Monthly Archives: אפריל 2011

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 229 – האלגוריתם הלשוני

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 229 – האלגוריתם הלשוני

    ברצוני להתיחס לספר, שסקירה עליו הופיעה ב-Harold Tribune . את הספר עצמו לא קראתי, אבל הרעיון של הספר, שהסוקר דן בו, מאשר את פעילות האלגוריתם הלשוני,

שעד היום לא עמדו על כך.     

     שם הספר: Supercooperators, Altruism, Evolution and Why We Need Each Other to Succeed , מחברי הספר הנם:Martin Nowak with Roger Highfield. החוקר הוא נובק, מהרוורד אשר טוען שדרווין בתורת האבולוציה שלו לא לקח בחשבון  יסוד נוסף שאפשר את האבולוציה על כדור הארץ שלנו. הוא מביא את היסוד של שתוף פעולה בין הישויות כיסוד שקידם את האבולוציה על כדור הארץ.

    הטיעונים של נובק הבאים להוכיח את התיאוריה שלו הם מתמטיים ביאולוגיים, לא לשוניים. כפי שכבר הוסבר בבלוגים קודמים רוב החוקרים לא מתיחסים לפן היצירתי של השפה, לכן נובק כמובן אינו מיחס את שתוף הפעולה בין בני אדם לאלגוריתם הלשוני. כמובן אי אפשר ליחס את השתוף פעולה של ברויים אחרים על כדור הארץ לאלגוריתם הלשוני. אבל ברצוני כאן לחזור לטיעונים קודמים שלי בקשר לתפקיד האלגוריתם הלשוני ביצירת חברה אנושית, והקהילתיות האנושית בלי ספק מתאימה להנחה של נובק לקואופרציה המקדמת את האבולוציה.

    האלגוריתם הלשוני נוצר על-ידי המח הפלאי של האדם, האבר המתוחכם ביותר על כדור הארץ שלנו, אבר הקולט על-ידי האונות הקדמיות, על-ידי הקולטנים שבהם את יסוד האינפורמציה היקומית. אבר המח שהנו מעבדה, קולט עוד יסודות מהיקום, כמו את הפוטונים, ומעבד אותם לראיה, את גלי הקול שאותם הוא מעבד לשמיעה, נוסף ליסודות אלו המשותפים לכל הברויים על כדור הארץ שלנו, הוא קולט גם את   יסוד האינפורמציה היקומית ומעבד יסוד זה לשפה האנושית, לאלגוריתם לשוני לצורכי האדם. אלגוריתם לשוני זה מאלץ בני אדם להתאגד, כיוון שהשפה אינה קיימת ביחידות, היא קיימת רק בקהילה.

    בסקירה זו על הספר המוזכר לעיל, לא נאמר איך חוקר זה מנמק את הקואופרציות של הישויות על כדור הארץ, ביחוד לא מוזכר איך מתאגדים בני אדם. הסוקר של הספר מציין שד"ר נובק הוא מומחה בביאולוגיה מתמטית. אני כאן מסתמכת רק על הסוקר של הספר, כיוון כפי שציינתי עדיין לא קראתי את הספר עצמו. אבל גם מהמעט שסוקר הספר מביא כנימוקים של החוקר, כאילו מתמטיקה מסבירה את הקואופרציה של האדם, נימוק זה נראה מופרך. ברצוני כאן רק להתיחס לרעיון העיקרי שהתאגדות של ברויים על כדור הארץ היא יסוד חשוב באבולוציה, ביחוד התאגדות של בני אדם.

  הטענה כאן אינה נגד חוקר זה, נובק, המנסה להסביר יסוד באבולוציה, יסוד הקואופרציה, התאגדות, על כדור הארץ הקטן שלנו בצורה מתמטית. מתמטיקה, שהנה מודד של פעילות ביקום, כמו זמן שאף הוא מודד, מודד פעילות ביקום, מודד פעילות אנושית, יכולה להסביר  את פעילות חוקי הטבע הדטרמיניסטיים, היא לא יכולה להסביר את תופעת החיים על כדור הארץ, תופעה שהנה אנומליה, כפי שגם כדור הארץ שאיפשר התפתחות חיים עליו, היא אנומליה. עד היום לא נמצאו גרמי שמיים שאיפשרו התפתחות חיים עליהם, אם ימצאו, אפשר יהיה לוותר על הטענה שחיים הם  אנומליה ביקום.

    אנומליה אי אפשר להסבירה בשיטה מתמטית, אנומליה היא תופעה מקרית, כך גם הופעת האדם היא אנומליה, מקרית, לכן אי אפשר להסביר את תופעת עולמו הלשוני של האדם באמצעים מתמטיים. ביחוד אי אפשר להסביר באמצעים מתמטיים את  יכולת השפה שהאדם נכס לעצמו, יכולת שלא רק גורמת להתאגדות בני אדם בקהילות, כלי זה מעניק לאדם גם יכולת יצירה. כל התופעות האלו הן אנומליות, תופעות מקריות. אולי כדאי לצטט כאן בהקשר זה את הפלנטולוג גולד, שטען שאין שום ביטחון שאם האדם יושמד,  הופעתו תתחדש בעתיד.

    בלי ספק שתופעות אנומליות אי אפשר להסביר בצורה מתמטית, גם לא את האבולוציה המסבירה את התופעה האנומלית על כדור הארץ, היווצרות חיים בו.

    עולמו של האדם כולו הוא תולדה של נכוס השפה, נכוס האינפורמציה על-ידי המח הפלאי שיצר ממנה את האלגוריתם הלשוני. כל מה שאלגוריתם לשוני זה מאפשר, יוצר, הוא אנומלי, כיוון שהוא לא מציית לחוקי הקיום, הוא לגמרי שרירותי. 

     הסיבה העיקרית שהאדם מתעלם מהפן היצירתי של השפה היא שכלי זה יוצר עולם לא מוחשי, עולם רפאי, והאדם רוצה להכניס את עולמו פרי השפה לסד, לשעבד אותו לחוקים דטרמיניסטיים, כך גם חוקר זה, נובק מנסה לשעבד את עולמו הלשוני של האדם לחוקים מתמטיים היכולים לתאר רק את פעילות חוקי הקיום הדטרמיניסטיים. לא רק את עולמו הלשוני של האדם אי אפשר לשעבד לחוקים דטרמיניסטיים, מתמטיים, אפילו את החיים הביאולוגיים על כדור הארץ שלנו אי אפשר לשעבד לחוקים דטרמיניסטיים, למרות שחיים ביאולוגיים אלו הם יותר מוחשיים מאשר יצירות לשוניות.

     כפי שציינו גם החיים הביאולוגיים על כדור הארץ הם אנומליים, לכן אי אפשר לשעבד אותם או להסביר אותם על-ידי חוקים דטרמיניסטיים. לכן גם הרעיון העיקרי של חוקר זה, נובק, שיש לקחת בחשבון התאגדות של ברויים על כדור הארץ כמקדמת את האבולוציה, אי אפשר להסביר על-ידי מתמטיקה.

     אם ברויים על כדור הארץ מתאגדים, כמו הנמלים והדבורים שיש להם התאגדויות משמעותיות, הרי מה שדחף ברויים אלו לצורות חיים כאלו, הוא דחף קיומי, שהוא מקרי. וודאי שגם ברויים אחרים שמתאגדים עושים את זה כתוצאה מדחף קיומי מקרי.

     אותנו מעניינים חיי אדם שהם שונים מחיים של ברויים אחרים על כדור הארץ, חיים יותר מפותחים. אצל בני אדם הגורם להתאגדות היא לא רק כתוצאה מדחף קיומי, אלא כתוצאה מהרכש שהם רכשו, רכש השפה, רכש שהפך לאלגוריתם לשוני המכריח אותם להתאגד, כיוון שלשפה אין משמעות ביחידות.

    ההתאגדות של בני אדם בקהילות הוא לא רק מועיל לקיום, מציאת יותר מזון, הוא מועיל גם ליצירת העולם הלשוני המאפשר לאדם את זהותו, את התבוננותו על הסביבה, מאפשר לו יצירת מוסדות וערכים לחיים משמעותיים יותר, מאפשר לו הפלגות ביקום, לצאת מגופו הביאולוגי המגביל, למרחבים.

     אבל ההתאגדות שהאלגוריתם מכריח את האדם, גרם לכך שהאדם השתלט על כדור הארץ ודחק ודוחק את אפשרות מחיתם של כל הברויים האחרים על כדור הארץ. אם ההתאגדות של ברויים אחרים על כדור הארץ שלנו מאפשר להם קיום ביאולוגי טוב יותר, ההתאגדות של האדם מאפשרת לו שלטון בלעדי על כדור הארץ.

   אותה שפה אנושית הנה בעלת יכולת של יצירה, לא רק יכולת של קומוניקציה, שרוב אלו העוסקים בה מיחסים לה בלבד, יצרה לעצמה מודדים, את מודד הזמן ואת מודד המתמטיקה.

    מודד הזמן מאפשר לאדם לעשות סדר בפעילותיו, הוא מאפשר לאדם ליצור עבר, הכולל פעולות שנגמרו, ליצור הווה, שבו הוא עדיין פועל, עתיד שהוא מדמה שימשיך לפעל. מודד הזמן מאפשר לאדם להסדיר את זכרונותיו מה קדם למה. מודד הזמן מאפשר לאדם גם למדוד את ההתרחשויות בעולם שבו הוא מתקיים, עונות השנה, פעילות השמש, גרמי שמיים. מודד הזמן אינו יוצר דבר, הפעילות האנושית היא אשר יוצרת דברים.

    כמו במקרה של מודד הזמן, מודד מתמטיקה לא יוצר דבר, הוא מודד פעילויות ביקום, ודאי שמודד המתמטיקה לא גורם לאדם לפעל. האלגוריתם הלשוני הוא הוא אשר מניע את האדם לפעל, מניע אותו ליצור, מניע אותו להתאגד.

    ניוטון החכם בסוף ימיו הבין שכל חוקי הפיזיקה שהוא גילה, הם בסך הכל דומים למשחק של ילד הזורק אבנים שטוחות על פני המים. הבנה זו של ניוטון שחוקי הפיזיקה שהוא גילה  אינם מסבירים את סוד הקיום, את סוד הופעת האדם, גרמו לכך שהוא פנה לאלכימיה, לחקר כתבי הקודש. הוא הבין שלקדמונים התגלו דברים שהוא ובני דורו לא מבינים. הוא אמר את זה, כיוון שהבין שחוקי הפיזיקה שהוא גילה אינם מועילים לו להבין את עמקות מחשבת התנ"ך.

     לצאצאי הנומינליסטים האנגליים לקח עוד שלוש מאות שנה אחרי ניוטון, להבין שהעולם הוא אינפורמציה, אינפורמציה יוצרת. אפילו עכשיו, בעידן האינפורמציה, אנשים עדיין לא מבינים שהאלגוריתם הלשוני שרכשו אותו מ'עץ הדעת', הוא אשר מאחורי כל פעילויותיהם.

    חוקר האינפורמציה ביקום, בשם Seth Lloyd, שכתב ספר בשם: Programming the Universe  אומר: 'ליצור בעולם מזקיק את האדם לאנרגיה, למען להעניק ליצירות את היחודיות יש צורך באינפורמציה.'

מודעות פרסומת

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 228 – האלגוריתם הלשוני

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 228 – האלגוריתם הלשוני

    לרבים וודאי זה נראה הזוי לייחס לגאון המדעי, אינשטיין העדר מודעות, שיכולתו לחשוב היא הודות להיותו ישות לשונית ולא חלק מהחוקים הדטרמיניסטיים של היקום, שיכולתו לחשוב מזימה את ההנחה שהוא אמנציה של פנתאיזם, מחוסרת רצון חופשי, כפי ששפינוזה חשב. למען לאמת סברה זו עלינו להביא את דוגמת הפילוסוף דקרט, שבויכוח עם הפילוסוף הובס אף הוא סבר שאינו זקוק לשפה למען לחשוב. 

     כאשר דקרט השלים את ספרו 'הגיגים', הוא שלח אותו לידידו בצרפת, האב מרסנר, אשר הביא אותו לדפוס. האב מרסנר גם שלח עותקים להוגים שונים בצרפת, ביניהם גם להובס, שבאותו זמן שהה בצרפת, כגולה ממלחמת האזרחים באנגליה. ההוגים השונים היו צריכים להביע את דעותיהם על הספר, דעות אלו נשלחו לדקרט ששהה בהולנד, שהשיב על ההסתיגויות. לדיונינו חשובים הסתיגויותיו של הובס ותשובתו של דקרט עליהן.

      כידוע דקרט ביסס את הגיגיו על המשפט : 'אני חושב, לכן אני קיים'. הובס אשר הושפע מפילוסופית התנ"ך, ספרו 'הלוויתן', מבוסס עליה, למרות שהוא לא ירד לעומקה, הסתייג ממסקנתו זו של דקרט.

    וכך מתחילה הסתיגותו של הובס על העיקרון של דקרט:'יש הבדל בין תחושה של רעיון מסוים, לבין תפישתו על-ידי התבונה, והסקת מסקנה בתהליך, שמשהו קיים' והוא ממשיך, שתהליך החשיבה הוא לא יותר מאשר איחוד של שמות או כינויים באמצעות הפעל 'הנו', (באנגלית is ). ובכן, הוא טוען, אם כך חשיבה תלויה  ב'שמות'. והלאה הוא אומר: 'בחשיבה אנחנו מאחדים לא שמות, אלא דברים מסומלים בשמות'.

    אנחנו מביאים כאן קצור דברי הובס, כיוון שלא כאן המקום להרחיב על כל תהליך הוויכוח בין שני הפילוסופים האלו. אבל מעניינת תשובתו של דקרט, שמביא דוגמה מכך, שגרמני וצרפתי יכולים להבין זה את זה, סימן שהם לא מזדקקים לשפה. דקרט שכח או לא חשב על כך, שגרמני וצרפתי מבינים אחד את השני רק אחרי שהם תרגמו את שפתו של הזולת לשפתם, עד כדי כך הוגה זה לא נתן את דעתו על כך ששיחה בין בעלי שפה שונה תלויה בתרגום שפה, והם ולא מבינים זה את זה ללא תרגום את הנאמר לשפתם.

     אנחנו יכולים להוסיף להסתיגותו של הובס על מסקנתו הפילוסופית של דקרט, את דברי הנירולוג ג'ררד אדלמן, בספרו:Bright Air, Brilliant Fire הצוחק על דקרט, ואומר שילד צרפתי אינו מכריז, 'אני חושב, אכן אני קיים', הוא צריך קודם ללמד את השפה הצרפתית למען להכריז מסקנה כזו. נוסף לכך אדלמן טוען, שמודעות  נרכשת אחרי שיח עם הזולת.

      הבאנו את הדוגמאות לעיל למען להצביע על כך שאפילו הוגה בשעור קומתו של דקרט לא חשב שהוא זקוק לשפה למען לחשוב. דקרט כמו מטפיזיקאים אחרים חשב שחשיבה היא דבר פנימי, ללא צורך בשפה חיצונית כאמצעי. דעה זו תואמת גם את מחשבתו של קאנט, ומטפיזיקאים אחרים, ביניהם סוקראטס ואפלטון. סוקראטס חשב שהידע הוא מולד שרק צריך לילד אותו.

     היום בעידן מדע האינפורמציה נעשה ברור שהאדם זקוק לשפה חיצונית למען לחשוב. כנראה אינשטיין הגאון המדעי לא חשב  כך. אינשטיין רצה להיות חלק מחוקי הטבע, לא נתן את דעתו שהוא יכול לחשוב על חוקים אלו רק כישות לשונית, כיוון שחוקי הטבע אינם חושבים על עצמם, אינם מודעים לעצמם, הם פועלים בצורה מכנית, הם מתוכנתים.

    אנחנו דנים באינשטיין, כיוון שהוא התבטא בצורה שלילית על סיפורי התנ"ך, עובדה המצביעה על כך שהוא לא הבין בכלל שעולמו של האדם הוא עולם לשוני בתוך העולם הדטרמיניסטי, ולו חוקים אחרים, חוקים שרירותיים. יחס זה של אינשטיין לעולם התנ"ך דומה ליחסו על מדע הקוואנטית, שאף הוא במידה מסוימת שרירותי, למרות שאי אפשר להגיד שהקוואטים מודעים לעצמם. אינשטיין התעקש ולא השלים עם העובדה על שרירותיות בתחום זה, בטענה שלו שאלהים אינו משחק בקוביה, הכוונה שחוקי היקום הם דטרמיניסטיים.

     אינשטיין מסמל את הראקציה של יהודים למורשתם, ראקציה שגם נבעה מתוך אי ההבנה שלהם את פילוסופית השפה שבתשתית התנ"ך. עובדה זו מסבירה מדוע יהודים נאחזו בכל המטפיזיקות של תרבויות אחרות, כמו התרבות היוונית, ובעיקר התרבות הפילוסופית הגרמנית. אמנם אינשטיין בהבדל מיהודים אחרים שנדבקו במטפיזיקה הגרמנית, נאחז בתורתו של שפינוזה היהודי שמרד במורשת אבותיו.

     הדבקות הזו של יהודים במטפיזיקות של תרבויות אחרות לא מיחדת רק אותם, האדם כאדם קשה לו להיות חלק מעולם לשוני לא מוחשי, עולם נעלם, הוא תמיד שואף להפוך את מושגיו הלשוניים הנעלמים לדברים מוחשיים.

     התיאולוג הנורווגי Thorleif Boman בספרו: Hebrew Thought Compared with Greek, מאפין את התרבות העברית כדינמית, פעלית, בעוד המחשבה היוונית מאופינת אצלו כמרחבית. בומן אינו מאפין את תרבות התנ"ך כלשונית, אבל הוא הבין שיש הבדל בסיסי בין שתי תרבויות אלו. היוונים רצו להאחז בטבע, בחוקי הטבע, בדברים מוחשיים, בעוד שתרבות התנ"ך נאחזה בשפה הלא מוחשית, והאחזות זו בשפה הובילה את העברים גם לפעלתנות, לדינמיות.

     תופעה מעניינת היא שעקרונות ראשוניים מובילים את האדם למסקנות המאמתות אותן. כך היוונים שהעיקרון הבסיסי שלהם היה עולם נצחי, הוביל אותם גם להשקפה מרחבית, האחזות בכדור הארץ המוחשי, רצון לסטטיות, התכחשות לשפה. הם גם רצו שמידע יהיה פנימי, מולד, לא מידע חיצוני לשוני, תוצר שתוף פעולה קהילתי. היוונים הקלאסיים היו חסרים גם מושג 'רצון חופשי', לא היה להם צורך בו, הרי הם האמינו בנצחיות התופעות, לכן לא היה צורך ליצור דברים חדשים, כל מה שנוצר היה בעיניהם חקוי של דגמים קיימים. רק בעולם לשוני מתהווה יש צורך ברצון חופשי, שהרי בלעדיו אי אפשר ליצור דברים חדשים.

     מדע האבולוציה יחד עם מדע האינפורמציה מזימה את כל ההשקפה המרחבית, ההשקפה הסטטית היוונית. ברור היום שהיקום נמצא בהשתנות מתמדת, ברור היום שהעולם הוא פעילות מתמדת.

     מספיק היום להתבונן במח הפלאי האנושי, שהנו מעבדה, שבו הנירונים הפעלתניים זקוקים כל הזמן לאספקת אנרגיה בצורת דם, אם רגע אנרגיה זו לא מסופקת למח פלאי זה, הוא מת והאדם מת אתו.

     האם מישהו יכול היום לדמיין קיום אנושי בלי המח הפלאי הזה של האדם המייצר כל הזמן מידע חדש? הרי כל פעילותו של המח הפלאי מזימה את ההנחה שהמידע האנושי הוא מולד. המח האנושי לא רק מזדקק בתמידות לאנרגיה בצורת דם, הוא גם מזדקק לאינטראקציה לא רק עם היסודות ביקום, הוא זקוק גם לאינטראקציה עם בני אדם אחרים. ללא אינטראקציה כזו המח נעשה משותק. היום אפילו ברור שילד שלא זוכה לתשומת לב הסביבה לא מתפתח.

      לא רק היקום הפעלתני הנמצא בהשתנות מתמדת משחק בקוביה, עובדה שאינשטיין התכחש לו, אבל בעיקר מוחו של האדם משחק כל הזמן בקוביה, הוא יכול להכיר בדברים וגם יכול כל הזמן להתכחש להם. עובדה שהגאון המדעי אינשטיין יכול היה להתכחש לעולם הלשוני האנושי שהנו שרירותי לגמרי.

   האלגוריתם הלשוני רץ ריצת אמוק, רק הזדקקותו המתמדת לאנרגיה של גופו עוצר אותו, רק האינטראקציה עם הזולת, עם העולם החיצון עוצר אותו. העולם הלשוני נעדר כל דטרמיניזם.

     רק בעולם לשוני שרירותי האדם יכול לכמה לסטטיות, עולם סטטי או דטרמיניסטי נעדר כמיהות.  

 

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 227 – האלגוריתם הלשוני

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 227 – האלגוריתם הלשוני

   ההתעלמות של הוגים ומדענים מהאלגוריתם הלשוני, מצביע על העדר הבנתם את העובדה שיכולתם לחשוב, להתבונן על העולם החיצון, הוא הודות למתת שהם קבלו מהאבולוציה, את כלי השפה. אם אינשטיין ראה את עצמו חסיד משנת שפינוזה, משנה פנתאיסטית, הוא לא הבין, שלו הוא עצמו באמת היה תולדה של אמנציות נוסח שפינוזה, הוא היה חסר זהות, יכולת להתבונן על עצמו ועל סביבתו, להמציא את המדע. גם שפינוזה עצמו לא הבין שיכולתו למרוד בירושת אבותיו התאפשרה הודות להיותו ישות לשונית, בעל שפה, שאבותיו שהוא התנכר להם, אמצו אותה כיוצרת את העולם. לו היה באמת תולדה של אמנציות, מחוסר שפה, לא היה יכול למרוד. הרי עולם הטבע חסר השפה, מחוסר יכולת התבוננות. עולם הטבע הדטרמיניסטי לא מאפשר חשיבה, לא מאפשר התבוננות. הרי רק השפה השרירותית, השפה באמצעות ה'ניכור' שלה, מאפשרת את ההתבוננות. עובדה היא שהטבע אינו חושב את עצמו, אינו מתבונן על סביבתו. רק אותו 'ניכור' מושמץ, שבאמצעותו השפה פועלת, המנכר את האדם קודם מגופו, הופך אותו למודע לדואליות שלו, מאפשר לו בהמשך להתבונן על עצמו כישות נפרדת מאחרים, מאפשרת לו בהמשך גם להתבונן על סביבתו.

     רוב המטפיזיקאים היווניים, המטפיזיקאים של העת החדשה, שאפו להיות חלק מחוקי הטבע, אף הם לא הבינו ששאיפתם זו התאפשרה הודות להיותם יצורים לשוניים. אבל אנו לא רוצים כאן שוב לעסוק במטפיזיקאים אלו, אלא במרד של יהודים בירושת אבותיהם, ירושת הפילוסופיה הלשונית.

     אנו עדים מהמסופר בתנ"ך על מאבקם של הנביאים בסטיות אחיהם לאמונות אליליות, אמונות יותר מוחשיות מירושת אמונות אבות העברים. אנו תוהים על תופעה זו, המשיכה של העברים לעבודה זרה, מבלי להיות מודעים לעובדה שנהיה של יהודים אחרי פילוסופיות קוטביות לפילוסופית השפה התנ"כית, אף היא עבודה זרה.

     האם הסטיות של העברים מאמונות אבותיהם גרמו לחורבן, קשה בדיעבד לקבע, כיוון שאימפריות אגרסיביות בזמן ההוא גברו על עממים שונים שלא יכלו להן. אבל דבר אחד  ברור ששיבתם של העברים לארצם התאפשר הודות לנבואות הנחמה של הנביאים, הודות לעיקרון מחשבת התנ"ך שהאדם יכול להתחדש, יכול להתחיל מחדש. עובדה שעמים אחרים שנכבשו ונבלעו אף הם באימפריות האגרסיביות ההן, נעלמו ממפת ההיסטוריה.

     בשביל תקומה לאומית, בעבר וגם בזמנינו יש צורך בהבטחה נבואית כעוגן, בהבטחה הלשונית, יש צורך בעיקרון הטוען  שהיחיד יכול להתחדש, להתחיל מחדש, ואותו דבר אמור על עמים, על עם ישראל שעתיד הוא להתחדש. תקומת ישראל התאפשרה על בסיס הבטחות התנ"ך, הבטחות לשוניות כעוגן, היא התאפשרה על בסיס העיקרון שעם יכול להתחדש, יכול להתחיל מחדש. שואות קרו לקבוצות אתניות, לעמים במשך ההיסטוריה האנושית, לקבוצות דתיות, והם נעלמו, בחסר של עוגן לשוני.

     הקדמה זו רוצה להצביע על התופעה שאנשים בדומה לאינשטיין, למרות היותו גאון מדעי, הוא כמו האחרים, חסר היה את ההבנה שהוא תולדה של המתת שהוענקה לאדם, מתת השפה. יכולתו לחשוב התאפשרה רק כיוון שהוא היה יצור לשוני, ולא ישות ביאולוגית בלבד, לא היה תולדה של אמנציות, לא היה חלק מחוקי הטבע הדטרמיניסטיים. לאחרונה פורסם בעתונות, שאינשטיין בהזדמנות התבטא שסיפורי התנ"ך הם סיפורים ילדותיים. עיוורון זה מצד אדם ברמתו מפליאה, אבל עובדה היא שדעה כזו הנה נחלת רבים, המעדיפים עבודה זרה, הערצה של פילוסופיות עם נטיות אורגניות, רצון להיות חלק מעולם הטבע, פילוסופיות קוטביות לפילוסופית השפה של התנ"ך, וזלזולם בה.

      בבלוג הקודם הדגשנו שמדע האינפורמציה התפתח באנגליה, בלי ספק על רקע הפילוסופי הנומינליסטית, זו של אוקם, הובס ולוק, והוגים ומדענים אנגליים אחרים שהושפעו מהתנ"ך, ביניהם גם ניוטון, שנעמת אותו עם אינשטיין, בקשר ליחסם למורשת התנ"ך.

    ומדוע חשוב לעמת את ניוטון עם אינשטיין? הסיבה לכך היא שניוטון בצדק התיחס לתנ"ך בהערצה, וטען שלקדמונים התגלו דברים שבני תקופתו לא מבינים.

     היום כבר ידוע, אחרי שהתגלו כתבים של ניוטון שלא היו כל כך ידועים, שהוא עסק באלכימיה אבל גם עסק בכתבי הקודש, בתנ"ך. כנראה הסיבה שניוטון עסק באלכימיה היתה  שחוקי העולם הפיזי שהוא גלה, לא סיפקו אותו, הוא הבין שעולמו של האדם הוא מעבר לחוקים מכניים אלו. ניוטון בהבדל מאבות העברים שהבינו שהאדם נוסף להיותו ישות ביאולוגית, הוא ישות לשונית, לא הבין את הדואליות הזו של האדם לעומקה, לא הבין את היות האדם ישות לשונית, למרות אי הנחת שלו מחוקי הטבע המכניים. ניוטון לא הבין מה שאבות העברים הבינו שאת היכולת הזו לשפה האדם רכש ממקור חיצוני, 'מעץ הדעת', המאפשרת לו להיהפך לישות מודעת, היכולה להתבונן על העולם החיצון. כן הבינו אבות העברים, שהכלי שהאדם רכש, 'דעת', מאפשר לו ליצור את עולמו הלשוני, עולם בתוך העולם הדטרמיניסטי, שעולם לשוני זה הוא שרירותי. הם הבינו שכלי זה מעניק לאדם רצון חופשי שבעזרתו הוא מסוגל ליצור, אבל 'רצון חופשי' זה יוצר עולם שרירותי.

      ראינו שניוטון הבין שלקדמונים בפיו, הכוונה לאבות העברים, התגלו אמתות שאינן מובנות לו, שלא מובנות לבני דורו. ניוטון בהבדל מאינשטיין התיחס לכתבים אלו של הקדמונים, אבות העברים בהערצה, לא חשב שהסיפורים המסופרים על האבות של העברים הם סיפורי ילדים. מענין לציין שניוטון התיחס בזלזול מה לחוקים הפיזיקליים שהוא גלה, מבחינה זו שוב הוא בדומה למחשבת התנ"ך הבין שסוד הקיום לא טמון בהם. מחשבת התנ"ך לא עסקה בחקר הטבע, לא פיתחה מדע, מהסיבה שראתה ברכש, ב'דעת' את סוד העולם.

     מפליאה העובדה שנומינליסטים אנגליים אלו, ביניהם גם ניוטון, למרות שהתיחסו בהערצה למחשבת התנ"ך, לפילוסופית השפה התנ"כית, לא ירדו לעומקה. אפילו הובס שספרו ה'לויתן' מבוסס על מחשבת התנ"ך, שהבין שלאדם יכולת יצירה, כך הוא אומר בהקדמה לספר זה, לא הבין את כל מכלול מחשבה תנ"כית זו, למרות שהבין יותר מאחרים, כך הוא התוכח עם דקרט, טען שהאדם חושב בשפה, בעוד שהאחרון סבר שהאדם חושב ללא שפה.

     למרות ההבנה החלקית בלבד של הוגים אלו את מחשבת התנ"ך הם הכינו את הרקע לצמיחת מדע האינפורמציה. ראינו שאפילו הפילוסופיה הלשונית שהתפתחה במאה הקודמת, יכלה להתפתח רק אחרי שהוגים אלו שפיתחו אותה, נתנו גט כריתות למטפיזיקה.

     דווקא יהודים חוזרים למטפיזיקה, לא רק למטפיזיקה גרמנית אלא בדומה לאינשטיין הם מעריצים את שפינוזה, בלא הבינם שהפילוסופיה של פילוסוף זה, מנוגדת לכל התפתחות מדע האינפורמציה החדשה, לא לדבר שהיא מנוגדת לפילוסופית השפה התנ"כית. בעסוקי באידיאולוגיה הגרמנית תמיד מצאתי הערצה של ההוגים הגרמניים לתורת שפינוזה, הם הבינו שדעותיו תואמות את דעותיהם.

    אם ניוטון חיפש משהו מעבר לחוקים הדטרמיניסטיים של הטבע, הבין שעולמו של האדם הוא מעבר להם, גם אם הוא לא הגיעו להבנה שעולמו של האדם הוא פרי השפה היוצרת עולם בתוך עולם, אינשטיין בכל כוחותיו רצה בדומה לשפינוזה להיות חלק מחוקים דטרמיניסטיים אלו, אפילו טען שאלהים אינו משחק בקוביה, שלל את החוקים השרירותיים של מדע הקוונטית. רצון עז זה של אינשטיין לעולם דטרמיניסטי, מנע ממנו להבין שהוא בעצמו נתן ביטוי, מבלי משים לעובדה, שהחומר הוא אנרגיה שבויה, שהרי החוק הפיזיקלי שאותו קבע, שאנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור בריבויע, מאשש את עקרונות מדע האינפורמציה, את פילוסופית השפה שהאינפורמציה כולאת אנרגיה וכך יוצרת את החומר, את הישויות ביקום.

      עולמם של היהודים הוא פרדוכסלי, למרות שאבותיהם הגאוניים המציאו את פילוסופית השפה, הספר המקודש שלהם, התנ"ך כולו מבוסס על עקרונותיה, מתוכם יצאו ויוצאים המתכחשים הגדולים ביותר לירושה מחשבתית זו, כמו השליח פאול, מרכס שאף הוא כולו התרפק על כל הפילוסופיות האורגניות.    

     והנה הצאצא הגאוני של העברים בתחום המדע, אינשטיין, לא הבין שעליו להיות אסיר תודה לאבולוציה שהעניקה לו מתת, מתת השפה, שהוציאה אותו מעולם הטבע הדטרמיניסטי, שהוא השתוקק לחזור אליו. הרי הוא היה מסוגל ליצור את משנתו המדעית רק הודות לאותו כלי שהוא התכחש לו.

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 226 – האלגוריתם הלשוני

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 226 – האלגוריתם הלשוני

     למרות שמשל 'עץ הדעת' על שלושת חלקיו, חלק 'גן-עדן', חלק 'האכילה מעץ הדעת', חלק 'קין והבל', נעשה בסיס מחשבת התנ"ך, בספרות עברית ויהודית גלותית מאוחרת, לא מזכירים את הגאון העקלקל, לפי דברי פג'לס שהזכרנו בבלוג הקודם, את מחבר משל זה. לא רק הנצרות הפאולינית הפכה משל זה לשמצה, גם יהודים אחרי חורבן בית ראשון התעלמו מ'עץ-הדעת', אמצו את 'עץ החיים'.

     בספרות הקבלית יש התעלמות מ'עץ הדעת', מדובר בה על 'עץ החיים'. הדוגמה המובהקת לסטיה, ממחשבת התנ"ך אנו מוצאים בספרו של חיים וויטאל, תלמידו של האר"י,  בשם 'עץ החיים'. בהתחלה בקוראי ספר זה, שמעטים קוראים אותו, בעוד שהוא קל לקריאה, ואחד החוקרים שעסק באר"י התמלא פליאה באומרי לו שקראתי את הספר, הוא העיר שאולי חמישה אנשים קראו אותו. למרות עובדה זו לספר זה היתה השפעה מכרעת על התפתחות משיחיות השקר של שבתאי צבי.

    איזכור ספר זה הכרחי, למען נבין עד היכן סטו יהודים בגולה ממחשבת התנ"ך. למרות הסטיות שלהם, הם בהבדל ממיסדי הנצרות היהודיים, לא הוצאו מקהילות ישראל, הסיבה היחידה האפשרית לתופעה זו היא, שבהבדל מהנוצרים היהודיים אנשי הקבלה אימצו את ההלכה כמחיבת, בעוד פאול וחסידיו זנחו אותה.

     ובכן, מדוע יש חשיבות לעסוק בספר זה של חיים וויטאל, כיוון שהוא מעיז כבר לראות את העולם כולו כישות אורגנית, בו הדברים נוצרים על-ידי הזדווגויות, האצלות, לא על-ידי הגדים, על-ידי שפה. אבל את הסטיה הגדולה של  מחבר ספר זה אנו מוצאים בתחילת הספר, בקוסמולוגיה שלו, שהנה שונה לגמרי מהקוסמולוגיה שאנו מוצאים בפרק א' ותחילת פרק ב' של ספר בראשית. וכך מתחיל מחבר הספר את תאור בריאת העולם: 'דע שטרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון הפשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי,….אלא היה הכל ממולא מן אור אין סוף פשוט ההיא. וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברא העולמות ולהאציל הנאצלים…והנה אז, צמצם את עצמו בנקודה האמצעית אשר בו, באמצע ממש…..והנה נמצא ע"י הצמצום הזה הנ"ל נעשה אדם….ואינו כלי ממש, אלא שבערך האור שבתוכו נקרא הכלי…..והנה היות אור אין סוף גדול מאד לכן לא היו יכולין לקבל אם לא באמצעית האדם הקדמון הזה…'

    ובכן, למען יהיה תיאור קוסמולוגי מקוטע זה מובן, עלינו לתמצת אותו. לפי קוסמולוגיה זו היקום היה מלא אור, אור זה זהה עם האלוהות, אשר למען לברא את העולם ע"י האצלות, לא על-ידי הגדים, שפה, אינפורמציה, הוא צמצם את עצמו ובתוך החלל שנוצר מהצמצום, נברא האדם הקדמון, שהוא הנו כלי, שדרכו היה צריך האור לחדור לעולם זה. אלא שהכלי, האדם הקדמון לא יכול היה להכיל את האור והכלי נשבר ורסיסי האור התפזרו בעולם.

     תיאור קוסמולוגיה זו בספר זה של חיים וויטאל חשוב, למען נבין עד היכן סטו יהודים בגולה עם נטיות מיסטיות מפרק הבריאה המפואר, הגאוני של ספר בראשית.

     אבל גם אם אנו מקדימים, ובודקים את התורה בעל פה, יצירה שהחלה בבית השני והמשיכו בחיבורה בארץ ישראל אחרי החורבן של בית שני, וגם בבבל, אנו עדים לכך שיש התעלמות גמורה מההשקפה הלשונית שהנה בסיס מחשבת התנ"ך, העיסוק הוא בדברים קונקרטיים, בהלכה, בחוקים. בספרות של המשנה וביחוד בספרות התלמודית, היסטוריה נפקדת, אף  ספרות נפקדת, אין בה התיחסות לזמן כמסדיר את ההתרחשויות.

     אחרי חורבן בית ראשון, כתוצאה מטראומת החורבן, הנבואה הושתקה, הנבואה שהיתה ביטוי ההשקפה הלשונית של מחשבת התנ"ך. כנראה השבים לארצם, האשימו את הנביאים שהטיפו נגד עוולות, בחורבן, שכחו את החלק של הנחמה בנבואה, שבזכותה הגולים הצליחו לחזור, בעוד שעממים אחרים בסביבת יהודה נעלמו, נבלעו בארצות שכבשו אותן. כך אין אזכור יותר של הפלשתים, שנעלמו כישות אתנית וקבוצות אתניות אחרות.  העברים בבית שני חזרו לפולחן מוחשי, המסורת הכוהנית תפשה את מקום המסורת הנבואית, בהמשך החכמים עסקו בשימור ההלכה, פרשנות על החוקה בתנ"ך. מדוע חשוב להזכיר דברים אלו, כיוון שהטענה שעמים אחרים לא אימצו את מחשבת התנ"ך, את הפילוסופיה הלשונית שלה, את הדבר הזה אפשר להכליל גם על העברים שאף הם התעלמו מהפילוסופיה הלשונית התנ"כית, שגם הם ראו בה תופעה רפאית, לכן אף הם רצו להאחז בדברים מוחשיים, רצו להתעלם מהפן הרפאי של העולם תוצר ההשקפה הלשונית.

      ומדוע חשוב לציין עובדות אלו, כיוון שהתעלמות מהפילוסופיה הלשונית התנ"כית, גרמה לכך שבמשך הדורות, חכמי היהודים בחסר פילוסופי, חסר שנבע מהתעלמותם מהפילוסופיה החד-פעמית של התנ"ך, אימצו פילוסופיות קוטביות לפילוסופיה הלשונית של התנ"ך, את הפילוסופיה היוונית, ובעת החדשה את הפילוסופיה הגרמנית.

    ומה משמעות עובדות אלו? משמעות עובדות שהם הובילו לכך, שהיהודים כבר בבית השני, ויותר מכך בגולה, אבדו תשתית מחשבתית, המבססת זהות לאומית.

    זניחת הפילוסופיה הלשונית על-ידי היהודים, ואמוץ הפילוסופיות השליטות בזמנם, הפך את היהודים למיעוט דתי, מיעוט שלא יכול היה לדרוש יותר שויון עם העמים שיצרו את הפילוסופיה השליטה, הם במו ידיהם השתעבדו להם.

    הנטיות המיסטיות בקבלה, ביחוד בספרו של חיים וויטאל, רצו ליצור השקפה אורגנית, או ניאו-אפלטונית נוסח פלוטינוס. הרי גם פלוטינוס דיבר על האצלות, יותר מאוחר גם שפינוזה הפנתאיסט, בעל ההשקפה האורגנית, אף הוא דבר על 'האצלות' השקפות שלא היה להם דבר עם ההשקפה הלשונית פילוסופית של ראשית היהדות.

     השקפות מיסטיות אורגניות אלו היו תולדה של השקפות גנוסטיות מאוחרות, של העולם ההלניסטי. כל ההשקפות האלו לא חזקו את היהדות. מה שציין את היהדות הגלותית היתה האחזות בהלכה, שלבשה צורה של פולחן, כיוון שהיא לא התבססה יותר על השקפה פילוסופית, פילוסופית לשונית.

      חסר זה של השקפה פילוסופית לשונית שעליה התבססה מחשבת התנ"ך, הוביל לכך שיהודים נעשו מעריצי, קודם של ההשקפה היוונית הפילוסופית, כמו פילון האלכסנדרוני, ואפילו הרמב"ם, ויותר מאוחר נעשו מעריצי ההשקפה הפילוסופית הגרמנית, מבלי להבין שהשקפה זו היא קוטבית להשקפתם הראשיתית, התנ"כית, שהיא מסכנת את קיומם.

    בלי ספק שההתרפסות היהודית מפני ההשקפה הגרמנית הקוטבית, סייעה לנושאי  השקפה זו בהשמדת קבוצה בזויה זו בעיניהם. ההתרפסות הזו של היהודים שנעשו נושאי ההשקפה העוינת הזו להם, נבעה מכך שהם כבר מזמן לא הבינו את ההשקפה הפילוסופית הלשונית שלהם, לכן לא הבינו את הסכנה האורבת להם מנושאי השקפה זו.

    ובכן, מדע האינפורמציה שהתפתח נולד על רקע הפילוסופיה האנגלית הנומינליסטית שהושפעה מפילוסופית השפה התנ"כית. האם עלינו לראות באנגלים את יורשי מחשבת התנ"ך? עצוב לחשוב כך.

   ליהודים אין חלק בהתפתחות מדע האינפורמציה המאשש את עקרונות הפילוסופיה הלשונית התנ"כית. הקביעה שהגנים הנם DNA, נוסחה לשונית, הומצאה באנגליה. מעניין לציין שאפילו אינשטיין שקבע את הנוסחה המפורסמת, שאנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור בריבוע, לא הבין שנוסחתו מאששת את הפילוסופיה הלשונית, שאנרגיה הנה שבויה בנוסחה לשונית, בשפה. הרי אינשטיין ראה את עצמו חסיד תורת שפינוזה הפנתאיסטית, תורה אורגנית לפיה מהישות המקפת הכל, האלוהות שהנה הטבע,  הדברים נוצרים על-ידי אמנציות, לא כתוצאה מאינפורמציה הכולאת אנרגיה.                           

לפי שפינוזה שכפר ביהדות, האלוהות אינה נבדלת מהטבע, כמו בפרק א' של ספר בראשית, היא אינה עושה שימוש באינפורמציה, בשפה ובאמצעותה בוראת את העולם, וגם היא עצמה הנה נשמעת לחוקים שהיא בוראת בבריאה. כמובן שתורתו של שפינוזה שללה רצון חופשי.

     ברור שמדע האינפורמציה שהתפתח במאה הקודמת, אפילו שהוא עדיין לא שליט בפילוסופיה הלשונית החלקית שנוצרה באותה מאה, שולל השקפות פנתאיסטיות, שולל השקפות אורגניות, מאשש את העקרונות הפילוסופיים של המשלים התנ"כיים.

    ועד כמה יהודים מתנכרים למורשתם אפילו היום, אנו יכולים לראות ממשנת נעם חומסקי שהנו חסיד ההשקפה הפילוסופית הגרמנית, של הרדר וקאנט, ורואה את השפה לא חלק מהאינפורמציה היקומית, שהקולטנים באונות הקדמיות קולטות, והמח האנושי הפלאי מעבר נתח זה הנקלט, לשפה האנושית עם רצון חופשי.

     חומסקי רואה את השפה כפרי של גן ביאולוגי, מולדת, לא נרכשת ממקור חיצוני, מהאינפורמציה היקומית.

     יהודים שיכלו להיות מבשרי מדע האינפורמציה בעולמינו, השאירו את התפקיד הזה לצאצאי הנומינליסטים האנגליים, שהושפעו מפילוסופית השפה התנ"כית.