אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 286 – השפה הדינמית, השפה הסטטית

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 286 – השפה הדינמית, השפה הסטטית

      שפה דינמית היא השפה היוצרת, המאפשרת קומוניקציה. שפה סטטית היא שפה שעברה טרנספורמציה והפכה זכרון. אבל לפנינו עוד שפה סטטית, ההיסטוריה האנושית מתאפשרת כאשר הזכרון הקיבוצי מקובע בכתב.

     עלינו להתחיל עם אמרתו של אריסטו, שרצה ב-Nunc Stans , בהווה סטטי. במשאלה זו מתבררת אי הבנתו של פילוסוף חשוב זה את מהות השפה, אי הבנתו את חוקי הקיום. אריסטו האמין בעולם נצחי, שבו קיימת תנועה מ'כח לפועל', מחומר לצורה. במשאלה זו אריסטו רצה אפילו לעצור את התנועה. הוא לא חשב שעצירת התנועה פירושה 'אין', הרי היקום הוא דינמיות מתמדת, היווצרות מתמדת.

     לא נכנס כאן לעובדה שפילוסופית אריסטו שהעולם הוא נצחי, עצר בימי הביניים אפשרויות של התפתחות מדעית. רק התגברות על עקרונותיו, על-ידי הפילוסופים הנומינליסטיים, כמו אוקם, שטענו שהעולם אינו נצחי, הוא נברא, לפי התנ"ך, יכול לא להיות קיים, כפי שאלהים רצה להשמיד אותו בזמן המבול, אפשר את התפתחויות המדעיות החדשות.

      אבל כאן מאחר שאנו עוסקים בשפה שהיא דינמית או סטטית, רצונינו להצביע על כך שהווה סטטי, שאריסטו השתוקק לו, משתק כמובן גם את פעילות השפה, האינפורמציה היקומית המניעה את פעילות ביקום. אריסטו בכלל לא עמד על מהות השפה, הרי לא היה לו צורך בה, כיוון שבעולם נצחי לא נוצרים דברים חדשים, לכן לפיו, האדם רק מחקה דברים קיימים, לא יוצר. מכאן אריסטו יצר גם את הלוגיקה, מעין סד, שבו רצה לכלוא את השפה, והרי השפה היא שרירותית, רק  התכונה הזו המאפשרת לה ליצור.

     אם המטפיזיקאים היווניים גם מטפיזיקאים בעת החדשה לא הבינו את מהות השפה, האדם מראשיתו, האדם הפרגמטי באינטואיציה הבין את מהותה. עובדה היא שכבר גילגמש באפוס השומרי המפורסם יוצא לבצע מעשי גבורה, מלחמות, למען לזכות ב'שם עולם'. גילגמש השומרי הבין ששם שהפך לזכרון, הפך לסטטי, דורות עתידיים יוכלו לזכור אותו.

     ובכן, השפה היא לא רק ינוסית, מאפשרת מאוויים הפוכים אצל האדם, היא גם ינוסית במובן זה שהיא דינמית ויכולה להיהפך לסטטית. ההיסטוריה האנושית אפשרית רק בגלל תכונה זו של השפה ההופכת לסטטית, שאפשר לקבע אותה בכתב, כך מתאפשר הזכרון הקיבוצי, זכרון קיבוצי שהנו ההיסטוריה האנושית.

     אף אחד לא חשב על העובדה שמשאלתו של אריסטו להווה נצחי מנע ממנו ומהיוונים לקסום לעצמם עתידים. בהבדל מהיוונים, העברים קיבעו את ההבטחות לעתיד, שניתנו להם בשפה דינמית, הפכו אותן לכתבים, הפכו אותן לשפה סטטית, והבטחות סטטיות אלו הפכו לאלגוריתמים לדורות הבאים, שעשו להן טרנספורמציה לשפה דינמית. הזכרון הסטטי, השפה שהפכה לזכרון סטטי, איפשר לעברים להחיות אותו, לעשותו לאלגוריתם לשוני, שהנחה אותם בהמשך בקיומם.

      העברים שהבינו את מהות השפה, לא רצו לעצור את מהלך ההתרחשויות, הם הבינו שאפילו האלוהות היא 'אהיה אשר אהיה', ישות עתידנית, לא סטטית, כמו האל של אריסטו שהיה 'המניע הבלתי מונע', אלוהות שלא בראה עולם, אלוהות שרק הניעה את העולם הסטטי, הנצחי.

       השפה ברב הפנים שלה מזכירה את המיתוסים של האלים המתים וקמים לתחיה, כמו האל תמוז, אוזיריס. אנו עדים לתופעה הפלאית של הכתבים השומריים. במשך הדורות בכלל לא ידעו על העם השומרי. רק החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו וגילו את הכתבים השומרים על לוחות חימר בכתב היתדות, גילו לעולם האדם את התרבות השומרית המפוארת. ובכן, השומרים המופלאים שהמציאו את הכתב, קיבעו את השפה הדינמית בכתב, וכך איפשרו לאלו שגילו כתבים אלו, להחיות מחדש את הכתב הסטטי, כתב סטטי ששמר על זכר השפה הדינמית.

      ללא תקדים הפלאים השומריים, העברים לא היו יכולים לחולל את המהפכות הלשוניות, המחשבתיות, את המהפכות הדתיות שלהם. דור אברהם שיצא מ'אור', מרכז תרבותי שומרי, על בסיס שפה סטטית, מקובעת בכתב, חולל מהפכה לשונית דינמית. הרצף ההיסטורי האנושי יכול להתקיים רק כיוון שדורות קודמים קיבעו את השפה הדינמית, לשפה סטטית כתובה.

     יש לשער, שהעברים שיצאו מאור כשדים, בנדודיהם אימצו את הכתב הפיניקי-כנעני, כתב משופר מזה של השומרים, כתב היתדות, ובכתב פיניקי-כנעני הם רשמו את עיקרי פילוסופית השפה שהם יצרו. כן רשמו את עיקרי המהפכה הדתית שהם חוללו, מהפכה דתית, שניתקה את האלוהות מטריטוריה, והפכו אותה ליקומית. עברים אלו שיצאו מאור כשדים, ניתקו גם את העולם האנושי מחוקים דטרמיניסטיים, יצרו בתוך העולם הדטרמיניסטי עולם לשוני שרירותי, עולם בו ניתן לאדם רצון חופשי. את כל הירושה הזו הלשונית הדינמית, הם קיבעו בלשון סטטית, בכתב על מגילות, והם נשאו ירושה זו למצרים. על בסיס ירושה זו, כתב סטטי, הדורות במצריים חוללו את השלב השני של פילוסופית השפה.

      אנחנו רואים שרצף היסטורי של העברים התאפשר בגין הפיכת השפה הדינמית לשפה סטטית, מקובעת בכתב.

      וכפי שכבר הזכרנו, עמים שקדמו לשומרים, שעדיין לא המציאו כתב, לכן לא יכלו לקבע את זכרונם בכתב, זכרונם נמוג.

     הדגם של העברים יכול לשרת אותנו להבין איך נוצרה היסטוריה אנושית, היא נוצרה על אותו בסיס, כאשר בני אדם, ממלכות, הפכו שפה דינמית נעלמת, לשפה סטטית, מקובעת בכתב.

     אבל מדהים לגלות, אם קוראים את כתבי הפילוסופים היווניים, את אפלטון ואת אריסטו, שהם בכלל לא היו מודעים לעובדה שהם בכלל מסוגלים לחשוב כיוון שהאבולוציה ציידה אותם במתת השפה. הם לא היו מודעים שהשפה שהם משתמשים בה היא היא אשר יוצרת את עולמם הלשוני. כבר הזכרנו שהם ייחסו לאדם רק יכולת של חקוי של דברים קיימים, הרי הם האמינו בעולם נצחי סטטי. ועוד יותר, אפלטון בדיאלוג פיידרוס מייתר את הכתב.

      בהקשר לעובדה זו שאפלטון ייתר את הכתב, עלינו להזכיר שהיוונים אימצו רק במאה השמינית לפני הספירה את הכתב הפיניקי. עובדה זו מסבירה שהם לא זכרו את קורותיהם הקדומים, בהיותם מחוסרי כתב. דבר זה צריך להפליא אותנו, שכאלפיים שנה אחרי שהשומרים שהמציאו את כתב היתדות,  המצרים המציאו את כתב ההיארוגליפים, היוונים לא המציאו כתב, ובאחור אימצו כתב שאחרים המציאו. עובדה זו שהיוונים איחרו באימוץ כתב, היותו המצאה זרה להם, הם המשיכו לזלזל בו.

      האם היינו יודעים על הפילוסופים היווניים, על הטרגיקונים שלהם, אם באמת יצירותיהם לא היו זוכות להיקבע בכתב? אנשים הרואים את הפילוסופים היווניים כחכמי הדורות, מתעלמים מכך שחכמים אלו לא הבינו דברים פשוטים, לא הבינו את מהות השפה, ייתרו את הכתב שהוא משמר את זכרון הדורות.

      זה נראה יומרני בעיני אנשים להצביע על עוורונם של חכמי יוון, שבגין אי הבנתם את      מהות השפה, אפילו לא הכירו מושג כמו 'רצון חופשי', רצון חופשי המאפשר לאדם את כל פעילותו הלשונית.

     אם האדם של יום-יום, האדם הפרגמטי, שאף הוא לא הבין ולא מבין את מהות השפה, בכל זאת בצורה אינטואיטיבית עושה בה שימוש רושם את תולדותיו, כך מאפשר רצף היסטורי, אם האדם היה נסמך על 'חכמי הדורות', היסטוריה אנושית לא היתה קיימת.

      עיוורון זה של חכמי יוון מייחד גם 'חכמים אחרים'. כך כפי שכבר הזכרנו פעמים רבות, החכם, השליח פאול, ניטרל את משל 'עץ הדעת', ניטרל את ה'ניכור', שמשל זה מוכיח כבסיס המחשבה האנושית, בסיס המודעות. והנה העולם הנוצרי אימץ עיוורון זה, העדיף אותו על חכמת משל 'עץ הדעת'. טוב שההשגחה לא נמלכה בדעתה, כפי שרצה שליח זה, לא שינתה את סדרי העולם. אבל המאמינים בבשורתו של שליח זה, עד היום לא עמדו על עוורונו.

      העובדה שבני אדם מתעלמים מעוורון 'חכמיהם', היא בגין העובדה שאלו מספקים להם אשליות על אפשרויות בלתי אפשריים.

     כך חסידי מרכס אף הם לא עמדו על עוורונו, הרי כופר יהודי זה כמו קודמו, פאול, אף הוא ייתר את ה'ניכור' היהודי, מבלי להבין שהוא מסוגל לחשוב רק בגינו. חסידיו של חכם זה גם לא עמדו על עוורונו, כאשר טען שה'היסטוריה', מובילה את האדם לפיתרון מצוקותיו. הרי כפי שראינו, היסטוריה היא בסך הכל  שפה סטטית, שבאמצעות הכתב שומר את זכרון הדורות. ה'היסטוריה' אינה ישות עם תוכניות איך לפתור את הבעיות הקיומיות של האדם. ובאמת, ה'היסטוריה' לא פתרה את בעיות ברית המועצות, וגם לא את הבעיות הקיומיות של המין האנושי. 'ההיסטוריה' הזו רק מזכירה שבברית המועצות נוצר ה'גולג'.

     אנחנו צריכים להיות אסירי תודה למתת השפה, לפעילותה באמצעות 'ניכור', השנוא על בני אדם, צריכים להיות אסירי תודה לשפה זו המאפשרת לנו קצת לשפר את קיומינו, המעניקה איזה משמעות לחיינו, אנחנו צריכים להיות אסירי תודה להמצאת הכתב, בגינו אנחנו יכולים לראות את עצמינו כרצף אנושי, כתב המאפשר לנו לשמר את יצירות האדם מהעבר, את זכרון קורותיו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: