אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 229 – האלגוריתם הלשוני

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 229 – האלגוריתם הלשוני

    ברצוני להתיחס לספר, שסקירה עליו הופיעה ב-Harold Tribune . את הספר עצמו לא קראתי, אבל הרעיון של הספר, שהסוקר דן בו, מאשר את פעילות האלגוריתם הלשוני,

שעד היום לא עמדו על כך.     

     שם הספר: Supercooperators, Altruism, Evolution and Why We Need Each Other to Succeed , מחברי הספר הנם:Martin Nowak with Roger Highfield. החוקר הוא נובק, מהרוורד אשר טוען שדרווין בתורת האבולוציה שלו לא לקח בחשבון  יסוד נוסף שאפשר את האבולוציה על כדור הארץ שלנו. הוא מביא את היסוד של שתוף פעולה בין הישויות כיסוד שקידם את האבולוציה על כדור הארץ.

    הטיעונים של נובק הבאים להוכיח את התיאוריה שלו הם מתמטיים ביאולוגיים, לא לשוניים. כפי שכבר הוסבר בבלוגים קודמים רוב החוקרים לא מתיחסים לפן היצירתי של השפה, לכן נובק כמובן אינו מיחס את שתוף הפעולה בין בני אדם לאלגוריתם הלשוני. כמובן אי אפשר ליחס את השתוף פעולה של ברויים אחרים על כדור הארץ לאלגוריתם הלשוני. אבל ברצוני כאן לחזור לטיעונים קודמים שלי בקשר לתפקיד האלגוריתם הלשוני ביצירת חברה אנושית, והקהילתיות האנושית בלי ספק מתאימה להנחה של נובק לקואופרציה המקדמת את האבולוציה.

    האלגוריתם הלשוני נוצר על-ידי המח הפלאי של האדם, האבר המתוחכם ביותר על כדור הארץ שלנו, אבר הקולט על-ידי האונות הקדמיות, על-ידי הקולטנים שבהם את יסוד האינפורמציה היקומית. אבר המח שהנו מעבדה, קולט עוד יסודות מהיקום, כמו את הפוטונים, ומעבד אותם לראיה, את גלי הקול שאותם הוא מעבד לשמיעה, נוסף ליסודות אלו המשותפים לכל הברויים על כדור הארץ שלנו, הוא קולט גם את   יסוד האינפורמציה היקומית ומעבד יסוד זה לשפה האנושית, לאלגוריתם לשוני לצורכי האדם. אלגוריתם לשוני זה מאלץ בני אדם להתאגד, כיוון שהשפה אינה קיימת ביחידות, היא קיימת רק בקהילה.

    בסקירה זו על הספר המוזכר לעיל, לא נאמר איך חוקר זה מנמק את הקואופרציות של הישויות על כדור הארץ, ביחוד לא מוזכר איך מתאגדים בני אדם. הסוקר של הספר מציין שד"ר נובק הוא מומחה בביאולוגיה מתמטית. אני כאן מסתמכת רק על הסוקר של הספר, כיוון כפי שציינתי עדיין לא קראתי את הספר עצמו. אבל גם מהמעט שסוקר הספר מביא כנימוקים של החוקר, כאילו מתמטיקה מסבירה את הקואופרציה של האדם, נימוק זה נראה מופרך. ברצוני כאן רק להתיחס לרעיון העיקרי שהתאגדות של ברויים על כדור הארץ היא יסוד חשוב באבולוציה, ביחוד התאגדות של בני אדם.

  הטענה כאן אינה נגד חוקר זה, נובק, המנסה להסביר יסוד באבולוציה, יסוד הקואופרציה, התאגדות, על כדור הארץ הקטן שלנו בצורה מתמטית. מתמטיקה, שהנה מודד של פעילות ביקום, כמו זמן שאף הוא מודד, מודד פעילות ביקום, מודד פעילות אנושית, יכולה להסביר  את פעילות חוקי הטבע הדטרמיניסטיים, היא לא יכולה להסביר את תופעת החיים על כדור הארץ, תופעה שהנה אנומליה, כפי שגם כדור הארץ שאיפשר התפתחות חיים עליו, היא אנומליה. עד היום לא נמצאו גרמי שמיים שאיפשרו התפתחות חיים עליהם, אם ימצאו, אפשר יהיה לוותר על הטענה שחיים הם  אנומליה ביקום.

    אנומליה אי אפשר להסבירה בשיטה מתמטית, אנומליה היא תופעה מקרית, כך גם הופעת האדם היא אנומליה, מקרית, לכן אי אפשר להסביר את תופעת עולמו הלשוני של האדם באמצעים מתמטיים. ביחוד אי אפשר להסביר באמצעים מתמטיים את  יכולת השפה שהאדם נכס לעצמו, יכולת שלא רק גורמת להתאגדות בני אדם בקהילות, כלי זה מעניק לאדם גם יכולת יצירה. כל התופעות האלו הן אנומליות, תופעות מקריות. אולי כדאי לצטט כאן בהקשר זה את הפלנטולוג גולד, שטען שאין שום ביטחון שאם האדם יושמד,  הופעתו תתחדש בעתיד.

    בלי ספק שתופעות אנומליות אי אפשר להסביר בצורה מתמטית, גם לא את האבולוציה המסבירה את התופעה האנומלית על כדור הארץ, היווצרות חיים בו.

    עולמו של האדם כולו הוא תולדה של נכוס השפה, נכוס האינפורמציה על-ידי המח הפלאי שיצר ממנה את האלגוריתם הלשוני. כל מה שאלגוריתם לשוני זה מאפשר, יוצר, הוא אנומלי, כיוון שהוא לא מציית לחוקי הקיום, הוא לגמרי שרירותי. 

     הסיבה העיקרית שהאדם מתעלם מהפן היצירתי של השפה היא שכלי זה יוצר עולם לא מוחשי, עולם רפאי, והאדם רוצה להכניס את עולמו פרי השפה לסד, לשעבד אותו לחוקים דטרמיניסטיים, כך גם חוקר זה, נובק מנסה לשעבד את עולמו הלשוני של האדם לחוקים מתמטיים היכולים לתאר רק את פעילות חוקי הקיום הדטרמיניסטיים. לא רק את עולמו הלשוני של האדם אי אפשר לשעבד לחוקים דטרמיניסטיים, מתמטיים, אפילו את החיים הביאולוגיים על כדור הארץ שלנו אי אפשר לשעבד לחוקים דטרמיניסטיים, למרות שחיים ביאולוגיים אלו הם יותר מוחשיים מאשר יצירות לשוניות.

     כפי שציינו גם החיים הביאולוגיים על כדור הארץ הם אנומליים, לכן אי אפשר לשעבד אותם או להסביר אותם על-ידי חוקים דטרמיניסטיים. לכן גם הרעיון העיקרי של חוקר זה, נובק, שיש לקחת בחשבון התאגדות של ברויים על כדור הארץ כמקדמת את האבולוציה, אי אפשר להסביר על-ידי מתמטיקה.

     אם ברויים על כדור הארץ מתאגדים, כמו הנמלים והדבורים שיש להם התאגדויות משמעותיות, הרי מה שדחף ברויים אלו לצורות חיים כאלו, הוא דחף קיומי, שהוא מקרי. וודאי שגם ברויים אחרים שמתאגדים עושים את זה כתוצאה מדחף קיומי מקרי.

     אותנו מעניינים חיי אדם שהם שונים מחיים של ברויים אחרים על כדור הארץ, חיים יותר מפותחים. אצל בני אדם הגורם להתאגדות היא לא רק כתוצאה מדחף קיומי, אלא כתוצאה מהרכש שהם רכשו, רכש השפה, רכש שהפך לאלגוריתם לשוני המכריח אותם להתאגד, כיוון שלשפה אין משמעות ביחידות.

    ההתאגדות של בני אדם בקהילות הוא לא רק מועיל לקיום, מציאת יותר מזון, הוא מועיל גם ליצירת העולם הלשוני המאפשר לאדם את זהותו, את התבוננותו על הסביבה, מאפשר לו יצירת מוסדות וערכים לחיים משמעותיים יותר, מאפשר לו הפלגות ביקום, לצאת מגופו הביאולוגי המגביל, למרחבים.

     אבל ההתאגדות שהאלגוריתם מכריח את האדם, גרם לכך שהאדם השתלט על כדור הארץ ודחק ודוחק את אפשרות מחיתם של כל הברויים האחרים על כדור הארץ. אם ההתאגדות של ברויים אחרים על כדור הארץ שלנו מאפשר להם קיום ביאולוגי טוב יותר, ההתאגדות של האדם מאפשרת לו שלטון בלעדי על כדור הארץ.

   אותה שפה אנושית הנה בעלת יכולת של יצירה, לא רק יכולת של קומוניקציה, שרוב אלו העוסקים בה מיחסים לה בלבד, יצרה לעצמה מודדים, את מודד הזמן ואת מודד המתמטיקה.

    מודד הזמן מאפשר לאדם לעשות סדר בפעילותיו, הוא מאפשר לאדם ליצור עבר, הכולל פעולות שנגמרו, ליצור הווה, שבו הוא עדיין פועל, עתיד שהוא מדמה שימשיך לפעל. מודד הזמן מאפשר לאדם להסדיר את זכרונותיו מה קדם למה. מודד הזמן מאפשר לאדם גם למדוד את ההתרחשויות בעולם שבו הוא מתקיים, עונות השנה, פעילות השמש, גרמי שמיים. מודד הזמן אינו יוצר דבר, הפעילות האנושית היא אשר יוצרת דברים.

    כמו במקרה של מודד הזמן, מודד מתמטיקה לא יוצר דבר, הוא מודד פעילויות ביקום, ודאי שמודד המתמטיקה לא גורם לאדם לפעל. האלגוריתם הלשוני הוא הוא אשר מניע את האדם לפעל, מניע אותו ליצור, מניע אותו להתאגד.

    ניוטון החכם בסוף ימיו הבין שכל חוקי הפיזיקה שהוא גילה, הם בסך הכל דומים למשחק של ילד הזורק אבנים שטוחות על פני המים. הבנה זו של ניוטון שחוקי הפיזיקה שהוא גילה  אינם מסבירים את סוד הקיום, את סוד הופעת האדם, גרמו לכך שהוא פנה לאלכימיה, לחקר כתבי הקודש. הוא הבין שלקדמונים התגלו דברים שהוא ובני דורו לא מבינים. הוא אמר את זה, כיוון שהבין שחוקי הפיזיקה שהוא גילה אינם מועילים לו להבין את עמקות מחשבת התנ"ך.

     לצאצאי הנומינליסטים האנגליים לקח עוד שלוש מאות שנה אחרי ניוטון, להבין שהעולם הוא אינפורמציה, אינפורמציה יוצרת. אפילו עכשיו, בעידן האינפורמציה, אנשים עדיין לא מבינים שהאלגוריתם הלשוני שרכשו אותו מ'עץ הדעת', הוא אשר מאחורי כל פעילויותיהם.

    חוקר האינפורמציה ביקום, בשם Seth Lloyd, שכתב ספר בשם: Programming the Universe  אומר: 'ליצור בעולם מזקיק את האדם לאנרגיה, למען להעניק ליצירות את היחודיות יש צורך באינפורמציה.'

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: