אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 158 – המאור מה-ECOLE

 

האוניברסיטה הווירטואלית – שעור 158 – המאור מה-Ecole

    הזדמן לי ב-4 לחודש דצמבר, להקשיב לשיחה בין יצחק לבני ודניאל מילוא, שיחה המתקיימת בשעה 11 ביום שישי בערב,  בנושא שאני לאחרונה עוסקת בו ודנה בו ופרסמתי לאחרונה בלוגים עליו, במסגרת 'רשימות', נושא יצירת העתיד. אני מדי פעם מקשיבה לראיונות אלו של לבני, מאחר שהוא אוהב להזמין מאורות, ואני סקרנית מדי פעם לשמע את מה יש להם להגיד.

    לפי השיחה הבנתי שד.מילוא גלה מהארץ מאחר שמבחינה פוליטית הוא לא היה מרוצה ממנה, הוא מלמד ב-Ecole, לפי דבריו, מוסד שבגלל חשיבותו אין צורך להרחיב עליו. כמובן אינני רוצה לדון בבחירות שלו היכן קיים מצב פוליטי עדיף מאשר כאן בארץ. מילוא דיבר על כמה נושאים בין היתר הוא דיבר שהאדם נבדל מברויים אחרים על כדור הארץ שלנו, שהוא יכול לתכנן את עתידו. אבל מילוא לא הסביר איך יכול אדם לתכנן 'עתיד'. דבר שהפליא אותי שהאדם יכול לתכנן עתיד סתם מהאויר?

     וכאן אנו מגיעים לבעית פילוסופית השפה, שאינה נהירה לרוב  המלומדים, שבצרפת הנאורה, אפילו אסרו לעסוק בה במאה ה-19 . האם הסיבה לאיסור זה היה שהצרפתים הקאתוליים הלכו בעקבות השליח פאולוס שניטרל את משל 'עץ הדעת', המכיל כבר את רוב התובנות לגבי אמצעי השפה? הניטרול הזה של משל 'עץ הדעת' עדיין תקף בעולם המערבי, אולי זה מסביר מדוע פילוסופית השפה לא התפתחה במערב, למרות שאבות העברים הנוודים הבינו שהשפה היתה האמצעי של האלוהות בבריאת העולם, והאדם שנברא בצלמו אף לרשותו עומד כלי השפה שבאמצעותו הוא יוצר את עולמו. אבל בהבדל מהצרפתים הקאתוליים, מילוא הוא ישראלי, אמנם גלה לצרפת הנאורה, אבל עליו היה לקרא את התנ"ך, שהיא מקור פילוסופית השפה.

     אם מילוא היה מתיחס בכבוד לפילוסופית השפה במשלים של התנ"ך, היה צריך לדעת שהאדם יכול ליצור את עולמו באמצעות כלי זה, והוא אף מתכנן את העתיד שלו באמצעותו. האדם משליך דפוסים לשוניים, תוכניות מילוליות לחלל, בהמשך בסבוב שלו עם כדור הארץ הוא מוסיף לדפוסים אלו פעולות, אנרגיה, וכך הוא נע בחלל לקראת הבאות, לקראת עתידו. הרי גם הישויות ביקום סובבות, אלא שהן נפעלות, מתוכנתות, בעוד שהאדם מתכנת באמצעות כלי השפה את תוכניותיו, תוכניות שלא קיימות ביקום, משליך אותן לחלל,  ומגשים אותן בפעולות, יוצר את עתידו.

   התנ"ך מלא הבטחות לאבות העברים לגבי העתיד, אנחנו לא מוצאים הבטחות כאלו בתרבויות שהאמינו בגורל, שהאמינו בדטרמיניזם, שהאמינו באורגניות. רק אם האדם מאמץ את כלי השפה ככלי יצירה, הוא גם מאמץ יחד עם כלי זה 'רצון חופשי', שרק הוא מאפשר יצירה, מאפשר תכנון של עתיד. אולי בהקשר זה כדאי לנו להזכיר את שם האלוהות המתגלית לרגל הסנה הבוער למשה, המזדהה בשם 'אהיה אשר אהיה', האלוהות היא עתידית, אפילו השם 'יהוה', מרמז על עתידנות.

     עמים שאימצו את תיאולוגית קלווין, שאימצו את תורותיהם של הפילוסופים הנומינליסטיים האנגליים, כמו אוקם, הובס ולוק, שאף הם בדומה לקלווין אימצו חלק מעקרונות התנ"ך היו יותר מודעים לכלי השפה, לפחות הובס מדבר על כך. את דעתו של הובס אפשר לראות בעיקר בוויכוח שהוא ניהל עם דקרט על השאלה האם האדם יכול לחשוב בלי שפה, כך סבר דקרט, בעוד שהראשון סבר שהאדם יכול לחשוב רק באמצעות כלי השפה.

      מה שהפליא אותי נוסף לפליאתי הראשונה, שבשני ביקורות על ספרו של הובס 'הלויתן', שהופיע בתרגום חדש, המבקרים המלומדים לא ציינו שספר זה כולו מבוסס על עקרונות התנ"ך. הרי אפילו מהשם 'לויתן' אפשר היה להסיק שפילוסוף נומינליסטי זה, השתמש בשם עברי, בכך רצה להצביע שהוא מבסס את תורתו על עקרונות תנ"כיים. גם ספר אחר של הובס נקרא 'בהמות', ספר הדן במלחמת הדת באנגליה. מפליא אותי תמיד שהנומינליסטים האנגליים קרובים יותר למחשבת התנ"ך מאשר מלומדים יהודיים, ישראליים, שמתעלמים לגמרי מהפילוסופיה הלשונית התנ"כית.

     לא יפלא שאלו שבמודעות גמורה או חלקית אימצו את כלי השפה ככלי יצירה, ארצות קלוויניסטיות, התפתחו יותר, האמינו בעתיד, תכננו עתיד, מאשר מדינות קאתוליות שהלכו בעקבות השליח פאולוס שניטרל את משל 'עץ הדעת', וגם התפתחו יותר מאשר הלותרנים בגרמניה, שהלכו בעקבות לותר ששלל את ה'רצון החופשי' המאפשר יצירה, גם יצירת העתיד.

      בהקשר לזה שוב כדאי להזכיר את מקס וובר, שטען שאלו שאמצו את תורת קלווין הצליחו יותר כיוון שאימצו את עיקרון הפרדסטינציה שלו. כנראה מקס וובר הגרמני לא יכול היה להודות בכך, שקלווין בהבדל מלותר אימץ את עקרונות התנ"ך. כנראה שהוא לא קרא את כתביו של קלווין, את פרשנויותיו על התנ"ך. מקס וובר הגרמני הלך בעקבות מלומדי ארצו שעשו דה-לגיטימציה לתנ"ך.

      ברור שגם הלותרנים, וגם הקאתולים תכננו עתידים, רק שהדגש עליו היה פחות בטוח מאשר אצל אלו שאימצו את השפה ככלי יצירה, שאמצו את עיקרון ה'השגחה'. גם אלו שניסו לעשות דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך, בסופו של דבר לא הצליחו להשתחרר ממנה לגמרי, ומושגים ממנה שרדו אצלם.

     ברור שאלו הן רק הערות על הנושא, אי אפשר להכנס לנושא כזה בהקשר של בלוג.

     אבל ברצוני גם להתיחס לדבר נוסף שאותו הזכיר מילוא. ידוע היום שהילוד נולד עם מח שעדיין לא מושלם. ההסברים הביאולוגיים לתופעה זו היא, שאותם אימץ גם מילוא, שאלו המח היה מתפתח לגמרי הראש של הילוד היה כה גדול שלא היה יכול לצאת מרחם אמו.

     ובכן, גם במקרה של המח של הילוד צריך להסביר את התופעה, שהמח של הילד מתפתח בהמשך, כתוצאה מרכישת השפה שלו, אשר יוצרת את הקשרים של הנירונים המגדילים את  המח, המפתחים אותו. הרי הילוד ברחם האם לא יכול היה לשוחח עם האחרים, לכן המח שלו חסר בהיוולדו את הקשרים שהשפה יוצרת בנירונים. כאן יש להוסיף מה שהיום ידוע, שהאבולוציה הוסיפה למח האנושי את האונות הקדמיות, שאמנם בצורה מוקטנת הוענקו גם ליונקים, אבל אצל האדם הם מפותחים יותר. אונות קדמיות אלו, לפי סברתי, מכילות קולטנים המקושרים ליסוד האינפורמציה ביקום, והמח האנושי הופך אותה על-ידי טרנספורמציה לשפה. המח הפלאי של האדם הוא טרנספורמטור, מעבדה, הקולט יסודות ביקום, ומשנה אותם לרווחת האדם. כך הוא קולט את הפוטונים ויוצר מהם את הראיה האנושית. גם המח של ברויים אחרים על כדור הארץ הוא טרנספורמטור, הרי אף אלו רואים ושומעים, אלא שבמקרה של האדם המח היותר מפותח מקושר גם ליסוד האינפורמציה שאותה בטרנספורמציה הופך לשפה, החסרה לברויים אחרים על כדור הארץ שלנו.

       הילוד נולד עם יכולת לשפה, אבל הוא צריך לרכוש אותה מהסביבה. השפה כשלעצמה היא קהילתית, הילוד צריך ללמד את השפה ובאמצעותה הוא יוצר את הקשרים בנירונים המאפשרים את השלמת המח.

      מילוא שגלה לצרפת הנאורה, כנראה התחנך על פילוסופית דקרט, אשר סבר שהאדם חושב ללא שפה. כבר בזמנו, במאה ה-17 , הובס שהיה בגלות בצרפת, למקום שדקרט שלח את כתביו למלומדים, מהולנד ששם שהה,  התווכח אתו, וטען שהאדם חושב בשפה. הובס שהסתמך על פילוסופית השפה במשלים התנ"כיים, הבין מה שדקרט הקאתולי לא הבין. אפילו שפילוסוף נומינליסטי זה הבין את המשלים הלשוניים הפילוסופיים של התנ"ך רק חלקית, הוא לא פיתח משנה סדורה על כלי השפה, גם כאשר הוא בספרו 'הלוויתן', בהקדמה שלו טוען שהאדם בדומה לטבע יוצר את עולמו, הוא לא הרחיב, לא אמר, שהאדם יוצר את עולמו באמצעות כלי השפה, למרות שהציע מתכון של מדינה מבוססת על הסכמים, על בריתות, מדינה מלאכותית, פרי השפה.

     אמנם גם אפלטון הציע דגם למדינה, למדינה אורגנית, ולא חשב שבני אדם אינם יכולים ליצור מדינה אורגנית, הם יכולים רק ליצור מדינה מלאכותית, לשונית. ובאמת מדינתו של אפלטון אף פעם לא התגשמה.

      כמה זה עצוב ללמד שהנומינליסטים האנגליים, גם מילטון המשורר שהיה גם תיאולוג, שקלווין, הסתמכו יותר על התנ"ך, מאשר מלומדים יהודיים שסוגדים למאורות מערביים, שעושים דה-לגליזציה לפילוסופיה הלשונית של התנ"ך, בכלל למחשבת התנ"ך. 

 

 

האוניברסיטה הווירטואלית – שעור 158 – המאור מה-Ecole

    הזדמן לי ב-4 לחודש דצמבר, להקשיב לשיחה בין יצחק לבני ודניאל מילוא, שיחה המתקיימת בשעה 11 ביום שישי בערב,  בנושא שאני לאחרונה עוסקת בו ודנה בו ופרסמתי לאחרונה בלוגים עליו, במסגרת 'רשימות', נושא יצירת העתיד. אני מדי פעם מקשיבה לראיונות אלו של לבני, מאחר שהוא אוהב להזמין מאורות, ואני סקרנית מדי פעם לשמע את מה יש להם להגיד.

    לפי השיחה הבנתי שד.מילוא גלה מהארץ מאחר שמבחינה פוליטית הוא לא היה מרוצה ממנה, הוא מלמד ב-Ecole, לפי דבריו, מוסד שבגלל חשיבותו אין צורך להרחיב עליו. כמובן אינני רוצה לדון בבחירות שלו היכן קיים מצב פוליטי עדיף מאשר כאן בארץ. מילוא דיבר על כמה נושאים בין היתר הוא דיבר שהאדם נבדל מברויים אחרים על כדור הארץ שלנו, שהוא יכול לתכנן את עתידו. אבל מילוא לא הסביר איך יכול אדם לתכנן 'עתיד'. דבר שהפליא אותי שהאדם יכול לתכנן עתיד סתם מהאויר?

     וכאן אנו מגיעים לבעית פילוסופית השפה, שאינה נהירה לרוב  המלומדים, שבצרפת הנאורה, אפילו אסרו לעסוק בה במאה ה-19 . האם הסיבה לאיסור זה היה שהצרפתים הקאתוליים הלכו בעקבות השליח פאולוס שניטרל את משל 'עץ הדעת', המכיל כבר את רוב התובנות לגבי אמצעי השפה? הניטרול הזה של משל 'עץ הדעת' עדיין תקף בעולם המערבי, אולי זה מסביר מדוע פילוסופית השפה לא התפתחה במערב, למרות שאבות העברים הנוודים הבינו שהשפה היתה האמצעי של האלוהות בבריאת העולם, והאדם שנברא בצלמו אף לרשותו עומד כלי השפה שבאמצעותו הוא יוצר את עולמו. אבל בהבדל מהצרפתים הקאתוליים, מילוא הוא ישראלי, אמנם גלה לצרפת הנאורה, אבל עליו היה לקרא את התנ"ך, שהיא מקור פילוסופית השפה.

     אם מילוא היה מתיחס בכבוד לפילוסופית השפה במשלים של התנ"ך, היה צריך לדעת שהאדם יכול ליצור את עולמו באמצעות כלי זה, והוא אף מתכנן את העתיד שלו באמצעותו. האדם משליך דפוסים לשוניים, תוכניות מילוליות לחלל, בהמשך בסבוב שלו עם כדור הארץ הוא מוסיף לדפוסים אלו פעולות, אנרגיה, וכך הוא נע בחלל לקראת הבאות, לקראת עתידו. הרי גם הישויות ביקום סובבות, אלא שהן נפעלות, מתוכנתות, בעוד שהאדם מתכנת באמצעות כלי השפה את תוכניותיו, תוכניות שלא קיימות ביקום, משליך אותן לחלל,  ומגשים אותן בפעולות, יוצר את עתידו.

   התנ"ך מלא הבטחות לאבות העברים לגבי העתיד, אנחנו לא מוצאים הבטחות כאלו בתרבויות שהאמינו בגורל, שהאמינו בדטרמיניזם, שהאמינו באורגניות. רק אם האדם מאמץ את כלי השפה ככלי יצירה, הוא גם מאמץ יחד עם כלי זה 'רצון חופשי', שרק הוא מאפשר יצירה, מאפשר תכנון של עתיד. אולי בהקשר זה כדאי לנו להזכיר את שם האלוהות המתגלית לרגל הסנה הבוער למשה, המזדהה בשם 'אהיה אשר אהיה', האלוהות היא עתידית, אפילו השם 'יהוה', מרמז על עתידנות.

     עמים שאימצו את תיאולוגית קלווין, שאימצו את תורותיהם של הפילוסופים הנומינליסטיים האנגליים, כמו אוקם, הובס ולוק, שאף הם בדומה לקלווין אימצו חלק מעקרונות התנ"ך היו יותר מודעים לכלי השפה, לפחות הובס מדבר על כך. את דעתו של הובס אפשר לראות בעיקר בוויכוח שהוא ניהל עם דקרט על השאלה האם האדם יכול לחשוב בלי שפה, כך סבר דקרט, בעוד שהראשון סבר שהאדם יכול לחשוב רק באמצעות כלי השפה.

      מה שהפליא אותי נוסף לפליאתי הראשונה, שבשני ביקורות על ספרו של הובס 'הלויתן', שהופיע בתרגום חדש, המבקרים המלומדים לא ציינו שספר זה כולו מבוסס על עקרונות התנ"ך. הרי אפילו מהשם 'לויתן' אפשר היה להסיק שפילוסוף נומינליסטי זה, השתמש בשם עברי, בכך רצה להצביע שהוא מבסס את תורתו על עקרונות תנ"כיים. גם ספר אחר של הובס נקרא 'בהמות', ספר הדן במלחמת הדת באנגליה. מפליא אותי תמיד שהנומינליסטים האנגליים קרובים יותר למחשבת התנ"ך מאשר מלומדים יהודיים, ישראליים, שמתעלמים לגמרי מהפילוסופיה הלשונית התנ"כית.

     לא יפלא שאלו שבמודעות גמורה או חלקית אימצו את כלי השפה ככלי יצירה, ארצות קלוויניסטיות, התפתחו יותר, האמינו בעתיד, תכננו עתיד, מאשר מדינות קאתוליות שהלכו בעקבות השליח פאולוס שניטרל את משל 'עץ הדעת', וגם התפתחו יותר מאשר הלותרנים בגרמניה, שהלכו בעקבות לותר ששלל את ה'רצון החופשי' המאפשר יצירה, גם יצירת העתיד.

      בהקשר לזה שוב כדאי להזכיר את מקס וובר, שטען שאלו שאמצו את תורת קלווין הצליחו יותר כיוון שאימצו את עיקרון הפרדסטינציה שלו. כנראה מקס וובר הגרמני לא יכול היה להודות בכך, שקלווין בהבדל מלותר אימץ את עקרונות התנ"ך. כנראה שהוא לא קרא את כתביו של קלווין, את פרשנויותיו על התנ"ך. מקס וובר הגרמני הלך בעקבות מלומדי ארצו שעשו דה-לגיטימציה לתנ"ך.

      ברור שגם הלותרנים, וגם הקאתולים תכננו עתידים, רק שהדגש עליו היה פחות בטוח מאשר אצל אלו שאימצו את השפה ככלי יצירה, שאמצו את עיקרון ה'השגחה'. גם אלו שניסו לעשות דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך, בסופו של דבר לא הצליחו להשתחרר ממנה לגמרי, ומושגים ממנה שרדו אצלם.

     ברור שאלו הן רק הערות על הנושא, אי אפשר להכנס לנושא כזה בהקשר של בלוג.

     אבל ברצוני גם להתיחס לדבר נוסף שאותו הזכיר מילוא. ידוע היום שהילוד נולד עם מח שעדיין לא מושלם. ההסברים הביאולוגיים לתופעה זו היא, שאותם אימץ גם מילוא, שאלו המח היה מתפתח לגמרי הראש של הילוד היה כה גדול שלא היה יכול לצאת מרחם אמו.

     ובכן, גם במקרה של המח של הילוד צריך להסביר את התופעה, שהמח של הילד מתפתח בהמשך, כתוצאה מרכישת השפה שלו, אשר יוצרת את הקשרים של הנירונים המגדילים את  המח, המפתחים אותו. הרי הילוד ברחם האם לא יכול היה לשוחח עם האחרים, לכן המח שלו חסר בהיוולדו את הקשרים שהשפה יוצרת בנירונים. כאן יש להוסיף מה שהיום ידוע, שהאבולוציה הוסיפה למח האנושי את האונות הקדמיות, שאמנם בצורה מוקטנת הוענקו גם ליונקים, אבל אצל האדם הם מפותחים יותר. אונות קדמיות אלו, לפי סברתי, מכילות קולטנים המקושרים ליסוד האינפורמציה ביקום, והמח האנושי הופך אותה על-ידי טרנספורמציה לשפה. המח הפלאי של האדם הוא טרנספורמטור, מעבדה, הקולט יסודות ביקום, ומשנה אותם לרווחת האדם. כך הוא קולט את הפוטונים ויוצר מהם את הראיה האנושית. גם המח של ברויים אחרים על כדור הארץ הוא טרנספורמטור, הרי אף אלו רואים ושומעים, אלא שבמקרה של האדם המח היותר מפותח מקושר גם ליסוד האינפורמציה שאותה בטרנספורמציה הופך לשפה, החסרה לברויים אחרים על כדור הארץ שלנו.

       הילוד נולד עם יכולת לשפה, אבל הוא צריך לרכוש אותה מהסביבה. השפה כשלעצמה היא קהילתית, הילוד צריך ללמד את השפה ובאמצעותה הוא יוצר את הקשרים בנירונים המאפשרים את השלמת המח.

      מילוא שגלה לצרפת הנאורה, כנראה התחנך על פילוסופית דקרט, אשר סבר שהאדם חושב ללא שפה. כבר בזמנו, במאה ה-17 , הובס שהיה בגלות בצרפת, למקום שדקרט שלח את כתביו למלומדים, מהולנד ששם שהה,  התווכח אתו, וטען שהאדם חושב בשפה. הובס שהסתמך על פילוסופית השפה במשלים התנ"כיים, הבין מה שדקרט הקאתולי לא הבין. אפילו שפילוסוף נומינליסטי זה הבין את המשלים הלשוניים הפילוסופיים של התנ"ך רק חלקית, הוא לא פיתח משנה סדורה על כלי השפה, גם כאשר הוא בספרו 'הלוויתן', בהקדמה שלו טוען שהאדם בדומה לטבע יוצר את עולמו, הוא לא הרחיב, לא אמר, שהאדם יוצר את עולמו באמצעות כלי השפה, למרות שהציע מתכון של מדינה מבוססת על הסכמים, על בריתות, מדינה מלאכותית, פרי השפה.

     אמנם גם אפלטון הציע דגם למדינה, למדינה אורגנית, ולא חשב שבני אדם אינם יכולים ליצור מדינה אורגנית, הם יכולים רק ליצור מדינה מלאכותית, לשונית. ובאמת מדינתו של אפלטון אף פעם לא התגשמה.

      כמה זה עצוב ללמד שהנומינליסטים האנגליים, גם מילטון המשורר שהיה גם תיאולוג, שקלווין, הסתמכו יותר על התנ"ך, מאשר מלומדים יהודיים שסוגדים למאורות מערביים, שעושים דה-לגליזציה לפילוסופיה הלשונית של התנ"ך, בכלל למחשבת התנ"ך. 

 

 

האוניברסיטה הווירטואלית – שעור 158 – המאור מה-Ecole

    הזדמן לי ב-4 לחודש דצמבר, להקשיב לשיחה בין יצחק לבני ודניאל מילוא, שיחה המתקיימת בשעה 11 ביום שישי בערב,  בנושא שאני לאחרונה עוסקת בו ודנה בו ופרסמתי לאחרונה בלוגים עליו, במסגרת 'רשימות', נושא יצירת העתיד. אני מדי פעם מקשיבה לראיונות אלו של לבני, מאחר שהוא אוהב להזמין מאורות, ואני סקרנית מדי פעם לשמע את מה יש להם להגיד.

    לפי השיחה הבנתי שד.מילוא גלה מהארץ מאחר שמבחינה פוליטית הוא לא היה מרוצה ממנה, הוא מלמד ב-Ecole, לפי דבריו, מוסד שבגלל חשיבותו אין צורך להרחיב עליו. כמובן אינני רוצה לדון בבחירות שלו היכן קיים מצב פוליטי עדיף מאשר כאן בארץ. מילוא דיבר על כמה נושאים בין היתר הוא דיבר שהאדם נבדל מברויים אחרים על כדור הארץ שלנו, שהוא יכול לתכנן את עתידו. אבל מילוא לא הסביר איך יכול אדם לתכנן 'עתיד'. דבר שהפליא אותי שהאדם יכול לתכנן עתיד סתם מהאויר?

     וכאן אנו מגיעים לבעית פילוסופית השפה, שאינה נהירה לרוב  המלומדים, שבצרפת הנאורה, אפילו אסרו לעסוק בה במאה ה-19 . האם הסיבה לאיסור זה היה שהצרפתים הקאתוליים הלכו בעקבות השליח פאולוס שניטרל את משל 'עץ הדעת', המכיל כבר את רוב התובנות לגבי אמצעי השפה? הניטרול הזה של משל 'עץ הדעת' עדיין תקף בעולם המערבי, אולי זה מסביר מדוע פילוסופית השפה לא התפתחה במערב, למרות שאבות העברים הנוודים הבינו שהשפה היתה האמצעי של האלוהות בבריאת העולם, והאדם שנברא בצלמו אף לרשותו עומד כלי השפה שבאמצעותו הוא יוצר את עולמו. אבל בהבדל מהצרפתים הקאתוליים, מילוא הוא ישראלי, אמנם גלה לצרפת הנאורה, אבל עליו היה לקרא את התנ"ך, שהיא מקור פילוסופית השפה.

     אם מילוא היה מתיחס בכבוד לפילוסופית השפה במשלים של התנ"ך, היה צריך לדעת שהאדם יכול ליצור את עולמו באמצעות כלי זה, והוא אף מתכנן את העתיד שלו באמצעותו. האדם משליך דפוסים לשוניים, תוכניות מילוליות לחלל, בהמשך בסבוב שלו עם כדור הארץ הוא מוסיף לדפוסים אלו פעולות, אנרגיה, וכך הוא נע בחלל לקראת הבאות, לקראת עתידו. הרי גם הישויות ביקום סובבות, אלא שהן נפעלות, מתוכנתות, בעוד שהאדם מתכנת באמצעות כלי השפה את תוכניותיו, תוכניות שלא קיימות ביקום, משליך אותן לחלל,  ומגשים אותן בפעולות, יוצר את עתידו.

   התנ"ך מלא הבטחות לאבות העברים לגבי העתיד, אנחנו לא מוצאים הבטחות כאלו בתרבויות שהאמינו בגורל, שהאמינו בדטרמיניזם, שהאמינו באורגניות. רק אם האדם מאמץ את כלי השפה ככלי יצירה, הוא גם מאמץ יחד עם כלי זה 'רצון חופשי', שרק הוא מאפשר יצירה, מאפשר תכנון של עתיד. אולי בהקשר זה כדאי לנו להזכיר את שם האלוהות המתגלית לרגל הסנה הבוער למשה, המזדהה בשם 'אהיה אשר אהיה', האלוהות היא עתידית, אפילו השם 'יהוה', מרמז על עתידנות.

     עמים שאימצו את תיאולוגית קלווין, שאימצו את תורותיהם של הפילוסופים הנומינליסטיים האנגליים, כמו אוקם, הובס ולוק, שאף הם בדומה לקלווין אימצו חלק מעקרונות התנ"ך היו יותר מודעים לכלי השפה, לפחות הובס מדבר על כך. את דעתו של הובס אפשר לראות בעיקר בוויכוח שהוא ניהל עם דקרט על השאלה האם האדם יכול לחשוב בלי שפה, כך סבר דקרט, בעוד שהראשון סבר שהאדם יכול לחשוב רק באמצעות כלי השפה.

      מה שהפליא אותי נוסף לפליאתי הראשונה, שבשני ביקורות על ספרו של הובס 'הלויתן', שהופיע בתרגום חדש, המבקרים המלומדים לא ציינו שספר זה כולו מבוסס על עקרונות התנ"ך. הרי אפילו מהשם 'לויתן' אפשר היה להסיק שפילוסוף נומינליסטי זה, השתמש בשם עברי, בכך רצה להצביע שהוא מבסס את תורתו על עקרונות תנ"כיים. גם ספר אחר של הובס נקרא 'בהמות', ספר הדן במלחמת הדת באנגליה. מפליא אותי תמיד שהנומינליסטים האנגליים קרובים יותר למחשבת התנ"ך מאשר מלומדים יהודיים, ישראליים, שמתעלמים לגמרי מהפילוסופיה הלשונית התנ"כית.

     לא יפלא שאלו שבמודעות גמורה או חלקית אימצו את כלי השפה ככלי יצירה, ארצות קלוויניסטיות, התפתחו יותר, האמינו בעתיד, תכננו עתיד, מאשר מדינות קאתוליות שהלכו בעקבות השליח פאולוס שניטרל את משל 'עץ הדעת', וגם התפתחו יותר מאשר הלותרנים בגרמניה, שהלכו בעקבות לותר ששלל את ה'רצון החופשי' המאפשר יצירה, גם יצירת העתיד.

      בהקשר לזה שוב כדאי להזכיר את מקס וובר, שטען שאלו שאמצו את תורת קלווין הצליחו יותר כיוון שאימצו את עיקרון הפרדסטינציה שלו. כנראה מקס וובר הגרמני לא יכול היה להודות בכך, שקלווין בהבדל מלותר אימץ את עקרונות התנ"ך. כנראה שהוא לא קרא את כתביו של קלווין, את פרשנויותיו על התנ"ך. מקס וובר הגרמני הלך בעקבות מלומדי ארצו שעשו דה-לגיטימציה לתנ"ך.

      ברור שגם הלותרנים, וגם הקאתולים תכננו עתידים, רק שהדגש עליו היה פחות בטוח מאשר אצל אלו שאימצו את השפה ככלי יצירה, שאמצו את עיקרון ה'השגחה'. גם אלו שניסו לעשות דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך, בסופו של דבר לא הצליחו להשתחרר ממנה לגמרי, ומושגים ממנה שרדו אצלם.

     ברור שאלו הן רק הערות על הנושא, אי אפשר להכנס לנושא כזה בהקשר של בלוג.

     אבל ברצוני גם להתיחס לדבר נוסף שאותו הזכיר מילוא. ידוע היום שהילוד נולד עם מח שעדיין לא מושלם. ההסברים הביאולוגיים לתופעה זו היא, שאותם אימץ גם מילוא, שאלו המח היה מתפתח לגמרי הראש של הילוד היה כה גדול שלא היה יכול לצאת מרחם אמו.

     ובכן, גם במקרה של המח של הילוד צריך להסביר את התופעה, שהמח של הילד מתפתח בהמשך, כתוצאה מרכישת השפה שלו, אשר יוצרת את הקשרים של הנירונים המגדילים את  המח, המפתחים אותו. הרי הילוד ברחם האם לא יכול היה לשוחח עם האחרים, לכן המח שלו חסר בהיוולדו את הקשרים שהשפה יוצרת בנירונים. כאן יש להוסיף מה שהיום ידוע, שהאבולוציה הוסיפה למח האנושי את האונות הקדמיות, שאמנם בצורה מוקטנת הוענקו גם ליונקים, אבל אצל האדם הם מפותחים יותר. אונות קדמיות אלו, לפי סברתי, מכילות קולטנים המקושרים ליסוד האינפורמציה ביקום, והמח האנושי הופך אותה על-ידי טרנספורמציה לשפה. המח הפלאי של האדם הוא טרנספורמטור, מעבדה, הקולט יסודות ביקום, ומשנה אותם לרווחת האדם. כך הוא קולט את הפוטונים ויוצר מהם את הראיה האנושית. גם המח של ברויים אחרים על כדור הארץ הוא טרנספורמטור, הרי אף אלו רואים ושומעים, אלא שבמקרה של האדם המח היותר מפותח מקושר גם ליסוד האינפורמציה שאותה בטרנספורמציה הופך לשפה, החסרה לברויים אחרים על כדור הארץ שלנו.

       הילוד נולד עם יכולת לשפה, אבל הוא צריך לרכוש אותה מהסביבה. השפה כשלעצמה היא קהילתית, הילוד צריך ללמד את השפה ובאמצעותה הוא יוצר את הקשרים בנירונים המאפשרים את השלמת המח.

      מילוא שגלה לצרפת הנאורה, כנראה התחנך על פילוסופית דקרט, אשר סבר שהאדם חושב ללא שפה. כבר בזמנו, במאה ה-17 , הובס שהיה בגלות בצרפת, למקום שדקרט שלח את כתביו למלומדים, מהולנד ששם שהה,  התווכח אתו, וטען שהאדם חושב בשפה. הובס שהסתמך על פילוסופית השפה במשלים התנ"כיים, הבין מה שדקרט הקאתולי לא הבין. אפילו שפילוסוף נומינליסטי זה הבין את המשלים הלשוניים הפילוסופיים של התנ"ך רק חלקית, הוא לא פיתח משנה סדורה על כלי השפה, גם כאשר הוא בספרו 'הלוויתן', בהקדמה שלו טוען שהאדם בדומה לטבע יוצר את עולמו, הוא לא הרחיב, לא אמר, שהאדם יוצר את עולמו באמצעות כלי השפה, למרות שהציע מתכון של מדינה מבוססת על הסכמים, על בריתות, מדינה מלאכותית, פרי השפה.

     אמנם גם אפלטון הציע דגם למדינה, למדינה אורגנית, ולא חשב שבני אדם אינם יכולים ליצור מדינה אורגנית, הם יכולים רק ליצור מדינה מלאכותית, לשונית. ובאמת מדינתו של אפלטון אף פעם לא התגשמה.

      כמה זה עצוב ללמד שהנומינליסטים האנגליים, גם מילטון המשורר שהיה גם תיאולוג, שקלווין, הסתמכו יותר על התנ"ך, מאשר מלומדים יהודיים שסוגדים למאורות מערביים, שעושים דה-לגליזציה לפילוסופיה הלשונית של התנ"ך, בכלל למחשבת התנ"ך. 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  ביום 13 בדצמבר 2009 בשעה 12:08

    נוסף לפליאתי הראשונה, שבשני ביקורות על ספרו

  • רבקה  ביום 14 בדצמבר 2009 בשעה 9:30

    לנחום, גם הפעם אתה צןדק, שתי ביקורות,רבקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: