אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 367 – מודעות מול זהות

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 367 – מודעות מול זהות
ברצוני כאן להתיחס למאמר של גבריאל בוקובזה ב'הארץ', בנושא האם האדם הוא ישות אידיבידואית, או שמא הוא יצור חברתי. הוא חולק על ההשקפה המערבית הקיצונית הדוגלת באמונה באינדיבידואום בשם מחקר נירולוגי חדש, המצביע על כך שאצל החיות קיימות תאי מראות, הקיימות גם אצל האדם, המוכיחות שהאדם קשוב לזולת, בעקבות ממצאים נירולוגיים אלו הנירולוגים מיחסים את היות האדם לא רק אינדיבידואום, אלא גם יצור חברתי.
אין ברצוני להתווכח עם ממצאים נירולוגיים אלו שעליהם מצביע בוקובזה. אבל האדם נוסף להיותו יצור ביאולוגי מתוכנת, הרי הוא גם יצור לשוני. לכן שלילת ההשקפה הקיצונית המערבית על היות האדם רק אינדיבידואום, אפשר להוכיח על בסיס היות האדם יצור לשוני, עובדה ההופכת אותו מיד לא רק לאינדיבידואום, אלא גם ליצור חברתי. הרי השפה איננה יצירה של יחיד, היא יצירה קהילתית, ואם ככה, האדם הופך כיצור לשוני ליצור חברתי.
אבל טענה זו היא רק חלקית. כל מי שעוקב אחרי השעורים הלשוניים שלי, וודאי זוכר שאני כל הזמן תוקפת את הטענות של הוגים, כמו דקרט, כמו לייבניץ, כמו קאנט, המתכחשים להיותם חלק ממארג לשוני, מארג העושה אותם ליצורים חברתיים.
הזכרתי כמה פעמים את הויכוח בין הובס לבין דקרט, שבו הראשון טען נגד השני, שהתימר לחשוב ללא שפה. הובס שהיה מושפע מהפילוסופיה הלשונית התנ"כית, למרות שלא ירד לכל עומקה, יצא נגד יומרותיו של דקרט, שטען 'אני חושב לכן אני קיים', ואמר שדקרט יכול היה לבטא משפט כזה רק כיוון שהוא קודם רכש שפה.
אין ברצוני לחזור על טיעונים קודמים שלי נגד הוגים שבצורות שונות התיימרו שהמידע שלהם הוא אימננטי, שרק צריך לילד אותו, כדברי סוקראטס. מידע אימננטי משותף לאדם הביאולוגי ולחיות, העולם הלשוני האנושי הוא מארג חברתי קיצוני, תוספת שהאבולוציה מעניקה לאדם.
ברצוני בשעור זה להתעכב רק על ההבדל בין 'מודעות', לבין 'זהות'. את המודעות האדם הלשוני, או הילד משיג על-ידי ניכור מהזולת, מהסביבה. הניכור כמובן הוא פרי השפה. אפילו במעשה ראשוני זה רכישת המודעות, האדם משתמש בשפה. לפי משל 'עץ הדעת', חוה ואדם נעשים מודעים אחרי שנכסו את הפרי 'דעת' מעץ הדעת, כאשר הם מבדילים בין 'דעת' שרכשו לבין גופם. אבל ילד שנולד כבר בחברה לשונית, משיג מודעות, את המונח 'אני', כאשר הוא מפריד את עצמו מאמו. ברור שכבר בניכור זה של הילד מאמו הוא עושה שימוש בשפה שהנה נכס חברתי.
רכישת המודעות מעניקה לאדם את האשליה על היותו אינדיבידואום, מונדה. אבל אפילו שלב זה היות הילד או המבוגר ישות מודעת, מצריך משוב מאחרים שאכן הוא כזה. אפילו הילד שרכש כבר את המושג 'אני', זקוק שאמו תתיחס אליו כיצור נפרד ותעניק לו שם. ה'אני' נעשה ישות נפרדת רק כאשר הוא מקובע בשם. וברור ש'שם' הוא חלק משפה, חלק מהמארג הלשוני החברתי.
אבל עכשיו אנחנו מגיעים למושג 'זהות', שהוא כולו פרי משוב חברתי.
הצורה הטובה ביותר להסביר את מושג הזהות, אפשר דרך הסיפר של קפקה 'מטמורפוזה'. ובכן גרגור סמסה נוכח לדעת שהנו 'חרק'. נשאלת השאלה הכיצד הפך גרגור סמסה לחרק? ברור שסיפור זה הנו אלגוריה על מהות 'זהות' של אדם. מאחר שסיפור זה הנו אלגוריה, אפשר להסביר אותו על רקע אישי של קפקה, מצבו במשפחתו, זהותו במשפחתו, אבל אפשר להסביר את האלגוריה הזו גם על מצבו של גרגור סמסה כיהודי שהשתייך למיעוט, זהותו בחברה הגרמנית השליטה. אפשר להסביר אלגוריה זו גם כמצב הזהות של המיעוט היהודי בחברה עוינת, לתקופת הרייך השלישי, כאשר השליטים שללו מהיהודים את זהותם, העניקו להם במחנות הסגר במקום שם מספר, כמו שבני אדם מעניקים לחיות.
ובכן, אם 'מודעות' מאפשרת לאדם את האשליה שהוא אינדיבידואום, ה'זהות', שוללת אשליה כזו, זהות ניתנת לאדם על-ידי החברה, על-ידי האחרים, אפילו על-ידי בני המשפחה.
ואם לחזור לאלגוריה זו של קפקה 'מטמורפוזה', העובדה שבני משפחתו, ביחוד אביו, חשב אותו ללא יוצלח, גרם לכך שקפקה יום אחד ראה את עצמו חרק. הזהות כולה תלויה במשוב מאחרים.
ובכן, אם האדון סוקראטס חשב שהמידע שלו נמצא בתוכו, וצריך רק לילד אותו, חשב שבגלגולים אחרי מותו ישב בין האלים, אם אנו יודעים עליו הרי זה בזכות תלמידו אפלטון, שהעניק לו זהות של האדם החכם ביותר וקיבע את דעותיו אלו בכתבים.
באופן אישי, אותי מעניינים דווקא הוגי הדעות הלותרניים, שמאז הרפורמציה של לותר, התכחשו לשפה. לותר עשה את זה על-ידי כך ששלל את 'הרצון החופשי', בספרו המפורסם ביותר באותו שם, בספר שבו הוא גם המליך את השטן על העולם הנגלה.
לותר יצר את הקוד התרבותי הגרמני, וכל ההוגים הגרמניים בהמשך, התכחשו לשפה, גם אם לא תמיד הכריזו על כך. מעניינת ביותר התכחשותו של קאנט לשפה, לא בצורה גלויה, אלא בצורה עקיפה, כאשר הוא בספרו:Die Religion innerhalb der Grenzen der blossen Vernunft יוצא נגד המוסר התנ"כי החיצוני הלשוני וטוען שמוסר פנימי עדיף עליו.
כפי שצוין, באדם הביאולוגי כמו בחיה מוטבעים יכולות מסוימות, אבל המוסר האנושי הוא פרי השפה, ורק מוסר זה, ערכים לשוניים אלו, מייחדים את האדם מהחיה. אבל קאנט, כמו גם דקרט, לא רצה להיות חייב לחברה האנושית, לשפה החברתית, רצו להיות בעלים בלעדיים על המידע שלהם. קאנט ב'פרולוגומנה' שלו מתימר אפילו לחוקק לטבע. לא בכדי היינה החכם טען נגדו שהוא ראה את עצמו אל.
במציאות כל ההוגים האלו שהתכחשו או מתכחשים לשפה ההופכת אותם מחיות לבני אדם, לא רוצים להיות חייבים לחברה, רוצים להיות אינדיבידואום, לא יצור חברתי. והרי האדון קאנט, שגם יהודים תמימים מאליהים אותו, יכול היה לכתוב את ספריו המשמימים, כיוון שהוא רכש שפה מחברה, כיוון שהוא היה יצור חברתי. קאנט לא נולד עם שפה, נולד עם יכולת לשפה, שפה המתפתחת על-ידי קיבוץ אנושי. עובדה שקאנט כתב ספרים רבים, רצה משוב מאחרים על חשיבותם.
גם המשורר הגרמני הלאומי, גיתה, שלל את השפה כ'ראשית', ביצירתו 'פאוסט', וטען ביצירה זו שבראשית היתה הפעולה, פעולה כוחנית. אבל משורר מהולל זה קיבע את הגיגיו ביצירה זו שאותה כתב במשך 60 שנה, רצה במשוב חברתי ליצירתו זו. אם משורר מהולל זה הביע דרך גיבורו פאוסט שאיפה להיות כאיתני הטבע, מדוע הוא קיבע את הגיגיו ביצירה לשונית, הרי איתני הטבע אינם זקוקים ליצירות לשוניות, אינם זקוקים למשוב חברתי?
האדם כולו הוא פרדוכסלי, הוא עושה שימוש במתת האבולוציה, שהעניקה לו כלי, כלי השפה, שעושה אותו ליצור חברתי. מאחר היות השפה ישות נעלמת, היא קיימת, העולם הלשוני שהיא יוצרת קיים, רק אם היחידים המהווים את המארג החברתי נותנים בהם אמון.
מאחר שהשפה היא ישות נעלמת, הזהות שהאדם משיג, היא כולה תלויה במשוב מאחרים, תלויה בגזר דין החברה. כך האדם שכולו תלוי במשוב חברתי, מתכחש לו, כפי שהתכחש לו היידיגר, שברח מהמאן-דהוא, בספרו 'היות ואין, שממנו קיבל את זהותו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: