וניברסיטה ווירטואלית – שעור 252 – האטומים של אפיקורוס מול 'דעת'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 252 – האטומים של אפיקורוס מול 'דעת'

     לאחרונה הופיע ספר הכולל פרגמנטים ממשנת הפילוסוף אפיקורוס בשם: 'אמרות היסוד: על האושר וההנאות האמיתיות', תרגם מן המקור היווני, הוסיף פתח דבר, מבואות, הערות וביאורים: יוסף צ' ליברזון, בהוצאת 'נהר ספרים'.

     מי שמכיר את ההיסטוריה היוונית ואת תרבותה נתקל בציטוטים של דבריו של פילוסוף זה, ולכן כמעט שאין חידושים בתרגום זה של פרגמנטים מתורתו. מי שמכיר את התרבות   היוונית ומתיחס אליה כמכלול, הרי דבריו של אפיקורוס הם רק הקצנה של דעות שרווחו בתוכה.

      אתחיל בתורת האטומים שלו, שכבר דמוקריטוס דיבר עליהם. אבל בצורה כוללנית ההשקפה הזו של אפיקורוס שהעולם הוא תוצר חלקיקים, אטומים, שפירושם ביוונים חלקיקים שאינם מתחלקים יותר, ושגם האדם הוא צירוף חקרי של אטומים כאלה, הוא המשך ההשקפה היוונית על היות האדם חלק מהעולם האורגני, או רצונו של האדם להיות חלק מהעולם האורגני. אפילו אפלטון בצעירותו לפחות, ראה את האדם כישות אוטוכטונית, ישות שנוצרה באמא אדמה, ישות מורכבת ממתכות שונות. הרפובליקה שלו היתה צריכה להיות אנטיתזה לדמוקראטיה האתונאית, היתה צריכה להיות ישות אורגנית. הוא היה חסיד השיטה הספרטנית שהיתה מנוגדת לשיטה האתונאית. אני כאן מדברת בהכללות, כיוון שלמעשה מה שמאפיין את המחשבה היוונית כולה, היתה התנגדות להיות האדם ישות אוטונומית היוצרת לעצמה עולם נפרד מהעולם האורגני. הם היוונים האמינו שהאדם הוא חלק מחוקי היקום הדטרמיניסטיים.  

     העולם המערבי מסתחרר מהיצירה היוונית ולא מבין שהיא כולה מבוססת על פרדוכסים, על מדע שאבד עליו הכלח. הרי ברגע שלא מתיחסים לאדם כיצור דואלי, שהנו מצד אחד ישות ביאולוגית, עם איזו תוספת שהוענקה לו על-ידי האבולוציה, המבדילה אותו משאר הברויים על כדור הארץ,  אזי אין הבדל בינו לבין שאר הברויים על כדור הארץ. במקרה כזה כפי שאנו לא מדברים על אושר והנאות של כלל הברויים, אין לדבר על אושר והנאות של האדם. הרי הגוף שלנו הוא חלק מהעולם הביאולוגי, מצד שני כל עולמינו האנושי, המבדיל אותנו מיצורים אחרים על כדור הארץ שלנו, הוא פרי אותה תוספת שנוספה ליצור הביאולוגי הזה. אפילו אם ניתן הנחה לאפיקורוס ונגיד שגופינו הוא פרי אטומים, שהיום אנו יודעים שלא כך הדבר, הרי גם גופינו הוא פרי אינפורמציה, DNA, אינפורמציה הנבדלת מהתוספת שנוספה לאדם, אינפורמציה המעניקה לו אוטונומיה מוגבלת. במקרה כזה אם אנו אטומים, אין מקום לאושר, ולהנאות אמיתיות, כפי שסבור אפיקורוס. הרי החיות על כדור הארץ שלנו לא מודעות לאושר, לא מודעות לטראגדיה, לפחות הן לא מביעות תחושות אלו במילים.

     מאחר שאני רוצה לראות את אפיקורוס כחלק מהמחשבה היוונית, מחוץ להקצנה שלו, מספיק אם נקח את הפילוסופים של אפלטון ברפובליקה שלו, שפילוסוף זה מיעד להם רק 'התבוננות' פסיבית בעולם מסביבם. פסיביות כזו אינה מאפשרת לא 'אושר', לא 'הנאות', כיוון שפילוסופים האלו של אפלטון הם חד-ממדיים. אבל אנו יכולים גם לקחת את אריסטו, שבספרו 'פואטיקה', טוען שהאדם אינו יוצר, הוא רק מחקה דברים ביקום. אם האדם אינו יוצר הוא אינו נבדל מהברויים האחרים על כדור שלנו, אם ככה הרי אין משמעות לטראגדיות, גם אין משמעות ל'אושר' או ל'הנאות'. פילוסופים אלו יצרו דמות אדם חד-ממדית לכן אפיקורוס, שחשב שגם בני אדם הם תולדה של אטומים מאד דומה להם, בני אדם אצלו הם חד-ממדיים, ללא אפשרויות להיות מודעים ל'הנאות ולאושר', לפחות כמו ברויים אחרים לא מסוגלים לבטא הרגשות כאלו.  

     העולם המערבי של היום שהוא הנו פרי המחשבה התנ"כית, במודע או לא מודע, שוכח עוד אפיון של המחשבה היוונית, פולחן הגוף, ההתעמלות היוונית של נערים בעירום. נוהג זה מאד מתאים להשקפה אורגנית, מהיות האדם חלק ממנו. הרי במשל 'עץ הדעת', חוה ואדם שנעשים מודעים אחרי אוכלם מפרי 'עץ הדעת', מכסים את גופם, למען להיבדל ממצבם בגן-עדן, ששם הם היו ערומים כיתר החיות.  אבל הדבר שהכי מאפיין את  המחשבה היוונית היא אמונתם בדטרמיניזם. היוונים שלא האמינו בהיות האדם דואלי, ביאולוגי ולשוני, כמובן לא יכלו להאמין בהיות עולמו של האדם פרי חוקיות השפה שהנה חלקית אוטונומית , ולכן יוצרת עולם אנושי עם חוקים שונים, שרירותיים, לא דטרמיניסטיים.

      הטראגדיות היווניות הן תולדה של אי השתחררותם של היוונים מהעולם הדטרמיניסטי, לכן הם לא הבינו מדוע אין להם שליטה עליו. כמובן התוצאה של אי השתחררות זו מהעולם הדטרמיניסטי, לא איפשר לגיבורי הטראגדיות להשתקם כאשר קרו להם אסונות, כפי שאיוב, למשל, השתקם, כפי שיוסף השתקם, כפי שמשה השתקם.

     אבל במציאות היוונים אם הכירו בכך או לאו, היו ישויות לשוניות, לכן הם שקעו לפרדוכסים מחשבתיים מבלי יכולת לפתור פרדוכסים אלו. הרי היוונים פעלו, יצרו, הרגישו, אבל אף אחד מהוגים מהוללים אלו לא שאל את השאלה איך האדם מסוגל ליצור אם הוא חלק מהעולם האורגני. אף אחד מההוגים המהוללים האלו לא שאל איך יכול האדם האורגני או האדם המורכב מאטומים להנות בכלל.

      ופלא הוא בעיני איך העולם המערבי, גם העולם היהודי הרואה את עצמו חלק ממנו, אינו שואל את השאלות הפשוטות איך יכול אדם בעולם אורגני, או עולם מורכב מ'אטומים' להרגיש בכלל. למרות שיהודים היו צריכים לדעת. ההתנגדות היהודית לתורת אפיקורוס בעבר היתה תוצאה של אינטואיציה שהיא מביעה השקפה קוטבית להשקפה היהודית, אבל כל אלו שהתנגדו לתורתו לא הבינו מדוע, כיוון שיהודים כבר מזמן לא הבינו את הפילוסופיה הלשונית התנ"כית שהניחה שהאדם הוא דואלי, שהאדם בעל 'דעת', יכול ליצור עולם אוטונומי לא נשלט רק על-ידי חוקים דטרמינסיטיים, לכן גם אם קורה לו אסון הוא יכול להשתקם, עולמו לא טראגי, כפי שהעולם התנ"כי אינו טראגי.

      יהודים גם הבינו שהמחשבה היוונית, ביחוד מחשבתו של אפיקורוס, האנטי-חברתית, מנוגדת למחשבה היהודית, הם הבינו, שוב, רק בצורה אינטואיטיבית, מבלי להבין לאשורו את הסיבה לכך. הרי אדם כחלק מהעולם האורגני או חלק מעולם האטומים, לא יוצר עולם חברתי לרווחת האדם. החיה כחלק מהעולם האורגני אינה יוצרת מסגרות חברתיות, אלו נוצרות רק כחלק מהאלגוריתם הלשוני המקהיל את בני אדם לקהילות, ולמען שקהילות תתפקדנה האלגוריתם הלשוני מוביל אותם ליצור לעצמם חוקים שרירותיים מוסכמים על-ידי יחידי הקהילה.

     ברור שאפיקורוס היה חלק מהעולם הלשוני של האדם מבלי לדעת את הדבר הזה, שעצם היכולת שלו לחשוב ולטעון שהעולם מורכב מאטומים וכך גם האדם, היא הודות לאותו יסוד שהוא התעלם ממנו לגמרי. אפיקורוס יכול היה לדבר על אושר והנאות לא בגלל היותו ישות מורכבת רק מאטומים, אלא כיוון שהוא בתור בן אדם היה יצור דואלי, גוף ביאולוגי עם תוספת 'דעת', שאיפשרה לו את הגיגיו.

    אבל נשאלת השאלה איך היום כאשר ידוע שהעולם הוא פרי אינפורמציה אפשר להתיחס לתורתו של אפיקורוס כאילו שום דבר לא התפתח מאז פעילותו. כל תורת הפיזיקה סותרת את כל השקפתו של אפיקורוס ואת כל ההשקפה המדעית של היוונים. הרי לפי המדע היווני שהיוונים האמינו בו, העולם הנו נצחי, הוא הנו סטטי. לפי מדע יווני זה, כל התורות של העולם המערבי המדעי לא היו יכולות להתפתח. האם בהקשר המדע היווני תורת האבולוציה יכלה להתפתח? לא ולא. האם תורת האינפורמציה של היום היתה יכולה להתפתח? לא ולא. אף אחד לא שואל, מה שמפליא שיהודים לא ערים לכך, שכל התפתחות המדע העכשוי התאפשר כיוון שהשקפות תנ"כיות חדרו לתודעת האדם אם הוא מודה בכך ואם לאו.

      חלק מהעולם המערבי בעקבותיו של תורת לותר ניסה לחזור לעולם דטרמיניסטי, לשלול מהאדם את האוטונומיה שלו, רצו כמו פאוסט ביצירת גיתה להיות חלק מאיתני הטבע, האם  זרם זה באמת הצליח בכך? ורק יהודים תמימים שלא נתנו את דעתם מה משמעות ראקציה  מחשבתית של רפורמטור זה, מחאו כף לגדולת צאצאיו.

     אולי צריך להודות לנומינליסטים האנגליים, אוקם, הובס ולוק, למשורר והוגה מילטון, כן לניוטון ולקלווין שהחזירו למחשבת התנ"ך לגיטימיות ובצורה כזו איפשרו לעולם המערבי, מחוץ לעולם הלותרני, את ההתפתחות המדעית, את תורת האבולוציה, את תורת האינפורמציה. הרושם הוא שיהודים עדיין לא השתחררו מנחיתותם כתוצאה מהיותם מיעוט בזוי והם החסידים הנרצעים של תורות המנוגדות למחשבת אבותיהם.

 

  

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: