אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 194 – המח הקיבוצי, ט'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 194 – המח הקיבוצי, ט'

      ראינו שהלותרניות, מאז לותר עד גיתה יצרו מח-קיבוצי, מבוסס על 'כח-מאגי'. נשאלת השאלה האם אפשר לראות נוסחה כזאת כ'מח-קיבוצי', הרי מח-קיבוצי צריך להיות מבוסס על נוסחה לשונית שהאדם או קהילה נאחזים בה כעוגן. העולם האנושי מבוסס על התוספת הלשונית שהאבולוציה ציידה בו את האדם. אם האדם מוותר על המתת הזו, השפה, הוא חוזר למצב חייתי. ראינו שגיתה שלל את ה'דבר', השפה כבסיס העולם האנושי, הוא רצה בפעילות כוחנית, גיבורו רצה להדמות לאיתני הטבע.

     אם ככה לא יפלא שהרייך השלישי שנוצר על בסיס הנוסחה הזו שאותה יצר גיתה בדרמה שלו 'פאוסט', האריך רק שתים עשרה שנה. הרי לאנשי הרייך השלישי לא היה במה להיאחז. אנחנו בהקשר זה יכולים להצביע על הקוסמולוגיה המזופטמית, 'אנומה אליש', לפיה האל הצעיר מרדוך ברא את העולם בבתרו את אלת התהום תיאמת. ובכן, בריאה כוחנית. אבל בהמשך המיתוס הקוסמולוגי הזה, מרדוך מנכס לעצמו חמישים שמות. המזופוטמים באינטואיציה הבינו שהעולם האנושי מבוסס על 'שמות', על שפה. הם לא הצליחו ליצור קוסמולוגיה שאנו מוצאים בפרק א' של ספר בראשית, לפיה האלוהות בראה את העולם בסיוע 'הגדים', שפה. אבל הם הבינו שלמען קיום העולם האנושי יש צורך ב'שמות', בשפה.

      כנראה לא לותר ולא גיתה הבינו מה שהמזופוטמים הבינו, הם שללו את ה'דבר', את השפה היוצרת את עולמו של האדם, הם נשארו בריקנות. מעניין כאן להזכיר הוגה דעות אנטישמי, לגרד, שלמרות שלילתו את הירושה התנ"כית, הבין שלותר השאיר לחסידיו 'ריקנות'. אבל גם תומס מאן באחור, במשך מלחמת העולם השניה, הבין שהתיאולוגיה של לותר בלבושה המומחז ביצירת 'פאוסט', הוליכה את גרמניה למפלתה. לא כאן המקום להרחיב מה שבאחור אנשים,  כמו לגרד, מקס וובר ותומס מאן הבינו, אבל עלינו לעסוק מה משמעות 'מח קיבוצי', שהוא עוגן לשוני.

      כל עולמו של האדם, לא של גופו הביאולוגי, מבוסס על 'שמות', על שפה נעלמת, שהאדם צריך להחזיק בה כבחופה, ואם הוא מפקפק בתקיפות השמות, בערכים ומוסדות שהשפה הנעלמת יוצרת, הוא צריך את הסיוע של קהילה, שאכן העוגנים הלשוניים הם עולמו. ההבנה הזו היתה חלקם של אלו שחברו את הקוסמולוגיה בפרק א' של ספר בראשית, היום מדע האינפורמציה מאשש את ההבנה הזו, הוא יודע שהעולם מבוסס  על אינפורמציה, גם אם הוא לא מרחיב את הדיבור על כך שעולמו של האדם מבוסס על 'שפה'. מדע האינפורמציה אינו מצביע על כך שהשפה היא טרנספורמציה של אינפורמציה, שהמח  הפלאי מבצע, כפי שהוא מבצע טרנספורמציות לפוטונים והופך אותם לראיה, כפי שהוא קולט את גלי הקול ועושה להם טרנספורמציה, כך הוא מצייד את האדם ביכולת שמיעה.

      אבות העברים באינטואיציה הבינו מה שמדע האינפורמציה לא מבין, שהאדם מחובר ל'דעת', אינפורמציה יקמומית, הם הבינו את זה, גם אם הם עדיין לא ידעו שהמח הוא הוא מרכז החשיבה, יותר נכון, שהמח שלא ידעו עליו, הוא טרנספורמטור של יסודות ביקום לצורכי האדם.

      תמיד מועלית השאלה אם הרייך השלישי היה יכול להתקיים, אם הוא היה מאפשר למדענים שלו לפתח את פצצת האטום. התשובה היא, שגם במקרה כזה 'רייך אלף השנה' לא היה יכול להתקיים, כיוון שלא היה לו במה להאחז. במקרה כזה הוא היה מצליח לפוצץ את העולם בלבד.

      אם גרמניה היום מתקיימת, הרי זה כיוון שהיא אימצה את תרבותם של אלו שניצחו אותה.

      עלינו לחזור ולשאל מדוע העולם הפרוטסטנטי לא עמד על ההבדל בין הלותרניות לבין הקלוויניזם. כמעט שאין תשובה לעיוורון זה שנמשך כשלוש מאות שנה. ההסבר היחידי יכול להיות שהעולם הפרוטסטנטי שהסתמך על תיאולוגית קלווין, האמין להצהרות השקרריות של לותר שהוא מסתמך על כתבי הקודש, שהוא ממשיכו של השליח פאול. הם כמובן לא קראו את כתביהם של אלו שיצרו את הקוסמולוגיה השלילית, לא קראו את כתביהם של שני האנשים, לותר וגיתה, לפיהם אלוהות שלילית כוחנית-מאגית, השטן או מפיסטו שולטים בעולם, והאמצעי שלהם הוא 'כח-מאגי'  

      אבל קיימת סיבה נוספת לעיוורון של העולם הפרוטסטנטי הקלוויניסטי, ויש גם כאן להוסיף את עיוורונם של יהודים. הסיבה הנוספת היא שעד היום מחוץ לפיתוח פילוסופית השפה במשלים התנ"כיים, אנשים לא מודעים לחשיבות השפה, שמות, כעוגנים לתחזוק העולם האנושי. לכן הם לא עמדו על הסכנה בהכרזה כזו שאנו מוצאים ביצירת 'פאוסט', שלא ה'דבר', השפה היא הראשית, אלא מעשה כוחני, מעשה מאגי.

  בהקשר זה כדאי לנו לעמד על המושג 'אנטי-שמיות'. אם אנו מתרגמים מושג זה לשפה רגילה, הרי 'אנטי' -'שמיות', הוא אנטי שפה. האנטישמים באינטואיציה הבינו שבני 'שם', ה'עברים', מחברי משלי התנ"ך על השפה, הם מקור השפה, שכבר השליח פאול ניסה לנטרל, שפה זו של העברים, של התנ"ך, הוא מקור המוסר האנושי, המוסר הנבואי. האנטישמים האלו רצו ורוצים ב'כוחנות-מאגית' של פאוסט, המוסר הנבואי הוא מכשול לרצון ההתפרצות שלהם, כפי שזה קרה ברייך השלישי.

     אפילו הצדיק קאנט, שיהודים טובים מעריצים אותו עד היום הזה, יצא נגד המוסר התנ"כי. גם היהודי המומר מרכס יצא בדומה לשליח פאול נגד 'הניכור', שהוא אותה הבדלה שחוה ואדם רוכשים מ'עץ הדעת'. כל שלילת השפה פירושה שהאדם רוצה לסגת למצב החיתי כאשר לרשותו עמד אמצעי ה'כח', שהוא חושב שיש לו  יכולת 'מאגית'.

     לא בכדי אנשי הרייך השלישי שללו שמות מהיהודים במחנות המוות. האדם, מחוץ להיותו גוף ביאולוגי, הוא 'שם' שמקבע את זהותו. כישות שמית, לרשותו של האדם עומד כלי השפה שדרכו הוא יוצר את עולמו, יחד עם הקהילה הערבה לו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: