אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 365 – הלוגיקה של אריסטו – סד לשפה

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 365 – הלוגיקה של אריסטו – סד לשפה
עד היום אלו העוסקים בשפה סבורים שאפשר להכניס את השפה לסד הלוגי של אריסטו. נכון שיש שימוש בחוקים הלוגיים, כאשר מתכנתים תוכנות לאינטרנט, אבל דווקא משימוש חלקי זה בלוגיקה בהקשר לתוכנות לאינטרנט, אנו יכולים לעמוד על העובדה שלוגיקה שימושית רק לתוכנות מתוכנתות, אבל עולם השפה האנושית הוא פרי של שפה שרירותית, פרי תכנות שרירותית. יצירה אנושית לשונית לא תיתכן ללא שפה שרירותית.
הרי התוכנה המתוכנתת על-ידי האדם, שבעזרתה האדם מפעיל את האינטרנט, מסוגלת רק ליצור דברים שקובעו בה, ע"י המתכנת, דברים מתוכנתים דטרמיניסטים. תוכנה מקובעת לא יוצרת דברים חדשים שלא קובעו בה. בהבדל מתוכנה מקובעת, עולמו הלשוני של האדם הוא לגמרי שרירותי, ובזכות שרירותיות זו האדם יכול ליצור דברים חדשים שלא בנמצא ביקום.
הרי כבר יצירת השפה מתאפשרת כיוון שלאדם 'רצון חופשי' חלקי, רצון חופשי המבוסס על שרירותיות. רצון חופשי המשוחרר מחוקים דטרמיניסטיים. ובאמת, היוונים בכלל לא הכירו את המושג 'רצון חופשי', כך גם אריסטו, הם בכלל לא הכירו בשפה יוצרת, ראו את העולם כנצחי, כדטרמיניסטי. לאדם היוונים יעדו רק יכולת של חקוי של הדברים הנצחיים.
ליוונים לא היה צורך במושג 'רצון חופשי', הרי לפיהם העולם היה נצחי, לא נברא, האדם בעולם נצחי לא יצר את הדברים, הוא רק חקה דברים נצחיים קיימים. לכן לא יפלא שאריסטו הכניס את השפה לסד דטרמיניסטי.
היוונים שטענו שהאדם רק מחקה דברים נצחיים, לא חשבו שהכלי שהם משתמשים בו, הכלי, שלא נתנו לעצמם דין וחשבון על מהותו, הוא כלי שלא קיים ביקום, לכן חקוי לא מתאים להגדרתו, הרי אי אפשר לחקות דבר שלא בנמצא.
אם אנו מתבוננים בשיח הפילוסופי היווני, מה שמפתיע אותנו הוא העיוורון של הוגיה, לגבי היצירה האנושית. אבל שיח זה של ההוגים היווניים לא צריך להפתיע אותנו, אם נניח שעקרונות בסיסיים של תרבות, עקרונות כמו האמונה שהעולם הוא נצחי, לא נברא, מונעים מהאדם שהוא חלק מתרבות שאלו הם עקרונותיה, לראות תופעות הסותרות עקרונות מקודשים אלו.
העיוורון של הוגי היוונים לא היה מוחלט, עובדה שהם חשבו שכל יצירה אנושית היא הסגת גבול האלים, שרק להם הזכות ליצור. אנחנו יכולים לראות מהטרגדיה 'פרומתיאוס', של איסכילוס, שהטראגיקונים היווניים עמדו על העובדה המצערת של קנאת האלים ביצירה אנושית. הרי בטראגדיה זו של איסכילוס פרומטיאוס המעניק לאדם יכולת יצירה, את האש, נענש על-ידי האל זאוס, על מעשיו. היוונים תמיד דיברו על קנאת האלים באדם, דיברו על כך שהם מכשילים כל יצירה שלו.
שאיפתו של אריסטו להכניס את השפה לסד חוקי הלוגיקה נבעה גם מההשקפה היוונית שהעדיפה את חוקי הטבע על החוקים האנושיים הלשוניים. ראינו כבר שאפלטון שלל את המשטר הדמוקראטי של אתונה, את חוקיה, הוא העדיף מדינה אורגנית, שבניה הם אוטוכטוניים, ילידי האדמה, שנוצרו בה ממתכות שונות. אמנם הוא הוסיף שמשל זה על היות בני הרפובליקה שלו יצורי מתכות שונות הוא שקרי, אבל עלינו לא לשכח שמאחורי ווידוי זה הסתתרה שאיפתו של אפלטון למדינה אורגנית, מדינה לא על בסיס הסכם לשוני של האדם, כפי שהיתה הדמוקראטיה האתונאית.
היוונים בכלל סלדו מהעולם הלשוני השרירותי, לא רק סלדו ממנו הם אפילו התעלמו ממנו. הסיבה העיקרית ליחס שלילי זה של היוונים לעולם האנושי השרירותי נבעה מכך שלא היתה להם ערבות אלוהית לעולם אנושי זה, ההיפך הם ראו שהמוירה העיוורת מכשילה מעשי אדם, הם ראו בקנאת האלים באדם.
אפילו אם ננסה לראות את הלך מחשבתו של אריסטו, נראה שהיא לגמרי מכנית. הרי האלוהות לפי אריסטו הנה 'המניע הבלתי מונע', אלוהות זו היא לא אלוהות בוראת עולם, אלוהות זו רק מניעה עולם נצחי.
שוב עלינו לחזור לקוסמולוגיות של תרבויות למען להבין את המניעים של מחשבתם. ברור שבהקשר של אלוהות מכנית, כפי שהיא האלוהות של אריסטו, ה'מניע הבלתי מונע', אין מקום למחשבה שרירותית, אין מקום לשפה היוצרת בצורה שרירותית.
ושוב רק על-ידי אנלוגיה נוכל לראות את היחס השונה לשפה היוצרת על-ידי העברים.
עלינו לחזור לדברים שכבר דנו בהם. האלוהות לפי פרק א' של ספר בראשית, יוצאת מהאין ובצורה שרירותית, על-ידי רצון חופשי בוראת את העולם. יהודים במשך הדורות אף פעם לא עמתו את האלוהות הבוראת עולם יש מאין, בצורה שרירותית, על-ידי רצון חופשי עם האלוהות של אריסטוה 'המניע הבלתי מונע', שהנו ישות מכנית המניעה עולם נצחי. אפילו הרמב"ם לא עמד על ההבדל של שתי אלוהויות אלו. ניסה לראות שויון ביניהן.
הוגים יהודיים אף פעם לא הצביעו על ההבדל הזה בין שתי האלוהויות. כפי שכבר הזכרנו בהקשרים אחרים, דווקא, הפילוסוף הרופא גלן הצביע על כך שמושג 'רצון חופשי' נכנס לעולם הנוצרי מפרק הבריאה בבראשית, פרק א'. הוא היה זה שהצביע על העובדה שהיוונים בכלל לא הכירו במושג 'רצון חופשי', כיוון שלפיהם העולם הוא נצחי, לכן לא הזדקקו ל'רצון חופשי', שבלעדיו האדם אינו יכול ליצור, ש'רצון חופשי' הוא הזרוע המבצעת של השפה.
חוסר הבנת היהודים את פילוסופית השפה שבתשתית מחשבת התנ"ך מדהימה. יהודים תמיד הדגישו שמחשבת התנ"ך תרמה את אידיאת המונותיאיזם. הדגשה זו של תרומת מחשבת התנ"ך, גרמה לרמב"ם לראות דמיון בין מחשבת אריסטו לבין היהדות. לפי הגיון זה, שתרומת מחשבת התנ"ך היא בעיקר במונותיאיזם, איפשר לרמב"ם לראות דמיון בין הפילוסופיה של אריסטו, שאף הוא מדבר בה על אלוהות 'מונותאית', ה'מניע הבלתי מונע'. פילוסוף יהודי זה לא עמד על השוני המהותי בין ישויות אלוהיות אלו.
אבל לא רק הרמב"ם לא עמד על מהות מחשבת התנ"ך, על הפילוסופיה הלשונית שלה שקבלה ערבות מהאלוהות שבראה את העולם ב'הגדים', בשפה, שבדבר הרביעי מעשרת הדברות האדם הצטווה לחקות את מעשי אלוהות זו, לברא את עולמו.
מחשבת התנ"ך נתנה ערבות לשפה השרירותית, לעולם האנושי הלשוני השרירותי, ערבות כזו לא ניתנה לאדם היווני הלשוני מהישויות העליונות. לכן לא יפלא שאריסטו רצה להכניס את השפה בסד לוגיקה דטרמיניסטית, לא השאיר מקום לשפה שרירותית יוצרת.
מאחר שאי אפשר בהקשר של בלוג קצר לעמוד על עיוורון הוגים יהודיים במשך הדורות שלא עמדו על מהות מחשבת התנ"ך, על הפילוסופיה הלשונית, פילוסופיה שקבלה ערבות מאלוהות שבראה את העולם ב'הגדים', בצורה שרירותית, מרצון חופשי. לכן אחזור ואזכיר דווקא את איש המדע אינשטין, שכבר הזכרתיו פעמים רבות, שהתעקש, שאלהים אינו משחק בקוביה, שחוקים דטרמיניסטיים שולטים ביקום. הוא רק לא לקח בחשבון, שהוא יכול היה לחשוב על העולם, כיוון שהוא נברא כאדם לשוני, אדם שלו 'רצון חופשי', היכול לנכר את העולם מעצמו, לחשוב עליו כנוכרי. אינשטין לא העלה על דעתו, שרק בזכות השפה השרירותית הוא הגיע למסקנות המדעיות שלו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: