אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 267 -האדם המתכנת, האדם המתוכנת

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 267 – האדם המתכנת, האדם המתוכנת

    המח האנושי מספק לאדם הביאולוגי את כל היסודות מהיקום שאותם הוא מנכס  ועושה להם טרנספורמציה לרווחתו. למעשה האדם הביאולוגי המתוכנת חסר את היסודות הדינמיים מהיקום כמו את האור, שאותו הוא הופך לראיה, למען יוכל לראות את היקום הדינמי, הרוקד את ריקוד הקיום, משחק  במחבואים מופיעים ונעלם. המח הפלאי מספק לאדם את יכולת השמיעה, ביחוד תרומתו של המח, שנוספו לו האונות הקדמיות, שדרכם, דרך הקולטנים, הוא מקושר עם האינפורמציה היקומית, מספק לאדם את השפה, את היסוד הדינמי היוצר. המח מעניק לאדם את היסוד המוגמר, מספק לו יסוד זה, אחרי שהוא חולל טרנספורמציה לאינפורמציה זו, הפך אותה לשפה עם תוספת של אוטונומיה, המאפשרת לו ליצור, לתכנת את עולמו הלשוני האנושי.

      אלו הסבורים שהאדם הביאולוגי מכיל כבר את כל היסודות האלו, טועים. אף אחד מהם וודאי לא יכחיש שהאור, הפוטונים שהמח מחולל בהם טרנספורמציה, והופך אותם לראיה, הוא בתוככי האדם, הרי אפילו הצמח קולט יסוד זה ועושה לו פוטוסינתזה. בדומה לצמח, המח האנושי קולט את הפוטונים, מחולל טרנספורמציה בהם, התוצר המוגמר מספק לרוב הברויים על כדור הארץ שלנו את הראיה. משום מה, מתוך רצון להיות ריבון,  על ידע, על  שפה, האדם מתכחש לעובדה שיכולות אלו, ידע, שפה, הם מנוכסים על-ידי המח ממקור חיצוני, מהאינפורמציה היקומית. נוסף לרצונו של האדם להיות ריבון על יכולות אלו, הוא גם לא רוצה להיות תלוי באחרים, בקהילה, לא משלים עם העובדה שהשפה היא תוצר קהילתי ולא אינדיבידואלית.

     האדם בצורה פרדוכסלי מעדיף שכל יכולתיו תהיינה מולדות, אבל אם זה נכון, האדם מפסיד את האוטונומיה, הוא חדל להיות חלק מהיקום הדינמי, דינמיות המתאפשרת רק אם ישות היא חלק מהאינטראקציה היקומית של היסודות. אם כל יכולתיו של האדם הם מולדים, האדם נעשה סגור בתוך עצמו, מאבד את היכולת לפתח אשנבים לעולם, לראות את היקום על רב-גווניותו.

      אדם שכל יכולתיו הם מולדים הוא אדם מתוכנת, דטרמיניסטי, מחוסר יכולת יצירה, כיוון שזו האחרונה היא פרי אינטראקציה עם העולם, עם הזולת. האם עדיף להיות ישות סגורה או עדיף להיות ישות עם חלונות המאפשרים התבוננות בחוץ? האם עדיף להיות ישות סגורה שאינה יכולה לשוחח עם הזולת?

                  ברור שגופו הביאולוגי של האדם הוא מתוכנת, לכן יכול רק לשכפל את עצמו לפי ה-DNA . הגוף האנושי חסר אוטונומיה לסטות מהנחיות ה-DNA שלו. אבל האדם הדואלי, שנספח לגופו הביאולוגי יסוד נוסף, אינפורמציה עם אוטונומיה מוגבלת, נעשה ישות מתכנתת, לא יותר ישות מתוכנתת כמו הגוף. יסוד חדש זה מוסיף לאדם אמצעי חדש את אמצעי השפה, כלי המאפשר לו לא רק ליצור, אלא גם לרכוש את מזונו ביתר קלות.

      מעניין לציין שאלו הרואים את האדם כישות סגורה, מונדה או מיקרוקוסמוס, באמת נסוגים לשימוש באמצעי המשותף לאדם ולחיה, אמצעי הכח. הזכרנו את שופנהאואר ואת ניטשה שהעלו את הכח כמניע, כמפעיל. הזכרנו ששופנהאור ראה ב'כח' כמניע את כל הישויות על כדור הארץ שלנו, בעוד שניטשה ראה ב'כח' מניע את האדם לשלט, מניע את האדם העליון לשלט על האחרים.

     הוגים אלו לא היו מודעים  שמסקנותיהם ש'כח' הוא המניע, שכח הוא המפעיל, הן תולדה מההשקפה שהאדם הוא ישות סגורה המכילה כבר את כל הידע, שמסקנותיהם למעשה מובילות לנסיגה של האדם למצב החיות. אנחנו רואים שעקרונות מסוימים יש להם את ההגיון שלהם, אם האדם מכיל את כל המידע, אזי הוא ישות מתוכנתת, ואם הוא ישות מתוכנתת, למעשה הוא מאבד את האוטונומיה לתכנת, מאבד את הכלי המספק לו אוטונומיה זו.

      שני ההוגים האלו, שופנהאואר וניטשה היו לותרנים, לא חשבו שבצורה לא מודעת הם הסיקו מסקנות מהתיאולוגיה של לותר, אשר ראה את העולם נשלט על-ידי השטן, שטן הממונה על מאגיה וכח. הם נולדו בתוך קוד תרבותי, קוד תרבותי שהנחיל להם לותר, שהתיאולוגיה שלו שללה 'רצון חופשי', המפעיל את השפה. הוא גרם לכך שממשיכיו בצורה לא מודעת, נסוגו למצב של התכחשות לתוספת האבולוציונית, תוספת של שפה, רצו להיות מתוכנתים, ישויות המכילות כבר את כל הידע. במציאות פירוש התכחשות לשפה, לתוספת  החיצונית שהאבולוציה העניקה לאדם, שהם נסוגו למצב חיתי, ואם כך, הם גם חזרו לאמצעי ה'כח' כמפעיל, בדומה לחיות.

     גם ההתכחשות של גיתה לשפה, ביצירתו הבדיונית פאוסט, היתה מעשה לא מודע, שהוא הסיג את גיבורו למצב חיתי, למצב שלרשותו עמד רק אמצעי הכח. לכן לא יפלא, שהגיבור פאוסט בסוף הדרמה אינו מנהל שיח עם אלו בסביבתו, הוא איבד את כלי השפה.

       כל החזרות האלו על דברים שכבר נידונו באים להבהיר מחדש, שההתפתחות של האידיאולוגיה הגרמנית שחזרה לשימוש בכוחנות לא היתה מקרית, אלא היתה פועל יוצא מהעקרונות שאותם טבע לותר בתיאולוגיה שלו.

      עולמו של האדם הוא תולדה של כמה עקרונות יסוד, לעקרונות יש הגיון המוביל את היחיד, את הקהילה לתוצאות מסוימות. ברור שהלותרנים נשארו ישויות לשוניות, אבל האלגוריתם הלשוני שלהם שנקבע על-ידי העקרונות בתיאולוגיה של לותר, הוביל אותם למסקנות היחידות שהתאפשרו לפיהן. הלותרנים הובלו למסקנותיהם בלי להיות מודעים לכך, הם התעוררו לשאל שאלות מדוע, רק אחרי שתוצאות מסקנותיהם הוביל את העולם לשואה וגם אותם.

      תומס מאן, היחידי שבאמת הבין מה הוביל את הלותרנים לדרך הרסנית, התעורר רק בזמן מלחמת העולם השניה, הביע את מסקנותיו בספרו 'ד"ר פאוסטוס'. מפליא שיהודים קורבנות השואה, עד היום מוקסמים מה'רוחניות הצרופה' הקאנטיאנית, הלותרנית.

     ברור שיהודים שהיו מיעוט ומסורת אבותיהם הכבידה עליהם, גם כיוון שמסורת זו במשך הדורות הסתאבה, רצו להשתחרר ממנה, האשימו אותה במצבם, ראו את האידיאולוגיה הקוטבית למסורת אבותיהם, לזו הכלולה בפילוסופיה הלשונית התנ"כית, את האור, ועדיין הם עבדי השקפה מעוותת זו. מעייף לחזור ולהזכיר אנשים כמו נעם חומסקי ופינקר תלמידו, החושבים בדומה ללותרנים שהשפה היא פרי גן לשוני, לכן מולדת, שהדקדוק הוא מולד.

      מזל העולם המערבי, הקלוויניסטי, העולם ממשיך הפילוסופיה הנומינליסטית, שלא מושפע מתיאולוגית לותר, גם אם עולם זה אפילו, עד היום הזה לא מודע לעובדה שהשפה האנושית היא תרומה ממקור חיצוני, ממקור האינפורמציה היקומית, היסוד הדינמי ביקום.

     ברור שסוד העולם הוא מעבר ליכולת הבנת האדם. אבל האדם יכול להבין שהוא חלק מהיקום הדינמי, הוא יכול להיווכח שמוחו הוא האבר המשוכלל ביותר ביקום, שאבר זה הוא ראי היקום, שבו מליוני הנירונים העמלניים, פועלים בדומה למיתרים ביקום, כפי שהפיזיקה היום סבורה. עלינו להיות אסירי תודה על המתתים של האבולוציה כיוון שעדיין אין לנו מידע על ישויות דומות לאדם על גרמי שמיים אחרים. אבל מהידע שיש בידינו, רק כדור הארץ שלנו מאפשר חיים. ואם רק כדור הארץ שלנו מאפשר חיים, הרי זה יתרון שיש לברך על כך. אנו גם יכולים להיווכח שעל כדור הארץ הזה מוחו של האדם מפותח יותר ממוחם של ברויים אחרים, גם על כך יש לברך. ואם מח אנושי זה מאפשר לאדם חיים משופרים גם על זה יש לברך.

      האדם צריך ללמד מההיסטוריה האנושית שכל האפוקליפסות לא התממשו, לא יתממשו. ואם הן לא מתממשות, אין לראות יתרון בנסיגה לשלב התפתחותי קודם, שבו האמצעי הוא כח, כמו אצל החיות, לחזור לגן-עדן, ששם האדם לפי בעל משל 'עץ הדעת', היה חיה בין החיות. עד כמה שאנו יכולים להסיק מהתבוננות, חיי חיות פחותות מחיי אדם. השפה פרי ניכור, המושמץ, המאפשר יצירה, הוא בסופו של דבר עדיף על כלי הכח הקוסם לאדם, המסוגל רק להרס ולא ליצור.

     אנו גם צריכים ללמד מההיסטוריה ששלטונו של השטן, שאותו המליך לותר על העולם, המעניק לאדם 'כח', לא הגשים  את 'רייך אלף השנה'. אם ככה, יש לברך על  שלטונה של ההשגחה, כפי שראה את זה קלווין, שמעניקה לאדם כלי יותר מתוחכם, את כלי השפה, יש לברך על המתת זו.

      נדז'דה מנדלשטם בספרה מאיר העיניים, 'תקווה באין תקווה', מתארת את המצב בברית המועצות אחרי המהפכה, כאשר האמונה בהבטחה המרכסיסטית שהמדע הצועד, או ההיסטוריה הצועדת, תפתור את המצוקות הקיומיות, איפשרה את ההתרחשויות המעוותות. אמונה זו איפשרו לבעלי הכח לשלח את התמימים, שהאמינו בבשורה, לגולג. אמונה זו אף היא היתה תרומה של יהודי בעל שנאה עצמית, מרכס, שהיה סבור כמו קודמו, השליח פאול שהניכור היהודי, ניכור המאפשר את פעילות השפה, ניכור המאפשר את ה'רצון החופשי', שאותו שלל לותר, הוא החטא הקדמון.

       אנחנו צריכים לברך על המתת שהוענק לנו, מתת השפה המאפשרת לנו לתכנת את חיינו, לשפר אותם במעט,  כיוון שכל האפוקליפסות על שינוי סדרי עולם הן מקסם שוא.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  On 15 בינואר 2012 at 12:03

    האדם בצורה פרדוכסלי אם כל יכולתיו של האדם הם מולדים,=takladot

  • יוסי צלח  On 20 בינואר 2012 at 16:52

    לרבקה שלום
    קראתי את סיפרך:היסודות התיאולוגים של הרייך השלישי.לדעתי את מנתחת בצורה הנכונה ביותר
    את "הרוע הגרמני" מבחינה תיאולוגית ולא כפי שאחרים כתבו על הרוע הגרמני ועל ההבדל בין העם היהודי לעם הגרמני,כולל המיתולוגיה של הרוע.
    זו רשימה ראשונה אותה אני קורא ואמשיך לקרוא את כל היתר,כולל ספריך.
    תודה רבה על ההארות אותם אקרא,כולל ספריך

    יוסי צלח

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: