אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 369 – 'ניכור'

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 369 – 'נ י כ ו ר'
עלי לחזור לעיקרון החשוב ביותר של פילוסופית השפה, ה'ניכור', בגלל שני מאמרים שהתפרסמו בדף הספרותי של ה'ארץ', מאת שלמה אבינרי. בשני מאמרים אלו אבינרי דן במסמכים שהתפרסמו על אביו של קרל מרכס, לפיהם הוא הוכרח להתנצר למען יוכל להמשיך במקצוע של עורך דין. בהמשך באותם מאמרים, אבינרי מנסה להסיר מקרל מרקס את ההאשמה של 'שנאה עצמית', שמיחסים לו. הוא חוזר למסתו של מרכס בשם 'השאלה היהודית'. הוא טוען בצדק, שבמסה זו מרכס דווקא ממליץ לתת שוויון זכויות ליהודים, כפי שהוא בעד שוויון זכויות לאדם כאדם.
אבל במסה זו עצמה, דבר שאבינרי מזכיר, הוא יוצא בשצף קצף נגד יהדות. וכאן אנו מגיעים לעוורונו של אבינרי, הוא לא מזכיר שמרכס מבסס את התנגדותו ליהדות בשם העיקרון 'ניכור', שאותו הוא שולל.
מאחר שאני עסקתי הרבה במסתו זו של מרכס, 'השאלה היהודית', הצבעתי על העיקרון הזה 'ניכור', שבשמו מרכס שולל את היהדות, עיקרון שגם השליח פאול בשמו שלל את משל 'עץ הדעת', ועל בסיס שלילה זו מתבססת הנצרות.
למעשה אני כתבתי ספר על משנת מרכס, ספר שלא פרסמתי אותו, מהטעם שעוד ספר על מרכס לא יוסיף דבר. אבל במחקרי על החומר לספר זה, כמובן קראתי את הכתבים המוקדמים של מרכס, וגם את הקפיטאל. נוכחתי לדעת ש'ניכור' חוזר ומופיע בכתביו של מרכס, על שלילת עיקרון זה כל ספר הקאפיטאל מבוסס.
ממסקנותי ממחקרי זה על מרכס נוכחתי שהוא רואה ב'ניכור' את החטא הקדמון, ה'כסף' לפיו הוא הביטוי של ניכור זה, ולמעשה הוא בעד השקפה אורגנית. אני כאן מפשטת את הדברים, מאחר שבהקשר של בלוג קשה להרחיב על משנתו.
התקשרתי עם אבינרי, והצבעתי על כך שהוא התעלם מהדבר החשוב ביותר במסה זו של מרכס על 'השאלה היהודית', הופתעתי כאשר הוא טען שהוא לא ראה מושג זה 'ניכור' במסה. דבר שהפתיע אותי, והמלצתי לפניו לקרא מחדש את המסה. אבל מה שהדהים אותי יותר שאדם בשעור קומתו של אבינרי לא מודע לעובדה שעקרונות תיאולוגיים או אידיאולוגיים, עצבים תרבויות שלמות.
אבינרי הוא לא היחיד מבין חוקרים, הוגים, יהודיים שלא התעניינו בתיאולוגיות, בעקרונות תיאולוגיים שעצבו תרבויות. כך יהודים לא חקרו אף פעם את התיאולוגיה של לותר ושל קלווין. במקרה של חוסר עניין במשנת לותר, יהודים לא הבינו איך האידיאולוגיה הלותרנית נעשתה עוינת למחשבת התנ"ך, כך שהם עשו דה-לגיטימציה לה. עוינות זו לעקרונות מחשבת התנ"ך הוביל את הלותרנים עד קמום הרייך השלישי. שוב עלי לקצר ולא להרחיב, דנתי בשאלות אלו בספרי על האידיאולוגיה הגרמנית שהובילה לרייך השלישי.
עלי לחזור לעיקרון 'ניכור' שדנתי בו הרבה בבלוגים אלו שאני מפרסמת על הפילוסופיה הלשונית. הצבעתי על העובדה שבעברית קיים השורש 'נכר', שממנו נוצרו מילים כמו 'הכרה', 'נוכרי', פועל כמו 'להכיר'. עקרון משל 'עץ הדעת' המעניק לחוה ולאדם יכולת 'להבדיל', איפשר היוצרות שורש זה 'נכר', שהוא זהה עם הבדלה. חוה ואדם אחרי שהם מנכסים את פרי עץ הדעת, הם 'מבדילים', 'מנכרים' את הרכש החדש 'דעת', מגופם, וכך הם הופכים לחיות, שלא התבוששו בעירומם.
מפליא שמשל מינימליסטי כמו משל 'עץ הדעת' על שלושת חלקיו, הוא בסיס המחשבה ה'קיומית' של התנ"ך. לכן, כל מי שמתנגד לעיקרון 'ניכור', שולל את מחשבת התנ"ך, שולל בהמשך את היהדות
לכן, המחשבה הקיומית הלשונית, היא בסיס המוסר, מוסר המבוסס על משא ומתן. למעשה האבולוציה העניקה לאדם את כלי השפה, שצריכה להחליף את כלי הכח, כלי המשותף לאדם ולחיה.
לכן מרכס ששלל את ה'ניכור', בסיס השפה, בסיס המחשבה התנ"כית, רצה באורגניות, כתוצאה מבחירה זו הוא הוביל לתרבות כוחנית. לא בכדי היהודים נעשו אויבים בעיני המשטר הסובייטי, שהיה משטר כוחני, שהתבסס על האידיאולוגיה של מרכס שברצותו באורגניות, חזר לכלי הכח.
לעברים ה'ניכור' לא היה זר, הרי פעמיים בשלבים של התפתחות תולדותם, הם התנכרו לתרבות שבתוכה חיו, כך אברהם מצווה לצאת מ'אור' מרכז תרבותי שומרי, מצווה להתנכר לתרבותה, כך יוצאי מצריים מתנכרים לתרבות המצרית. העברים היו מודעים לראשיתם, לא כך עמים אחרים. היוונים לא ידעו על ראשיתם.
אברהם ובני לויתו הנודדים במרכזים תרבותיים, נוכחים לדעת שכל קבוצה יוצרת את תרבותה על-ידי כלי השפה, לא ל-ידי כלי הכח. הם נוכחים לדעת שכלי זה, השפה יוצרת את מוסדותיה באמצעות יחידי החברה. מוסדות האדם אינם אורגניים, יש ליצור אותם בכוחות משותפים.
ובכן, למען סיכום פרשת מרכס, לפי מחקרי הכלולים בספר שלא פרסמתי אותו, הוא חלק מהמחשבה הלותרנית, לכן יצא נגד ה'ניכור' היהודי, שנא את מוצאו, רצה להיות אורגני, הוביל להתפתחות תרבות כוחנית. אבינרי טועה כאשר הוא רוצה לשחרר את מרכס משנאה עצמית. הוא לא קורא בצורה יסודית מקורות ולא עומד על עקרונות מעצבים, כך הוא במסה קודמת שלו, הפך את הארכי שמרן הגל, להוגה ליברלי.
בהקשר לדיון זה ברצוני גם להתיחס להערות של אחד הקוראים של הבלוגים שלי, הבלוג האחרון על נעם חומסקי. הוא רצה להוכיח לי שטעיתי בהגדרתי את חומסקי. כמו במקרה של מרכס, אני הסקתי את מסקנותי מעיקרון מעצב של חומסקי, עיקרון שלו שהשפה היא תוצר גן ביאולוגי. חומסקי בספרים הרבים שקראתי אותם, מזדהה עם האידיאולוגיה הגרמנית, הוא חסיד קאנט, הוא כמו האידיאולוגים הגרמניים רוצה באורגניות. וכפי שטענתי, אורגניות חוזרת לכלי הכח.
לא בכדי נעם חומסקי הוא אנטי-ישראלי, כפי שהיה מרכס אנטי יהודי. התכתבתי אתו, נוכחתי לדעת שלפיו הפוריטנים, שהיו מושפעים ממחשבת התנ"ך, בעיניו הם גרועים יותר מאשר אנשי הרייך השלישי. איני מגנה על מעשי הפוריטנים נגד האינדיאנים, הם לא היו צדיקים, אבל בכל זאת אין להשוותם למגלמי הרוע, צאצאי האידיאולוגיה הלותרנית שאמצו אורגניות, שאמצו כח.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: