אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 303 – התהוות

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 303 – התהוות

     בשעור הקודם עסקנו בנטיותיו של האדם לסטטיות, לדטרמיניזם, עסקנו באמונתם של , היוונים הקלאסיים על עולם נצחי וסטטי. המדע החדש מזים את כל האמונות האלו, האסטרונום הובל בשנת 1929 הצביע על  התרחבות היקום, תורת הקוואנטים מזימה את האמונה שחוקי היקום  הם דטרמיניסטיים. ובכן, המדע מזים את העקרונות הפילוסופיים שהנם ביטוי למשאלות בני אדם על עולם סטטי.

    אבל אם היו הוגים ומדענים יוצאים להבין את הקיום מתוך חקירת מהות השפה, היו לוקחים כדגם את האבר המפותח ביותר ביקום, את המח, היו מבינים שהאינפורמציה היא מאחורי התהוות היקום, ואינפורמציה זו פועלת בצורה אקראית. את כל זה אפשר היה ללמד אם האדם היה מתבונן על אופן פעילות כלי השפה שברשותו של האדם, כלי הפועל באקראיות, לא משועבד לחוקים דטרמיניסטיים.

    בכלל, דטרמיניזם שולל התהוות, לכן אריסטו שהאמין בעולם סטטי, דטרמיניסטי, ראה את כל הפעילות בעולם רק כתנועה ממצב כח למצב בפועל, לא האמין בהתהוות דברים חדשים. ברור שאריסטו לא היה מאמץ את תורת האבולוציה, את תורת האינפורמציה.

     אין זה מקרה שהאדם התעלם מהפילוסופיה הלשונית במשלים התנ"כיים, ניטרל אותם, לא פיתח את עקרונות השפה שבהם, עקרונות שהיו אינטואיטיביים בלבד, כיוון שלפני הקביעה במאה השניה לספירה על-ידי הרופא, הפילוסוף גלן, לא ידעו בכלל על אבר המח, וודאי לא על האונות הקדמיות שנוספו  לו יותר מאוחר. כפי שהוגי התנ"ך באינטואיציה בלבד הבינו שהעולם הוא שפה, באותה צורה אינטואיטיבית הם גם הבינו שהעולם אינו סטטי, שהעולם נמצא בהתהוות מתמדת. לא בכדי האלוהות המתגלה למשה לרגלי הסנה הבוער מציג את עצמו בשם 'אהיה אשר אהיה', שם המצביע על התהוות.

      מספיק אם נשווה את שם האלוהות 'אהיה אשר אהיה', עם האלוהות של אריסטו שתיאורה מופיעה בספרו 'מטפיזיקה', וכך אומר שם אריסטו בספר  מספר 12, פרק 6 : 'לכן השמים הראשונים מוכרחים להיות נצחיים, לכן קיים משהו המניע אותם….לכן קיים משהו שמניע מבלי היותו מונע, שהנו ישות נצחית הנמצאת בפועל'. אנחנו יכולים ללמוד מהשמות השונים של האלוהויות על ההבדל המהותי בין שתי התרבויות, התנ"כית והיוונית.

      אם רק היוונים היו מאמינים בדטרמיניזם, לא היה מקום  להעלות את התופעה הזו, שהמדע מזים אותה, אבל גם מדען מהולל כמו איינשטיין, האמין בדטרמיניזם, התנגד לתורה הקוואנטית שדיברה על אקראיות. לכן לא יפלא שאיינשטיין גם אמר על התנ"ך שהוא מבוסס על סיפורי ילדים. רק שאיינשטיין המהולל לא הבין שבעולם דטרמיניסטי מחשבה אנושית לא תיתכן, שהוא לא היה יכול ליצור את המדע שלו בעולם דטרמיניסטי סטטי. איינשטיין המהולל לא הבין שהבנת האדם, יכולתו לקלוט את החוץ, מבוססת על בסיס יצירת המילים, יצירה שהינה תולדה של מתת הרצון החופשי שהמח צייד בו את האדם, רצון חופשי הפועל באקראיות.

   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    אם איינשטיין המהולל רצה בדטרמיניזם בתקופה שכבר ידוע על קיום המח, בתקופה שכבר ידוע על האונות הקדמיות מושב האינטלקט האנושי, מה נלין על היוונים שלא רצו להכיר בשפה ככלי יצירה, שבזמנם בכלל לא היה ידוע על אבר המח כמרכז החשיבה האנושית, מה נלין על אישים במשך ההיסטוריה המערבית, שהכירו כבר את ניצני הפילוסופיה הלשונית של התנ"ך, אבל נרתעו מהמחשבה שהם באמצעות כלי השפה, באמצעות 'דעת' יוצרים את עולמם והם אחראיים על עולם זה. שוב עלינו להזכיר את השליח פאול היהודי ההלניסטי שהכיר את מחשבת התנ"ך, אבל נתן בכורה להשקפה יוונית, ניטרל את משל 'עץ הדעת'.

      אבל השליח פאול לא היה היחידי שניטרל את השפה, לותר שהתיימר להיות תלמידו, הכריז שלא קיים 'רצון חופשי', בספרו החשוב ביותר 'העדר רצון חופשי', ספר שנעשה תשתית ההשקפה של חסידיו. כל האידיאולוגיה הלותרנית התנכלה לשפה היוצרת, רצתה להיות אורגנית, דטרמיניסטית, רצתה שהמידע האנושי יהיה אימננטי, ולא פרי השפה המאפשרת לאדם להתבונן, מאפשרת לו באמצעות מילים למסגר את ההתבוננות בשפה, מאפשרת לו ליצור את עולמו באמצעות כלי השפה.

     ובכן, למרות שלאדם רתיעה מהעובדה הקיומית שהוא יוצר את עולמו באמצעות כלי השפה, מתת שבה האבולוציה ציידה אותו, לאדם רתיעה מהעובדה שהמח הפלאי יצר למענו את השפה, בהופכו את האינפורמציה שהקולטנים באונות הקדמיות מספקות לו. המח הפלאי לא רק על-ידי יכולת הטרנספורמציה שלו שכלל את האינפורמציה שהקולטנים שבאונות הקדמיות מספקות לו, הוא גם הרעיף על האדם 'רצון חופשי'. הרי ללא רצון חופשי יצירה אינה אפשרית, רצון חופשי המאפשר יצירה אקראית.

     ובכן, אם האדם היה מתגבר על הרתיעה הזו שלו להתבונן על האמצעי המשוכלל השפה, שהוענקה לו, לא היה צריך לחפש את סוד הקיום בחוקי הטבע, שאף הם יצירה של האינפורמציה הנעלמת ביקום, אלא שאינפורמציה זו המבצעת את הבריאה ביקום היא פחות משוכללת מהשפה האנושית, שהמח הפלאי של האדם שכלל, העלה אותה לשלב גבוה יותר בסולם האבולוציה.

     וראה זה פלא, האדם שיצא לחפש את סוד הקיום בטבע, ראה בו ישות דטרמיניסטית שהוא רצה להאחז בו, לאט לאט מתוך הפלגות חקרניות של חוקי הטבע, הוא הגיע לחקר החלקיקים הקטנים ביותר המהווים את עולם הטבע, ונוכח לדעת שבעולם של חלקיקים קטנים אלו הפעילות היא אקראית ולא דטרמיניסטית.

     המדע החדש דרך שער אחורי הגיע למסקנה שאנו כבר מוצאים בפילוסופיה הלשונית התנ"כית, שהעולם אינו דטרמיניסטי, שהעולם הוא אקראי. ולא רק זה, הוא הגיע למסקנות על-ידי התבוננות בגרמי השמיים, שהעולם מתרחב, הוא אינו סטטי. הרי כבר השם של האלוהות שהתגלתה למשה לרגלי הסנה הגדירה את עצמה 'אהיה אשר אהיה', אלוהות מתהווה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    ובכן, האינפורמציה היקומית, שהיא מבצעת את הבריאה כשליח של ישות נעלמת, יכולה לבצע את משימתה רק כיוון שהיא לא דטרמיניסטית, שהיא אקראית. במצב דטרמיניסטי אי אפשר לברא. כך אנו לומדים גם מדבריו של אריסטו בספרו 'מטפיזיקה', העולם הוא ישות שבה תנועה רק ממצב של 'כח' למצב שב'פועל'. האלוהות של אריסטו ה'מניע הלא מונע', לא בוראת את העולם, שלפי אריסטו הוא נצחי, הוא רק מניע אותו.

     עד היום לא נפגשתי עם הוגים שהיו מצביעים על החשיבה המוטעית של אריסטו, חשיבה המנוגדת לנתון הקיומי שהוא נמצא בהתהוות מתמדת. רק פילוסוף אחד יצא נגד תורת אריסטו, היה זה אוקם שנרתע ממחשבה פתלתלה, הוא אמר שהעולם אינו נצחי, כפי שחשב אריסטו, כיוון שבכתבי הקודש, כוונתו היתה בתנ"ך, נאמר שאלהים יכול לבטל את הבריאה, הרי בזמן המבול הוא חשב על אפשרות כזו. ובכן, הנומינליסטים האנגליים באמת לאט לאט אימצו את עקרונות הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, הובס אפילו איפשר לאדם ליצור את ה'לויתן', המדינה. קשה להגיד על הוגים יהודיים שבהבדל מהנומינליסטים האנגליים עשו שימוש בעקרונות הפילוסופיים הלשוניים של התנ"ך, שכללו אותם.

     יהודים צאצאי העברים שאיבדו את העצמאות המדינית, שקיומם היה מעורער בגולה, לא העיזו לפתח, לשכלל את הירושה המחשבתית של אבותיהם, מחשבה הנמצאת במשלים התנ"כיים, משלים בסיס המחשבה המקראית.

    ובכן, האדם שברשותו כלי היצירה המשוכלל ביותר ביקום, השפה, שהמח הפלאי רקם כמתת לאדם, מתת שהוא הצמיד לו 'רצון חופשי', המאפשר יצירה, לא מודע לכך, שסוד היצירה, ההתהוות של הישויות ביקום, אפשרי רק כיוון שהאינפורמציה הנעלמת פועלת בצורה אקראית. סוד הקיום הוא שאינו רציף, סוד הקיום הוא שמשך הישויות הוא קצוב, סוד הקיום הוא בהתחדשות המינים בשרשרת, לא ברציפות.

     אחד הפלאים שהמדע החדש גילה, שבווקום נוצרים חלקיקים ונעלמים. מזלו של האדם שהוא התברך ביכולת הכתיבה, כתיבה המקבעת את משך קיום החלקיקים, בני אדם, כך שנוצרת היסטוריה של חלקיקים, היסטוריה של בני אדם.

     ללא הכתב, תולדות האדם היה דומה לגורל  החלקיקים הנוצרים בווקום, נוצרים ונעלמים, שאף אחד לא יודע את זהותם.  

     הבה נעסוק בנתונים הקיומיים, הבה ננסה להבין את סוד הקיום מתוך הנתונים שהוענקו לאדם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: