אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 346 – מדע – הסחת דעת

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 345 – מדע – הסחת דעת?
ניוטון היה המדען היחידי שלא חשב שהמדע שהוא פיתח פתר את חידת הקיום בשבילו. המכניות הדטרמיניסטית שהוא גלה לא סיפקה אותו. לכן עסק באלכימיה ובכתבי הקודש. ניוטון לפני מותו אמר, שכל מחקריו היו דומים למשחקי ילד על שפת הים, המחפש אבנים מלוטשות, אבל חידת הקיום לא התגלתה לו.
ניוטון שחקר את כתבי הקודש, גם אמר שלקדמונים התגלו דברים שלבני דורו לא נהירים. עלינו לא לשכוח שניוטון חי לפני התגליות הגדולות בתחום האינפורמציה. לכן התגליות האינטואיטיביות של מחשבת התנ"ך, בתחום אינפורמציה, בקביעה שלה שהעולם הנו פרי שפה, דעת, לא היו מובנים לו, למרות שהוא הבין את החידתיות שבהן.
אני מביאה את דבריו של ניוטון למען להצביע על ההבדל בינו לבין איינשטין. בהבדל מניוטון, את איינשטין דווקא היקום הדטרמיניסטי סיפק. ניוטון בהבדל מאיינשטין היהודי התלוש, היה אדם שורשי, שלא הזדקק להסחת דעת במדע, כמפלט. ניוטון חי כבר אחרי הרפורמציה, ושאלות תיאולוגיות ומטפיזיות העסיקו את בני דורו. בהשפעת קלווין, שאמונה שלו בהשגחה מלאה את כתביו, גם ניוטון האמין בהשגחה.
ההבדל בין דעות שני אנשי מדע מהוללים אילו מפליאה. ידועה התנגדותו של איינשטין לתורת הקוונטים, תורה שקבעה שבעולם הקוונטי קיימת שרירותיות חוקית, לא דטרמיניזם. אני חוזרת על דברים ידועים שאיינשטין אמר שאלהים לא משחק בקוביה, שחוקיות דטרמיניסטית שליטה בעולם.
קשה להגיד על איינשטין שהתכחש ליהדותו. אבל הוא טען שהוא תלמידו של שפינוזה. לכן התבטאותו שסיפורי התנ"ך הם סיפורים לילדים, לא צריכה להפליא אותנו. למרות שאיינשטין בהבדל משפינוזה לא מרד ביהדות בצורה גלויה, אבל כתלמיד פילוסוף זה אף הוא מרד בירושה התנ"כית. הוא כקודמו לא הבין שיכולת המחשבה שלו אפשרית רק כיוון שהשפה פועלת בצורה שרירותית. הוא לא הבין שמחשבת התנ"ך נתנה בכורה לשפה השרירותית, המאפשרת את יצירת עולמו הלשוני של האדם, המאפשרת לאדם להתבונן. לו באמת איינשטין היה חלק מעולם דטרמיניסטי, הוא לא יכול היה להתבונן, ליצור את המדע שלו.
אם ננתח את הכרזתו של איינשטין שאלהים אינו משחק בקוביה, אזי ברור שהוא מתנגד לכל ההשקפה התנ"כית, לפיה אלהים מרצונו החופשי, לא לפי חוק דטרמיניסטי, ברא את העולם. כבר הזכרנו פעמים אחדות, שהרופא, הפילוסוף, גלן במאה השניה לספירה טען, שמושג 'רצון חופשי' נכנס לאמונה הנוצרית מהקוסמולוגיה בתנ"ך, לפיה אלהים ברא את העולם לפי רצונו החופשי, לא לפי חוקים דטרמיניסטיים. בכך, לפי גלן, ההשקפה החדשה שונה מההשקפה היוונית, שראתה את העולם נצחי, נוהג לפי חוקים דטרמיניסטיים. לכן היוונים בכלל לא הכירו את המושג 'רצון חופשי'.
אם ככה, אלהים משחק בקוביה לפי התנ"ך. הפילוסוף האנגלי הנומינליסט, אוקם, אמר שלפי דתו, לפי כתבי הקודש, אלהים יכול להחריב את העולם, בזמן המבול הוא רצה לעשות כך, לכן אין לקבל את המדע היווני שהעולם הוא נצחי, דטרמיניסטי.
אבל יהודים כמעוט בגולה, במצב חברתי מעורער, רצו לשנות את שרירותיות הקיום לפי ההשקפה התנ"כית. רצו בדטרמיניזם, בנצחיות, לא בעולם נגלה ארעי, בחיים קצובים. כך רצה כבר היהודי ההלניסטי השליח פאול, רצה שההשגחה תשנה סדרי עולם, בצורה אחרת, כך רצה שפינוזה, רצה פנתאיזם, דטרמיניסטי, ללא רצון חופשי שרירותי. כך רצה מרכס, התנגד ל'ניכור' היהודי, רצה בעולם אורגני.
לכן אל יפליא אותנו, שאיינשטיין רצה שאלהים לא ישחק בקוביה. רצה בעולם דטרמיניסטי, ברח למדע מתוך רצון של 'הסחת דעת', מבעיות העולם, ממצב היהודים.
תמיד מפליא לראות שמחשבת התנ"ך לא פיתחה מדע. בעולם שההשגחה בראה עולם לרווחת האדם, לא היה צורך של הסחת דעת, בצורך לברח לטבע הדטרמיניסטי, אפילו שהיוונים ברחו אליו. הרי בעולם היווני, עולם בשליטת המוירה, עולם טראגי, המדע היה מפלט, המדע היה הסחת דעת מעולם חסר.
אל עלינו לתמה שמדע האינפורמציה נוצר באנגליה, ארץ הפילוסופיה הנומינליסטית, ארץ שבה השפעת תיאולוגית קלווין עם נתינת בכורה ל'השגחה' הכל יכולה התקבלה.
יהודים, ישראלים, עד היום לא מודעים, לא רוצים להכיר בעובדה שאבותיהם יצרו את פילוסופית השפה, את ההשקפה שהעולם הוא פרי 'שפה'. הם עדיין חסידים של אלו שעשו דה-לגיטימציה למחשבת התנ"ך. מספיק אם נזכיר את נעם חומסקי, שלו חסידים רבים.
בהקשר להסחת דעת, רצון האדם לברח מהתיחסות לדברים נעלמים, רצון להעדיף מכניות, דטרמיניזם, אפשר גם להזכיר את הנירולוגים העוסקים בחקר המח.
הנירולוגים, חוקרי המח מתעמקים בפעילות הנירונים, פעילות מכנית. הרי הנירונים צריכים להיות מונעים על-ידי משהו, על-ידי איזה יסוד. הרי הנירולוגים מסכימים שהמח מספק לברויים על כדור הארץ שלנו ראיה, על-ידי כך שהוא עושה טרנספורמציה לפוטונים שהוא קולט, הם מסכימים שהמח מספק לברויים שמיעה, על-ידי כך שהוא קולט גלי קול.
מאנלוגיה פשוטה, הנירולוגים צריכים להניח, ממפעלות האחרות של המח, שהוא קולט יסודות מהיקום, ועושה להם טרנספורמציה, כך גם במקרה של יצירת השפה, הוא קולט יסוד מהיקום, במקרה זה את היסוד של אינפורמציה הנעלמת, עושה לה טרנספורמציה, הופך אותה לשפה האנושית, באמצעות הנירונים הפעלתנים.
מדע האינפורמציה כבר מניח שקיים ביקום יסוד נעלם היוצר את הישויות בהתרכבו עם אנרגיה. אבל לא רק הנירולוגים עדיין לא משלימים עם העובדה שהמח קולט את היסוד הנעלם הזה ועושה לו טרנספורמציה לשפה אנושית עם 'רצון חופשי', עם אוטונונומיה חלקית. גם אלו העוסקים בפילוסופית השפה, עדיין לא משלימים עם העובדה שהשפה האנושית היוצרת את עולמו של האדם, ששפה זו פועלת בשרירותיות, מונעת על-ידי יסוד נעלם, האינפורמציה היקומית. עולמו האנושי של האדם אינו דטרמיניסטי, הוא עולם שרירותי.
אם האדם יכול להתבונן על העולם, זה הודות לשפה השרירותית, גם איינשטיין יכול היה ליצור את המדע שלו, זה רק הודות לאותה שפה שרירותית.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: