אוניברסיטה ווירטואלית- שעור 243 – המח הטרנספורמטור
ראינו שהמח הנו אבר כל כך משוכלל שהוא קולט יסודות מהיקום ועושה להם טרנספורמציה לרווחת הברויים על כדור הארץ. בתהליך האבולוציה ברויים על כדור הארץ בסיוע המח הטרנספורמטור רכשו לעצמם ראיה ושמיעה.
תולעים הנעים מתחת האדמה אינם זקוקים לראיה, אבל ברויים על שטח כדור הארץ זקוקים לראיה למען להתמצא, למען יוכלו להשיג מזון. ברויים אלו גם זקוקים לשמיעה, למען לשמע התקרבות אויב שעליהם לברח מפניו.
המח הטרנספורמטור משמש את רוב הברויים על כדור הארץ, וראינו שהוא מבצע את המלאכה הזו על- ידי כך שהוא קולט יסודות ביקום והופך אותם, עושה להם טרנספורמציה. תהליך כזה הוא הכרחי לחיים של הברויים על כדור הארץ, אחרת הם לא היו יכולים לרכוש את מחיתם.
ממה שידוע לנו היום האבר הפלאי הזה, כמו כל הדברים על כדור הארץ השתכלל במשך האבולוציה. המח מורכב משכבות שכבות, שכבות קדומות יותר ושכבות מאוחרות יותר. לכן זה לא צריך להפתיע אותנו שאבר זה, המח יכול היה להוסיף למיומנויות שלו במשך האבולוציה מיומנויות חדשות. אם אפשר להקפיא תולעים קטנים לזמן מה ולהחיות אותם, המח האנושי הפלאי ברוב תחכומו הוא אבר רגיש ביותר ובין רגע יכול להפסיק את פעילותו, אם לא מסופקת לו אנרגיה, דם, אי אפשר להקפיא את המח הפלאי ולהחיותו כפי שאפשר להחיות תולעים קטנים שהוקפאו.
אנחנו יכולים לקחת כדוגמה כלים משוכללים שאנו יוצרים, עד כמה שכלים אלו מתוחכמים יותר הם יותר רגישים. הצונמי היפני האחרון שיתק את הכלים המשוכללים ביותר. לכן על האדם להיות צנוע בקשר לספקולציות עתידיות שלו. מטאור יכול לשתק את כל המפעלות על כדור הארץ שלנו.
המבול המוזכר בתנ"ך מוזכר גם במסורות של עמים אחרים בעת העתיקה, הוא לפי מחקרים היום היה תולדה של הפשרת השלג שכסה חלק מכדור הארץ, הציף שטחים רבים, מים שנקווה בים התיכון זרמו לכיוון המזרח, התאחדו עם מה שהיום הים השחור, שקודם היה רק אגם עם מים מתוקים. על התרחשות היסטורית זו יש זכרון בתרבויות שונות, ולסיבת התרחשויות זו עמים שונים נתנו פרשנות שונה. כך השומרים טענו שבני אדם הפריעו את מנוחתו של האל אנליל, וזה בזעמו צווה על המבול, בעוד שלפי התנ"ך אלהים גרם למבול כיוון שהמין האנושי נשחת. התרחשויות על כדור הארץ מקבלים תמיד פרשנויות שונות, לפי עקרונות הקוד התרבותי של עמים.
אבל המבול מוזכר למען נהיה מודעים שהתרחשויות קטסטרופליות יכולות להתרחש, ומספיק אם נחזור לצונמי שהתרחש ביפאן לאחרונה ושיתק את המכשור המתוחכם ביותר.
אנחנו צריכים להיות ערים למיומנויות של אבר משוכלל זה, שעמים תרבותיים של העת העתיקה בכלל לא ידעו על קיומו, לא ידעו שאנושיותם היא תולדה של אבר משוכלל זה. רק במאה השניה לספירה, כפי שכבר הוזכר פעמים רבות, הפילוסוף, הרופא גלן קבע שאבר זה הוא מקור האינטלקט האנושי.
אנחנו צריכים לחזור לנושא שלנו, יכולות הטרנספורמציה של אבר זה, המספק פונקציות רבות, נוסף להיותו גנזך השפה שלנו, הנו גנזך הזכרונות שלנו, שבלעדי כל הפונקציות האלו, האדם לא היה יכול ליצור את זהותו. בתחילה חיפשו את מושב השפה במח באזור ברוקה וורניקה, אבל היום ידוע שהשפה מפוזרת בחלקים שונים של אבר זה.
הנירולוגים החוקרים את פעילות המח מתרכזים בכך שהם בודקים איזו איזורים של נירונים במח מופעלים על-ידי חשיבה של האדם, על-ידי התבוננות שלו. אבל הם לא תוהים איך מיליוני הנירונים הפעלתנים יוצרים את מחשבתינו מהתרשמויות חיצוניות, איך הנירונים העמלניים יוצרים תמונות מקלידיסקופ הרשמים מהעולם החיצון, איך הנירונים העמלניים מאפשרים לנו גם כאשר אנו בבית מחוץ לרשמים חיצוניים להעלות תמונות, מחשבות, זכרונות.
אנחנו יכולים גם בבדידות שלנו להעלות את כל התמונות שצברנו, את כל המחשבות שנתנו להן שמות, כיוון שהמח הוא גנזך היצירות הלשוניות שלנו, הוא גנזך גם של יצירות וויזואליות.
אבל טרם שהמח יוכל לגנוז את מחשבתינו, את יצירת התמונות הוויזואליות, הוא צריך ליצור אותם. כאן אנו מגיעים לפלא היצירה של המח. ברור שהמח הפלאי רוכש את יכולת היצירה מהאינפורמציה היקומית שהאונות הקדמיות בקולטנים שלהם מנכסים חלק ממנה. האינפורמציה היקומית יוצרת בהתרכבה עם אנרגיה על-ידי כך שהיא מבדלת קוונטות של אנרגיה בגבולות. המח הפלאי רוכש מהאינפורמציה היקומית את המיומנות הזו, לבדל כל פעילות של האדם בגבולות ולתת להן שמות. וכפי שהאינפורמציה היקומית במיומנות הזו לבדל קוונטות של אנרגיה בגבולות ובצורה כזה ליצור את הישויות ביקום, המח הפלאי של האדם מחקה מיומנות זו של האינפורמציה היקומית, בצורה כזו הוא יוצר.
אבל המח הפלאי נוסף לכך שהוא רוכש מיומנות מהאינפורמציה היקומית, הוא בעל יכולת של טרנספורמציה, הוא עושה טרנספורמציה לאינפורמציה שהוא מנכס, הופך אותה לשפה לרווחת האדם, כפי שהוא עושה טרנספורמציה לפוטונים והופך אותם לראיה של הברויים על כדור הארץ. אבל המח הפלאי לא גומר עם טרנספורמציה זו שהוא הופך את האינפורמציה לשפה האנושית, הוא מעניק ליציר זה גם אוטונומיה חלקית, הרי אחרת שפה זו, כלי זה שהוא מספק לאדם, לא היה מסוגל להוסיף למיומנויות של האדם, רק יכולת היצירה הופך את האדם לנזר הבריאה.
אם המח הפלאי מעניק לאדם את היכולת ליצור שפה, לא די בכך. הרי השפה אינה יצירה אינדיבידואלית, היא יצירה קיבוצית. הסיבה לכך היא שהשפה היא ישות נעלמת, ולכן היא זקוקה כל הזמן שיהיו ערבים שיתנו את אמונם ביצירה נעלמת זו.
היצירות הלשוניות, יכולת שהמח הפלאי מאפשר לאדם לבצע, תלויות כולן באמון הדדי. ובכן, האדם בעל יכולת לשפה מוכרח לחיות בקהילת אנשים המעניקים ליצירות הלשוניות אמון, שאכן הן תקפות.
המח הפלאי שעושה טרנספורמציה לאינפורמציה שהוא קולט דרך האונות הקדמיות עם הקולטנים שלה, לא רק מעניק ליצירו אוטונומיה חלקית, הוא גם הופך את יצירו לאלגוריתם המוביל את האדם להגשים את המיומנויות החדשות. קודם האלגוריתם הלשוני מוביל את האדם ליצור קהילה אנושית המעניקה אמונה ליצירות הלשוניות האלו של יחידיה. בהמשך אלגוריתם לשוני זה מוביל את האדם לכל יצירותיו.
ובכן, לא הנירונים העמלניים מובילים את האדם ליצור את עולמו הלשוני, האלגוריתם הלשוני שהוא חלק מהאינפורמציה היקומית, אינפורמציה שעברה טרנספורמציה על-ידי המח הפלאי, הוא הוא המוביל את האדם לכל יצירותיו, הנירונים רק מבצעים את פקודות האלגוריתם הלשוני.
ה-super ego שפרויד מדבר עליו, הוא הנו האלגוריתם הלשוני המנחה את האדם. ה-super ego שהנו האינטלקט האנושי, נמצא במלחמה מתמדת עם הגוף הביאולוגי, מנסה כל הזמן לרסן אותו. ה-super ego, מכיל כבר את הקוד התרבותי שהקהילה אימצה ולפי קוד זה הוא משליט סדר על הדחפים הלא מרוסנים של הגוף הביאולוגי.
המח הפלאי באמצעות יצירו ה- ,super egoהאלגוריתם הלשוני, יוצר את עולמו הלשוני של האדם. אבל יכולת הטרנספורמציה של המח הפלאי לא נגרע בפעולות אלו, הוא מאפשר ליצירו לבצע טרנספורמציות תמידיות. עולמו הלשוני של האדם נע כל הזמן מיצירות לשוניות נעלמות, העוברות טרנספורמציה והופכות למוחשיות. כך האדם יוצר כלים, כך האדם יוצר בתים. כך הפן הטרנספורמטורי של המח יכול להפוך ישות לשונית כמו מדינה ל'דגל' מוחשי. כך עמים רבים היו כולאים ישויות נעלמות שהם יצרו ביקום לפסלים. אבל עלינו לא לחשוב שמחשבת התנ"ך שאסרה להפוך את האלוהות לתמונה או פסל, לא קבעה אותה בשם, קבעה אותה בשם כתוב.
האדם משתוקק למוחשיות, הוא רוצה לחזק את האני הנעלם שלו על-ידי רכוש מוחשי, אדמות, חיות. אבל אחרי כמה זמן הוא נוכח לדעת שאלו לא יכולים להעיד על ה'אני' הגדול שלו, לכן הוא הופך את רכושו למושגים לשוניים נעלמים. הכובש הגדול רוצה להגדיל את ה'אני' שלו על-ידי כיבושים, אבל אלו לא יכולים להעיד על גדולתו, שוב הוא נזקק לסופר שיספר את מעשיו, סופר ההופך דברים מוחשיים למושגים לשוניים נעלמים.
הקיום האנושי הלשוני נמצא כל הזמן בתהליך של טרנספורמציות. נירולוגים העוסקים בפעילות הנירונים אינם מסבירים את התהליכים התמידיים שהעולם הלשוני האנושי עובר.
אוניברסיטה ווירטואלית - פלוסופית השפה 