אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 173 – מקור הצדק ה'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 173 – מקור הצדק  ה'

    מעניין לציין שמאז הרפורמציה עד סוף המאה ה-19 העולם הפרוטסטנטי לא שם לב להבדלים בין תורת לותר לבין תורת קלווין. דבר זה צריך להתמיה אותנו, אבל לא כך. העובדה המצערת היא שמלומדים לא קוראים טכסטים, וודאי שעמך לא קורא טכסטים, כולם מסתפקים בהכרזות של מהפכנים, מבלי לבדוק אם ההכרזות תואמות את משנתם. לא כאן המקום לציין את כל הפרשנויות השגויות שנעשו בסיס, למשל, בסיס המרקם התרבותי של המערב.

     אבל מאחר שאנו דנים כאן במקור הצדק, בעיקר במערב, אנו חייבים להתעכב על פרשנויות שגויות שהתקבלו במערב. ציינו כבר שבסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 , מקס וובר הסוציאולוג שם לב שתורותיהם של שני הרפורמטורים, לותר וקלווין, גרמו להתפתחויות חברתיות שונות, בארצות ששם הם התקבלו. מקס וובר ראה שתורתו של לותר חסרה מבחינה חברתית ומבחינה אתית, בעוד שמשנת קלווין הצליחה יותר מבחינה חברתית כלכלית. מקס וובר קבע שהסיבה שמשנת קלווין הצליחה יותר להצעיד את מאמיניה מבחינה חברתית כלכלית, היא שרפורמטור זה קבע את עיקרון הפרדסטינציה. עיקרון זה , זירז  את הקלוויניסטים, ליתר יוזמה.

      נשאלת השאלה, האם מקס וובר קבע מה שקבע, כיוון שהוא היה לותרני, ולא רצה לעמד על ההבדל האמיתי בין תורות שני הרפורמטורים, או שמא הוא בכלל כדרכם של מלומדים לא קרא באמת את הטכסטים של שני האישים.

     אם מקס וובר קבע מה שקבע ממניעים לותרניים, אזי הוא כלותרני לא רצה להודות בכך שקלווין למעשה חזר לרוב עקרונות התנ"ך, הרי הלותרנים שקדו לעשות דה-לגיטימציה לתנ"ך. ביחוד הוא לא היה מעונין להצביע על כך שקלווין בהבדל מלותר שהמליך את השטן,  קלווין ראה ב'השגחה' כול יכולה כהמנהיגה את העולם. כל מי שקורא את משנתו של קלווין,     

את ה-Institutes of the Christian Religion  , נוכח לדעת שרפורמטור זה ראה את ההשגחה כשליטה כל יכולה, הוא התעלם כמעט לגמרי ממשנת השליח פאולוס, חזר לדברי ישוע בפרק ה' של מתי,  ל'דרשה על ההר שלו', בה הכריז שלא בא לבטל את המצוות אלא להוסיף עליהם.    

     העולם הפרוטסטני קיבל את פרשנותו של מקס וובר, שהוא נקלט כסמכות כל יכולה, ביחוד היהודים קיבלו את הפרשנותו. קשה לשרש קביעות של אנשים שנתפשים כסמכויות. אבל אנחנו יכולים להביא את עדותו של חוקר  בשם:  Perry Miller, שבספרו :

The New England Mind. The Seventeenth Century, מצביע על העקרונות של הפוריטנים, וברור מהם שהם חזרו לרוב עקרונות התנ"ך. לפרדסטינציה יש מעט מקום אצל הפורטנים שהאמינו באמנה, בברית, ועקרונות אלו הנחו אותם.

    אבל גם מי שקורא בכתביו של קלווין, ברור לו שהפרדסטינציה אצלו היא גלגול קיצוני של מושג הבחירה התנ"כית. והיא שולית במשנתו. 

      ובכן, עלינו לחזור לנושא שלנו, הרי אנו דנים כאן בכל מקורות הצדק. ועלינו לדון במקור הצדק של הארצות המערביות הדמוקראטיות. ברור שמקור הצדק של ארצות אלו היא לא משנת לותר אלא משנת קלווין, ועלינו לא לשכח גם את הנומינליסטים האנגליים שתורותיהם לפני קלווין, ואחריו,  היו דומות לשלו. ברור שההבדל בין יסודות הצדק של הארצות שהושפעו מתורת קלווין, ויסודות הצדק הלותרני לא נבדלו בגלל עיקרון הפרדסטינציה, אלא נבדלו כיוון שחסידי קלווין חזרו לעקרונות התנ"ך. 

    אבל כאן עלינו לעמד על בעיה, שגם העובדה שאלו שהושפעו ממשנת קלווין, חזרו לעקרונות התנ"ך, למרות עובדות אלו, העלם המערבי אף פעם לא היה מוכן להודות בכך שזה מה שקרה. הרי אם היו מודים בכך, היו צריכים להודות גם בעובדה שהם חזרו ליהדות, שהנצרות שהתבססה על משנת השליח פאול והשליח יוחנן למעשה התבדתה. הרי ההבטחות של השליח פאול שסדרי העולם ישתנו לא התגשמו. ואם כך, היה צריך לבטל את ניטרול משל 'עץ הדעת', על ידי שליח זה. אבל העולם הנוצרי עד היום הזה לא מסוגל לבטל את נטרול משל עץ הדעת שנעשה על-ידי השליח פאול,  וכנראה זוהי הסיבה שעד היום          הזה אין המשך להבנה העילאית הזו שבמשל 'עץ הדעת', לכן פילוסופית השפה לא התפתחה.

      דברים אלו לא מוחלטים, הרי במאה ה-20 מדע האינפורמציה התפתח, וברור לכולם היום סבורים שהעולם הוא אינפורמציה המתרכבת עם אנרגיה. איינשטיין  שאמנם היה מדען דגול, אבל לא היתה לו הבנה שעולמו של האדם הוא עולם לשוני, עולם בתוך עולם דטרמיניסטי, עולם שרירותי, שלא נשלט על-ידי חוקים דטרמיניסטיים, שבו לאדם אוטונומיה מוגבלת, רצון חופשי מוגבל, למרות שקבע בנוסחתו המפורסמת שאנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע, לא הבין שנוסחתו למעשה מאששת את מה שנאמר בפרק הבריאה, בראשית פרק א', שהעולם נברא  בהגדים, שפה, הכולאת את האנרגיה. הרי את נוסחתו של  איינשטיין אפשר לפרק, האינפורמציה שכלאה את האנרגיה נפרדת ממנה בפרוק, והאנרגיה המשוחררת הופכת לכח כאוטי הרסני.

     הרי נוסחתו של איינשטיין היתה רק השלב הראשון של מדע האינפורמציה, מבלי שהוא עצמו היה מודע לכך. גילוי ה-DNA עוד יותר מאשש מה שמסופר בפרק א' של ספר בראשית, פרק הבריאה, שהקיום הוא אינפורמציה המתרכבת עם אנרגיה. אם ככה הרי העולם המערבי היה צריך לחזור למשל 'עץ הדעת', שאותו ניטרל השליח פאול, היה צריך לראות שעולמו של האדם הוא לשוני וכל מוסרו מבוסס על משל זה, הטוען שהאדם האוכל מפרי עץ הדעת, מסוגל להבדיל, מסוגל להבדיל בין טוב לרע, שהבדלה זו מאפשרת לאדם להיהפך , למודע, הוא רוכש לעצמו זהות, הוא מסוגל להתבונן על גופו הוא ועל הסובב אותו.

      אבל האדם המערבי, גם אלו מבין חסידי קלווין ותורתו, אינם מוכנים עד היום הזה לבטל את החרם של השליח פאול על משל 'עץ הדעת', לא מוכנים עד היום הזה לראות שכל מערכת הצדק מבוססת על יכולת ההבדלה של האדם, הרוכש 'דעת'. מסיבה זו תורתו של נעם חומסקי, שולטת בכפה, תורה הרואה את השפה האנושית כפרי גן לשוני, לא כרכש חיצוני באמצעות הקולטנים באונות הקדמיות, המקושרות לאינפורמציה היקומית, אינפורמציה שהמח הקוסם, האבר המפותח ביותר ביקום, הופך לשפה, כפי שהוא הופך את הפוטונים לראיה, את גלי הקול לשמיעה.

      עצם העובדה שהסבריו של נעם חומסקי מקובלים, מצביע על כך שלמרות העקרונות התנ"כיים שהתקבלו בעולם הקלוויניסטי, השקפות אורגניות מושלות בכפה. הרי חומסקי מתבסס על השקפותיהם האורגניות של הלותרנים, כמו הרדר, שראה את השפה אורגנית, הוא מתבסס גם על משנתו של קאנט שהעדיף את המוסר הפנימי הדטרמיניסטי, המשותף לאדם ולחה, ששלל את מוסר התנ"ך.

      אנחנו עדים לעובדה מצערת, שיהודים כמו השליח פאול, הגנוסטיקאים הראשונים שצמחו מסביב לבתי הכנסת בעולם ההלניסטי, שללו את עקרונות התנ"ך, גם בהמשך היו יהודים המתנגדים העיקריים לעקרונות התנ"ך, ביניהם אפשר למנות את שפינוזה, ובעת החדשה את מרכס, אשר בדומה לשליח פאול אף הוא יצא נגד 'ניכור', בהבינו שיהדות היא פרי ניכור, פרי שפה. גם מרכס רצה להיות אורגני, ואנחנו יכולים להוסיף לשורת יהודים אלו גם את נעם חומסקי.

     למרות סטיות אלו מעקרונות השפה היוצרת, יוצרת המוסר האנושי, יוצרת את הצדק האנושי, העולם לאט לאט ללא רצון מפורש, כתוצאה ממדע האינפורמציה החדש, נוכח לדעת שהעולם הוא פרי אינפורמציה, לאט לאט האדם מודע לכך שהוא יוצר את ערכיו, את מוסרו, שהמוסר אינו אורגני.

      עקרונות התנ"ך, המוסר המבוסס על יכולת ההבדלה, יכולת ההבדלה בין טוב לרע, לאט לאט איפשר את התפתחות מדע האינפורמציה, איפשר את התפתחות תורת האבולוציה. באותה צורה חדר לעולם המערבי גם עיקרון ה'רצון החופשי', שבכלל לא היה ידוע בעולם היווני. מבלי 'רצון חופשי', כל המדע החדש לא יכול היה להתפתח, עובדה שהמדע היווני נעצר בשלב מסוים, כיוון שהוא היה חסר את עקרונות התנ"ך.

     כך גם עם סטיות כאלו נוסח נעם חומסקי, שהשפה היא אורגנית פרי גן לשוני, למרות דעותיו אלו, האדם המערבי בלי להודות בכך, מקבל את המערכת המחשבתית הלשונית של התנ"ך, עם המערכת המוסרית שלה.

                                                                 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  On 28 במרץ 2010 at 13:06

    ביחוד היהודים קיבלו את הפרשנותו. and chag sameach!

  • רבקה  On 29 במרץ 2010 at 9:24

    'חבל שאי אפשר לתקן את זה.רבקהכתמיד אתה צודק. לנחום שלום וחג שמח,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: