אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 152 – מחשבה כמעשה

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 152 – מחשבה כמעשה

      רק עכשיו מדע האינפורמציה מאשרר את עיקרון התנ"ך 'מחשבה כמעשה'. מחשבה שהיא אינפורמציה זקוקה למעשה שהיא אנרגיה. היום ה-DNA מצביע על אותו עיקרון, הרי הוא אינפורמציה, המתגשמת רק אם מסופקת לו אנרגיה, מזון. אבל עיקרון תנ"כי זה מקבל משנה תוקף אם אנו מצביעים על המח, האבר המפותח ביותר ביקום, שהוא זקוק לדם, אנרגיה, ואם היא לא מסופקת לו הוא מת.

   למעשה המח האנושי משקף את הפעילות ביקום, הוא בבואה של הפעילות ביקום, שבו אינפורמציה מתרכבת עם אנרגיה ויוצרת את הישויות בו. אבל כבר כדור הארץ שלנו הוא בשלב גבוה יותר  בסולם האבולוציה מאשר ישויות אחרות  ביקום, כיוון שהוא התפתח בצורה כזו שהוא מאפשר חיים, שעד היום לא נמצאו גרמי שמים אחרים דומים לו. כאשר אנו מדברים על האדם עלינו לא לשכח שהתפתחותו התאפשרה כיוון שנוצרו על כדור הארץ שלנו תנאים לחיים. אנחנו לא יכולים לפתור את חידת קיום האדם, כפי שאנו לא יכולים לפתור את חידת קיום כדור הארץ שלנו שאיפשר התפתחות חיים.

      אנחנו יכולים רק לדון בנתונים. הנתון הראשון הוא כדור הארץ שלנו שהתפתח כפי שהוא התפתח ומאפשר חיים. נתון שני הוא שלפי השלבים האבולוציוניים נוצר בישות האדם, שהנו ישות ביאולוגית, אבר מפותח ביותר, המח האנושי, שהוא אחראי ליחודו של האדם.

     אבר המח משותף לאדם ולברויים אחרים על כדור הארץ, וכבר דנו בעובדה שהוא מספק  לכל הברויים שרותים, כמו ראיה ושמיעה . גם דנו שאבר זה מפותח יותר אצל האדם, שנוספו לו אונות קדמיות שהם קולטנים מקושרים לאינפורמציה היקומית, ואבר המח, שהוא מעין מעבדה, הפך את האינפורמציה הזו לשפה האנושית, כפי שהוא הופך את הפוטונים לראיה, את גלי הקול לשמיעה.

     שוב חידת הקיום, שאין לנו מענה עליה, איך ניכס לעצמו המח האנושי אוטונומיה מוגבלת, שמאפשר לאדם הלשוני לצאת מחוקיות דטרמיניסטית השוררת ביקום, ליצור דברים בצורה שרירותית. יצירה אפשרית רק אם חוקי הקיום אינם דטרמיניסטיים, אם הם שרירותיים.

      אפילו אם אנו טוענים שחוקי היקום הם דטרמיניסטיים, אם אנו מסתמכים על מדע הפיזיקה הטוענת למפץ הגדול שהביא להתהוות היקום, ולא מסתמכים על פרק 'א של ספר בראשית בו אלהים בורא את העולם בצורה שרירותית, מתוך רצון חופשי, הרי גם הפיזיקה מוכרחה להודות שהיווצרות היקום הוא שרירותי. הרי מפץ גדול לא יכול היה לפרוץ במצב דטרמיניסטי, ללא תנאים שרירותיים.

      ובכן, אם כך הוא המח האנושי שניכס לעצמו אוטונומיה, המאפשרת לו ליצור בצורה שרירותית, הוא מעין בבואה של התהוות השרירותית של היקום.

      והרי מסופר לנו במשל 'עץ הדעת', שחוה ואדם מנכסים לעצמם 'דעת', ממקור חיצוני, ונכס זה הופך אותם לישויות מודעות, הרוצות להידמות לבורא עולם. אנחנו רואים שפילוסופית התנ"ך הבינה, למרות שלא ידעה על אבר המח, שהנכס החדש, ה'דעת', עם אוטונומיה שהוא מעניק לאדם, מאפשרת לו לראות את עצמו ריבון, בורא עולם. ולמרות שבעל המשל מיד מזים התנשאות זו של האדם, מצביע על כך שהוא ישות נבראת, אינו נצחי, קיומו מוגבל, במשך ההיסטוריה האנושית אנו עדים לכך שהאדם מורד בהגבלות שהקיום מגביל אותו, רוצה לכפות על חוקי הקיום את משאלתו להיות ריבון.   

     בצורה אידיאולוגית אנו מוצאים את השאיפה הזו להיות ריבון בבשורת השליח יוחנן, אשר הופך את הכלי, את השפה, שבפרק א' של ספר בראשית היא אמצעי בידי אלהים לברא את העולם, לריבון בדמותו של ישוע, שהוא הופך אותו לאלוהות נוכחת. ואם ישוע שהתגלם בבשר, אלוהות נוכחת, הוא ריבון, הרי גם האדם בעל השפה הוא ריבון. הדורות לא הבינו את המהפכה המחשבתית של שליח זה, ומצטטים רק את הפסוק 'בראשית היה הדבר'.

     אבל אנחנו לא יכולים להפוך את המח הקוסם לריבון, בגלל קוצר המשך שלו, אנו יכולים רק לראות אותו כבבואה. נוסף לעובדה זו, הרי רוב יצירותיו של אבר זה הן ווירטואליות, לא משכפלות את עצמן.

     טעותו המחשבתית של השליח יוחנן הוא בכך, שהוא נתן ל'דבר', עצמאות, ללא כריכה שלו לאנרגיה. אלהים בפרק א' של ספר בראשית מוסיף להגדים שלו, לשפה, מעשה, אנרגיה. לא כך אצל השליח יוחנן, הוא משאיר את ה'דבר', ללא הוספה של מעשה. אולי לותר ללא משים המשיך את מחשבתו של שליח זה, כאשר ב-95 התיזות שלו ביטל צורך במעשים טובים למען גאולה. בהמשך הוא רק אימץ פעולה כוחנית של השטן, שוב ללא חיבור ל'דבר'. הרי מעשה כוחני ללא אלגוריתם לא יוצר דבר.

      אנחנו נכנסים לתסבוכת מחשבתית אנושית, מאחר שרוב בני אדם אינם מבינים מה שהפילוסופיה הלשונית התנ"כית הבינה שה'דבר', השפה, מתגשמת בהוספת מעשה, אנרגיה, או העיקרון 'מחשבה כמעשה'.

      האדם הפרגמטי בצורה אינטואיטיבית הבין ומבין שמחשבה, או חוק, יש להגשים אותו במעשה. חוקות קיימות מקדמת דנא, כבר לשומרים היו חוקות, וברור היה לנתינים שעליהם להגשים את החוק ב'מעשה'. אידיאולוגים המתעלמים מהבנה אינטואיטיבת זו, רודפים אחרי משאלות, כפי שהם רודפים אחרי משאלות לנצחיות.

      השליח יוחנן רצה 'דבר' ריבוני שיגשים את המשאלה האנושית לנצחיות ללא מעשים. ישוע ה'דבר', היה צריך להביא גאולה. ומה משמעות 'גאולה', שינוי סדרי עולם, ללא צורך במעשים, ביטול המוות, נצחיות. ברור ששליח זה לא טרח להבין ש'נצחיות' פירושו אין, שרצף הוא אין, שעולם ללא מעשים הוא אין.

      היקום קיים בפעולה, פעולה מתמשכת. אבל למען יצירה הפעולה צריכה להיות מונחה על-ידי אלגוריתם, שפה.

      החיים על כדור הארץ שלנו הם תוצר שלב גבוה יותר של סולם האבולוציה, אבל גם הם יכולים להתגשם רק לפי החוק היקומי, יצירה היא התרכבות בין אינפורמציה לאנרגיה. המשאלות האנושיות הרוצות לעבור חוקי קיום אלו, יכולים רק ליצור עולמות ווירטואליים שבהם הם מסוגלים לחקוק חוקים הנוגדים את חוקי הקיום.

     אולי יש לראות בציורו של הצייר מרגריט, ארמון על סלע בחלל, סמל לעולם הווירטואלי שהאדם יוצר. העולמות הווירטואליים שבני אדם יוצרים קיימים, כיוון שהם מתאחדים בקהילה, וזו המייצגת את הכוחות המשותפים, ערבה לעולמות הווירטואליים. עובדה כאשר קהילה נכחדת העולמות הווירטואליים שהיא היתה ערבה להם נגוזים.  

     היכן הם העולמות הווירטואליים של השומרים, של האכדים, של החתים, של הרומאים, של היוונים? עולמות אלו נגוזו עם הכחדות קהילות אלו שיצרו אותם. אבל העולם של התנ"ך קיים. מדע האינפורמציה מאשררת את חוקי הפילוסופיה התנ"כית, את עיקרון 'מחשבה כמעשה', מושג ההשגחה הוא חלק מהתרבות המערבית, הקלוויניסטית. קלווין נתן ל'השגחה' מקום בכורה בתיאולוגיה שלו. מושג זה שינה את ירושת היוונים על עולם טראגי, לעולם אופטימי, שבו לא גורל עיוור שליט אלא השגחה לפי חוקי השפה. התנ"ך איפשר גם את מדע האבולוציה, עולם מתפתח, בעוד שהיוונים האמינו בעולם נצחי לא משתנה.

      בניגוד לגזרות המוחלטות של אלי שומר, שגזרו כליון מדנת אור, נביאי התנ"ך ליד נבואות זעם, תמיד הוסיפו נבואות של נחמה. הגזרות תמיד ניתנו לשינוי.

     גם העולמות המווירטואליים שהשפה יוצרת, אמנם הם לא משכפלים את עצמם, למרות כך הם נותנים משמעות לקיום, נותנים נחמה לאדם על קוצר קיומו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 11:54

    הכחדות קהילות כליון מדנת אור העולמות המווירטואליים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: