אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 360 – הפן המאגי של ברכות וקללות

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 360 – הפן המאגי של ברכות וקללות
האדם עד היום פוחד מקללות, מצפה לברכות. הרי לשפה אין כח פיזי, למרות זה האדם חרד מקללה. התנ"ך מלא עם ברכות וקללות מבלי שאלו מלוות במעשים להגשמתן, מדוע אם כן האדם חרד מקללה? התשובה היא שהאדם מיחס כח מאגי לקללה ולברכה.
למרות שבספר במדבר, פרק כ"ג, 23 נאמר: 'כי לא נחש ביעקב ולא קסם
בישראל…', העברים כבני אדם, לא נמלטו מיחוס מאגי למילים. ברור שהפרשנות התנ"כית התכוונה שלברכות ולקללות יש ערבות אלוהית. אבל ברוב הברכות והקללות ערבות אלוהית זו נעדרת.
יש הבדל מהותי בין הבטחות אלוהיות, לבין ברכות וקללות אנושיות שאין מאחוריהן ערבות אלוהית. בכל זאת לברכות ולקללות יש תוקף אצל האדם, מבלי שהוא נותן לעצמו דין וחשבון שהוא מייחס להן כח מאגי.
הזכרנו כבר בשעורים קודמים, שלמרות שהאדם עושה שימוש בצורה פרגמטית בשפה, הוא אינו רוצה לחקור את מהות הכלי שבידיו, כיוון שהוא פוחד מהאופי הנעלם של הכלי שבידיו. אופי נעלם של הכלי משליך גם על העולם לשוני שהאדם יוצר שהוא נעלם, לא מוחשי, והאדם רוצה בעולם מוחשי. העדר רצון זה של האדם לעמוד על מהות השפה היא הסיבה לכך שהוא מתעלם ממשל 'עץ הדעת' המכיל את יסודות פילוסופית השפה.
אם האדם היה חוקר את מהות השפה, היה מבין שהיא מתגשמת רק אם היא מלווה במעשים פיזיים. לכן, קללות וברכות שלא מלוות במעשים פיזיים, אין להן תוקף, אלא אם האדם מייחס להן כח מאגי.
ראינו ששמות שליליים מקבלים תוקף רק אם הם מובילים למעשים שליליים. בהבדל משמות שליליים המובילים למעשים שליליים, ברכות וקללות הן בתחום הנפשי, האדם הזוכה לברכה מעודד, הזוכה לקללה מצב רוחו נעכר. מצבים נפשיים אלו משפיעים על פעילות האדם. ברור שאי אפשר להגיד שמצבים נפשיים הם בהכרח מוחשיים. נשאלת השאלה האם השפעה נפשית היא בתחום המאגי?
אנחנו יכולים לבדוק את השאלה הזו, שוב, אם נחזור לדוגמת הרייך השלישי, למנהיג הרייך השלישי היטלר. אנחנו חוזרים לדוגמה זו, כיוון שלשלטון הרייך השלישי היתה השפעה כזו הרסנית על גורל העם היהודי, וגם על העולם כולו. האם היה להיטלר כח מאגי? בלי ספק, שמיתוס 'פאוסט', יצירתו הבדיונית של גיתה, פאוסט הכורת ברית עם מפיסטו הממונה על מאגיה, השתלט על גרמניה, על הרייך השלישי.
היום, כאשר רואים תמונות על נאומי השטנה של היטלר, קשה להאמין שהם עוררו עם שלם למעשי זוועה. רוב האנושות, גם היהודים, לא היו מודעים לעובדה שנאומי השטנה של היטלר התבססו על אמונה כלל גרמנית שניזונה ממיתוס פאוסט, מיתוס אדם-אל, שלו כוחות מאגיים.
עולמו הלשוני של האדם כולו מבוסס על אמונה קהילתית ביצירות הלשוניות שהוא יוצר. מוסדות לשוניים מתקיימים כל עוד הקהילות שיצרו אותם מאמינים בהם. מההיסטוריה אנחנו יודעים שכאשר קהילות חדלו להאמין בדתות שהם יצרו, דתות חדשות תפשו את מקומן. גם מוסדות אנושיים אחרים התפוררו כאשר הקהילות שיצרו אותם חדלו להאמין בהם.
נאומי היטלר בטאו אמונות גרמניות על אפשרויות בלתי אפשריים. ללא אמונות כלל גרמניות בכוחות מאגיים, לנאומיו של היטלר לא היה תוקף.
ברור שדוגמת הרייך השלישי היא קיצונית, אבל אנחנו יכולים להסיק מדוגמה זו על תופעת הקללות והברכות. כל עוד אנשים מאמינים בברכות ובקללות, יש להן תוקף, יש להן תוקף מאגי.
ומה משמעות שלברכות ולקללות תוקף מאגי? הברכות והקללות שהאדם מאמין בהן, בהמשך משפיעות על מצב נפשי, הופכות להתנהגות מעשית של האדם.
אנחנו יכולים ללמד על השפעה הרסנית מאמונה במאגיה, ממקרה המלך שאול בעין דור. וכך מסופר בספר שמואל א' פרק כח,4: 'ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ. ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע. וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאוד. וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם. ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור…' הסיפור ידוע, שהבשורה השלילית של בעלת האוב הביאה לרפיון שאול ולסופו המר. ברור ששאול היה בדכאון, אבל בשורה חיובית וודאי היתה מעודדת אותו, בעוד בשורה שלילית גרמה לרפיון ידיו.
שוב כאן בסיפור טראגי זה של המלך שאול, אנחנו רואים שאמונה במאגיה מתגשמת במעשים. ביהודה למרות האיסור להאמין בקסם ונחש, האמונה במאגיה המשיכה להתקיים, כיוון שהאדם מטבע ברייתו מאמין בשפה מאגית.
מכך אנו יכולים להסיק שאמונה בפן מאגי של קללות וברכות הוא ארכיטיפית לאדם, הוא לא משתחרר מאמונה כזו. מהעובדה שאמונה בפן המאגי של השפה היא ארכיטיפים לאדם כאדם, אנו יכולים להבין מדוע לרופאי אליל, השפעה על קהילתם, מדוע למנחשים וקוסמים השפעה על קהילות.
אנחנו רק יכולים לחזור על דברים שכבר נאמרו, שהמציאות האנושית היא, שהעולם הלשוני, היצירות הלשוניות בתוקף רק כל עוד מאמינים בהם. לכן מאגיה היא בתוקף כל עוד מאמינים בה.
תופעת אמונה בכוחות מאגיים מסבירה חלק גדול של מעשי הכובשים הגדולים. כך האשורים האמינו במאגיה. הספריה הגדולה של המלך הגדול האחרון אשורבניפל, שהתגלתה בחפירות ארכיאולוגיות, מכילה כתבים מאגיים לרוב. האשורים הכובשים הגדולים של ימי קדם, האמינו ביכולות המאגיות שלהם, ואלו הניעו אותם בכבושים שלהם, יותר נכון, שאמונות במאגיה נתנו לאשורים את הכח לצאת לכיבושים.
כך, אל יפליא אותנו שבהרייך השלישי, שמיתוס פאוסט בעל היכולות המאגיות השתלט עליהם, האמונה ביכולות מאגיות, העניקו לצבאות הרייך השלישי את כח הפרץ שלהם.
אנחנו יכולים לחזור לקללות וברכות שלהן השפעה פסיכולוגית כתוצאה מאמונה ארכיטיפים של האדם שלשפה כח מאגי. במציאות, השפעה פסיכולוגית מובילה למעשים, מעשים חיוביים, בעקבות ברכות, מעשים שליליים בעקבות קללות, או רפיון.
עד כמה אנשי הרייך השלישי נלכדו באמונתם במיתוס פאוסט המאגי, אנו יכולים לראות מהעובדה, שהם המשיכו להאמין שינצחו, אם ישמידו את 'האויב הקוסמי', היהודי, שם מאגי שהם העניקו ליהודים. לכן עד הרגע האחרון הם המשיכו בחיסול היהודים, כאשר היו כבר מוקפים מכל עבר עם כובשים ממשיים.
מאגיה מבוססת על היומרה של השפה שהיא ריבונית, ריבונית על חוקי הקיום. במציאות, מעדות היסטורית אנחנו רואים שמאגיה לא הועילה לאשור ברצונה בשלטון עולמי לנצח, המאגיה גם לא הועילה לרייך השלישי בשלטון 'עם האדונים'.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: