אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 355 – האניגמה של התרבות הטראגית היוונית

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 355 – האניגמה של התרבות הטראגית היוונית
מספיק לקרא את הדיאלוג קרטילוס של אפלטון למען לעמד על העדר הבנת מהות השפה היוונית, העדר הבנה שלהם את הפן היצירתי שלה. לא כאן המקום לעסוק במכלול הדיון בדיאלוג זה, המתחיל במשחקים אטימולוגיים של שמות. נסתפק במסקנות האחרונות בדיאלוג זה, לגבי נתינת שמות, דיון שמתנהל בין סוקראטס לבין קרטילוס.
קרטילוס הוא חסיד תורת הרקליטוס, חסיד השקפתו שהדברים נמצאים בזרימה ובהשתנות מתמדת. שלושת הפילוסופים, סוקראטס, אפלטון ואריסטו יצאו בשצף קצף נגד תורת הרקליטוס, הם כמובן האמינו בעולם סטטי, נוסח פרמנידס. לגבי סוקראטס, שמות הניתנים לדברים הנמצאים בהשתנות אינם יכולים לבטא את מהות הדברים. הם לא יכולים לבטא את מהות הדברים כיוון שהדברים האמיתיים הם סטטיים.
סוקראטס בדיאלוג זה עוסק רק בנתינת שמות לעצמים, הוא בכלל לא עוסק בשפה הנותנת שמות לפעולות ובצורה כזו הופכת את הפעולות לאלגוריתמים יוצרים. את האי הבנה זו של תפקיד השפה אנו מוצאים גם יותר מאוחר אצל הנומינליסטים, שעסקו רק בנתינת שמות לעצמים וגם הם לא עסקו בשפה המעניקה שמות לפעולות ההופכות לאלגוריתמים מפעילים. אבל לא כאן המקום לעסוק בנומינליסטים היותר מאוחרים. אנו עוסקים כאן בהעדר הבנת סוקראטס את מהות השפה היוצרת, וזה ברור מכך שהוא האמין בעולם סטטי, אמונה שהיתה חלק מהתרבות היוונית, כמובן גם אפלטון ואריסטו האמינו בכך.
ובכן, מה לאמונה זו בסטטיות העולם וגם עצמים, והעדר התיחסות לפעולות, ולתרבות היוונית הטראגית?
במציאות האנושית, גם כאשר מאמינים בסטטיות העולם והעצמים, האדם, גם זה שאינו מבין את מהות השפה, נשאר ישות לשונית. וכישות לשונית הוא נשבה בקורי השפה, בעיקר בפן הרוצה להיות ריבון, בשפת משל 'עץ הדעת', הפן ה'נחשי', המאפשר לאדם את אשליית הרציפות, אשליית הסטטיות.
הרקליטוס שמוצאו היה מאסיה הקטנה, כנראה הושפע מהתרבות המסופוטמית, תרבות שהיתה מבוססת על הירושה השומרית, האמינה שקיום אנושי הוא קצוב. עובדה שגילגמש, גיבור האפוס השומרי, עמד על מהות כליון הגוף, ולכן רצה לזכות בשם שיישאר בזכרון הדורות. הרקליטוס כתוצאה מהשפעה זו דיבר על כך שהדברים נמצאים בזרימה, בהשתנות, והוגי יוון השורשיים יצאו נגד תורתו.

ושוב, מה קשר בין האמונה בסטטיות העולם, בסטטיות העצמים לבין התרבות היוונית הטראגית? היוונים שהאמינו בסטטיות, מוות של האדם, כליון הגוף שהיוונים האליהו אותו, נראה היה בעיניהם כסותר את אמונתם על סטטיות, רצף. מכאן הם רקמו לעצמם אמונה שה'מוירה', ישות עיוורת ושרירותית, מתנכלת לאדם. מוירה זו לפי דעתם שוזרת גורלות עם שלושת בנותיה: Clotho, Lachesis, Atropos.
אם אנו בודקים מה מהות הישות הזו 'מוירה', אנו נוכחים לדעת שהיא למעשה מייצגת את חוקי הקיום, חוקים הקוצבים משך קיום קצוב לברויים עלי כדור הארץ שלנו. אם כך, היוונים, למרות שלא עמדו על מהות השפה, על המהות היצירתית שלה, בכל זאת נשבו בפן ה'נחשי' שלה המבטיח רצף. ואם האמינו בשפה המפתה על רצף, מוות של האדם הצטייר בעיניהם כנגרם ממעשה זדוני של ישות שרירותית, המוירה.
הרגשה זו מתבהרת בעיקר, אם אנו זוכרים שהאבולוציה ציידה את כל הברויים עלי האדמה בדחף קיומי. דחף קיומי זה אצל האדם, בעל הלשון, מתפתה על-ידי הפן הנחשי של השפה, המבטיחה רצף. הרי דחף הקיום שהוענק לברויים עלי כדור הארץ, הוענק להם למשך קצוב. אבל דחף קיומי זה אצל האדם הלשוני, המתפתה על-ידי הפן ה'נחשי' של השפה, המבטיחה רצף, כתוצאה מכך האדם רואה במוות אי צדק.
היוונים שלא עמדו על הפן היצירתי של השפה, וכיצורים לשוניים בכל זאת נשבו בקורי כלי זה, דווקא בפן ה'נחשי', המבטיח רציפות, תרגמו את כל התופעות למרחביות, ראו את העולם כרצף טריטוריאלי. לתפישה מרחבית זו נכלל גם גוף האדם. לכן היוונים טיפחו את הגוף וכליונו נתפש בעיניהם כטראגדיה.
נוסף לאמונתם של היוונים ברצף טריטוריאלי קיומי, הם גם האמינו בגורל. ראינו שה'מוירה' הישות העיוורת, השרירותית עם בנותיה הצטיירה בעיניהם כגוזרת גורלות שרירותיות, שאין באפשרותו של האדם שנגזר גורלו להשתחרר ממנו.
אמונה בגורל לא מאפשרת אמונה ברצון חופשי. ראינו כבר שהיוונים הקלאסיים בכלל לא הכירו את המושג 'רצון חופשי', רצון חופשי הקשור למהות השפה היוצרת. מאחר, כפי שראינו היוונים לא עמדו על מהות השפה היוצרת, הם גם לא הזדקקו לרצון חופשי שהוא חלק מהשפה היוצרת, הרי הם סברו שהעולם הוא נצחי וסטטי, ולא האמינו שדברים חדשים נוצרים.
כבר הזכרנו שאפילו אריסטו בעקבות מוריו אפלטון וסוקראטס טען שהאדם הוא חקיין של דברים קיימים, לא יוצר דברים חדשים.

למרות האמונה בעולם נצחי סטטי, היוונים יצרו הרבה. נוסף לכך, בעולם סטטי לא היה מקום למחאה נגד גזרות של המוירה. אבל כפי שהיוונים יצרו למרות שהאמינו בעולם נצחי וסטטי, כך התפתח אצלם בשולי האמונה בסטטיות העולם, השקפה פרגמאטית, שאיפשרה להם את היצירה, אבל איפשרה להם גם את המחאה נגד גזרות הגורל.
המחאה היוונית הבאה לידי ביטוי בתרבות הטראגית שלה, היתה תוצאה של היות היוונים ישויות לשוניות, למרות העדר מודעותם לעובדה זו. שפה יוצרת זו שהם התכחשו לה, אפשרה להם את הפיתוח של השקפה פראגמטית לשונית, שגרמה לסתירות במחשבתם, סתירות שגרמו להתעמת עם האמונה בעולם סטטי, היא גם איפשרה להם את המחאה נגד גזרות גורל.
המחאה הזו של היוונים ביצירות הטראגיות שלהם נגד גזרות הגורל הושפעה מהעובדה של היותם יצורים לשוניים, שאיפשרה להם לפתח השקפה פרגמטית. וכלי זה, שהתכחשו ליכולת היצירה שלו, בכל זאת הנחה אותם ליצור, השפיעה עליהם דווקא בפן המפתה שלו , הפן ה'נחשי'. השפעה זו של הפן המפתה של כלי השפה בא לידי ביטוי במחאה הטראגית.
כפי שראינו כבר, הפן המפתה של השפה היא זו שמפתה את יצר הקיום שהוקצב לו משך קצוב, לדרוש לעצמו יותר קיום. בדרישה זו יצר הקיום מתנגש עם חוקי הקיום הקוצבים לכל הישויות משך קצוב. מחשבת התנ"ך השלימה עם חוקי הקיום הקוצבים משך קצוב, אבל היוונים שהקצינו בכל השקפותיהם, ומחשבתם היתה מלאה בסתירות, כאשר הושפעו מהפן המפתה של השפה, בלי מודעות שלהם שהם נמצאים בקוריה המפתות, ראו בחוקי הקיום הקוצבים משך מוגבל, גורל, גורל מכשיל, בדמות המוירה העיוורת, השרירותית
מאחר שהיוונים שלא השלימו עם חוקי הקיום וראו בהם גורל עוין, הם ראו בגזרות חוקי הקיום הקוצבים משך מוגבל טראגיות, ראו במוות האדם אי צדק.
ההרגשה הטראגית היוונית נוטרלה בהמשך על-ידי אמונות, כפי שטוו אותן סוקראטס ואפלטון, אמונה בגלגול נשמות, אמונה אורפית עממית שהם אימצו, וסוקראטס גם האמין בעולם חלופי ששם שולטים אלים צודקים יותר. כמובן, גם אמונות אלו סותרות את האמונה היוונית הבסיסית, שהעולם הוא נצחי, סטטי.
אנחנו רואים שכל המחשבה היוונית היתה מבוססת על סתירות, כיוון שהם לא השלימו עם חוקי הקיום הקוצבים משך קצוב לברויים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: