אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 225 – האלגוריתם הלשוני

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 225 – האלגוריתם הלשוני

   מדע האינפורמציה שהנו בשלבי התפתחות, מודע לעובדה שקיים יסוד ביקום המארגן את הישויות בהתרכבו עם אנרגיה, אבל יסוד מארגן זה אינו יסוד מוחשי. בהקשר ליסוד  זה שאינו מוחשי, עלי להזכיר מחדש ספר של פיזיקאי בשם Heinz R. Paegels, שכתב ספר בשם: The Cosmic Code- Quantum Physics as the Language of Natureספר זה  יצא בפעם הראשונה בשנת 1982, הודפס במהדורות רבות, היה במשך השנים רב מכר, ועדיין הוא ספר מבוקש. כפי שאנו רואים מהכותרת, ספר זה לא עוסק בשפה האנושית, הוא עוסק בשפה הפיזית ביקום, אבל ספר זה חשוב לדיונינו כיוון שהוא מגיע לסיכום מעניין לגבי שפה יקומית זו.

 מחבר ספר  זה מת צעיר מתאונה.

  וכך פיזיקאי זה מסכם את דבריו בסוף הספר, עמ' 312:Science shows us that the visible world is neither matter nor spirit, the visible world is the invisible organization of energy.

    סיכום זה של מדען זה, שהעולם הנו ארגון של אנרגיה על-ידי ישות בלתי מוחשית, בלתי נראית, חוזר למעשה על פרק א' של ספר בראשית בו אלהים בורא את העולם ב'הגדים', שפה, בלתי מוחשית. הסיכום של פג'לס יותר משכנע היום בני אדם, בהיותו מבוסס על ממצאים מדעיים כביכול. למרות שקשה להגיד שהקביעה של פג'לס, על ארגון בלתי נראה ובלתי מוחשי הוא פרי ניסויים מדעיים, הוא השערה מדעית, לא יותר מבוסס מאשר ההשערה שאותה אנו מוצאים בפרק א' ותחילת פרק ב', בספר בראשית, אלא שהשערה בספר בראשית נאמרת בהקשר להשקפה דתית, לכן פחות אמינה היום בעיני בני אדם. השערה זו של פג'לס דומה גם להשערה המדעית היום על המפץ הגדול, כתחילת היקום, השערה שוב, המתקבלת יותר על דעת בני אדם, מאשר מה שנאמר בפרק א' של ספר בראשית, שאלהים בורא את העולם בהגדים, יש מאין.

     פג'לס אומר עוד דבר, שפעמים רבות הדגשתי לגבי מחבר משל 'עץ הדעת', שבאינטואיציה גאונית, מבלי לדעת על קיום המח כמרכז חשיבה, מבלי דעת על האונות הקדמיות שהתווספו למח האנושי בשלב מאוחר יותר של ההתפתחות האבולוציונית, מבלי לדעת את מסקנות מדע האינפורמציה של היום, הבין את מהות השפה, את אופן פעולתה, שאלו העוסקים בה היום לא מגיעים לדרגת הבנתו. פג'לס מבחין בין שני מיני גאונים, גאונים רגילים לבין גאונים מחוץ לשורה, עקלקלים. לראשונים תלמידים רבים, לאחרונים אין תלמידים, כיוון שאינם יכולים להסביר איך הם הגיעו למסקנות שלהם. באבחון זה הוא מסתמך על מתמטיקאי, בשם:Mark Kac. פג'לס מביא תמונה של הצייר דורר, המצייר את המלאך המתבונן. פג'לס רואה בציור מלאך זה את החוקר בעל 'ההכרה', כוונתו ודאי לאותו חוקר גאון עקלקל, הדומה למלאך המתבונן בציורו זה של דורר, שהנו מבודד בין הכוכבים.

     אני מביאה דברים אלו של פג'לס, כיוון שהיום אלו העוסקים בשפה, מסתמכים יותר על ממצאים של נירולוגים הבודקים את פעילויות הנירונים במח, ישויות מוחשיות, שנירולוגים אלו מעדיפים להאחז בהם, בעוד שהם מתעלמים מהיסוד הנעלם, המארגן ביקום, שנירונים אלו מעבדים, הרי המח האנושי הוא מעבדה המעבד יסודות שונים שהוא קולט מהיקום וגם הישות הבלתי נראית, לא מוחשית, שפג'לס מדבר עליה נקלטת במח, על-ידי האונות הקדמיות, המאוחרות, שנספחו לאבר זה. הנירולוגים גם מתעלמים או לא מדגידים את העובדה, שמושב השפה, המעובדת על-ידי הנירונים מהאינפורמציה היקומית, האינפורמציה, היסוד הבלתי מוחשי, בלתי נראה, אזור ברוקה וורניקה נמצאים באונה הקדמית השמאלית. עובדה זו שמושב השפה המעובדת נמצאת באונה השמאלית הקדמית, שהנירולוגים אינם מדגישים, הנה עובדה המצביעה על כך שהשפה שהתפתחה בשלב מאוחר של האבולוציה על-ידי המח, הנה תולדה של קולטנים בחלק זה של המח, קולטנים הקולטים את היסוד הנעלם, הבלתי נראה הזה של היקום. כפי שכבר הודגש בפעמים קודמים, המח קולט יסודות ביקום, כמו הפוטונים וגלי הקול, והנירונים בתוכו מעבדים את אלו לצרכי האדם. כך גם קליטת היסוד הנעלם המארגן ביקום, היוצר את הישויות, לא שונה מקליטת היסודות הקודמים, אלא שהוא תולדה של התפתחות מאוחרת יותר בסולם האבולוציוני, התווספות האונות הקדמיות למח, והנירונים בחלק זה, מעבדים את היסוד שנקלט בהם, היסוד הנעלם הבלתי נראה, לפי פג'לס. המח באמצעות הנירונים הופך יסוד זה  לשפה האנושית, שאף היא ישות נעלמת. אבל שפה זו, בדומה למולידה, היסוד הנעלם, הבלתי נראה, המארגן את הישויות ביקום בהתרכבו עם אנרגיה, הופכת לכלי יצירה בידי האדם.

     ובכן, הנירולוגים, הנאחזים בפעילות הנירונים המוחשיים, הם כמו בני אדם שבדרך כלל מעדיפים דבר מוחשי על דבר נעלם, מתעלמים מהיסוד שנירונים אלו מעבדים, יסוד נעלם, בלתי נראה, שהאדם פוחד ממנו כפי שהוא פוחד מרוחות רפאיים. כך למרות התפתחות מדע האינפורמציה,  נירולוגים ואלו העוסקים בשפה, אינם מדגישים את הפן היצירתי של מתת זו  שהאבולוציה העניקה לאדם, מתת השפה היוצרת את עולמו הלשוני .

     כאן עלינו לחזור לגאונות של אבות העברים, גאונות עקלקלה, לפי דבריו של פג'לס, גאונות שיצרה את פילוסופית השפה, גאונות שהיתה מסוגלת באינטואיציה מהסתכלות על מפעלות אדם, להגיע למסקנות, שאחרים, שלמרות המדע המפותח, כמו נירולוגים ואלו העוסקים בשפה, לא צלחו להגיע אליהן.

      אבות העברים כפי שמסופר עליהם בספר בראשית ובספר שמות, היו נוודים, יצאו ממושבם במרכז תרבותי שומרי, אור, נדדו בין עמים עם תרבויות מפותחות. מהתבוננות שלהם הגיעו למסקנות שבני אדם יוצרים את תרבותם, את מוסדותיהם, את ערכיהם. הם הגיעו למסקנה שהשפה ככלי מאפשרת את מפעלות אלו של האדם.

      נשאלת השאלה מדוע עמים אחרים לא אימצו את התרבות הגאונית התנ"כית, והתשובה היא, כפי שאנו רואים גם היום, שבני אדם מעדיפים להאחז בדברים מוחשיים, כמו נירונים, ולהתעלם מדבר לא מוחשי, אותו יסוד נעלם בלתי נראה לפי פג'לס, שנקלט על-ידי הקולטנים באונות הקדמיות, שאותו הנירונים מעבדים לשפה. התנ"ך התקבל על העולם הנוצרי המערבי בפרשנות המטעה של השליח פאול.

     גם שליח זה, פאול, רצה תימוכין ממחשבת התנ"ך, אבל רצה את זה בפרשנות שלו, פרשנות שהחרימה את יסוד מחשבה זו, את משל 'עץ הדעת'. פאול רצה במצב טרם אכילה מעץ הדעת, טרם מודעות, מצב שלפי מחבר משל 'עץ הדעת', הוא מצב חיתי, חיים בגן-עדן לפי גאון זה הוא מצב חיתי. נשאלת שוב השאלה, מדוע הדורות לא הבינו מה שגאון זה אמר במשפט אחד, שחוה ואדם טרם אכלם מפרי העץ היו ערומים ולא התבוששו, ורק נעשו מודעים לעירומם באוכלם מהפרי. מדוע הבנה זו של גאון זה לא נקלטה על-ידי בני אדם עד היום הזה? גן-עדן נעשה בעיני בני אדם אידיאל, כנראה שהם מעדיפים מצב חיתי.

      ועכשיו בידינו תשובה, מדוע נירולוגים, מדוע אלו העוסקים בשפה לא מזכירים שהשפה היא כלי יצירה. במקרה כזה, אם יודו שהיא יוצרת את עולמם הלשוני, לא יוכלו לצפות להתגשמות האידיאל שלהם לחזור לגן-עדן, לחזור למצב החיתי הלא מודע.

     אפילו פג'לס דיבר על שפה יקומית, קוונטית-פיזיקלית, לא דיבר על שפה אנושית, כנראה גם הוא פחד מעולם אנושי מבוסס על אותו יסוד 'נעלם, בלתי נראה', גם הוא רצה בעולם אנושי מוחשי, זוהי השערה בלבד, אולי לא מוצדקת.

     הפרדוכס האנושי הוא, שהוא בדרך כלל מעדיף את העולם הלשוני שהוא יוצר באמצעות כלי השפה, כלי תולדה של היסוד הבלתי נראה, לא מוחשי ביקום. הרי עולם לשוני זה מאפשר לו את עולם החלומות, מאפשר לו את ההפלגות ביקום, מאפשר לו לחשוב את עצמו לריבון היכול לשנות את חוקי הקיום. האדם מעדיף את העולם הלשוני שהוא יוצר, על מצב חיתי ביאולוגי, אבל הוא פוחד להודות בכך, שעולם לשוני זה הנו ווירטואלי, הוא פוחד מהמהות הרפאית של עולם זה, ואזי הוא מתגעגע לגן-עדן, למצב חיתי.

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: