אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 371 – הנתונים הקיומיים

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 371 – הנתונים הקיומיים
הברויים על כדור הארץ שלנו צויידו על-ידי העליון, האבולוציה, בדחף לקיום. אנו רואים שכל הברויים על כדור הארץ שלנו כתוצאה מדחף הקיום שלהם בורחים מסכנות. שופנהאואר טעה כאשר קבע שהברויים מונעים על-ידי רצון לכח. אמנם הברויים צוידו באמצעי הכח, אבל במטרה להשיג מזון לקיומם, להגן על הטריטוריה שלהם. הכח הוענק בשרות הקיום, לא להרס שלו, לא לשררה.
האדם בדומה לברויים אחרים על כדור הארץ שלנו אף הוא צויד באמצעי הכח לאותה מטרה – תחזוק הקיום, דחף הקיום. אבל האדם צוייד על-ידי העליון, האבולוציה, בעוד אמצעי, אמצעי השפה, שבמידה רבה בא להחליף את אמצעי הכח. במה עדיפה השפה כאמצעי על הכח כאמצעי? אם החיה הנזונה מהמצוי בלבד, או משיגה את מזונה באמצעות כלי הכח, האדם שהוענקה לו השפה כאמצעי, יכול ליצור מזון אם הוא נושא ונותן עם הזולתים באמצעות כלי השפה, יוצר מזון בהשקאה, בעתות של בצורת, בעוד החיה גוועת בעתות בצורת. האדם גם יכול לרכוש מזון מהזולתים שלהם עודף, על-ידי כך שהוא מוכר עבודה גופנית תמורת אוכל.
מכאן אנו יכולים להסיק שגם כלי השפה הוא בשרות דחף הקיום, כלי יותר משוכלל. אבל אם כלי הכח הוא מוחשי, המשתמש בו לא נזקק לזולת למען להפעיל אותו, כלי השפה הוא רב פנים, הוא ישות נעלמת, ישות רפאית, קיים רק בשותפות עם הזולתים. כלי השפה למעשה הוא אלגוריתם, הוא כלי יצירה.
האדם יוצר את עולמו בצורה מכנית בדרבון הזרז הלשוני שהנו אלגוריתם, אבל לא עומד על מהות הכלי שבידיו, מרתיעתו ממנו, מהיות הכלי רפאי, מרתיעתו שהכלי יגלה לו את היותו סופני, מוותי.
כלי השפה ברב פנים שלו, מאפשר לאדם להיהפך למודע, מאפשר לו להיהפך למודע לנתונים הקיומיים. מודעות לנתונים קיומיים, פירושה ידיעת גבולות, הבנה שהבריאה קיימת רק בהתווית גבולות. גם קצוב משך קיום האדם שייך לחוקי הבריאה, ברצף אין קיום.
האדם נרתע ממודעות, עובדה שתרבות מפוארת, כמו התרבות היוונית, האמינה בעולם נצחי, עולם רצוף, עולם שבו אין מקום ליצירה אנושית. גם שאיפת הנצרות היתה שינוי סדרי עולם, שינוי לקיום רציף. אבל גם בעת החדשה, האידיאולוגיה הלותרנית רצתה קיום אורגני רצוף.
אי השלמת האדם עם הנתון הקיומי, של קצוב משך קיום, גורם לכל העוולות האנושיות.
פרק א' של ספר בראשית מצביע על כך שהאלוהות בוראת יחידות בגבולות. עשרת הדברות המבוססת על פרק זה, מציעה לאדם לברא את עולמו בדומה לבריאה האלוהית, בריאת עולם אנושי בגבולות. הנביאים דוברי המסר הקוסמולוגי בפרק א' של ספר בראשית, יצרו השקפה קיומית, תוצר שיח, מבוססת על חברה השומרת על מאוויים קצובים.
השקפות אורגניות נסוגות לאמצעי הכח, מסרבות להכיר בגבולות. החיה שברשותה רק כלי הכח, לא מפליגה מעבר לגבולות, אבל האדם הלשוני המאמץ השקפה אורגנית בידיו נוסף לכלי הכח גם כלי השפה רב הפנים, המעניק לאדם את האשליה של אפשרות לרצף, מעניקה לו את האשליה של אפשרויות בלתי אפשריות.
מכאן עלי לעשות תפנית, להודות שמצאתי עניין להתבונן בסדרה ה'מקוללים', כיוון שבזמנו, כאשר הופיע ספרו של פנחס שדה, 'העולם כמשל', וצעירים הקיפו אותו כגורו, פרסמתי מסה על הפן השלילי של משנתו. כנראה הנתוח שלי של הגיגיו, מצא חן בעיני פנחס שדה, שהקדשתי למשנתו המבולבלת מחקר רציני, ביקש לפרסם את מסתי מחדש, בירחון נוסף.
מהתבוננותי בהיסטוריה האנושית, תמיד הסקתי על ההשפעות המסוכנות של אידיאולוגיות של גורוס ומשיחי שקר. כל הדמויות המתוארות בסדרה זו 'המקוללים' שייכים לסוג זה, אנשים שלא משלימים עם הנתונים הקיומיים המקציבים לכל הברויים משך מוגבל, אפשרויות בגבולות. פנחס שדה ברוב הובריס היה מוכן לאמץ אפילו את היטלר.
מהתבוננות בקורות אדם, הגעתי למסקנה שסוד הקיום הוא מעבר ליכולת האדם להבין, שאף אדם לא יודע מה טומן המחר, ואלו המתימרים שלהם הבנה כזו הנם שרלטנים. אנחנו רק יכולים לדעת על הנתונים הקיומיים, לעשות שימוש נכון בהם.
ברור שלפנחס שדה היתה השפעה מצומצמת בלבד על קומץ צעירים מחפשי דרך. היו שסברו שתהיה לו השפעה גדולה יותר, אני סברתי שלא, דבר שבאמת לא קרה.
הסיבה להשפעתו המצומצמת של שדה היא, שקיימות אידיאולוגיות שליליות מבוססות יותר, כמו האידיאולוגיה הפאוסטית שעליה הרחבתי בספרי. דבריו של פנחס שדה היו מאד אקלקטיים, מבולבלים, בעוד שהאידיאולוגיה הפאוסית מבוססת על נטיות ארכיטיפיות של האדם בכל הדורות.
מי שקורא את הפרולוג של דרמת פאוסט, נוכח לדעת שגיבור זה רוצה להשתחרר מכל ההגבלות, רוצה להשתחרר מהגבלות קיומיות, הגבלות חברתיות. שאיפה כזו היא ארכיטיפים לאדם. אבל במקרה שאיפותיו של פאוסט, הן מעוגנות באידיאולוגיה שראשיתה ברפורמציה של לותר, ששלל רצון חופשי, שבלעדיו יצירה לא תיתכן, שהמליך את השטן על העולם הנגלה, שטן, שלפיו ניצח את ישוע, שהבטחותיו לא התממשו, שסדרי עולם לא השתנו.
גיתה הבין את המסר הלותרני, הוא רק הוסיף נדבכים לו. כך הוא הבין שאם שוללים 'רצון חופשי', שוללים את השפה, אם ממליכים את השטן על העולם הנגלה, אזי יש לכרות אתו ברית, דבר שפאוסט עשה. הוא כרת ברית עם השטן, בשמו החדש 'מפיסטו'.
גם במקרה הפאוסטיות שהיטלר ייצג אותה, רבים חשבו שהיא תצליח לכבוש את העולם, ולא כך קרה. אין זה מקרי שהפאוסטים נוצחו על-ידי החורף הרוסי. האידיאולוגיה הפאוסטית שהנה השלילית ביותר מסוגה, לא יכלה להצליח לפי מה שאנו לומדים מקורות האדם.
אולי עלינו לחזור ל'דחף הקיום' של האדם, של הברויים על כדור הארץ שלנו. האידיאולוגיה הפאוסטית היתה נגד 'דחף הקיום' האנושי, לכן לא יכלה להצליח. כנראה 'דחף הקיום', חזק יותר מהשאיפות לביטול הגבלות, הגבלות המאפשרות קיום, לכן גם 'המקוללים', שיצאו נגד הגבלות נכשלו.
אפילו הנצרות שהתבססה על שאיפות לשנות סדרי עולם, התבדתה. ברבות הימים. הכנסיה הקאתולית חזרה ל'רצון חופשי', שתיאולוגית פאול ב'אגרת אל הרומיים' שלל. בזמן הרפורמציה, ארסמוס בשם הכנסיה הקאתולית, פרסם ספרון בזכות 'רצון חופשי', וספרו של לותר 'העדר רצון חופשי' היה תשובה לארסמוס.
אם הנצרות במרד שלה נגד 'דחף הקיום', כשלה, רק תורתו של קלווין הציל אותה, בכך שהוא בצע תפנית וחזר ליסודות הקיומיים של התנ"ך. תפניתו של קלווין מתבטאת בעיקר בכך שהוא השליט את 'ההשגחה' על העולם הנגלה, ולא את השטן בדומה ללותר, כך שהוא החזיר לגיטימיות לעולמו של האדם.
מוזר שתיאולוגים לא מציינים את התפנית החשובה הזו של קלווין, שהודות לה אלו שאמצו את משנתו, מרגישים שעולמם לגיטימי, שיצירתם היא לגיטימית.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נחליאל דיסון  On 29 בינואר 2014 at 14:21

    לרבקה שכטר שלום,
    לאחרונה התודעתי לספרייך .אני שמח מאוד לקרוא את הספרים בשל הזוית המפתיעה בה את רואה את התנ"ך היהדות וההשוואות שאת משווה בין הדתות ובין תפיסות עולם עתיקות וחדשות מול תפיסת התנ"ך .
    אני גר בירושלים ועוסק בנושאים הקשורים לתוצאות השואה.
    תפיסת העולם שלך מעניינת אותי מאוד והייתי שמח אם ניתן להיפגש איתך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: