אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 219 -מפנה ביחס לפילוסופית השפה

     אוניברסיטה ווירטואלית- שעור 219 – מפנה ביחס לפילוסופית השפה                                                

     אם אמרנו שפילוסופית השפה יכלה להתפתח רק אחרי שניתן גט כריתות למטפיזיקה, נעם חומסקי מסמל את הנסיגה ממפנה זה, הוא מחזיר את המטפיזיקה, לכן הוא גם נסוג לקביעות שלה, שהמידע הוא מולד. אמנם נעם חומסקי לא מדבר על מידע בכלל, הוא מדבר על הדקדוק המולד.

      ראינו שגם מאוטנר ובעקבותיו וויטגנשטין טענו שאין לכפות על השפה לא דקדוק ולא לוגיקה כיוון שהשפה היא חיצונית, פרי הסכמים והיא נמצאת בזרימה מתמדת. לפי מאוטנר וויטגנשטין השפה היא שרירותית.

     אין לנו ברירה אלא להזכיר את העובדה שיהודים שמרדו במורשתם היהודית, תמיד יצאו נגד השפה השרירותית, רצו להיות אורגניים, רצו לשנות סדרי עולם, רצו להיות דטרמיניסטיים, מתוכנתים ולא מתכנתים. נעם חומסקי שייך לקבוצת יהודים אלו, שבין השאר השתיכו אליה  השליח פאול, שפינוזה ומרכס. השליח פאול ומרכס יצאו נגד ה'ניכור'. אמנם השליח פאול לא דיבר על 'ניכור', הוא ביטל את משל 'עץ הדעת', משל המצביע על כך שהאדם רכש לעצמו יכולת 'הבדלה', הבדלה בין טוב לרע. השליח פאול רצה לחזור למצב 'גן-עדן', טרם רכשו חוה ואדם את יכולת ההבדלה, טרם נוצרו חוקים, ההלכה, שהוא רצה להשתחרר ממנה. גם שפינוזה רצה להשתחרר מההלכה, הוא אמנם לא דיבר על השפה, אבל שלל את 'הרצון  החופשי', הסיג את האדם למצב דטרמיניסטי, פנתאיסטי, שבו ההלכה התבטלה, במצב פנתאיסטי הדברים נוצרים על-יד אמנציות. במצב כזה אין צורך ברצון חופשי, הרי הדברים נוצרים ע"י אמנציות,  וברור שבמצב כזה אין מקום לשפה, למרות ששפינוזה לא הסיק מסקנה כזו מתורתו.

       אבל מרכס הוא היהודי, או המומר, אשר חזר במינוח אחר על דבריו של השליח פאול, במקום לבטל את 'ההבדלה', הוא יצא נגד ה'ניכור' היהודי, הרי ניכור הוא 'הבדלה'. אף הוא רצה לחזור למצב אורגני, מצב טרם ניכור, טרם הבדלה, הוא רצה לחזור למצב פאוסטי, במקום משא ומתן הוא רצה במהפכות כוחניות שיחזירו את העולם למצבו האורגני. אם השליח פאול רצה שההשגחה תשנה את סדרי עולם, הוא היה קוויטיסטי, לפי מרכס 'ההיסטוריה', מצעידה את העולם לגאולה, אבל על בני-אדם לסייע ל'היסטוריה', על-ידי השתתפות במהפכות כוחניות.

     אף אחד מאלו שביקרו, מבקרים, את התיאוריות של נעם חומסקי לא מצביע על העובדה שהוא נסוג למטפיזיקה. לכן כדאי לנו להביא את דבריו מספרו 'הרהורים על שפה'. וכך אומר חומסקי בספר זה עמ' 156 : 'קאנט הניח שהצורה של הבנתינו, היחס שלנו לתופעות, היא אומנות מוסתרת בעומק נשמתינו, שאת פעילותה אנו לא יכולים לגלות, שהיא לא פתוחה למבטינו'. ברור ממשפטים אלו של קאנט, שאותם חומסקי מאמץ, שהמידע האנושי, ההבנה האנושית את התופעות היא מולדת. הבאת ציטוטים אלו של חומסקי, מתורת קאנט, רק מיועדים להצביע על כך שכל מה שהוא אומר על הבנה מולדת, על דקדוק מולד, מושפע מהמטפיזיקה, ביחוד המטפיזיקה של קאנט, המטפיזיקה הגרמנית. הרי גם הרדר סבר שהשפה היא אורגנית.

      וכך אומר נעם חומסקי בעמ' 23 של הספר הנ"ל: ' אין שום מיסטורין במושג, שקיים  מבנה מופשט  של הכרה, שנוצר על-ידי יכולת מולדת של הנפש, מיוצג באיזו צורה לא ידועה במח, החודר  לשיטה של היכולות, לפרש דברים'. מענין להתעכב על המינוח של חומסקי 'מיסטורין', שכאן הוא שולל אותו, בעוד  שבהמשך הוא תמיד טוען שהשפה היא יכולת מיסטורית.

     ברור שהיכולת לשפה היא מולדת, מקורה בקולטנים באונות הקדמיות המקושרות לאינפורמציה היקומית. מבחינה זו לוק לא צדק שדיבר על 'מח חלק', המח חלק רק חלקית, הוא חלק רק לגבי אותו חלק,  שהמח הפלאי, בהמשך מעבד מהאינפורמציה שהקולטנים קולטים מהאינפורמציה היקומית, הופך אותה לשפה האנושית, שפה שהיא פרי שתוף פעולה של מוחות יחידים, שבצורה שרירותית מכנים את הסובב בסימנים מוסכמים. עובדה שקיימות הרבה שפות, שאם באמת השפה היתה מולדת, אזי לבני אדם היתה שפה אחת. אותו דבר אפשר להגיד לגבי הדקדוק המולד שחומסקי מדבר עליו, אם באמת דקדוק זה היה מולד הוא היה צריך להיות אחיד לכל השפות, לכל בני אדם.

     הדמיון בין מסקנות בני אדם, הצורה הדומה שהם קולטים את העולם החיצוני, באמצאות  כלי השפה שלהם, הוא תולדה שהאדם מועמת עם אותה מציאות, ושלרשותם עומד אותו כלי, כלי השפה, ולמען קיומם, בני אדם צריכים להתחשב בנתונים למען להסדיר את חייהם.

 טוב שחומסקי אינו מצטט את ההובריס של קאנט, שהאדם מחוקק לטבע. הובריס כזה יכול היה להיווצר רק בממלכת השטן הלותרני. היוונים אף פעם לא היו מרשים  לעצמם הובריס כזה.

     אם היה חומסקי קובע שהקיום הוא מיסטורין, אפשר היה לקבל את קביעתו, אבל במציאות האנושית קיימים נתונים, שאינם מיסטורין, האדם נמצא ביקום, נמצא על כדור הארץ הקטן שלנו, שבו חוקים דטרמיניסטיים, ועולמו של האדם, הוא תולדה של המח הפלאי שלו. ואבר זה, מח פלאי זה, מספק לאדם את כלי השפה, מספק לו אוטונומיה מוגבלת, ונתונים אלו מאפשרים לו ליצור, לתכנת את עולמו הלשוני בתוך העולם המתוכנת הזה.

    חומסקי טוען שהשפה היא תולדה של גן ביאולוגי. קשה להעלות על הדעת שגן ביאולוגי מאפשר לאדם ליצור את עולמו הלשוני, ליצור עולמות ווירטואליים, ליצור מוסדות וחוקים  וכלים, הרי כל אלו הם המצאות של האדם, לא קיימים ביקום. אם כל יצירותיו של האדם הם מולדים, איך פתאם נוצרים על-ידו דברים שלא קיימים בטבע? קשה להעלות על הדעת  שמתוך הדקדוק המולד, מכל מידע מולד, נוצרים כל הדברים הפלאיים האלו. יותר קל להניח, שהמח הפלאי, יצירה אבולוציונית מיוחדת, שנוספו לו גם האונות הקדמיות המכילות קולטנים, המקשרים את המח לאינפורמציה היקומית, מאפשרים לאיבר פלאי זה ליצור את העולם הלשוני, מאפשרים לו ליצור את העולם הווירטואלי. הרי העולמות הווירטואליים שהאדם יוצר הם לא בנמצא ביקום, לכן הם לא יכולים להיות מולדים, ועל כן יש להניח שהאדם שרכש לעצמו אוטונומיה, רצון חופשי, יוצר בועות צבעוניות, גם אם אלו לא משכפלים את עצמם, הם קיימים בעולמו הלשוני של האדם.

     לא בכדי אלו שרצו לתת מקום לשפה היוצרת, היו צריכים קודם לתת גט כריתות למטפיזיקה עם השקפתה שהמידע האנושי הוא מולד. כבר הובס התוכח עם דקרט, וטען שהאדם חושב באמצעות השפה, בעוד שדקרט חשב שהאדם חושב ללא אמצעי זה.

      בעמ' 72 של ספר המוזכר לעיל, חומסקי מביא לעזרתו את דבריו של הפילוסוף הסקוטי יום, וכך הוא אומר: 'אנחנו דנים כאן בשיטות שהמתפתחות בצורה טבעית, בדומה לאינסטיקטים של חיות, לפי היום, ללא צורך בבחירה הכרתית, ללא צורך בשכל, ללא צורך בלימוד והתניה.'

     ובכן, לפי חומסקי אין הבדל בין החיה לבין האדם, לכן כל פעילותו היא אינסטינקטיבית. איך בכל זאת מסביר חומסקי את עולמו השונה של האדם מהעולם החיתי? כאשר הוא נתקל בקשיים הסברתיים, הוא תמיד חוזר ואומר שהדברים הם מיסטוריים.

     נראה שיהודים מתבוללים שנתקלו בקשיים קיומיים בהיותם מיעוט, רצו תמיד לחזור לגן-עדן, כאשר האדם היה דומה לחיות, לא היה מודע להיותו ערום, לפי משל 'עץ הדעת'. אפילו מרכס בכתביו המוקדמים טוען  שהחיה יותר מותאמת לטבע מהאדם, והוא העדיף את קיומה על קיום האדם.

      אנחנו רואים את התופעה המוזרה, שיהודים אלו שמרדו בירושתם היהודית, תמיד הצליחו יותר למכור את סחורתם לגויים, כיוון שהאדם כאדם מעדיף להיות מתוכנת ולא לתכנת, שהיא מעמסה.

     יהודים אלו, כמו השליח פאול, שפינוזה, מרכס וגם נעם חומסקי הצליחו יותר במשימתם, מאשר הוגי הדעות התנ"כיים עם הפילוסופיה הלשונית שלהם, פילוסופיה המטילה על האדם חובות. כל המהפכנים האלו, רק לא היו מודעים לעובדה, שהם יכלו להעלות את משאלותיהם להיות מתוכנתים, כיוון שהם היו בעלי שפה, הרי החיות אינן מהפכניות, אינן מיצרות אפוקליפסות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: