אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 204 , יחס האדם לנתונים קיומיים,ז', יחס הנצרות אליהם,2

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור  204  – יחס האדם לנתונים קיומיים ז', יחס הנצרות אליהם,2

     מי שאמון בספרות עיונית העוסקת בפילוסופית השפה יתקל תמיד במשפט משל השליח יוחנן בבשורתו, 'בראשית היה הדבר'. גיתה שחשב כמו האחרים שיוחנן מתכוון לשפה היוצרת, ביצירתו פאוסט שלל אותו, במקומו העמיד את 'המעשה', 'מעשה כוחני'. חשוב לציין עובדה זו כיוון שהידיגר, שהיה קתולי ולא לותרני, חזר למשפט זה, ואימץ אותו, כאשר החל להתיחס לשפה ככלי יצירה, גם הוא לא הבין לגמרי את דעתו של יוחנן, שה'דבר' כריבון תפקידו נועד לדבר אחר אצל יוחנן, אבל גם אלו שהבינו חלקית את משמעות המשפט הזה,  לא עמדו על כך שיוחנן נכס לעצמו מפרק א' של ספר בראשית את הרעיון, שאלהים בורא את העולם 'בהגדים', שהשפה היא בידיו כלי  בריאה. אבל יוחנן נתן לנאמר בפרק א' של ספר בראשית אינטרפרטציה חדשה, הפך את הכלי לריבון, ויעד אותו למטרה אחרת.

     אם התיאולוגיה של השליח פאול היתה התמקדות במשל 'עץ הדעת', התמקדותו של יוחנן היתה במשל הבריאה, בפרק א' של ספר בראשית. אבל כל אלו שחוזרים למשפט זה מהבשורה של יוחנן, פרק א' 1, לא עמדו על האינטרפרטציה החדשה ששליח זה העניק לרעיון זה. אם בפרק א' של ספר בראשית 'ההגדים', ה'שפה', הם כלי בידי אלהים, אצל יוחנן 'הדבר', 'השפה' היא 'ראשית', היא התגלמות בישוע, לא יותר כלי אלא 'ריבון', והיא נועדה למטרה אחרת.

      קודם עלינו לעמד על עובדה אחת, שאם השליח פאול שלל את השפה היוצרת, כאילו יוחנן מחזיר ל'שפה' את תפקידה ככלי יצירה. אבל לא זו היתה מטרתו של יוחנן. מטרתו של יוחנן היתה לעשות את ישוע 'ריבון', התגלמות השפה, ובתור כזה לקחת את מקומה של ההשגחה. אם ישוע הוא התגלמות ה'דבר', הוא ראשית, הוא הבורא, הוא גם יכול לשנות סדרי עולם. יוחנן בדומה לשליח פאול רצה לשנות סדרי עולם. השפה, ה'דבר', לא היה בידי יוחנן יותר כלי בריאה, אלא כלי המשנה סדרי עולם

     וכך מתחילה בשורתו של יוחנן: (פרק א',1) בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים והוא הדבר היה אלהים. הוא היה מראש את האלהים……(14 ) והדבר לבש בשר וישכן בתוכנו ואת כבודו ראינו ככבוד בן יחיד לאביו מלא חסד ואמת….(18) את האלהים לא ראה אדם מעולם והבן היחיד בחיק האב הוא הגיד תכונתו'. אם בתחילה לא ברור אם יוחנן מדבר על ההשגחה, הרי כאן בהמשך מתברר שאותה אף אחד לא ראה ולכן הבן שהתגלה בבשר ממלא את מקומה. ואם ההשגחה השתמשה ב'דבר', ב'שפה' ככלי יצירה, הפרידה בין היסודות וכך בראה את הישויות, הנה הבן הוא התגלמות ה'דבר', והוא ראשית, הוא ה'אור', הוא ה'חסד' לא ההשגחה היא ראשית, הבן הוא הראשית, שהתגלה בבשר, שהוא ה'דבר' הוא הראשית. ובכן, הקיום החדש הוא לא יצירת ישויות על-ידי הבדלות, ניכורים, יצירת ישויות בגבולות, העולם של יוחנן הוא אור לא מחולק, ז.א. הוא 'אין'.יחסו של יוחנן לנתונים הקיומיים הוא ביטול הניכור, החזרת הקיום ל'אור' ישות לא מחולקת. 

     ובכן למעשה יוחנן הופך את ישוע התגלמות ה'דבר' לריבון, במקום ההשגחה. יוחנן לא מכריז על החלפת ההשגחה בבן כריבון יחידי, הוא אומר דברים אלו בצורה עקלקלה. אבות הנצרות כמו אירנאוס בישוף של ליאון, במאה השניה לספירה, הבין את המסר של יוחנן, והפך את בשורתו לתשתית הדת החדשה, ואת ישוע לאלוהות היחידה.

  נשאלת השאלה האם מטרתו של יוחנן היתה רק להחליף את ההשגחה בישוע? ברור שלא. אנו רואים בהמשך מה היתה מטרתו, וכך הוא אומר בפרק ג' 16: 'כי כן אוהב אלהים את העולם עד אשר נתן בעדו את בנו את יחידו וכל המאמין בו לא יאבד כי בו ימצא חיי עולם. כי לא שלח אלהים את בנו אל העולם להרשיעו בהשפטו כי אם למען יושע בו העולם'.

       אם השליח פאול רצה להשיג נצחיות לאדם על-ידי ביטול השפה המעניקה לאדם מודעות, מודעות על היותו מוותי, רצה בשינוי סדרי עולם, יוחנן רצה את אותו הדבר, הוא רצה 'חיי עולם', רצה בשינוי סדרי עולם. יוחנן אומר בצורה עקלקלה את אותו הדבר שאמר אותו פאול, אין לשפט את האדם, והכוונה אין לעשותו בן תמותה, ישוע כריבון בא להושיע את העולם, הוא בא לבטל את המוות, הוא בא להפוך את האדם לנצחי. השפה, ה'דבר', לפי יוחנן אינה יותר עושה את האדם מודע להיותו 'מוותי', היא מקבלת תפקיד חדש, תפקידה הוא לשחרר את האדם ממשפט מוות, תפקידה להושיע אותו, לעשותו נצחי.

    כל אלו המשתמשים בפסוק של יוחנן 'בראשית היה הדבר', לא מבינים שהשפה, הדבר לפי יוחנן היא לא יותר בוראת את העולם הקיומי, היא למעשה מבטלת אותו, כיוון שבמציאות נצחיות היא 'אין'.

     אמנם יוחנן לא אומר דברים מפורשים, אלא צריך להבין את המסר שלו מהדברים הסתומים, וכך הוא אומר בפרק ח',12: 'ויוסף ישוע וידבר אליהם לאמר אנכי אור העולם ההלך אחרי לא ילך בחשך כי לו אור החיים' ובכן הבריאה הקודמת של ההשגחה היתה 'חושך',  ועתה כל מי שהולך בעקבותיו של ישוע שהנו התגלמות ה'דבר', עובר לקיום שהוא אור, שהוא נצח.

     ואם מישהו מפקפק בפרשנות חדשה זו של יוחנן, אנו שומעים ממנו בהמשך של פרק ח', דברים מפורשים בוכוח של ישוע עם היהודים, פסוק 31 : 'ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי אז תהיו תלמידי באמת ובתמים. כי תשכילו את האמת והאמת תעשה אתכם חפשיים. ויענו אתו הן זרע אברהם אנחנו ולא היינו עבדים לאדם מעולם ואיך תאמר אתה כי חפשים תהיו' היהודים אינם משתכנעים מדברי ישוע שהוא יהפוך אותם לחופשיים, הטענה שלהם היא שהם אף פעם לא היו עבדים לאדם.

     הוכוח בפרק זה נמשך בהמשך ולובש צורה עוינת ליהודים ולהשגחה. וכך נאמר בפסוק 44:'אתם מאת אביכם השטן הנכם ותתמכרו לעשות כתאות אביכם הוא היה רצח נפשות מראש ובמו אמת לא עמד כי אמת אין בו כאשר ידבר כזב מלבו הוא דבר כי משקר הוא ואבי כל משקר'. נשאלת השאל מי הוא 'אבי' היהודים' שישוע מכנה אותו השטן? נראה שבלהט הוכוח עם היהודים שלא רוצים להכיר באלוהיותו של ישוע, הוא מכנה את אביהם, את ההשגחה בשם 'שטן'. כאן לפנינו ראשית התורות הגנוסטיות שהפכו את בורא העולם ל'דמורג', אלוהות שלילית.

      אם בהתחלת בשורתו של יוחנן הדברים נראו אידיאליים, כאן בלהט הווכוח עם היהודים  מתבררת כוונתו האמיתית של שליח זה, לאפס את האמונה של היהודים בהשגחה, בהופכו אותה ל'שטן'.

      והיהודים שלא הרפו מישוע והמסר שלו, המשיכו בהתנגדותם לו, פסוק 51 : 'אמנם אמנם אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לעולם. ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי רוח רעה בך גם אברהם מת גם הנביאים ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי  יטעם מות לעולם. הגדול אתה מאברהם אבינו אשר מת והנביאים כי מתו מה תעשה בנפשך'. תשובתו של ישוע שהיהודים אינם מבינים את אלהיהם, הוא היחיד המבין אותו.

     אם השליח פאול עדיין לא העיז לתקוף את ההשגחה, האשים את חוה ואדם בקלקלת העולם, אפילו נתן להשגחה את תפקיד שינוי סדרי עולם, הרי יוחנן כבר מעמיד את ישוע במרכז, הרי את אלהים כדבריו אף אחד לא ראה, והנה התגלמותו בישוע, התפקיד שלו לשינוי סדרי עולם עבר אליו. ולא רק זה, ישוע התגלמות ה'דבר', ה'ראשית' מעז כבר לכנות את אלוהי היהודים כה'שטן'

     בהבנת הדורות את המסר של יוחנן, קרה מה שבדרך כלל קורה, שמאמינים לא מתעמקים למה התכוון בעל המסר במשפט מסוים. המאמינים נאחזים בסיסמה מבלי להתעמק בכל הטכסט. הרי ה'שפה', ה'דבר' המתת שהוענק לאדם לא באה לבטל את המוות, השפה ככלי היא חלק מהאינפורמציה היקומית היוצרת, הבוראת, הבוראת ישויות בהצבת גבולות להן. לפי המשך הבשורה של יוחנן ישוע ה'דבר', למעשה בא לבטל את תפקוד כלי זה, תפקוד 'השפה' הפועלת על-ידי הבדלות. היהודים שהתוכחו עם ישוע הבינו שהוא רוצה בשינוי סדרי עולם, ביטול המות, דבר המנוגד להשקפה הקיומית התנ"כית שאמצה את הבריאה, את חוקיה.

     בהבדל מהיהוים שהתנגדו למסר של ישוע. אלו שאימצו אותו כהאל החדש, האל שהתגלה בבשר, קבלו את המסר שהוא בא לבטל את המוות, היהודים הבינו שפירוש דבר זה היא ביטול הבריאה של ההשגחה, הם הבינו שהמסר של ישוע הוא מסר ה'אין'.

      אם השליח פאול הסתפק ביחסו לנתונים קיומיים ברצון להחזיר את האדם למצב טרם מודעות, למצב חייתי, הרי יוחנן הרחיק לכת, הוא התיחס לנתונים הקיומיים בשלילה גמורה, רצה לבטל את הבריאה, רצה לחזור ל'אין'. בני אדם עד היום לא מבינים ש'נצח', הוא קיום רצוף, ובקיום רצוף לא קיימים חיים, שהם פרי בריאה, חלוקת היסודות לישויות בגבולות. בריאה היא חלוקה, היא ניכור, נצח הוא 'אין'.

    ובכן כל אלו השוללים את הנתונים הקיומיים, רוצים בשינויים, למעשה מוליכים ל'אין'. הנצרות ניצלה בגורל כזה, באמצה את התנ"ך, ליד מסרים שאלו של יוחנן ופאול ואת בשורת ישוע שאף היא מבוססת עליו.    

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: