אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם

               אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 236 – ללכוד את הנעלם

      לפני זמן לא רב קראתי ב-Harold Tribune ביקורת על ספר של     

,James Gleick בשם: .The Informationמאחר שקראתי שני ספרים קודמים שלו, האחד בשם: Chaos השני בשם: Genius שהנו ביוגראפיה של הפיזיקאי היהודי פיינמן, החלטתי להזמין את הספר הזה דרך AMAZON וקיבלתי אותו אחרי שבועיים. גליק הוא סופר של מדע, אינו מדען עצמו. קוויתי שהוא בחמש מאות העמודים של ספרו אסף את מיטב הממצאים של מדע האינפורמציה של הזמן האחרון, מידע שאולי נעלם ממני. קראתי בזמן קצר את הספר להרוות את צמאוני למידע חדש, אבל לדאבוני לא מצאתי מה שחיפשתי.

     אני מחפשת כל הזמן הוגים, מדענים המתיחסים למהות ה'אינפורמציה', בעוד שספר זה של גליק, מביא בהרחבה את ההיסטוריה של נסיונות אנושיים ללכוד, לכלא את האינפורמציה הנעלמת בסמלים מכניים, למען לקבע אותה, למען להעביר אותה מיחיד אחד למשנהו. הרי כבר הכתב הוא ההמצאה הגאונית ביותר של האדם ללכוד, לכלא את השפה באותיות, למען לקבע את מתת האבולוציה, מתת יסוד נעלם, המשמש את האדם לקומוניקציה וליצירה של עולמו האנושי. ואולי האדם לא המציא את הכתב אלא רק גלה אותו, כפי שהוא מגלה את  חוקי הקיום, כיוון שיסוד זה, אינפורמציה, למען לתפקד מסכם את עצמו בסמלים, באותיות. הרי כבר ה-DNA מורכב מאותיות.

      אבל האדם מראשית ההיסטוריה לא הסתפק רק בכתב להעברת מידע, הוא חיפש כלים אחרים, כך באפריקה הילידים היו מעבירים מידע באמצעות השמעת צלילים מתופים.

      למען לא אשמע כאחת המזלזלת, ושאינה רואה במכשור המשוכלל העומד היום לרשותינו השג, אבל בחפושי להבנת מהות האינפורמציה, לצערי מיכשור זה אינו מעמיק את הבנתינו של מהות יסוד זה. כעדות לחסר זה, אצטט את אחד מאבות ממציאי תיאורית האינפורמציה את, Claude Shannon , ציטוט המובא על-ידי כותב הספר, האומר שמשמעות היא לא רלוונטית לבעיות ההנדסיות של תיאורית האינפורמציה.

    כל מי שמעונין ללמד את ההיסטוריה של נסיונות אנושיים לכלא את היסוד הנעלם הזה, האינפורמציה היקומית, השפה היקומית, בכלים מכניים ימצא בספר זה אוצר בלום. הוא לא רק מתיחס לתופים אפריקאיים בהם רצו אלו שהשתמשו בהם, על-ידי הצלילים להעביר מידע, הוא ימצא כאן תיאורים מעניינים של אנשים כמו צ'רלס באבאג' במאה ה-19 שניסה ליצור מחשבים, כמו עדה ביירון, בתו של המשורר, שניסתה אף היא ליצור תוכנות, מתה צעירה. ימצא תיאורים על שמואל מורס, של אלן טורינג, וסיפור נרחב על קלאוד שנון.

     אבל לא רק אלו שניסו לכלא, ללכוד את האינפורמציה, את השפה הנעלמת בכלים הנדסיים לא עוסקים במשמעות מתת זו שהאבולוציה העניקה לאדם, מתת ההופכת אותו לשונה מכל הברויים האחרים על כדור הארץ. מתת זו לא רק שהיא מבדילה את האדם מברויים אחרים, היא גם עושה אותו לאנומליה ביקום, הרי לא קיימים ישויות דומות לאדם על גרמי שמיים אחרים, לפחות אנו לא יודעים עדיין עליהם. גם נירולוגים לא עוסקים במשמעות המתת הזו גם הם עוסקים בנירונים במח, איך אלו פועלים, כאשר דם מוזרם אליהם ומעבדים אינפורמציה. אבל גם הנירולוגים לא עוסקים במהות אותה אינפורמציה, מאין היא מגיעה אלינו, באיזו צורה היא מאפשרת לאדם  ליצור באמצעותה את עולמו האנושי הלשוני. גם הנירולוגים נצמדים לנירונים המוחשיים, ולא שואלים על מהות היסוד הנעלם המניע אותם.

      יהודים המנסים להסביר מה משמעות יהדות, מה היא העניקה לאנושות, נצמדים למושג 'מונותאיזם', לא מבינים את העיקר של ירושתם. מספיק אם אזכיר כאן מחדש שגם אריסטו

דיבר על אלוהות, המניע הראשון, המנענע את העולם, אינו בורא אותו, הרי לפיו העולם הוא נצחי. אבל רק מי שמבין את מחשבת התנ"ך, את הפילוסופיה הלשונית שבו, יכול לעמד על ההבדל המהותי בין אלוהי התנ"ך לבין 'המניע הראשון' של אריסטו.  

     לאלוהות של התנ"ך יש יחוד רק על רקע פילוסופית השפה. פילוסופיה זו של התנ"ך היא היא המיחדת את מחשבת היהדות. פילוסופיה זו עוסקת במהות המתת שהוענקה לאדם, ולמשמעות מתת זו. היחוד של אלוהות התנ"ך היא תולדה של פילוסופיה זו. רק מי שמבין את יחוד מחשבת התנ"ך, יכול להבין גם מה מבדיל אותה מהנצרות, מהמחשבה היוונית, שיהודים כל כך העריצו ומעריצים. וודאי שרק אלו המבינים את יחוד מחשבת התנ"ך יכולים להבין את התהום המבדילה אותה מהפילוסופיה הגרמנית.

      אני חוזרת על דברים אלו, כיוון שיהודים הם האחרונים המבינים את משמעות ירושתם, משמעות פילוסופית השפה התנ"כית.

      בהקשר זה אני רוצה להתיחס לסיפור אלגורי של קפקה, שבהבדל מיהודים אחרים רצה להבין את 'משמעות' הקיום. הסיפור של קפקה נקרא 'מחקריו של כלב'. קפקה בסיפור זה מבדיל בין הכלבים המבוססים, אלו המסתפקים בהבנה מכנית של הקיום, כלבים מפוטמים הזוכים בכל ההערכות של קהילת בני אדם. בין כלבים מפוטמים אלו ישנו כלב קטן, קפקה, שהוא רוצה בכל מחיר להבין את משמעות הקיום. אבל הדחף הזה להבין את משמעות הקיום גורם לכך שהכלב הקטן, קפקה, מוצא את עצמו מחוץ לקהלת הכלבים. וכך מהרהר הכלב הקטן:' מדוע אני לא עושה דברים בדומה לאחרים, חי בהרמוניה עם עמי, ומאמץ בשקט כל מה שמפריע להרמוניה, מתעלם ורואה בהפרעות אלו שגיאות קטנות, ואיני  חושב רק על דברים המקשרים אותנו אחד עם השני, אלא חושב על דברים שמפרידים בינינו, ומוציאים אותנו ממעגל החברתי.'   

    כאשר קפקה כתב דברים אלו הוא וודאי לא חשב שהוא, הכלב הקטן, מסמל את העם היהודי, כפי שקפקה לא חשב שבסיפורו 'מטמורפוזה', הוא מתאר את היהודי שהאדונים השולטים יכולים להפוך אותם לחרקים בזויים. אבל קפקה מבלי להיות מודע לכך, בצורה לא מודעת נתן ביטוי בכל כתביו למצב היהודים. קפקה לא נתן ביטוי ליהודים שלא הבינו את משמעות ירושתם, הוא נתן בצורה לא מודעת ביטוי למחשבת התנ"ך שהפכה את קהילת העברים למצבו של ה'כלב הקטן', הרוצה להבין את משמעות הדברים.

     דבריו של קפקה מזכירים את דברי משה בספר שמות פרק ל"ג, 15:'ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה. ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה'.

      משה לפני קפקה הבין שמי ששואל על מהות הדברים, הכלבים השמנים יכולים להפוך אותו לחרק. הרי הוא היה בעל נסיון, הוא ראה איך המצרים, שאת תרבותם הכיר, בהתחנכו בחצר פרעה, הבין, איך הם הפכו את בני עמו לעבדים. משה הכיר את הירושה של אבותיו, הרי הוא הוסיף את השלב השני של פילוסופית השפה של התנ"ך על בסיס הירושה שהעברים הביאו אתם למצריים מנדודיהם בין עמים בעלי תרבות, ומסקנותיהם החד-פעמיות, שהאדם יוצר את עולמו באמצעות כלי השפה, שפה שהיא גם בסיס היקום. משה הבין שלמען שאדונים לא יהפכו את בני עמו לחרקים, לעבדים, הם צריכים לכבש לעצמם פיסת אדמה, להיות ריבונים עליה.

       קפקה אף הוא בדומה למשה היה בעל תרבות של האדונים, במקרה שלו האדונים הגרמניים. בדומה למשה הוא הבין שהחוקים של האדונים לא יגנו על המיעוטים הנאחזים בהם, שהאדונים מסבירים את החוקים לפי ראות עינם. את הדברים האלו כתב קפקה במסה קצרה שלו 'בעית החוקים שלנו'.

      אנו מוצאים הרהורים דומים אצל פרוסט, בדיונו במשפט דרייפוס, בספרו 'בעקבות הזמן האבוד'. פרוסט היה יהודי רק למחצה, לפי אמו, הרי אביו היה קתולי שאף הוא הוטבל בה. גם פרוסט למרות היותו חלק של התרבות הצרפתית, הבין את הסכנות האורבות ליהודים מצד השליטים, כאשר אפשר להפוך קצין יהודי נאמן לבוגד.

      מענין לציין שהבנה למצב היהודים, בימי קדם מצב העברים, באה תמיד מצד יהודים שרכשו את התרבות של השליטים, כמו משה, הרצל, קפקה ופרוסט.

     אבל כאן אנו דנים בהבנת קפקה שמי שמעיז לחקור במשמעות הדברים, מוציא את עצמו מהכלל. אף משה הבין את הדבר הזה, שאלו הרואים את הדגים בתחתית הים, לפי המשל הסיני, נמצאים בסכנה. הסינים הפרגמטיים אף הם הבינו שאסור לחקור במשמעות הדברים.

      קפקה, הכלב הקטן, שואל שאלה פשוטה, 'מאין מצמיחה האדמה את המזון?' הכלבים הגדולים, השמנים, השומעים את השאלה הזו של הכלב הקטן, מגיבים, האם הוא חסר אוכל, 'אנחנו נספק לך אותו', הם רוצים כל הזמן לסתם את פיו של הכלב הקטן.

      הכלבים הגדולים, השמנים שואפים לאכסטזה, למצב של שיכחה, הם בורחים מידיעה. לא בכדי השליח פאול, ניסה לנטרל את משל 'עץ הדעת', רצה לבטל את 'דעת', רצה לחזור למצב 'גן-עדן', להעדר 'דעת', וראו זה פלא העולם אימץ את פאול, שהצליח להשתיק את ה'כלב הקטן', את העברים, השואלים שאלות.         

     היום, למרות שאנו נמצאים בעידן האינפורמציה, כאשר אנשי מדע מבינים שהעולם הוא אינפורמציה המתרכבת עם אנרגיה, הוגים מתעלמים משאלות על מהות אינפורמציה זו היוצרת את עולמו של האדם. נירולוגים עוסקים בנירונים המוחשיים, ולא ביסוד הנעלם, האינפורמציה היקומית המזינה נירונים אלו. 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: