אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 333 – גנוסטיקה

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 333 – גנוסטיקה
נשאלתי על-ידי אחד הקוראים של הבלוגים שלי, מה מקור הגנוסטיקה? הוא הביא קטע ארוך של הוגה קאתולי על מקור הגנוסטיקה, שנראה בעיני לגמרי הזוי.
ה'אגרת אל הרומיים', נעשה לי ברור לגמרי שהוא אחד מראשוני הגנוסטיקאים. ומדוע? גנוסטיקה מבוססת על הפועל היווני 'gnosis', שפרושה 'ידיעה'. אבל השם עצמו אינו חשוב, חשובה ההשקפה מאחורי השם.
ההשקפה התנ"כית היא קיומית, היא הנה אחת ההשקפות האופטימיות ביותר. היא טוענת בפרק הבריאה שהאלוהות בראה עולם, שהוא הכריז על כל שלב בריאה כטוב, בראה עולם לרווחת האדם. ולא רק זה, נאמר בפרק זה, נאמר בו שאדם זה נברא בצלמו. אם אנו רוצים לדעת מה פירוש שהאלוהות בראה את האדם בצלמו, עלינו לקרא את הדבר הרביעי מתוך עשרת הדברות, ששם נאמר שעל האדם לברא את עולמו בדומה לאלוהות, שבראה את העולם בששה ימים, לפי ציווי זה העולם האנושי הלשוני הוא יצירתו של האדם והוא אחראי לו.
השליח פאול שבא לארץ יהודה מהעולם ההלניסטי, יהודה שהיתה במשבר פוליטי וגם רוחני, הביא עמו מתרזוס עיר הולדתו, רעיונות יווניים. בקטע הקאתולי שהשואל הביא, נאמר שההשקפה היוונית היתה השקפה אופטימית, אין טעות גדולה מכך. מספיק להזכיר את סוקראטס בדיאלוג פיידו, ובדיאלוגים אחרים, בו הוא אומר לתלמידיו שהוא הולך לעולם אחר ששם קיימים אלים טובים יותר. מספיק להזכיר את הטראגדיה פרומתיאוס של איסכילוס, על שרירותיות זאוס המעניש את חצי אל זה על כך שהביא לבני אדם את יכולת האש, להטבת מצבם. מספיק להזכיר את הטראגדיה של סופוקלס 'נשי טראקיס', בו הוא אומר שהאלים אדישים לסבל האדם. או ראוי להזכיר את הפילוסוף אנכסימנדר, שטען שההבדלות של האדם מהכוליות חטא בצדה, והכוליות אוספת בחזרה את האדם לחיקה כעונש. ברר שלפי פרגמנט זה של פילוסוף זה, קיום האדם בחטא. קשה לראות מכל הדוגמאות האלו שהיוונים היו אופטימיים, ביחוד בהאמינם שיצירה אנושית היא הסגת גבול האלים, בהאמינם שישות עוינת, כמו המוירה מכשילה מעשי בני אדם.
ובכן, השליח פאול הביא עמו לארץ יהודה את ההשקפה היוונית הפסימית הזו, הוא נתקל בירושת אבותיו, הירושה התנ"כית המבוססת על אמונה אופטימית. פאול הבין שההשקפה התנ"כית האופטימית מקורה במשלים שלה, ביחוד במשל 'עץ הדעת', מקור הפילוסופיה הלשונית התנ"כית שעל בסיסה נוצר משל הבריאה האופטימי, שעל בסיסה נוצרה ההשקפה שהאדם הוא 'מפעיל' לגיטימי היוצר את עולמו הלשוני.

מאחר שאנו כאן במרחב מקוצר של בלוג, נקצר. פאול ניטרל את משל 'עץ הדעת', טען שהאלוהות נמלכה בדעתה תמורת קורבן ישוע, תשנה את סדרי העולם, תייתר את השפה היוצרת
אם הגנוסטיקה המאוחרת האשימה את אלוהי התנ"ך שבראה עולם פגום, הרי פרשנותו של השליח פאול שימש אותם באמונה זו, הרי הוא טען שיש צורך בשינוי סדרי עולם, זאת אומרת שהעולם הקיים הוא פגום.
אפשר להגדיר את הגנוסטיקה כמרד נגד האלוהות האופטימית, שבראה עולם מושלם, בטענה הפוכה שהעולם הוא פגום. הגנוסטיקה המאוחרת כנתה האלוהות התנ"כית הזו בשם 'demiurge', שוב מלה יוונית, אל נחות. הם חפשו ב-gnosis את האלוהות הנסתרת הטובה. הם האמינו להגיע אל אלוהות נסתרת זו על-ידי ה-gnosis, הבנה, או אולי התבוננות אפלטונית, כפי שפילוסוף זה יעד לשומרים הפילוסופים ביצירתו הרפובליקה.
עלינו לציין, שאמנם הנצרות היותר מאוחרת הסתייגה מגנוסטיקה מאוחרת קיצונית, אבל השקפתו של השליח פאול נשארה הבסיס שלה, כיוון שהוא סבר שהעולם אינו מושלם, שיש צורך בישוע שישנה סדרי עולם. כאן עלינו להוסיף גם את דברי השליח יוחנן, שבפרק א' של בשורתו, אומר את הדבר התמוה, שאת האלהים אף אחד לא ראה, לכן נוצר הצורך באל בשר ודם, שהוא ישוע, אשר הנו התגלמות ה'דבר', השפה, ובתוקף גלומו זה, ישנה סדרי עולם.
עלינו לציין בעצב, שיהודים בגולה ההלניסטית, הפנימו את הדעות היווניות הפסימיות, מנוגדות לדעות התנ"כיות האופטימיות, דבר שגרם להם לשנאה עצמית, כפי שלדאבונינו התרחש בתקופה החדשה, כאשר אלו שחיו באירופה במרכז תרבותי הלותרני, הפנימו את השנאה מסביב, שנאה שגרמה להם לשנאה עצמית. כתוצאה משנאה עצמית זו, הם לא הבינו את ההבדל המהותי בין ירושת אבותיהם, לבין האידיאולוגיה הגרמנית שההיתה כולה מבוססת על התיאולוגיה הלותרנית העוינת, שעשתה דה-לגליזציה לתנ"ך.
את השנאה העצמית של יהודים הלניסטיים אנו מוצאים בבשורות, כאשר הם מאשימים את אחיהם בצליבת ישוע, שבמציאות נצלח על-ידי הרומאים, שהוא מרד בשלטונם.
יהודים ביהודה למרות התסיסה הרוחנית, לא העיזו למרוד באלוהי התנ"ך, אנו רואים שאפילו ישוע עצמו בן יהודה, בבשורת מתי פרק 5, אומר שהוא לא בא לבטל את החוקים אלא רק להוסיף עליהם.
אנחנו מעוניינים בהתפתחות המאוחרת של הגנוסטיקה בנצרות, שהיא אחת הגנוסטיקות הקיצוניות. אמנם כפי שהזכרנו, הכנסיה הקאתולית במשך הדורות הסתיגה מגנוסטיקה קיצונית, אבל לותר שמרד בה, יצר גנוסטיקה קיצונית. לותר הכריז כל הזמן שהוא ממשיכו של השליח פאולוס, בחלקו הוא צדק. אבל אם השליח פאול טען שהאלוהות

נמלכה בדעתה וברצונה לשנות סדרי עולם, לותר אלף חמש מאות שנה אחריו, כבר לא האמין בשינוי סדרי עולם, גם לא האמין בהבטחת שליח זה, בהמשך, כאשר ראה שהעולם לא השתנה, טען שישוע יופיע שנית ואזי ישנה סדרי עולם.
ובכן, אם השליח פאול רק האמין שהעולם אינו מושלם ולכן האלוהות עצמה נמלכה בדעתה להעזר בשינוי עולם זה על-ידי בנה ישוע שהוקרב כקורבן, לותר האמין שגם ישוע נכשל, הרי ההבטחה בשמו של שינוי סדרי עולם לא התגשם, מכאן הוא הסיק שיריבו של ישוע, השטן הוא נסיך העולם הנגלה. את אמונתו זו לותר הביע בספרו 'העדר רצון חופשי', בו הוא התווכח עם ארסמוס, שמטעם הכנסיה הקאתולית טען שקיים רצון חופשי. מבחינת שלילת רצון חופשי לותר באמת אימץ את דעתו של השליח פאול, אבל פאול לא המליך את השטן על העולם הנגלה.
על-ידי המלכת השטן על העולם הנגלה לותר יצר גנוסטיקה קיצונית ביותר. יהודים טובים במשך הדורות סינגרו על לותר, כיוון שהוא תרגם את התנ"ך לגרמנית, לא טרחו לקרא את ספרי השטנה שלו נגד יהודים ויהדות. אם יהודים היו קוראים את ספריו של לותר, היו מבינים שהוא רוקן את תורתו מכל עקרונות התנ"ך. מספיק אפילו להתעכב על 95 התיזות שלו, כדי להבין שלמעשה הוא שלל את כל עקרונות התנ"ך, בתיזות אלו לותר שלל מעשים טובים המובילים לגאולה. שלילת מעשים טובים הוא שלילת עקרונות התנ"ך.
יהודים טובים עד היום משתמשים בפרשנות של תיאולוגים לותרניים לתנ"ך, מבלי, להבינם שהם עשו דה-לגיטימציה למהות התנ"ך, בעקבות התיאולוגיה של לותר.
עד כמה הגנוסטיקה הקיצונית הלותרנית שורה עדיין בעולם הנוצרי, ביחוד אלו שהושפעו מהתיאולוגיה הלותרנית, כדאי לנו להזכיר את ספרו של יונג הפסיכולוג, שהזדהה עם האידיאולוגיה הלותרנית שהובילה לרייך השלישי. יונג כתב ספר בשם 'תשובה לאיוב', בספר זה הוא טוען שהאלוהי התנ"ך נכשל, לכן היה צורך להחליפו באלוהות חדשה, ישוע. הוא מבסס טענה זו על ספר איוב, שלפיו הגיבור טוען שהצדק נפגע, כיוון שהוא נענש על לא עוול מצדו. כמובן שיונג לא קרא את סוף הדרמה הזו, איוב, ששם האלוהות מופיע ומסבירה לאיוב שהבנתו של הצדק היקומי מוטעית, שהאלוהות יצרה עולם לכל הישויות ולכולם העניקה יכולת קיום, לאדם ניתנה תוספת, שהוא יכול להתחיל מחדש, אם קרה לו אסון, ובאמת איוב מקבל את תשובת אלהים ומתחיל את חייו מחדש, וזוכה בכל מה שאבד לו.
תשובת אלהים לאיוב היא תשובה לגנוסטיקה. לפי תשובה זו האדם ה'מפעיל', הוא בעל רצון חופשי, יכול לתקן עוולות אם קורות לו כאלו, הוא יכול תמיד להתחיל מחדש, כפי שאיוב התחיל מחדש.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: