אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 275 – ה-DNA צריל לשמש כדגם להבנת היקום

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 275 – ה- DNA צריך לשמש כדגם להבנת היקום

     הפילוסופים היווניים ניסו להבין את חידת היקום דרך החוקים הדטרמיניסטיים של הטבע, הם התעלמו מעולמו הלשוני של האדם, מההיסטוריה שלו כדגם יותר מפותח היכול לסייע  בהבנת הקיום. הם ראו את עולמו של האדם כשרירותי, לכן העדיפו את החוקים הדטרמיניסטיים, היום בעקבות תורת האבולוציה, בעקבות תורת האינפורמציה, מדענים מטילים ספקות באמונה שחוקי הקיום הם דטרמיניסטיים.

     ובכן, בעקבות תורת האבולוציה, ברור קודם שעולמינו על כדור הארץ שלנו עבר ועובר התפתחויות, הוא לא סטטי, אפשר הודות לאבולוציה להצביע על השתפרות המינים, אפשר      לדבר על השתפרות האינפורמציה. ה-DNA של גוף האדם הוא דגם משופר יותר מאשר ה-DNA של החיה המפותחת, וודאי יותר משופרת מאשר ה-DNA של חיות פחות מפותחות. מכל זה אפשר להסיק שהאינפורמציה כתוצאה מחוקי האבולוציה נעשית יותר מתוחכמת.

      אם אנו מניחים שהאינפורמציה על כדור הארץ כתוצאה מחוקי האבולוציה נעשית יותר מתוחכמת על כדור הארץ שלנו, אזי דגמים משופרים אלו צריכים להוביל אותנו להבנת פעילות האינפורמציה ביקום.

      בחרנו ב-DNA הביאולגי של גוף האדם כדגם להבנת חוקי הקיום, אבל האדם הוא לא רק גוף ביאולוגי תוצר ה-DNA שלו. לאדם נוספה עוד שכבה במשך ההתפתחות האבולוציונית, נוספו למוחו אונות קדמיות, מפותחות אצלו יותר מאשר לחיות המפותחות. אונות קדמיות אלו מכילות קולטנים המקושרים לאינפורמציה היקומית, והמח הפלאי של האדם, שאף הוא תולדה של התפתחות אבולוציונית, מורכב משכבות על שכבות, העניק לאינפורמציה אנושית זו, על-ידי טרנספורמציה, אוטונומיה חלקית ליצור.

     ובכן, השפה היא, עד כמה שאנו יודעים עד עכשיו, הדגם המפותח ביותר של האינפורמציה, כיוון שלה אוטונומיה מוגבלת ליצור, לכן היא צריכה לשמש אותנו להבין את פעולת האינפורמציה היקומית.

      האינפורמציה היקומית היא יסוד מארגן, יוצרת את הישויות בהתרכבה עם אנרגיה, מציבה להם גבולות. בתפקידה זו האינפורמציה קוצבת ברצף של אנרגיה, האינפורמציה הקובעת מבדילה, קובעת מה שייך לישות שהיא ארגנה, ומה לא שייך לה. השפה שהנה אינפורמציה שעברה טרנספורמציות על-ידי חוקי האבולוציה, אף היא מארגנת, קוצבת, מבדילה, אבל נוספה לה עוד יכולת לדעת מה טוב  לקיומה, ומה רע לקיומה. השפה מסוגלת לבצע פעולה אחרונה זו בזכות האוטונומיה החלקית שהוענקה לה על-ידי המח הפלאי, על-ידי האבולוציה.

    אבל השפה פסגת שלב האבולוציוני, היא ישות נעלמת, וקשה להגדירה בגלל הרפאות שלה. לכן דגם ה-DNA  הביאולוגי הוא יותר אמין, יכול יותר להצביע איך האינפורמציה המגולמת בו פועלת. ה-DNA, האינפורמציה המגולמת בו הוא ריבון, העושה שימוש באנרגיה למען להבנות. ה-DNA קובע את חוקי ההתפתחות של הגוף, מכוון את האנרגיה, האוכל, שהוא מעכל, להתפתחות האברים השונים של הגוף.

 ובכן, מאופן פעולות ה-DNA אנו יכולים להסיק לגבי האינפורמציה היקומית, שאף היא ריבונית, אבל ריבונית רק חלקית, לגבי האנרגיה, כיוון  שבהבדל מפעילות האינפורמציה המגולמת ב-DNA גורם אחר ריבון עליה, קובע את אופן פעולתה.

     גם לגבי האינפורמציה המגולמת ב-DNA אי אפשר להגיד שהיא ריבונית לגמרי, הרי היא פועלת לפי חוקי הקיום, ולה  אוטונומיה חלקית בלבד.

      אנחנו רואים שהאינפורמציה היקומית העוברת טרנספורמציות על-ידי חוקי האבולוציה רוכשת יותר ויותר אוטונומיה, וכך השפה האנושית, השלב האחרון, לפחות מה שידוע לנו, של התפתחות האבולוציונית של האינפורמציה, לה יותר אוטונומיה מאשר ל-DNA של האדם, היכול רק ליצור דגם אחד, דגם גוף אדם, בעוד שהשפה יכולה ליצור דגמים רבים שלא בנמצא ביקום, גם אם דגמים אלו הם אפי-גנטיים, לא משכפלים את עצמם.

       האדם לא צריך לזלזל במענקים שהאבולוציה ציידה אותו, גם אם עולמו הלשוני הוא רפאי, הוא שרירותי. הרי רק השרירותיות הזו בעולמו של האדם מאפשרת לו את ההתבוננות. בעולם דטרמיניסטי האדם היה מאבד את יכולת ההתבוננות, הוא היה מאבד גם את כל היכולת היצירתית, אפילו אם היא אפי-גנטית, היה מאבד את העולם של אשליות,   ההפלגות למרחבים.

      לא רק שרירותיות קיומינו צריכה להיות מוערכת כיוון שהיא מאפשרת את 'מודעתינו', את ההתבוננות על העולם בחוץ, אבל אפילו האפי- גנטיות של יצירתינו צריכה להתקבל כברכה. הרי אם היצירות שלנו היו נצחיות, מה היה נשאר לדורות לעשות? עובדה זו שכל דור צריך ליצור את עולמו, לפחות חלקית, הרי הוא נולד כבר לקהילה עם שפה, עם מוסדות, כך שמה שנשאר לדורות היא ליצור יצירות אפי-גנטיות חדשות.

      זכותו של כל דור להוסיף נדבך לעולם הלשוני האנושי, זו לא קללה, זו ברכה. אנו צריכים להיות אסירי תודה על יכולת לחדש דברים.

      היכולת האנושית ליצור מחדש את העולם הלשוני האנושי, מוכיחה את חשיבות היות העולם הזה שרירותי, מוכיחה את חשיבות היות היצירות האנושיות הלשוניות אפי-גנטיות.

      התחלות חדשות היא הזכות הגדולה ביותר שהשפה האנושית מאפשרת לאדם, חזרה על אותו דגם היה מחסיר עניין בחיינו.

     עלי להביא כאן התבטאות של לאונרדו דה וינצ'י, מתוך ביאוגראפיה שנכתבה עליו על-ידי צ'רלס ניקול. כידוע לאונרדו דה וינצ'י חקר תופעות טבע, ביחוד הוא התעמק בצורות של מעוף ציפורים, רצה ליצור מכשיר עבור בני אדם על בסיס מסקנותיו בהקשר למעוף זה של הציפורים, כדי לאפשר אף לאדם לעוף. בכל זאת, למרות כל מסקנותיו הוא אומר כך:'ציפור  היא מכונה הפועלת על פי חוקים מתמטיים. בכוחו של האדם לשחזר את המכונה הזאת כל תנועותיה, אך לא בעוצמה שכזו… מכונה שכזו, מעשה ידי האדם, חסרה רק את רוחה של הציפור, ועל רוח האדם לחקות רוח זו.' ובכן, לאונרדו מבין שנוסף לחוקים המתמטיים לפיהם מכונת הציפור פועלת, היא מונעת על ידי 'רוח' מסוימת', ועל רוח האדם לחקות 'רוח' זו של הציפור.

      לאונרדו מדגים לפנינו את האומן, המדען שניסה להבין את הפעילות של ישויות, לפחות פעילות על כדור הארץ שלנו, דרך חוקים מתמטיים, ואזי הוא נתקל במשהו נעלם 'רוח' המפעילה את הציפור. לאונרדו שלא ידע, לא התעניין באינפורמציה המפעילה ישויות, כמו ה-DNA , למשל, שרק במאה הקודמת עם התפתחות מדע האינפורמציה, גילו את סודה, הגיע לסוף דרך הבנתו.

     לאונרדו מסמל את המעבר מהנחות שאפשר להבין את הפעילות על כדור הארץ שלנו, את החיים, דרך חוקים דטרמיניסטיים, מתמטיים, הוא נתקל בתופעה שהוא לא יכול להסבירה, את התופעה הזו הוא מכנה 'רוח'. ניוטון, שפעל כמאה שנה אחרי לאונרדו, גילה את אופן פעילות חוקי הטבע, הבין אף הוא בסופו של דבר, שחוקי הטבע אינם מסבירים את החיים על כדור הארץ, לכן הוא עסק באלכימיה, בכתבי הקודש, חפש את אותו נעלם, ה'רוח', שלאונרדו מדבר עליה. גם ניוטון פעל לפני התפתחות מדע האינפורמציה.

     ניוטון שעסק גם בתנ"ך, הבין שבו יש איזה הסבר לאותה 'רוח' המפעילה את הישויות, לכן אמר שלקדמונים התגלו דברים שלא מובנים לבני דורו.

     אותה 'רוח' שלאונרדו מדבר עליה, היא אותה אינפורמציה המתוחכמת שבתהליך אבולוציוני נעשתה בסיס החיים על כדור הארץ שלנו. חוקרי חוקי הטבע לא צלחו להבין את סוד החיים עלי כדור הארץ שלנו, רק התפתחות מדע האינפורמציה מאפשרת את הבנת ה'רוח' הזו, שהיא DNA , אינפורמציה.

      ואם האינפורמציה היקומית שעברה טרנספורמציות על כדור הארץ שלנו מסבירה איך התאפשרו חיים, אזי לפנינו עוד שלב של טרנספורמציה של האינפורמציה, שהיא נספחה למח האנושי, שאבר זה הפך אותה לשפה אנושית עם אוטונומיה מוגבלת ליצור, ליצור ישויות אפי-גנטיות שלא משכפלות את עצמן.

     לפנינו פרדוכס אנושי, העדר הבנה של האדם, שעליו להודות לכלי זה, השפה, שהנה האינפורמציה המתוחכמת ביותר, שהיא היא מאפשרת לו להבין את חוקי הקיום, את החיים. כל מה שהאדם מגנה, 'ניכור', 'שרירותיות', אלו הם אופני פעילות השפה, שהנה האינפורמציה המתוחכמת ביותר. אינפורמציה מתוחכמת זו, השפה, היא היא המאפשרים לאדם המסרב להודות לכלי זה שהוענק לו, את יכולתיו, היא תמצית אנושיותינו.

       אבות העברים הם הם אותם קדמונים, שניוטון מדבר עליהם, שלהם התגלו סודות לא ידועים לבני דורו, וסודות אלו הם הכרתם שהעולם נברא בשפה, שחוללו מהפכה מחשבתית חד-פעמית, ביצרם עולם בתוך עולם, עולם לשוני בתוך העולם הדטרמיניסטי. אבות העברים הבינו שעולמו של האדם הוא תרומת 'דעת', שהוענקה לו, שפה שהוענקה לו, שפה, אינפורמציה שהיא גם יסוד המארגן את חוקי הקיום.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: