלט בעיניו. אבל מדבריו של מקס וובר נראה שהוא לא קרא את כתביו של קלווין, העלה עיקרון שולי כסיבה להבדל בין התיאולוגיות של שני הרפורמטורים. יכולה להיות עוד סיבה, מקס וובר היה לותרני וגרמני, והוא לא היה מוכן להודות בכך שקלווין חזר לרוב העקרונות התנ"כיים. גישה זו של קלווין בולטת עוד יותר   בפרשנויות שלו על הספרים השונים של התנ"ך.      

       ובכן, לא בגלל עיקרון ה-predestination, תורותיהם של שני הרפורמטורים נבדלו וגרמו לתוצאות שונות במדינות שתורותיהם התקבלו, אלא עיקרון 'ההשגחה' אצל קלווין, והעובדה שהוא חזר לרוב העקרונות התנ"כיים, ואלו הביאו לתוצאות שונות. מספיק אם נקרא את הספר של חוקר המתאר את הפוריטנים בארה"ב, למען ניוכח שחסידי קלווין אימצו את רוב העקרונות התנ"כיים, בהשפעת קלווין. הספר של חוקר זה בשם Perry Miller בספרו בשם: The New England Mind, The Seventeenth Century, מתאר את הפוריטנים שאמצו את כל עקרונות התנ"ך.

      לשני הרפורמטורים לותר וקלווין היו שתי ברירות כאשר הם מרדו נגד הכנסיה הקאתולית, להקצין להשקפה גנוסטית קיצונית כמו שעשה לותר, או לחזור לעקרונות תנ"כיים, כפי שעשה קלווין. מושג ההשגחה של התנ"ך מאפין את מחשבת התנ"ך, מאפין את ההשקפה האופטימית שלו, שהאלוהות בראה עולם מושלם, שהאלוהות שליטה על העולם שהיא בראה.

       עלינו לציין שקלווין לא הבין ולא התיחס לפילוסופיה הלשונית של התנ"ך אבל עצם העובדה שהוא אימץ את עיקרון 'ההשגחה', הפכה את תורתו לתורה אופטימית. עיקרון ההשגחה דחה את ההרגשה הטראגית שאנו מוצאים במחשבה היוונית. חסידיו של קלווין, בדומה לדקרט, שטען שהוא מאמין שאלוהות מיטיבה ערבה לכך שמה שהוא רואה וחושב אכן כך הוא, כך חסידיו של קלווין יכלו לפעל ולא לחשוש שאלוהות בדומה לשטן של לותר יכשיל אותם.

      הסבריו של מקס וובר התקבלו כאילו היו דברי אלהים חיים, שוב כיוון שאף אחד לא התאמץ לבדוק את כתביו של קלווין, האם באמת תואמים את דברי וובר. רק קמום הרייך השלישי גרם לתומס מאן לעמד על מהות תיאולוגית לותר, שהאלוהות שהוא אימץ הוא השטן. אבל גם תומס מאן עם האינטואיציה שלו, לא קרא באמת את ספריו של לותר. תומס מאן גם לא עמד על ההבדל בין שתי התיאולוגיות, זו של לותר וזו של קלווין.

       מענין כאן לציין שמרכס בסוף ספרו 'הקאפיטאל', אומר שתושבי ארה"ב הם יהודים, הוא באינטואיציה הבין שהם הושפעו מהתנ"ך, דבר שבעיניו היה שלילי. הרי מרכס סלד מרוח הקאפיטליזם האמריקאי, הוא ראה בסחר תרומה של היהדות. במציאות בתקופת הבית הראשון העברים היו חקלאים, גם יותר מאוחר ביהודה חקלאות ולא סחר איפין את תושבי המדינה. אפילו כסף כאמצעי חליפין הוכנס על-ידי מלכי לידיה באסיה הקטנה במאה השביעית. הם היו הראשונים שטבעו מטבעות של זהב.

      ברור שהשקפה לשונית המבוססת על משא ומתן, על חליפין יכולה להיות בסיס סחר. אבל יהודים נעשו סוחרים יותר מאוחר, בהיותם בגלות בבבל, בממלכות יותר מאוחרות, כיוון שהם ידעו קרא וכתוב.

      אבל הפוריטנים שהושפעו מתורת קלווין, חזרו לרוב עקרונות התנ"ך , לפי הספר לעיל, של פרי מלר, וסברו שהם כורתים ברית עם אלהים, ואם הם יקימו את חלקם בברית גם אלהים יקיים את הבטחותיו. ברור שעיקרון של ברית, של משא ומתן איפשר בהמשך את התפתחות הסחר בארה"ב. אבל יש דבר הרבה יותר חשוב שנוצר בארה"ב בהשפעת מחשבת התנ"ך. המדינה מבוססת על חוקה, האמריקאים תמיד מצטטים את החוקה שלהם. כאן עלינו לציין שתיאולוגית לותר לא גרמה להתפתחות חוקתית של הנסיכויות עד לאחודה של גרמניה, גם יותר מאוחר חוק לא אפין את גרמניה הלותרנית.

       אבל תרומת קלווין ואולי כבר תרומת הנומינליסטים האנגליים שאף הם הסתמכו בעיקר על התנ"ך והתנגדו למחשבה היוונית, היא האופטימיות. את הדבר הזה אפשר לראות מכך שאפילו הטראגדיות ששקספיר כתב, מעשיהם של הגיבורים הם הם גורמי הטראגדיה שלהם, לא גורל על טבעי.

      ההשקפה האופטימית שחדרה למערב איפשרה בהמשך התפתחות המדע החדש. ברור שבהקשר ההשקפה היוונית התורה האבולוציונית של דרווין לא יכלה להתפתח. הרי היוונים האמינו בנצחיות העולם, לא האמינו באפשרויות של שינוי. אמנם בהקשר למחשבה התנ"ך לא התפתחה מדע, כיוון שהעברים ראו את הטבע ישות מתוכנתת, פחותה מעולמו של האדם, הרי האדם גם מתכנת, יוצר. סוד העולם הוא לפי מחשבת התנ"ך הוא המאמר הבורא.

     אבל המדע החדש הוא בלי ספק הסינקרטיזם בין מדע היווני למחשבה התנ"כית. זו האחרונה איפשרה פתיחות למדע, שלא היה במדע היווני שנעצר בשלב מסוים. לא רק האבולוציה יכלה להתפתח כתוצאה ממיזוג זה של המדע היווני ומחשבת התנ"ך שהכיל עיקרון של עתידנות, הכיל עיקרון של זמן לינארי, לא זמן מעגלי יווני, ששם האלהים שלה היה 'אהיה אשר אהיה', אלוהות מתהווית ולא אלוהות סטטית, המניע הראשון של אריסטו, אשר לא ברא עולם, רק הניע אותו.

       ביחוד אנו צריכים להזכיר כאן את מדע האינפורמציה שיכול היה להתפתח רק על בסיס מחשבת התנ"ך, על בסיס הפילוסופיה הלשונית שלו. עובדה שמדע האינפורמציה התפתח בעיקר באנגליה שהנומינליסטים האנגליים הכינו את הקרקע לו, פילוסופים כמו הובס ולוק. כן יש כאן להזכיר את מדע הפיזיקה עם עיקרון המפץ הגדול, עולם מתהווה ולא עולם נצחי סטטי נוסח יוון.

        מקס וובר הרגיש בעובדות אלו שתיאולוגית קלווין איפשרה התפתחות בכל התחומים, בעוד התיאולוגיה של לותר עצרה התפתחות. רק שמקס וובר ייחס את זה לעיקרון פסול, עיקרון הפרדסטינציה. ההבדל בין התיאולוגיות השונות, זו של לותר וזו של קלווין התבלט במלחמת העולם השניה, בקמום הרייך השלישי שהיה גילום דת השטן של שקיבל את צורתו הסופית בדרמה של גיתה 'פאוסט'.

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  On 14 ביוני 2009 at 11:55

    לא שמו לב להבדיל 2התיאולוגיות השונות צריך1 להפליא אותנו,

  • רבקה  On 15 ביוני 2009 at 14:53

    לנחום שלום, אני מציעה לך לקרא את ספריו של מקס וובר, עובדה שהוא היה הראשון ששם לב להבדל, זה היה בסוף המאה ה-19, והמאה ה-20 .רבקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: