אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 351 – השפה המשחקת – א'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 351 – השפה המשחקת – א'
עד היום מתנהל וויכוח האם קיים רצון חופשי או לאו, האם חיינו דטרמיניסטיים. וויכוח זה יכול להתנהל, כיוון שהאדם אינו מבדיל בין שני חלקיו המהווים את ישותו, את הגוף הביאולוגי והתוספת הלשונית שהסתפחה למח, תוספת אשר מאפיינת את האדם, מבדילה אותו מברויים אחרים על כדור הארץ.
ברור שגופינו הביאולוגי נשלט על-ידי חוקים דטרמיניסטיים, אין לנו שליטה על פעילות הלב, אין לנו שליטה על פעילות הריאות שלנו, אין לנו שליטה על החלקים הפנימיים של גופינו, גם אין לנו שליטה על פעילות המח, אלו פועלים גם כאשר אנו ישנים.
רצון חופשי תקף רק לגבי התוספת הזו שהסתפחה למח באמצעות קלפת המח או אונות קדמיות, שבהן קולטנים המקושרים לאינפורמציה היקומית המארגנת. המח הפלאי שלנו אף הוא עבר טרנספורמציה על-ידי האבולוציה, בספחה לו את תרומת הקולטנים בקליפת המח. טרנספורמציה זו של המח, מאפשרת לו לעשות גם טרנספורמציה לאינפורמציה המסופחת, להפוך אותה לשפה, לכלי יצירה.
הרי האדם נבדל מברויים אחרים על כדור הארץ שלנו רק ביכולת שימוש בשפה, שפה ככלי יצירה. היכולת של האדם לעשות שימוש בשפה היא מולדת, אבל פיתוח יכולת זו היא קהילתית.
ובכן, מעצם מהות כלי השפה היוצרת, שהיא מתאפינת ברצון חופשי, אחרת הרי היא לא יכולה ליצור. בלעדי הרצון החופשי, השפה, אפילו לא יכולה לפתח את עצמה. הרי השפה לא קיימת מבלי שהאדם יוצר אותה בפעולה משותפת עם הזולתים.
לנו הישראלים ברור שבן יהודה החיה את השפה העברית הרדומה, היא לא התעוררה מתרדמתה לבד. בן-יהודה יחד עם שותפים הצליח להחיות שפה רדומה. האם אפשר לבצע פעולה כזו ללא רצון חופשי?
האקדמיה הישראלית יוצרת מושגים חדשים, כאלו שמאומצים, כאלו שנשכחים. ברור שיצירות אלו מתבצעות על-ידי רצון חופשי.
מאחר שמדינת ישראל הוקמה רק בשנת 1948, היא נוצרה על-ידי נציגי העם מתוך רצון חופשי. ברור שאי אפשר להגיד על מדינת ישראל שהיא אוטוכטונית, שהיא אורגנית, שהיא אמנציה מתוך ישות פנתאיסטית, כהנחות שפינוזה.
מדינת ישראל נוצרה על-ידי יחידים שנעקרו ממושבם הקודם, אלו היו אנשים 'מנוכרים' מאלוצים היסטוריים, גם מרצון. אישים אלו הבינו שהם חייבים ליצור לעצמם מדינה שבה הם יוכלו להיות בני חורין, להחליט על גורלם. ברור שאנשים מנוכרים אלו השתמשו ברצונם החופשי ליצור את מדינתם.
ליהודים העקורים היתה ברירה להכנע לחוקים דטרמיניסטיים שאויביהם כפו עליהם, להשאר תחת חוקים שאחרים כפו עליהם, או לעשות שימוש ברצון חופשי שלהם וליצור לעצמם מדינה משלהם, ששם הם מחוקקים את החוקים שלהם.
אם הגרמנם יכלו לחשוב שמדינתם היא אורגנית, הם יכלו לחשוב כך כיוון שהם לא זכרו איך כבשו את מושבם, איך יצרו את לשונם, איך יצרו את מוסדותיהם. לכן הגרמנים יכלו להתכחש לרצון חופשי, כך לפחות עשה לותר בספרו המפורסם 'העדר רצון חופשי'. ואם לותר התכחש לרצון חופשי, גיתה ביצירתו פאוסט מתכחש לשפה, הוא ביצירתו זו אמץ את הפעולה המכנית במקומה, המאפיינת את הגרמנים. ואם העולם המערבי כפר בהכרזת פושעי המלחמה של הרייך השלישי ופיקודיהם שטענו שהם ביצעו פקודות, הם לא הבינו שבמדינה אורגנית, מחוסרת רצון חופשי, השוללת את השפה, היחידים הם חלק מאורגניזם היררכי שבו האנשים פועלים ללא רצון חופשי, ממלאים פקודות.
ובכן, הדגם הזה של היווצרות מדינת ישראל שאנו עדים לכך, דגם זה חוזר בתולדות העברים. אבות העברים, יצאו מאור, מדינה תרבותית, אבות אלו נעקרו, נעשו מנוכרים, נעשו נוודים מנוכרים ממדינות אורגניות, מנוכרים מטריטוריה. כישויות מנוכרות הבינו שהאדם יוצר את שפתו, את מוסדותיו, את מדינתו.
אבות העברים ה'מנוכרים' שלא יכלו לטעון שהם יצורים אורגניים כתוצאה ממצבם, הבינו שבידם כלי יצירה, כלי השפה, הם הבינו שכלי זה נשמע לרצונם החופשי.
היהודים העקורים אחרי מלחמת העולם השניה, הבינו שהדבר היחידי שבידם המאפשר להם ליצור את עולמם, הוא כלי השפה, המופעל על-ידי רצון חופשי, רצונם הם.
ההתגלות הראשונה של אבות העברים המנוכרים, הנוודים, היה גלוי כלי השפה היוצר, כלי השפה המשחק. הרי ראינו שהשפה מאפשרת לאדם להשתמש בה ולהתכחש לה, כפי שעשה את זה גיתה ביצירתו פאוסט. אבל כבר לפני הגרמנים היוונים שעשו שימוש מירבי בשפה התכחשו שהם יוצרים את עולמם הודות לה. גם היוונים לא זכרו את ראשית תולדותם, כיוון שחסרו כתב מקבע את ראשיתם. הדבר הכי מפתיע שהאדם לא מודע שהוא יכול להתבונן על העולם הודות לכלי השפה. הרי גם החיה רואה את העולם, אבל היא לא מסוגלת לסכם את הראיה הזו במושג, לפחות היא לא מסוגלת לנכר מסקנה כזו ולהעביר אותה לזולת.
השפה המשחקת, מעניקה לאדם את המודעות, האדם יכול להתכחש לתרומה זו של השפה. הרי הוא יכול לטעון שהוא אורגני. אפילו אפלטון רצה במדינה אורגנית, חיבר לפי עדות עצמו, מיתוס שקרי שהמעמדות במדינתו הם יצורים אוטוכטוניים, נוצרו ממתכות שונות באמא אדמה.
אפלטון בכלל לא היה מודע לכך שהוא משחק את משחק השפה, שהוא יכול להשתמש בה ולהתכחש לה. הרי כבר סוקראטס טען שהידע הוא אימננטי באדם. כמובן לפיו, האדם לא זקוק לשפה ליצור את המידע המולד הזה שלפיו הנו אורגני.
ובכן, לא רק הקדמונים עשו שימוש בשפה והתכחשו לה, לא היו מודעים לעובדה שהם משחקים את משחקיה. על הנחות אלו חזר לייבניץ, שטען שהאדם הוא מונדה, מיקרוקוסמוס המכיל כבר את כל המידע האורגני. גם קאנט העדיף לא רק מושגים אפריוריים כמו מרחב וזמן, העדיף גם מוסר פנימי מולד, מוסר אורגני, יצא משצף קצף נגד החוקים, המוסר התנ"כי הלשוני.
הוגים אלו שעשו שימוש בשפה, שחקו את משחקיה, התכחשו לה, בעוד שהם משתמשים בה. יכלו לעשות את זה, כיוון שהשפה מעצם מהותה מבוססת על משחק, היא בנויה על חיוב ושלילה. מעצם מהותה השפה יכולה ליצור רק אם היא קודם שוללת. כבר נתינת שם לעצם, אפשרי רק אם שוללים את האחרים מלהכלל בשם הנקוב. אבל אלו המשתמשים בשפה ובו בזמן שוללים אותה מובילים את תהליך המשחק לאבסורדים. שימוש בפן השלילה של השפה בלבד מוביל ל'אין', מוביל לביטול כלי השפה, מוביל לנסיגה של האדם לכלי הכח.
עובדה היא שתרבויות שהוגיה עשו שימוש רק בפן השולל של השפה, השתמשו בה והתכחשו לה, בהמשך נתנו לגיטימציה לכלי הכח. לכן לא יפלא, שאפלטון שהתכחש לפן היצירתי של השפה, ראה בספרטה האגרסיבית, הכוחנית את האידיאל שלו. לכן לא יפלא, שההוגים הלותרניים שהתכחשו לפן היצירתי של השפה, הובילו להיווצרות הרייך השלישי, מדינה כוחנית.
השפה המשחקת, שוללת למען ליצור, נעשית חרב פיפיות בידי אלו שאינם רוצים להכיר בשתי פניה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: