אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 197 – המח הקיבוצי, י"א

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 197 – המח הקיבוצי, י"ב

      האם יש הסבר לכך שהעולם הפרוטסטנטי במשך למעלה משלוש מאות שנה לא הדגיש את ההבדל בין התיאולוגיה של לותר וזו של קלווין? הסבר אחד יכול להיות שהם הסתפקו בכך ששני התיאולוגים האלו מרדו בכנסיה הקאתולית ולא טרחו לקרא את כתביהם למען לעמד על ההבדל ביניהם. סיבה שניה יכולה להיות, שהפרוטסטנטים הסתמכו על הכרזות לותר שהוא ממשיכו של השליח פאול וכן שהוא מסתמך על כתבי הקודש, הרי הוא תרגם אותם לגרמנית. אבל סיבה נוספת יכולה להיות שהעולם הפרוטסטנטי לא רצה להודות בכך שתורתו של שקלווין שונה לגמרי מזו של לותר כיוון שהוא למעשה חזר לרוב עקרונות התנ"ך, פירוש הדבר שהוא חזר ליהדות.

      הסבר אחרון זה יכול להסביר את העובדה שמקס וובר שכבר בסוף המאה ה-19 עמד על ההבדל בין תיאולוגית לותר וקלווין, עמד על כך מהתוצאות של שתי התיאולוגיות, תוצאות שהיו פועל יוצא מהשוני המהותי שלהן, האחת פסימית והשניה אופטימית. אבל מקס וובר הלותרני לא היה מוכן להודות בכך שההבדל נובע מהמלכת האחד, לותר, את השטן על העולם הנגלה, בעוד השני המליך את ה'השגחה' הכל יכולה. מקס וובר מצא דבר שולי בתיאולוגית קלווין 'הגזרה הקדומה', שהיתה למעשה 'הבחירה' התנ"כית, בצורה מוקצנת. וובר טען שעיקרון זה היה הגורם לשוני שהוביל להתפתחות השונה של חברות שהושפעו משני התיאולוגים. אם לא זדון מצד מקס וובר בפרשנות זו, כיוון שבסופו של דבר היה לותרני, אפשר רק להעלות על הדעת שהוא לא קרא את הכתבים של שני הרפורמטורים, וגם אפשר להעלות על הדעת שהוא לא הבין באמת מהו השוני בין שתי התיאולוגיות.

    עד היום הזה לא מוצאים בפרשנות התיאולוגית הנוצרית הדגשת ההבדל הגדול בין שני הרפורמטורים, בהדגשת העובדה שהאחד, לותר העמיד את ה'שטן' אלוהות שלילית בהנהגת העולם, בעוד שקלווין העמיד את ה'ההשגחה', אלוהות מיטיבה.

     למעשה קלווין ביטל לא רק את תיאולוגית לותר, הוא ביטל את תיאולוגית השליח יוחנן  אשר בפרק א' של בשורתו אומר )פרק א',14 -18 ): 'והדבר לבש בשר וישכן בתוכנו ואת כבודו ראינו ככבוד בן יחיד לאביו מלא חסד……..את האלהים לא ראה אדם מעולם והבן היחיד בחיק האב הוא הגיד תכונתו'. אנו צריכים כאן להזכיר שלפי פרק זה של יוחנן, ה'דבר', השפה היא ראשית. ואם ה'דבר' הוא ראשית וישוע הוא התגלמות 'דבר' זה, הוא למעשה האלוהות הריבונית, דבר זה מסתבר מפסוק 18, שם השליח מסביר את הסיבה שישוע הוא הריבון, כיוון שאת אלהים אף אחד לא ראה, לכן הוא היה צריך להתגלם ב'דבר', היה צריך להתגלם בבשר למען יראו אותו, היה צריך להתגלם בבן ישוע שהוא אשר מעיד על האב.

     על בסיס פסוקים אלו של יוחנן התבססה הכנסיה הקאתולית, היא אמצה את הבן, שהנו התגלמות ה'דבר', ולא האב שאותו אף אחד לא ראה. הכנסיה הקאתולית ראתה בבן, שהתגלם בבשר, שהנו התגלמות ה'דבר', אלוהות הריבונית. למעשה ישוע, הבן הצלוב נעשה האלוהות הריבונית בימי הבינים,  מקום האב נפקד.

     רק כך אנו יכולים להבין את המהפכה התיאולוגית של קלווין, שהוא החזיר עטרת ליושנה, החזיר ל'אב', ה'השגחה' את הבכורה, החזיר לו את הריבונות. ברור מכך, ששום תיאולוג נוצרי אינו רוצה להצביע על המהפכה התיאולוגית הזו המבטלת למעשה את הריבונות של ישוע ומחזירה אותה ל'אב', ל'השגחה', וגם מקס וובר לא רצה בכך.

     אי אפשר להגיד על 'ישוע הצלוב הריבון', שהוא היה אלוהות שלילית, הרי הוא היה צריך לגאל את המאמינים, להבטיח להם נצחיות, אם לא בפועל, בצורה טכסית באמצעות ה'מיסה'. אבל, לפי לותר, גם אם הוא לא הודה בכך, אלוהות זו, ישוע הצלוב, לא צלח במשימתו, הרי העולם לא נגאל. כתוצאה ממסקנה זו של רפורמטור זה, היה צורך להמליך את מתנגדו, השטן.

      ואם ככה, הרי לותר המליך אלוהות שלילית על העולם, לא שונה מהמוירה היוונית, שממנה היה צריך 'ישוע הצלוב' לגאל את העולם, אבל גם אלוהות זו לא הצליחה להביא לשינוי סדרי עולם, לגאל את האדם ממוות, שזו היתה מטרתו של השליח פאול כאשר המליך אותו, הוא גם לא הופיע שנית, כפי ששליח זה הבטיח למאמינים למען להשלים את מלאכתו.

     והנה, קלווין שבא בעקבות לותר שמרד בכנסיה הקאתולית, הבין שהאלוהות הריבונית היא למעשה 'ההשגחה', האלוהות שנגדה יצא השליח פאול וגם השליח יוחנן. בצורה כזו כל המרד של שני השליחים האלו התבטלה. אבל קלווין לא הכריז על כך, הוא רק הלך לדרכו מבלי לצאת נגד המרד של שני השליחים, החזיר עטרה ליושנה, החזיר את הריבונות האומניפוטנטית ל'אב, ל'השגחה'.

    קלווין גם לא יצא בהכרזה נגד כל הכתות הגנוסטיות כולל תיאולוגית לותר עצמה, שהפכו את ה'אב', ל'דמורג' שלילי, אשר ברא עולם שלילי. הרי בדרמת פאוסט, דרמה שהיא המחזת תיאולוגית לותר, גיתה הפך את האב לדמות של זקן מגוחך.

     עד היום אין תיאולוגים נוצריים, גם לא פרוטסטנטיים שידגישו את המהפכה הזו של קלווין, אשר חזר למקור התנ"ך, קיבל את עקרונותיו, ולמעשה ביטל את כל המרד של השליחים פאול ויוחנן בירושה התנ"כית.

       ומה מה משמעות מהפכה זו של קלווין? משמעותה שהעולם המערבי שקיבל את תורתו, חזר להאמין בעולם אופטימי, עולם מנוגד לעולם היווני הטראגי, שהאמין בישות שלילית, כמו המוירה, המכשילה את האדם. האדם הקלוויניסטי בדומה לאדם התנ"כי קיבל רשות לפעל, ואם הוא קיים את ה'ברית' עם האלוהות המשגיחה הזו, הוא היה זכאי להצלחה. מקס וובר כפי שציינו, ראה את התוצאות החיוביות של העולם הקלווניסטי, רק שהוא נתן לכך פרשנות שגויה מתוך חוסר הבנה, או מתוך זדון.

      מקס וובר כמובן גם לא ייחס את התוצאות השליליות של העולם הלותרני  שקיבל את תיאולוגית לותר עם האלוהות השלילית, השטן. לקח עוד עשרות שנים, עד התבססות הרייך השלישי על בסיס תיאולוגית לותר, ותוצאות רייך זה, שתומס מאן באינטואיציה, שוב מבלי לנתח את תיאולוגית לותר, הבין שהמלכת השטן של רפורמטור זה גרם לתוצאות השליליות.

תומס מאן לא התעמק בהבדל של תיאולוגיות שני הרפורמטורים, לותר וקלווין. הסתפק בכך שהצביע שהשטן שאותו המליך לותר והמשורר החשוב ביותר של גרמניה, גיתה המחיז את תורתו, איפשר את קמום הרייך השלישי.

      עלינו לחזור לחשיבות ה'מח הקיבוצי', שהוא פרי קוסמולוגיה ראשיתית, קוסמולוגיה שבהמשך מעצבת מבנה חברתי, מעצבת מושגים ומילים. לא שמו לב לכך, שבגרמניה למעשה לא נוצרה חוקה, דומה ל-Magna Carta , האנגלית, למרות שהיו בה חוקים, לא נוצרה בה קונסטיטוציה נוסח ארצות הברית, המהווה את ה'מח הקיבוצי' שלה.

     למרות שהמגנה קרטה האנגלית לא היתה תוצאה של קוסמולוגיה מחודשת, היא גרמה לכך שההוגים שלה, כמו אוקם כבר במאה ה-14 מתיחס לאלוהי התנ"ך, כאשר הוא רוצה להזים את ההשקפה היוונית על עולם נצחי, הרי רק בעולם של שלטון אלוהות מיטיבה יש מקום לחברה מתוקנת, חברה מבוססת על חוקה.

      ארצות הברית שהיתה תולדה של הפוריטנים שהושפעו מקלווין, האמינו שאם הם מקיימים ברית עם אלוהות מיטיבה, היא תגמל אותם. החוקה של ארצות הברית היא תולדה של האמונה שהעולם נשלט על-ידי אלוהות מיטיבה, שלא רק ערבה לחיים חברתיים תקינים, אלוהות זו גם ערבה שבני אדם יהיו מאושרים.

      הצלחה היא זכותו של האדם בהקשר למחשבה של אנשי ארצות הברית, בהבדל ממה שהיוונים הקלאסיים האמינו שהצלחה מביאה למפלתו של המצליח, כיוון שהאלים מקנאים בו, כיוון שיצירה אנושית היא לא לגיטימית, שהיא רק פריבילגיה של האלים. בהקשר להשקפה התנ"כית שהפוריטנים בארצות הברית אימצו, יצירה היא לגיטימית.

      לא הדגישו דיו שבהבדל מיחס השלילי של היוונים לעשייה, הרי אצלם עבודה היתה בזויה, מתאימה רק לעבדים, אנשים חופשיים היו צריכים לעסוק רק או במלחמה, כפי שהפילוסופים של אפלטון ברפובליקה שלו מצווים לעשות, או  להתבונן בצורה פסיבית. בארה"ב עבודה הנה מקודשת, כפי שהיתה מקודשת בהקשר התנ"כי. ישעיהו מנבא שאפילו באחרית הימים 'האדם יכתת את חרבו לאתים, יעבד'.   

   העולם המערבי הדמוקראטי קיבל את רוב עקרונות התנ"ך, במודע או לא מודע, מחוץ ללותרנים, מחוץ לקאתולים. בצרפת הקאתולית עד היום הצלחה אינה לגמרי לגיטימית.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: