אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 324 – 'דת מידע' – האם?

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 324 – 'דת מידע' – האם?
בגליון מוסף הארץ (22.02.2013) הופיע מאמר של יובל נח הררי בשם 'המצוות והחטאים של דת המידע'. ובהמשך נאמר: 'אנו חוזים כיום בעלייתה של 'דת – המידע". הוא מדבר על תהליך החיים, כתהליך של זרימת ושכפול מידע, וכבר בקביעה ראשונית זו הררי מצביע על חוסר הבנתו את האדם, שאינו מבדיל בין שני חלקיו, הגוף הביאולוגי והתוספת שנוספה לגוף זה בתהליך האבולוציוני, תוספת השפה או אינפורמציה הפועלת בצורה אוטונומית. אם הגוף הביאולוגי של האדם הוא מתוכנת, משכפל את עצמו באמצעות גנים, הרי התוספת הלשונית האוטונומית יוצרת את העולם הלשוני של האדם באמצעות אותה שפה, אינפורמציה, יוצרת דברים שאינם משכפלים את עצמם, שהם אפי-גנטיים.
הררי הולך בעקבות ניירולוגים וביאולוגים הרואים את המח האנושי כאבר מכני, עוסקים רק באופן פעילות הנירונים בצורה מכנית. וכך הוא אומר בהמשך: 'במדעי החיים, נעשה יותר ויותר מקובל להבין את החיים כתהליך של זרימת ושכפול מידע (יצור חי= מערכת עיבוד מידע שמשכפלת את עצמה)', והוא ממשיך ומדבר על הגוף והתודעה כחד, ששניהם מלקטים ומעבדים מידע. כבר בהגדרות אלו של הררי אנו רואים את הטעות העיקרית שלו, באמצו את תפיסת החיים של נירולוגים וביאולוגים, תפיסת עולם מכנית, תפיסה שאינה מבדילה בין שני החלקים המהווים את האדם הפועלים בצורה שונה.
במציאות, כפי שהזכרנו לעיל, הגוף הביאולוגי אמנם הוא פרי אינפורמציה, אבל אינפורמציה מתוכנתת על-ידי חוקי הקיום, גוף הפועל רק כפי שהוא תוכנת ומשכפל את עצמו באמצעות הגנים, רק החלק השני של האדם, החלק שנוסף לו בתהליך אבולוציוני, החלק הלשוני או האינפורמטיבי, האוטונומי, קולט כל הזמן מידע חדש. ומאחר שחלק זה הוא אוטונומי, הוא מסוגל ליצור דברים חדשים שאינם קיימים ביקום, אלא שיצירות אלו של חלק זה אינם 'משכפלים את עצמם', קיימים רק בזכרון האנושי הפרטי והקיבוצי, קיימים רק אם הם קובעו באמצעות כתב. .
מפליא לראות שכל הנירולוגים והביאולוגים המתוחכמים אינם מגיעים לאותה הבנה של אבות העברים, שהבינו שהמהות האנושית של האדם היא ברכש של 'דעת' מעץ הדעת. אבות העברים שחיברו את המשלים הפילוסופיים של התנ"ך לא ידעו עדיין על קיום אבר המח, לא ידעו על האונות הקדמיות שנוספו לו שבהם קולטנים המקושרים לאינפורמציה היקומית, אבל באינטואיציה עילאית הבינו שהמודעות האנושית היא רכש 'דעת' הפועלת על-ידי הבדלה, ניכור.
כל המידע החדש, כל התחכום החדש שאנו עדים לו היום לבקרים, הוא תרומת המח שלנו, אשר בדומה לפרומתאוס שגנב את האש, למען רווחת האדם, המח גונב סודות מהאינפורמציה הפועלת ביקום, גניבה המתאפשרת לו כיוון שהאבולוציה ציידה אותו עם אוטונומיה. המח בעל האוטונומיה בגנבו את סודות מהאינפורמציה היוצרת ביקום את הישויות בהתחברה עם אנרגיה, יוצר דברים

חדשים שאמו יולדתו, האינפורמציה היקומית, לא חלמה עליהם, אבל קסמים אלו שאבר מתוחכם זה יוצר, אינם משכפלים את עצמם, עובדות אלו לא נהירים ליובל נח הררי, כפי שהם לא נהירים לנירולוגים המתוחכמים.
כל עולם הקסמים של המח הקוסם הם ווירטואליים והאדם מודע לעובדה זו, לכן הוא רוצה מדי פעם לברח מעולם ווירטואלי זה, רוצה להיות אורגני, חלק מהטבע שהוא מדמה שהוא יותר מוחשי.
אם ליחס כוונות לאבולוציה אזי המידע הזה שהמח הקוסם שלנו גונב מהאינפורמציה היקומית מיועד רק לשפר את חייו הביאולוגיים של האדם, כך גם פרומתאוס חשב, כאשר גנב את האש והעניק אותו לאדם, למען שזה ישפר את חייו.
הקדמתי את הדיבור על הדואליות של האדם, אבל גם הגוף הביאולוגי שלנו שהוא פרי אינפורמציה מתוכנתת, פועל לפי החוקים ביקום, לפיהם האינפורמציה מתרכבת עם אנרגיה, יוצרת ישויות למשך קצוב, ומפרקת אותן, כך גם הישות הביאולוגית של האדם קיימת רק במשך קצוב ומתפרקת, היא יכולה לשכפל את עצמה על-ידי הגנים שלה. גם יכולת שכפול זה של הגוף באמצעות הגנים הוא תרומה של האבולוציה על כדור הארץ שלנו, שעד היום אין לנו מידע אם היא קיימת על גרמי שמיים אחרים.
מאחר, כפי שציינתי הררי אינו מודע לדואליות האדם, הוא יוצא נגד אוטונומיות ואינדיבידואליות, של בני אדם, אשר חוסמים זרימת המידע, שבמציאות הקיומית פירושה מוות. במציאות הדואלית של האדם, הגוף הביאולוגי שלנו כולל כבר מידע מקובע, שאנו צריכים רק להוסיף לגוף זה אנרגיה, מזון למען יפעל לפי המידע המקובע בו. אבל החלק שנוסף לגוף ביאולוגי זה, חלק השפה או אינפורמציה הוא בעל אוטונומיה, הוא שרירותי, יוצר את העולם הלשוני הווירטואלי, לפי ראות עיניו, לכן חלק זה המרכיב את האדם אומנם יוצר את העולם הלשוני בשתוף פעולה עם הזולתים, הרי שפה יש לה משמעות רק בקהילה, אבל בו בזמן בהמשך היחיד יכול לנכס לעצמו מהיצירה הקיבוצית נתחים וליצור לעצמו עולם אוטונומי מחשבתי.
ראיה לאוטונומיה לשונית מחשבתית היא יצירת פילוסופית השפה של אבות העברים, שאינה משותפת לכל האנושות, ההיפך, היפרדות מעקרונות אלו של הפילוסופיה הלשונית התנ"כית, יצרה את תרבות הנצרות. עד היום יש מאבק בין ההשקפה האוטונומית התנ"כית, לבין השקפות שמרדו בה.
אם ההשקפה האוטונומית התנ"כית השלימה עם עולם נגלה בלבד, אלו שמרדו במחשבה זו שואפים לשינוי סדרי עולם, שואפים לקיום עולם חלופי. אפילו היהדות המאוחרת יותר חזרה לאמונה בעולם חלופי.
האדם הדואלי נמצא כל הזמן בדילמה, הוא נלחם בעולם הווירטואלי האוטונומי שהמח הפלאי יוצר למענו, הוא רוצה כל הזמן שינוי סדרי עולם, בשכחו שכל יתרונותיו על ברויים אחרים עלי כדור הארץ שלנו הם בזכות יכולת היצירה הווירטואלית האוטונומית שלו.

אבל הררי מדבר על עולם המידע הדיגיטלי, שהאדם מסתחרר ממנו ומדמה עולם ווירטואלי זה כמציאות חדשה. שוב, האדם שוכח שעולם דיגיטלי זה הוא בועות, הוא עולם שקיים רק בזכרון האנושי הפרטי והקיבוצי, אין לו ממשות. בסופו של דבר כל המיכשור המתוחכם שנוצר על-ידי האינפורמציה שהמח הפלאי קולט מהאינפורמציה היקומית, אינו משכפל את עצמו. הרובוטים אינם משכפלים את עצמם, בסופו של דבר הם נוצרים על-ידי בני אדם, על-ידי תוכנות שהאדם יוצר.
הזכות היחידה שאפשר להעניק למיכשור המתוחכם הוא שהוא מסייע לרפואה. אבל מחוץ לזכות זו, רוב העולם הדיגיטלי משמש את יצר המשחק של האדם, משחק באפשרויות שהנן למעשה רק ווירטואליות. כל עוד האדם המשחק אינו מאבד את הקשר עם המציאות, המשחק מוסיף גוונים לחיים. ברגע שהאדם מאבד קשר עם המציאות, מדמה שעולם ווירטואלי זה הוא ממשות, הוא נמצא בסכנה.
הררי בדרך שלו מבין שסכנה אורבת לאדם ממידע מעבר למה שהמח האנושי יכול לעבד. רק שהוא לא מבין שהפלגות אלו שהעולם הדיגיטלי מאפשר לאדם, לא כל כך שונות מהפלגות אחרות של האדם, כמו הפלגות על אפשרויות של שינוי סדרי עולם שדתות מבטיחות. השפה האוטונומית תמיד מאפשרת את ההפלגות הווירטואליות האלו, היא רק לא מסוגלת לממש הפלגות אלו, אם הן דיגיטליות או תוצר דתות.
אפשר לראות כהפלגות ווירטואליות גם הפלגות משיחיות, הפלגות על אפשרויות בלתי אפשריים, גם ההפלגות הדיגיטליות מזכירות הפלגות מעין אלו, על אפשרויות בלתי אפשריים. האם באמת האדם יכול לרכוש חברים במספר בלתי מוגבל, כפי שמשחקים דיגיטליים מבטיחים?
המח האוטונומי, השרירותי, מאפשר את כל המשחקים הווירטואליים של האדם, הוא מאפשר לאלו הרוצים גאולה, להאמין שאם ישתו יין מקודש, אם יוכלו לחם מקודש, יהפכו לגואל, יחד אתו יצלבו ויזכו לתחיה נצחית. עובדה שמליונים האמינו ביכולת המאגית-מיסטית של המיסה. גם העולם הדיגיטלי מבטיח קסמים.
למזלו של האדם שגופו הביאולוגי מכיל אינפורמציה מקובעת, והוא פועל לפיה, המידע החדש רק יכול להאריך את קיום גוף ביאולוגי זה, עד היום הוא לא הצליח לשנות את אופן תפקודו. לכן לגבי הגוף הביאולוגי זרימת המידע לא מזיק.
אשר ל'דת המידע הדיגיטלי', הוא משחק בבועות צבעוניות שהמח הפלאי מאפשר, כיוון שדת זו שייכת לעולם הלשוני הווירטואלי.
כל המידע שהאדם ניכס לעצמו בזכות היות המח הפלאי מקושר באמצעות הקולטנים באונות הקדמיות לאינפורמציה היקומית, לא יכול ליקום האינסופי. וודאי גרמי השמיים עומדים ומשתאים מהיומרות האנושיות לשנות סדרי עולם, כתוצאה של גנבה של נתחים מהאינפורמציה היקומית, הם צוחקים על ההיבריס האנושי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: