אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 368 – למרק ונעם חומסקי

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 368 – למרק ונעם חומסקי
אלו הדנים במשנת נעם חומסקי לא נתנו את דעתם על העובדה שהוא למעשה חוזר על טיעון למרק שהמידע מורש, מולד, בטענה שלו היות הדקדוק הלשוני מולד. נוסף לכך נעם חומסקי מוסיף שהשפה היא תוצר גן ביאולוגי. הרי את טענותיו של למרק שהמידע מורש הכחישו. ומדוע העולם מקבל את טיעוניו של חומסקי שהדקדוק מולד, שהשפה היא פרי גן ביאולוגי?
חומסקי שהושפע מהדעות הגרמניות, שלמעשה התכחשו לשפה היוצרת, ראו את המידע מולד, חוזר על טענותיהם בצורה שונה. למעשה הוא חוזר לטענות הרדר, שטען שהשפה היא אורגנית. חומסקי גם טען שהשפה היא מיסטורין בשבילו.
מאחר שאין ברצוני כאן לחזור על דברים שנאמרו כבר בשעורים רבים קודמים לגבי מהות השפה, ברצוני כאן להתרכז בעובדה שהאדם תמיד רוצה להיות אורגני, גנטי ודטרמיניסטי. ונשאלת השאלה מדוע האדם אינו משלים עם העובדה שהאבולוציה העניקה לו יכולות העולות על אלו שהוענקו לחיות, ומעדיף מצב גן-עדני, כאשר היה דומה לחיות.
ברצוני להשתמש בנוסחה שאותה טבע היידיגר בספרו .Sein und Zeit
בספר זה, הידיגר מסכם את פחדיו מפני הקיום במשפט או חצי משפט, בריחה מ-das Man, בריחה ממאן-דהוא. מה משמעות רצון זה לברח מהזולת? משמעות בריחה זו מהזולת היא לא להיות חייב לזולת. במציאות האדם רוצה שהמידע שלו יהיה גנטי, מולד, רוצה להיות ריבון עליו, לא להיות חייב לזולת על המידע, לא להיות חייב לחברה על המידע. הרי אם המידע הוא פרי שתוף פעולה של יחידים בחברה, עובדה זו מטילה חובות על היחיד לזולת, עליו להכנע לתכתיבי החברה. אבל לא רק זה. אם המידע אינו גנטי, שלאדם אין ריבונות עליו, עליו לשתף פעולה עם הזולת. בעוד אם המידע הוא גנטי מולד, גם ידיעת המוות נחסך ממנו. הרי רק אם אנו חלק מחברה, המידע שלנו חברתי, אזי הזולת הכלה מלמד אותנו על היותינו סופניים. הרי האדם האורגני לא חש במוות שלו.
היידיגר נתן ביטוי לכל המחשבה הגרמנית האורגנית, זו שרצתה שהמידע שלה יהיה מולד. הגרמנים, וגם אחרים שהאמינו, מאמינים במידע מולד, גנטי, אינם מודים בכך שהם פוחדים ממוות, שהם אינם רוצים בחובות חברתיות, רק הגיבור הבדיוני של גיתה ביצירה פאוסט, טען נגד ההגבלות הקיומיות, לכן רצה באלוהות חדשה שתבטל את ההגבלות האלו, לכן פאוסט כרת ברית עם מפיסטו למען שזה ישחרר אותו מהגבלות קיומיות וחברתיות.
מהוידוי של גיבור בדיוני כמו פאוסט, ווידוי של הידיגר הבורח מהזולת, אנו יכולים להבין את בריחת האדם מהשפה האפיגנטית, הגורם הוא פחד. ובכן הבריחה משפה אפיגנטית שאינה מולדת, שרק היכולת ליצור אותה מולד, אבל גשומה מתאפשרת רק בכוחות משותפים של יחידי החברה, היא פרי פחד ממוות, מחובות חברתיות.
המשאלות האנושיות מעוורות את האדם מנתונים קיומיים, כך שהם אינם מודעים לעובדה שנעם חומסקי חוזר על דבריו של למרק, שחשב שהמידע המצבר הוא מולד. אבל נעם חומסקי לא רק חוזר על דבריו של למרק שהמידע המצבר הוא מולד, הרי כל ההוגים הגרמניים חשבו כך, כך חשב לייבניץ שראה את האדם כמונדה כמכילה כבר את כל המידע, חלקית כך חשב קאנט, שמושגים כמו זמן ומרחב הם אפריוריים.
בין הפילוסופים, דבר שכבר הזכרנו פעמים אחדות, הובס שהושפע מפילוסופית השפה התנ"כית, צעק כמו הילד בסיפורו של אנדרסן, בגדי המלך, צעק ואמר לדקרט, שהוא יכול היה לסכם את תחושותיו במשפט 'אני קיים כיוון שאני חושב', רק כיוון שהוא היה בעל שפה.
הדורות לא סלחו, לא סולחים להובס שהעיז ליטול מהאדם את הריבונות שלו על המידע שלו. הם גם לא סלחו ולא סולחים להובס שהאדם יוצר את מדינתו באמצעות הסכמים, בריתות ולשם כך, עליו לוותר על חלק מהחופש שלו.
במציאות האנושית, כל אלו מבין ההוגים המטפחים אשליות, נחשבים לגדולים, כל אלו המצביעים על הנתונים הקיומיים, על יתרונות שנתונים קיומיים אלו מעניקים לאדם, אבל גם מגבלות שהם כופים עליהם, נחשבים להוגים נחותים יותר.
האדם הנוהה אחרי אשליות, אינו נותן לעצמו דין וחשבון שכל יתרונותיו שהמידע שלו אינו גנטי, מולד, אלא אפיגנטי, נוצר בכוחות משותפים במשך הדורות. הרי אם המידע היה גנטי, כל המדע החדש היה נחסך ממנו, הרי הדורות הקודמים היו חסרים הרבה ידע שהתגלה לאדם במשך הדורות. מידע שמתבסס תמיד על מידע קודם, נדבך על נדבך.
האם סוקראטס שטען שיש רק לילד את המידע, ידע על תורת האבולוציה? האם הוא ידע על המטמטיקה החדשה?
האם קאנט שטען שמושג הזמן ומרחב הם אפריוריים, ידע על תורת היחסות של איינשטין, תורה המזימה את טיעוניו אלו?
כדאי לנו לקחת דוגמאות מההיסטוריה. הכתב ההיאגרוליפי המצרי העתיק לא היה מובן לדורות מאוחרים יותר. עובדה שהידע על הכתב הזה לא הורש להם. היה צורך במפענח כתב זה, במקרה זה בשמפוליון, למען פיענוח כתב זה. רק פיענוח מאוחר זה של הכתב המצרי, האנושות יכלה להבין את הירושה התרבותית המצרית.
לפנינו דוגמה נוספת של העדר מידע על התרבות השומרית המפוארת. רק אחרי שגילו את החרסים בחפירות ארכיאולוגיות, חרסים שעליהם היו כתבים של התרבות השומרית, התגלתה כל הירושה התרבותית של עם מיוחד זה. עובדה שהמידע על תרבות זו לא עברה לאנושות בצורה גנטית.
במקרה של הבנת הנאמר בתנ"ך, על אברהם שיצא מאור, גילוי הכתבים השומרים, פיענוח שלהם במאה הקודמת מאפשרת לנו היום להתיחס אחרת למה שנאמר בתנ"ך, מאפשר לנו לראות את צמיחת תרבות התנ"ך על בסיס התרבות השומרית.
במקרה של פיענוח הכתבים השמרים מאפשר לנו להזים את כל הטענות של תיאולוגים לותרניים, שניסו לעשות דה-לגיטימציה לתנ"ך, אחרו את תחילתו, בטענה שכולו תוצר של השפעת תרבויות אחרות מאוחרות.
פיענוח הכתבים השומריים, מאפשרים לנו היום להיווכח, שתרבות התנ"ך צמחה על בסיס תרבות מפוארת, אבל היא רק על בסיסה יכלה לעשות את המהפכה המחשבתית שלה.
כתוצאה מפיענוח תרבות מפוארת זו מובן הצווי שניתן לאברהם, 'לך לך מארצך…', צווי להיפרד מתרבות שומרית זו, למען ליצור על בסיסה מהפכה מחשבתית חד-פעמית.
ההבנה הזו למה שנאמר בפסוקים מעטים בתנ"ך, לא עברה אלינו בצורה גנטית, היא התאפשרה רק מהתפתחות, במקרה זה גילוי כתבים בחפירות ארכיאולוגיות.
כל עולמינו הלשוני מתאפשר רק כיוון שהתרחשה מוטציה אבולוציונית, שהעניקה למח האנושי יכולת לקלוט אינפורמציה יקומית, לשנות אותה לשפה אנושית, להעניק לה 'רצון חופשי', רצון חופשי המאפשר לאדם ליצור בצורה שרירותית, לא בצורה גנטית. כל עולמינו הלשוני קיים הודות למוטציה אבולוציונית זו, מבדיל אותנו מברויים אחרים על כדור הארץ שלנו, ואולי גם מישויות ביקום, כיוון שעד עתה לא נמצאו ישויות דומות לאדם.
אנחנו אם אנו רוצים או לאו, שומרי עולם שרירותי זה שלא משכפל את עצמו, לא מורש בצורה גנטית.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: