אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 135 -המח הקוסם הקם על יוצרו

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 135 – המח הקוסם הקם על יוצרו

     ראינו שהמח משותף לרוב הברויים על כדור הארץ. אבר משוכלל זה קולט יסודות ביקום, ועושה להם טרנספורמציה לתועלת החיים של הישויות. כך המח קולט את הפוטונים והופך אותם לאור, לראיה של הברויים, כך הוא קולט את גלי הקול והופך אותם לשמיעה. בצורה זו המח מאפשר לברויים להתמצא טוב יותר על כדור הארץ, לרכוש לעצמם יותר מזון.

      אבל המח לא נוצר בצורתו זו שאנו מכירים אותו אצל האדם בשלב אחד, הוא מורכב מכמה שלבים. בהקשר האנושי, השלב האחרון של המח, הן האונות הקדמיות, שאמנם קיימות גם אצל חיות מפותחות, אלא שאצל האדם הן מפותחות יותר.

     מאנלוגיות מאופן פעילות המח, התוספת הזו, האונות הקדמיות, אף הן מקושרות ליסוד ביקום, ליסוד האינפורמציה. שוב מאנלוגיות פעילות המח, הוא עושה טרנספורמציה גם ליסוד זה שהוא קולט או מקושר אליו באמצעות האונות הקדמיות, הוא הופך יסוד זה לשפה האנושית.

     אם ליחס כוונות לאבולוציה, הרי התוספת הזו למח האנושי, מיועד אף הוא למען הטבת קיומו של האדם. ראינו שבעל משל 'עץ הדעת', באינטואיציה הבין שרכש החדש שחוה ואדם רכשו מפרי העץ, מיועד להטבת חייהם, והוא הזהיר אותם מאשליות שהפן 'הנחשי' של רכש זה, השפה, משלה את הזוג הראשון שהם יהיו זהים עם אלהים.

      לכל אחד הזכות לחשוב אם זאת היתה כוונת האבולוציה בהענקת לאדם תוספת זו, השפה, או ליחס לאלוהות כוונות מסוימות בהענקת לאדם מעמד מיוחד, להטבת חייו. שוב אם נחזור לאנלוגיות מיתרונות שהמח, האבר המשוכלל ביותר ביקום, מעניק לברויים, אזי תוספת זו היא רק להטבת חייו של האדם על כדור הארץ. אבל אנו רואים ממשל 'עץ הדעת', שבעל משל זה הבין שכלי זה, השפה, הוא בעל הובריס, הוא נחשי, רואה את עצמו ריבון.

      הבאנו את ההקדמה הזו למען להצביע על תופעה המופיעה בתולדות האדם. תופעה זו מתבלטת בעיקר בתופעת ראשית הנצרות, תופעה זו חוזרת בזמן החדש, באידיאולוגיה המרכסיסטית.

     דתות אלו מכילות את היסוד שבעל משל 'עץ הדעת' הזהיר מפניו, הפן הנחשי הרוצה ריבונות. דתות אלו ברוב הובריס רוצות לשנות סדרי עולם.

     לא בכדי ניטרל השליח פאולוס את משל 'עץ הדעת', בפרשנות מוטעית, ביחוסו לזוג הראשון את הכנסת המוות לקיום האנושי,, כתוצאה של הפרת האיסור שניתן לחוה ואדם מלאכל מהפרי. פאולוס התעלם מהעובדה שחוה ואדם גם בהיותם בגן-עדן טרם אכלו מפרי 'עץ החיים', לכן היו מוותיים, כפי שכל החיות בגן היו מוותיות.

     ומה רצה השליח פאולוס הוא רצה 'נצחיות', הוא רצה בשינוי סדרי עולם על-ידי אותה אלוהות עצמה שבראה עולם 'טוב'. במינוח אנושי, המח הקוסם של השליח פאולוס יצא נגד הבריאה, בריאה שבוצעה בשמחה על-ידי האלוהות. ובכן אותו מח קוסם שעשה טרנספורמציה ליסוד האינפורמציה שהוא קלט, הפך אותה לשפה, באמצעות כלי זה היצור שהוענק לו מתת זו, השליח פאולוס,  מרד בבריאה, שהוא הילוד שלה. אבר זה שהנו הנברא המשוכלל ביותר ביקום, המח הקוסם, קם על יוצרו.

     אזהרתו של בעל משל 'עץ הדעת' משאיפה זו של כלי השפה להיהפך לריבון לא הועילה, השליח פאולוס ניסה לנטרל אותה והוא הצליח בכך, עובדה שעד היום הזה משל זה מנוטרל, לא רק על-ידי הנצרות, גם על-ידי יהדות מאוחרת. לא אוהבים את האזהרה של בעל המשל.

     אבל הדיון כאן בשליח פאולוס ובמרדו בבריאה, רצונו בשינוי סדרי עולם, רצונו בביטול המוות. תופעה זו לא היתה מעניינת אותנו, אם היא לא  היתה מתחדשת במינוח שונה על-ידי יהודי מומר שני, מרכס. גם מרכס, כפי שראינו, יצא במסתו 'השאלה היהודית' בשצף קצף נגד ה'ניכור' היהודי. ומהו אותו ניכור יהודי, הרי מקורו במשל 'עץ הדעת', הפרי של עץ זה המאפשר להבדיל, ל'נכר', להבדיל בין טוב לרע.

     מרכס כמובן לא הזכיר את המשל שכבר מזמן נוטרל על- ידי המומר הקודם, השליח פאולוס. אבל הוא הבין שמקור קלקלת העולם הוא ב'ניכור' היהודי. ומה רצה בהמשך מרכס, כקודמו רצה שינוי סדרי עולם. מוחו המפותח של מומר זה שוב קם על יוצרו, בשאיפה לבטל את הבריאה. אם השליח פאולוס רצה שהאלוהות עצמה תמלך בדעתה ושתנה סדרי עולם תמורת קורבן בנה, הרי המומר השני, מרכס רצה ש'ההיסטוריה', תמלא תפקיד זה, לשנות סדרי עולם. אבל אלוהות זו, 'ההיסטוריה', לא הסתפקה בקורבן אחד, היא דרשה תמורת מילוי המשאלות, הרבה קורבנות למען שגלגלי המהפכות ימלאו את תפקידן.

     אם השליח פאולוס רצה לחזור למצב בגן-עדן, מרכס רצה לחזור ל'טבע', להתאחד עם הטבע, לבטל את הניכור בינו לבין האדם. הוא רצה לחזור לכוליות הלא מנוכרת. טוב שחוקי הקיום לא התרשמו מהמשאלות של המוחות הקסומים של שני מומרים אלו, אם היו ממלאים את המשאלות האלו, היקום היה חוזר לכאוס, לאין, שבהם באמת אין הבדלה, אין ניכור, אין מוות. בכאוס, באין, יש רצף, רצף מיוחל, הנצחיות.

     בשתי התנועות, הנוצרית והמרכסיסטית אנו רואים שהמח הקוסם, האבר המשוכלל ביותר ביקום קם על יוצרו, הקיום עם חוקיו, קם על חוקי הקיום שאיפשרו את התפתחותו, ורוצה לבטל אותם.

     אבל המוחות הקסומים של שני מומרים אלו אינם היחידים שחשים אי נחת מהקיום עם חוקיו, הרי זה אופיו של אבר זה שהוא רוצה להיות ריבון, שהוא רוצה לברא קיום משופר, כאוס. היוונים שאף הם לא היו מרוצים מהקיום, לפחות היתה להם הצניעות ליצור את מושג 'ההובריס'. האזהרה במושג ה'הובריס', דומה לאזהרה של בעל משל 'עץ הדעת', שהזהיר מפני הפן הנחשי, המרדני של הכלי שחוה ואדם רכשו באוכלם מפרי העץ.                    

      אם אנו מפרשים בצורה עקלקלה את קביעתו של פרויד שהאדם שואף ל-Thanatos, הרי דוקא רצון זה לשינוי סדרי עולם, לביטול המוות, מוביל לביטול הבריאה, ביטול הקיום, הרי הקיום קיים רק לפי חוקיו, ביטולם הוא מוות ולא נצחיות. לכאורה האדם רוצה להמשיך בקיומו, אם לא בגופו הוא רוצה שלפחות שמו ישאר בזכר הקהילה. אבל כאשר האדם שוכח שהוא יצור נברא, לא ריבון, אזי משאלותיו הבלתי מוגבלות פירושם ביטול הקיום, פירושם מוות. פרדוכס המח הקוסם? אבר משוכלל זה קם על יוצרו, הוא שוכח שהוא ישות נבראת, לא ריבון.

       אם יוצאי מצרים, אלו שהתחנכו בחצר פרעה, שהיו חלק מעמם המשועבד, יצרו את הפילוסופיה הלשונית המאפשרת קיומיות, חיים בגבולות ללא הפלגות מעבר לאפשרויות קיומיות, הרי שני יהודים מומרים אלו, פאולוס ומרכס שלא היו משועבדים בגופם, אלא היותם חלק ממיעוט, ולא חלק מהשולטים, היהדות נעשתה מעמסה בשבילם, רצו להשתחרר ממנה, נעשו האויבים הגדולים ביותר שלה.

     היהודים שאחרי חורבן בית ראשון זנחו את הפילוסופיה הלשונית שלהם, הצטמצמו בהלכה או בכהונה, כתוצאה מכך בכלל לא הבינו שאישים אלו תוקפים אותם בליבת זהותם, ביחוד לא הבינו יהודים שנמשכו אחרי המרכסיזם, שנביא זה, מרכס, שואף להרס התרבות שעצבה אותם. גם יהודים אלו יחד עם הנביא, מרכס, רצו להיות חלק מהשליטים, לא ידעו שרק עם בארצו יכול להיות שליט.

     אנו דנים פה במח הקוסם, האבר המשוכלל ביותר ביקום השוכח את היותו ישות נבראת ולא ריבונית, שיכולתיו בסופו של דבר מצומצמות. את היהודים הבאנו רק למען המחשת התופעה הזו. העברים שיצרו את הפילוסופיה הלשונית היחידה, שרק עתה מדע  האינפורמציה ממשיך בכוון זה שהם התוו, בצורה פרדוכסלית הוציאו מתוך עצמם את המהרסים שלה, את פאולוס ואת מרכס. 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: