אוניברסיטה ווירטואלית שעור 166 – קין – מלחמה בשפה א'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 266– קין – מלחמה בשפה – א'

     האם הדורות שמו לב לעובדה  שקין הורג את אחיו הבל לא בגלל שהוא הסיג את גבולו הפיזי, לא בגלל שהוא שלל ממנו מזון, קין הורג את אחיו בגלל ישות לשונית, בגלל 'בכורה'. כבר משל זה היה צריך להזים את התיאוריות החומריות של מרכס, שחשב שמלחמות הן רק תוצאה של תחרות על מחיה, על אוצרות טבע. אין כאן רצון להזים דעה שמלחמות רבות הן על השגת גבול מוחשי, מלחמות הגנה על טריטוריה, מלחמות הגנה על שטחי מרעה. אם האדם בדומה לחיה נלחם על טריטוריה, על מזון, הרי במשל זה של קין והבל, המלחמה או ההרג הוא על טריטורית-על, על מושג לשוני, מושג לא מוחשי, מושג נעלם.

     כבר הזכרנו כמה פעמים שמשל קין והבל מקדים את הגל, אשר בספרו 'פנומנולוגיה של הרוח' טוען, שלמען זהות האדם צריך להרג את הזולת. גם הגל לא התכוון שהאדם צריך  להרג למען הגנה על טריטוריה, הוא ראה צורך של הרג למען מושג לשוני 'זהות', מושג נעלם. הדגשנו כבר שכנראה שהגל לא התכוון שכל אדם הרוצה בזהות צריך להרג למען השגתה את הזולת, הוא התכוון יותר שמדינה הרוצה בזהות צריכה לנהל מלחמות עקובות מדם למען להוכיח את זהותה, כפי שפרידריך הגדול, שהגל העריץ אותו, ניהל.

     הגל דיבר בצורה מופשטת, לא ציין את העובדה או לא הצדיק בצורה מפורשת את פרידריך הגדול, אבל אנו מסיקים שלכך הוא התכוון מסך הכל כתביו, מהערצתו הגדולה לפרידריך הגדול, שאותו הוא כינה מלך פילוסוף, שנלחם על הגמוניה של הגרמנים.

      כבר טוקידידס, ההיסטוריון היווני, טען שהמלחמה הפלופונזית התנהלה בין ספרטה ואתונה  על 'הגמוניה' ביוון, לא על טריטוריה. מלחמה פלופונזית זו הביאה לסוף פריחתה של יוון כולה, השתלטות המקדונים עליה עם אלכסנדר מוקדון, יותר מאוחר השתלטות רומא על המדינות ההלניסטיות ועל יוון.

     אנחנו יכולים לראות שאידיאולוגיה חדשה, מורכבת משאריות מהתרבות התנ"כית, הנצרות, הצליחה למוטט את המדינה הרומית האדירה. אם לקחת את עדותו של גלן, רופא ופילוסוף, מהמאה השניה לספירה, שלא היה נוצרי, טען שעם הנצרות חדר המושג 'רצון חופשי', שהוא הבין שמקורו היה התנ"ך. שוב אנו רואים שההתגוששות בין רומא לבין העבדים שקיבלו את הנצרות עם אידיאולוגיה לשונית, ניצחו מדינה עם טריטוריה אדירה.

      ברור שאנו לא רוצים כאן להגיד שתמיד אידיאולוגיות לשוניות מנצחות, רק להצביע על כך שמלחמות, הרג, לא מתרחשים רק כתוצאה מתחרות על מקום מחיה, טריטוריה, אלא גם על מושגים לשוניים, וכן, שמלחמות לשוניות, אידיאולוגיות הן תמיד יותר אכזריות, יותר ממושכות.

     כל ההקדמה הזו רוצה להגיע לנושא העיקרי שאנו רוצים לדון בו, המלחמה שהתנהלה בין הלותרניות הפאוסטית לבין היהודים, שהביא להשמדת 'האויב הקוסמי', ששה מליון היהודים. כמובן המלחמה הזו לא היתה מלחמה על טריטוריה, ה'אויב הקוסמי', היהודי, לא שלט על טריטוריה. המלחמה בין הלותרניות הפאוסטית לבין היהודים, שהגרמנים העלו אותם לדרגה של 'אויב קוסמי', התנהלה על מושג מעורפל, 'בחירת העם היהודי' על ידי ההשגחה, כפי שזה כתוב בתנ"ך, שכבר לא היה לו משמעות בתקופה החדשה, אבל מושג מעורפל זה הציק לגרמנים שרצו להיות 'האדם העליון', 'הגזע השליט', ה'עם הנבחר'. מאחר שהגרמנים לא     יכלו להכריז מלחמה אידיאולוגית נגד כל המערב, שבמידה מסוימת השתיכו אליו, הם בחרו ביהודים, כינו אותם 'אויב קוסמי', וכאילו המלחמה התנהלה על מושגים מעורפלים של בכורה, בדומה לפעולתו של קין שהרג את אחיו הבל על מושג מעורפל של 'בכורה'.

       יהודים לא שמו לב שכבר לותר, למרות שהוא תרגם את התנ"ך לגרמנית, רוקן בתיאולוגיה שלו את כל עקרונות התנ"ך. אבל אנו כאן לא נדון רק בתיאולוגיה של לותר, למרות שבסוף ימיו בספרי השטנה שלו נגד יהדות הוא החל במלחמה אידיאולוגית נגד היהדות. אבל יהודים גם בהמשך לא שמו לב לעובדה שכל הביקורת התיאולוגית הלותרנית היתה מכוונת לעשות דה-לגיטימציה לתנ"ך, כמובן אנו לא מוצאים נטיה כזו בארצות שאימצו את התיאולוגיה של קלווין.

     נשאלת השאלה מדוע עשו התיאולוגים הלותרניים דה-לגיטימציה לתנ"ך, טענו שהוא כולו פרי השפעות זרות מאוחרות, אפילו אצל קאנט אנו מוצאים טענות כאלו, הסיבה לכך היתה שהם רצו בכורה לעצמם ולשם כך הם היו צריכים לנטרל את עקרונות התנ"ך. נשאלת שוב השאלה מדוע יהודים לא הבינו את המלחמה הזו בעקרונות התנ"ך, שוב התשובה היא שכמעוט תרבותי, הם כבר מזמן לא הבינו את הפילוסופיה הלשונית המהווה את תרבות התנ"ך וראו במחשבה הגרמנית השליטה סמכות עליונה.

      אנחנו בכוונה לא מדברים על כל הספרות האנטי-שמית הגרמנית, כיוון שהיא היתה תוצאה של התיאולוגיה הלותרנית. מי שלא לא מתרכז בתיאולוגיה הלותרנית, לא יכול להבין בהמשך את הפילוסופיה הגרמנית, לא יכול להבין את הכתבים האנטי-שמיים המאוחרים.

      יהודים לא חקרו את תיאולוגית לותר, לכן לא שמו לב לספרו החשוב ביותר 'על אי  ברצון חופשי'. ראינו שהרופא, הפילוסוף גלן, הבין שעיקרון זה 'רצון חופשי', חדר לתרבות בתקופתו ממקור התנ"ך, דרך הנצרות. ובכן, כל מי שמבטל את עיקרון ה'רצון החופשי', מבטל את תפקוד השפה. כמובן שלותר לא דבר על שפה, כיוון שהוא בכלל לא הבין את הפילוסופיה הלשונית המהווה את מחשבת התנ"ך, שגם יהודים טובים לא הבינו. אבל עם ביטול 'רצון חופשי', על-ידי לותר, החלה המלחמה האידיאולגוית הלותרנית נגד האידיאולוגיה התנ"כית. ברור שמלחמה זו באידיאולוגיה התנ"כית לא היתה מלחמה על טריטוריה, היא היתה מלחמה ב'שפה', כיסוד בורא עולם.

    לא בכדי, מחבר משל 'עץ הדעת', הבין בצורה אינטואיטיבית שהרג, מלחמה אצל האדם היא בעיקר  מלחמה ב'שפה', ולא כמו אצל החיות על טריטוריה מוחשית. כאילו מחבר משל זה באינטואיציה מסביר גם את מושג ה'אנטי-שמיות', שרבים טובים מאוחר יותר לא הבינו, ולא מבינים, שמלחמה זו הרי היא נגד 'שם', 'שפה', 'אנטי', 'נגד' ה'שם', הכנוי לשבט שהעברים היו הצאצאים שלו. שוב אף אחד לא שם לב לעובדה שהעברים הם צאצאי 'שם', צאצאי 'שפה'. כל זה נראה לגמרי סמלי, 'הזוי אבל עובדה היא שבמשך ההיסטוריה המערבית קיימת 'אנטי-שמיות', מלחמה נגד 'שם', צאצאיו, המסמלים קבוצה שאימצה את השפה כיסוד בורא עולם.  גם לא שמו לב לכך שבעל משל 'עץ הדעת', הבין שקין, הקיינים של העתיד, ילחמו ב'שם', בצאצאיו, לא בגלל הסגת טריטוריה מצדם, אלא בגלל 'בכורה', טריטוריה לשונית, טריטורית-על האין-סופית. ובאמת יהודים בגולה נאחזו בספרים המקודשים שלהם, התנ"ך, התלמוד, כטריטורית-על, מבלי שהם הבינו את הפילוסופיה הלשונית המהווה את כתביהם, את ההשקפה של התנ"ך.

      אנשים לא מבינים עד כמה האדם שבוי השפה גם כאשר הוא נלחם בה, היא נשארת מעין ישות רפאית שהאדם רוצה לצוד כמו את הקשת בענן ללא הועיל. לא בכדי הגרמנים הפכו את היהודים, מיעוט ללא כח ממשי', ל'אויב קוסמי', והם נלחמו ב'אויב קוסמי' זה עד היום האחרון של מלחמתם. רק פרשנות זו מסבירה את התופעה הלא יאומנה שאנשי הרייך השלישי המשיכו בזעם לשלח עוד ועוד יהודים לאושוויץ, כאשר המלחמה הטריטורילית שלהם כבר נגמרה, בהאמינם שאם ינצחו את נציגי אויב זה, הם ינצחו.

     רדיפת פאנטום לשוני בדומה לרדיפת הפאנטום הלשוני היהודי, אנו מוצאים גם במלחמה הפלופונזית, שלפי טוקידידס התנהלה על רדיפת פאנטום 'הגמוניה' ישות לשונית נעלמת, של אתונה, על-ידי הספרטנים. במקרה זה יש איזה דמיון בין ספרטנה הכוחנית, עם  האידיאולוגיה האורגנית, הנלחמת נגד אתונה עם ערכים יותר לשוניים, של אתונה הדמוקראטית, לבין הלותרניות הכוחנית עם אידיאולוגיה אורגנית במלחמתה נגד ה'אויב הקוסמי' היהודי'.

     גם הספרטנים הטריטוריליים הבינו בדומה לגרמנים שטריטורית-על לשונית 'הגמוניה',   של אתונה, מאיימת על הערכים המוחשיים שלה, שליטה על אדמות שכניה. גם טוקידידס בדומה לבעל משל 'עץ הדעת' הבין שמלחמות מתנהלות לא רק על טריטוריה, אלא על פאנטומים לשוניים כמו 'הגמוניה'.                  

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  On 7 בפברואר 2010 at 12:17

    De servo arbitrio

    (dt. „Über den geknechteten Willen“)
    you made mistake with the name of the book.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: