אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 140 – חידת מחשבת התנ"ך

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 140 – חידת מחשבת התנ"ך

מי שקורא את הפרשנות של חוקרי התנ"ך הגרמניים, נוכח לדעת שהם רצו לעשות דה-לגליזציה למחשבת התנ"ך. הסיבה לכך היתה שלותר יצר השקפה קוטבית להשקפה התנ"כית, יצר תיאולוגיה גנוסטית קיצונית ביותר, יותר קיצונית מהנצרות. יהודים נאחזו בעובדה שלותר תרגם את התנ"ך לגרמנית, לא קראו את ספרי התיאולוגיה שלו, את ספרי השטנה שלו נגד היהודים, לא שמו לב לכך שהוא שלל את כל עקרונות התנ"ך, גם של הנצרות, שהוא התימר שהוא מסתמך עליהם. לא שמו לב שהוא המליך את השטן על העולם הנגלה, כאן לא המקום שוב לחזור על תיאולוגית לותר וממשיכיו, רק להסביר מדוע חוקרי התנ"ך הגרמניים רצו לעשות דה-לגיטימצה למחשבת התנ"ך לאחר אותה, לטעון שהיא מאוחרת ועקרונותיה הן תוצאה של השפעות מתרבויות אחרות . כל זה הגרמנים עשו למען לשלול מהיהודים כאילו הם נבחרו, רצו את הבכורה לעצמם.

   מי שמכיר את ההיסטוריה שקדמה להתהוות מחשבת התנ"ך מודע לתרבות השומרית שאף היא היתה פלאית במהותה. חשוב להזכיר עובדה זו, למען נבין מה כתוב על אבות העברים בספר בראשית. כן הכירו אבות העברים תרבויות מפותחות, כמו התרבות החתית, הכנענית פיניקית

      תולדות העברים לפי המסופר בספר בראשית מתחילה עם אברהם, שהוא יוצא מאור כשדים, מרכז שומרי שבזמנו נכבש כבר על-ידי הכשדים, ששמרו על תרבות קודמיהם. במזופוטמיה התרבות השומרית נשמרה על-ידי אלו שכבשו את ערי המדינה שלה.

      מה שנאמר על אברהם שבמצוות אלהים הוא יוצא מאור: (בראשית פרק י"ב, 1) 'ויאמר יהווה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך..' חוקרים שלא מכירים את ההיסטוריה לפני האבות, חוקרים שלא מבינים איך נוצרת שפה, תרבות, לא נתנו את החשיבות המירבית ליציאה זו של אברהם מאור. רק אם אנו רואים במה שמסופר על אברהם גרעין היסטורי, נבין את חידת מחשבת התנ"ך

      העובדה שהעברים היו מודעים לראשיתם, לראשית התהוותם כעם, כבר מבדיל אותם מעמים אחרים, מתרבויות אחרות. המצרים לא היו מודעים לראשית התהוותם, גם לא היוונים  היו מודעים לראשית התהוותם כעם, אפילו הגרמנים לא היו מודעים לראשית התהוותם לעם, ידעו שהם יצאו מיערות העד.

     אבל מה שמסופר על אברהם הוא הרבה יותר חשוב. אברהם יוצא ממרכז תרבות, מרכז תרבות שומרית. אברהם הנודד אינו נווד בלי תרבות, אברהם  הוא בעל תרבות, הוא מתנתק מתרבות זו, למען ליצור דבר חדש. ובכן, דברים חדשים אפשר ליצור רק כאשר מתנתקים ממשהו אחר. מקרה אחאנאתון והמהפכה הדתית שניסה ליצור, מלמד אותנו שבמקום שיש מוסדות משמרים, מהפכה כזו לא מאריכה ימים, אחרי מות פרעה זה הכהונה המצרית ביטלה את המהפכה הדתית שלו.

     קשה לדעת אם אברהם היה מודע לכל פעולותיו, יש לשער שהוא פעל באינטואיציה. הוא יוצא ממרכז מוסדות משמרים, למקום חדש ששם הוא לא יתקל בהתנגדות כוחות משמרים. מה שמסופר על אברהם הוא שהוא יוצר השקפה דתית על אל אחד, הוא יוצר מונותאיזים, אחרי שהוא הכיר דתית פוליטאיסטיות, אמונות באלים רבים. ברור שאברהם יכול היה להגיע למסקנה כזו כבעל ידיעות היסטוריות, ידיעות על דתות, והבנה שאם לכל עמים שבקרבם ביקר  בנדודיו יש התיחסות לישויות נעלמות, כל קבוצה עובדת אותם בצורה שונה. ואם כך, אדם בעל ידיעות רחבות, מבין שאומנם הפולחן שונה אבל עובדים לאותה ישות, לאותן ישויות. נוסף לכך אברהם הסיק שאותה ישות נעלמת לא קשורה לטריטוריה אחת, נמצאת בכל המקומות.

     אנחנו רואים מכל הנאמר לעיל, שרק נווד בעל תרבות גבוהה, בעל ידיעת היסטוריה, ידיעה איך תרבות נוצרת, שהיא לא אורגנית, יכול להגיע להשקפה מופשטת, נוסח אברהם.

    את תולדות אברהם אפשר לראות כמשל, איך תרבות מופשטת נוצרת כתוצאה של הנתקות יחיד מתרבות מבוססת, איך תרבות מופשטת יכולה להיווצר רק על-ידי נווד, המכיר תרבויות מפותחות שבקרבם נדד. אדם נווד מבין גם שאם כל קבוצה יוצרת את ערכיה ומוסדותיה, האדם יכול ליצור דבר חדש.

     כאן עלינו להוסיף גם שהשפה יוצרת על-ידי הבדלה דבר מדבר. כבר המודעות, כפי שכבר ראינו נוצרת על-ידי הבדלות ההכרה, מהגוף הביאולוגי, ההבדלות הזו בהמשך מאפשרת לאדם גם להיבדל מהסביבה ולראות את עצמו כיחידה מובדלת.

    אברהם יכול ליצור דבר חדש רק על-ידי הבדלות מדבר קודם, בצורה כזו הוא יכול לראות את עצמו כיחידה עצמאית.

    ממשל זה של אברהם, אנו יכולים להסיק שרק יחיד, קבוצה, שהבדילה את עצמה מתרבות גבוהה, יכלה ליצור השקפה מופשטת נוסח התנ"ך. לכן אין לאחר את התהוות מחשבת התנ"ך, יש לראות אותה כפרי האבות הנוודים, כפי שזה מסופר בספר בראשית. אבל כל התרבות התנ"כית הצטרכה להינתקות שניה, כדי שהיא תקבל את דמותה המופשטת, ליצירת אברהם מאור כשדים, אנו צריכים להוסיף את יציאת בני ישראל ממצרים.

       אבל לפני שנמשיך וננסה להבין איך נוצרה תרבות התנ"ך על-ידי נוודים, עלינו כאן לספר סיפור שימחיש לפנינו את העובדה שהעברים המשועבדים במצרים שמרו על מסורת שיחדה אותם מהמצרים.

     בכתבה בטלויזיקה על החוקר המפענח את כתב החרטומים המצרית, שמפוליון, אחד התלמידים שואל את השאלה, מדוע העברים שיצאו ממצרים השתמשו בכתב הכנעני-פיניקי ולא בכתב החרטומים. בכתבה אין תשובה לשאלה זו של התלמיד, אבל אנו יכולים לענות על שאלתו, שהעברים שירדו למצרים שמרו על כתביהם המקודשים של אבותיהם בכתב כנעני-פיניקי, כתב שהאבות למדו מעמים שבארצותיהם נדדו.

      החוקרים הגרמניים שרצו לעשות דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך לא שאלו את השאלות של תלמיד מחוגו של שמפוליון. אם היו שואלים שאלה כזו, היו צריכים לשנות את כל השקפתם העוינת את תרבות התנ"ך.

      עלינו להוסיף שהעברים המשועבדים במצרים לא יצרו את התרבות המופשטת, כיוון שעם משועבד, או עם יושב קבע, אינו חושב בצורה מופשטת. יש להניח שהכתבים הכתובים בכתב הפיניקי כנעני היה משומר אצל העברים במצרים, ורק מתי מעט היו מודעים להם.

      אין ליחס את כל היחוד של מחשבת התנ"ך לאבות בלבד, יש להניח  שיוצאי מצרים שהיו מודעים לירושה התרבותית של האבות, יחד עם הכרותם עם התרבות המצרית, הנתקות שלהם ממנה, איפשר להם   להוסיף נדבך משלהם לתרבות זו.

     אבל אם התחלנו לדבר על חידת תרבות התנ"ך עלינו לסכם שהיא נוצרה על-ידי נוודים בעלי תרבות גבוהה, נוודים מנותקים ממוסדות משמרים, שאיפשר להם את ההפשטה, את ההבנה של יחסיות הערכים, המוסדות, שיש ביכולתו של האדם ליצור דברים חדשים.

     יוצאי מצרים שיכלו כבר לבנות את מחשבתם המופשטת על בסיס הירושה שלהם, היה קל יותר להוסיף נדבך מופשט נוסף. לפי השערה זו יש לראות כמה מהמשלים הפילוסופיים הלשוניים כקודמים למשל הבריאה בפרק א' של ספר בראשית, קדמו למשל עשרת הדיברות.

     יש לראות משל 'עץ הדעת' כקדום, לכן אנו מוצאים בו שרידים של השקפה על בריאת עולם, בריאת האדם, שונה ממה שאנו מוצאים במשל הבריאה בפרק א' של ספר בראשית. משל זה נוצר על רק הכרות המחבר שלו עם ההיסטוריה של עמים תרבותיים, עם מנהגיהם. כן נתן בעל המשל פרשנות שונה למיתוס גן-עדן, שוודאי היה עתיק, כמו שבעל משל 'מגדל בבל', נתן פרשנות שונה למיתוס עתיק, כפי שמחבר משל המבול נתן פרשנות שונה למיתוס המזופוטמי על המבול. אם במיתוס המזופוטמי על המבול  זעמו של האל אנליל שהאנשים הפריעו את שנתו, גרם למבול, בפרשנות של העברים המבול נגרם בגלל השחתת המידות של האנשים.

     על עתיקות משל 'עץ הדעת', נרחיב בהמשך.   

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  ביום 2 באוגוסט 2009 בשעה 12:25

    1 בכתבה בטלויזיקה על החוקר 2 יחד עם הכרותם עם התרבות המצרית, הנתקות שלהם ממנה, איפשר להם

  • רבקה  ביום 4 באוגוסט 2009 בשעה 8:39

    לנחום שלום, אני לא כל כך מבינה את הערתך, אולי תרחיב על כך. רבקה

  • יגאל בור  ביום 2 באוקטובר 2009 בשעה 0:20

    לפרפ' רבקה שלום.
    אני איני איש אקדמיה. יחד עם זאת מזה שנים רבות תקופת האבות מרתקת אותי והשתדלתי לקרוא היכן שמצאתי. ובכל אלה לא מצאתי ולו רמז אחד לתעודות כתובות. ההפך הוא הנכון. מוצאים מקרים בהם היה צורך בתעודות אבל הן לא נכתבו. למשל הסיפור עם מלך פלישתים שבא לערוך חוזה ארוך טווח אם אברהם, ואברהם השתמש בשבע כבשים כדי להעיד על הסכם בעלות של באר מים.
    במקרה רכש מערת המכפלה החוזה הוכרז כתקף עלידי זקני החיתים שישבו בזמן העסקה בשער העיר. אילו היו נכתבים חוזים בתקופה זאת, לא היו משתמשים בסמלים, כשם סמל חליצת הנעל עלידי היבם מסמל ויתור על אשת אחיו האלמנה
    כל טוב
    יגאל בור

  • יגאל בור  ביום 20 בדצמבר 2009 בשעה 1:51

    לפרופ' רבקה שלום
    לעיל תראי את הערתי הקודמת בנושא השימוש בכתיבה אצל העברים במצרים.לצערי לא ראיתי תגובה שלך על הערותי, ואני עדין סקרן מאד לדעת מניין יודעים אם הייתה לעברים בתקופה בזמן היותם במצרים, כתב ייחודי להם.
    אמנם ממעמד הר סיני אנו לומדים שכתב כל שהוא היה מוכר להם (אם אנו מקבלים את מעמד הר סיני כעובדה הסטורית).
    אם הייתה הכתיבה ידועה, מדוע לא נשאר שריד ופליט לדברים שנכתבו בעת ההיא, בשעה שלמיצרים ולאשורים היו כבר יצירות תרבות כתובות בכתב החרטומים ובכתב היתדות.
    מדוע הלגיטימיות של המוסר של התורה תלוייה בהיות אברהם ומשה עובדות הסטוריות. האם לא די לנו שהמיתולוגיה הרשמית שלנו העבירה לנו מסר שבו אנו מחזיקים כבר שלושת אלפי שנים – לא מספיקה לנו? המלחמה של לותר לדה ליגליזציה מדאיגה אותנו? בדיעבד, האם התעמולה הלותרנית הזיקה ליהדות בכהו זה?
    ועוד נקודה, לתולדות הבריאה, יצירת האדם, ומסעי אברהם את מתייחסת כמשלים. כמובן שמשל אינו עובדה הסטורית. אם כך, ואברהם היה משל, הרי שאי אפשר לייחס לו את החוכמה שיש לנווד שמכיר את ההסטוריה והתרבות המספוטמית… ועם כך, איזה ארגומנט יש לנו מול התעמולה הלותרנית?
    נושאי בריאה וסיפורו של אברהם אבינו העסיק אותי רבות וכתבתי בנושא זה באתר ליטרטורה – לצד סיפורים קצרים רבים.
    אם תרצי להציץ בהם, רצוי לברור את שמות המאמרים.
    תודה
    יגאל בור

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: