אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 378 – האדם אוטוכטוני או לשוני?

אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 378 – האדם אוטוכטוני או לשוני?
אפילו בעברית השם 'אדם', מצביע על מיתוס אנושי שמוצאו של האדם מהאדמה, או שהאדם הוא אוטוכטוני. בעל משל 'עץ הדעת' על שלושת חלקיו מביא אף הוא את המיתוס הרווח שמוצאו של האדם מהאדמה. אבל כמו בקשר המיתוסים האחרים שבעל משל זה מביא, כוונתו היא תמיד להזים מיתוסים רווחים אלו, ולהצביע שאנושיותו של האדם מתחילה כאשר הוא מסוגל 'להבדיל', 'לנכר', יכולת ההופכת אותו ל'מודע'. מודעות קשורה לאכילה מפרי 'עץ הדעת'.
האם הפיכתם של חוה ואדם למודעים, מזים את המיתוס של היותם תוצר אוטוכטוני? דבר זה לא נאמר מפורשות על-ידי בעל משל זה. אבל מחשבת התנ"ך, כפי שהיא התפתחה בשלב השני שלה, בזמן יציאת מצריים, בשלב שני זה, בפרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, נאמר שהאדם נוצר בצלמו של אלהים. בריאתו של האדם שונה מבריאת החיות, שעליהם נאמר שם : 'ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן'. ובכן אם החיות הם פרי הארץ, האדמה, בריאתו של האדם היא שונה, הוא ישות נעלמת, כפי שאלהים הוא ישות נעלמת.
ומה משמעות היות האדם ישות נעלמת? משמעותו שיחודו בכך שהוא פרי 'דעת'. התוספת הזו 'דעת' היא אשר מסמלת את האדם, 'דעת' ההופכת אותו ל'מודע'.
הקדמה זו באה, למען להצביע על נדבך נוסף המבדיל את פילוסופית התנ"ך, מהפילוסופיה היוונית, מהמחשבה היוונית.
כידוע, אפלטון בספרו 'רפובליקה', מביא מיתוס, לפי דבריו הוא, מיתוס שקרי, שהמעמדות במדינתו הם ילידי האדמה, הם אוטוכטוניים, נוצרו ממתכות שונות. מאחר שאפלטון עצמו מודה שהמיתוס הוא שקרי, אפשר היה להניח שמיתוס זה הוא המצאתו. אבל מה שעולה מספרה של : Joan Breton Connelly, בשם:The Parthenon Enigma , שכבר התיחסתי לדבריה, בכותבי על מנהג קורבנות אדם, הוא שלפי מיתוסים אתונאיים בני עיר זו מוצאם מהאדמה, הם אוטוכטוניים. בשעור הקודם ההוא, התיחסתי רק לבקורת שנכתב על ספר זה, עתה ברשותי הספר, שהזמנתי אותו דרך 'אמזון'.
ההיסטוריונית קונלי, מבססת את כל ספרה על מיתוסים יווניים, שחוקרים של תרבות יוון התעלמו מהם. קונלי מנסה בספר זה לפענח את תעלומת ה'פרתנון'. אבל למען פענוח זה היא מרחיבה את מחקרה על החיים ביחוד

באתונה, חיים שהיו מבוססים על המיתוסים העתיקים.
לפי מיתוס מכונן של אתונה, המלך של עיר זו בשם ארכיתיאוס, נולד מהאדמה, וגם האתונאים ראו את עצמם צאצאי האדמה. עובדות אלו חשובות, למען נבין מדוע היוונים רצו להיות אורגניים. הרי אפלטון העדיף מדינה אורגנית, על המדינה הדמוקראטית של עיר הולדתו, אתונה. אבל מספרה של קונלי יוצא שגם השיטה הדמוקראטית של אתונה היתה מבוססת על המיתוס האתונאי העתיק שהם הנם ילידי האדמה, אוטוכטוניים. ולפי דבריה הפרתנון סימל את המיתוס העתיק הזה.
היוונים, במקרה זה האתונאים, שראו את עצמם אוטוכטוניים, לא רצו לראות את עצמם כישויות לשוניות, כישויות היוצרות את עולמם באמצעות כלי השפה. הרי כתוצאה מאמונתם זו של האתונאים שהם צאצאי האדמה, הם האמינו בעולם נצחי, לא האמינו בעולם משתנה. לכן אנו מוצאים בדיאלוג של אפלטון, 'קרטילוס', זלזול ביכולת השפה להבין מהויות, לכן אנו מוצאים את אמונתו של סוקראטס שהמידע הוא אימננטי, שרק צריך לילדו. הוא וודאי לא חשב שהשפה מתעתעת באדם, בכך שהיא מפנימה את המידע שהאדם רוכש בשותפות עם הקהילה, מידע חיצוני לשוני.
מהעובדה שהיוונים ראו את עצמם אוטוכטוניים, ילידי האדמה, הם גם פיתחו גאומטריה, מדידת האדמה, ומחשבתם היתה 'מרחבית' ולא לשונית, פעלתנית.
מחשבה מרחבית רוצה להיות מוחשית. ואם היוונים רצו להיות מוחשיים, הם סברו שהמידע שלהם הוא פנימי חלק אורגני של גופם המוחשי, לא מידע נעלם פרי שפה נעלמת, תוצר קהילתי.
את ההתנגדות ליצירתיות לשונית אנו מוצאים גם אצל אפלטון, וגם אצל תלמידו אריסטו. כבר הזכרנו בשעורים קודמים שאריסטו בספרו 'פואטיקה', מיחס לאדם רק יכולת של חקוי, לא יכולת של יצירה לשונית. אבל התנגדות ליצירה לשונית אנו מוצאים גם באמונה היוונית שהאלים רואים ביצירה אנושית הסגת גבולם. אנו מוצאים את הדעה הזו גם בטרגדיה 'פרומתיאוס', של איסכילוס. לפי טרגדיה זו חצי-אל זה פרומתאוס נענש על כך שסיפק לבני אדם את האש.
ברור מכל האזכרות האלו שהאלים ראו ביצירה אנושית הסגת גבולם, שיצירה בכלל היתה מיותרת, הרי היוונים האמינו בעולם נצחי ונצחיות כל הדברים בו.
גם האמונה באוטוכטוניות יתרה לגמרי את היצירה. הרי אנשים שהם ילידי
האדמה נוצרים עם כל הכשרים שלהם, עם כל המידע שלהם. כך הכרזתו של סוקראטס שהמידע הוא אימננטי, התאים לאמונה שמוצאו של האדם הוא מהאדמה.

מכל העובדות האלו על התרבות היוונית הקלאסית, מובנת הרתיעה האנושית הארכיטיפים מהיות האדם ישות לשונית נעלמת, לפחות נעלמת בהקשר של יצירתו את עולמו על ערכיו ומוסדותיו באמצעות השפה.
אנחנו צריכים להבין את התנגדות של אפלטון למוסדות הדמוקראטיים של אתונה בשם המסורת המיתולוגית שהיתה קיימת באתונה. אפלטון בצדק ראה במוסדות הדמוקראטיים סטיה מהמסורת המקודשת. כן הצעתו ליצור מדינה אורגנית שבה המעמדות הם פרי האדמה, אוטוכטוניים, היה בהתאם לאמונה המסורתית של אתונה.
חשוב לעסוק בדגם אתונאי זה, דגם יווני זה, כיוון שהוא ארכיטיפי לאדם,
החוזר תמיד לדגם זה. אפילו הביאולגים והנירולוגים רוצים לראות את העולם הלשוני של האדם פרי הנירונים הפעלתנים, ולא רוצים לראות עולם לשוני נעלם זה פרי קליטת יסוד האינפורמציה על-ידי המח, המעבד יסוד זה לשפה, לשפה יוצרת. נטיה ארכיטיפים זו לאורגניות היא גם מאחורי הסירוב של כל אלו העוסקים בשפה הרואים בה כלי קומוניקציה ולא כלי יצירה.
אם גם היום, אחרי הגלוי שהעולם הוא פרי אינפורמציה, התפתחות מדע האינפורמציה, קיימת רתיעה מלהודות בעובדה שהאדם מקושר לאינפורמציה היקומית, ל'דעת', ולכן הוא מסוגל ליצור, אזי אפשר להבין שרתיעה זו הולידה את הנצרות, את התיאולוגיה הפאולינית, אשר ניטרלה את משל 'עץ הדעת', מקור הפילוסופיה הלשונית.
רתיעה זו של האדם מלהודות בכך שעולמו הלשוני הוא חיצוני, פרי אינטראקציה קהילתית, מאפשר להבין את ההשקפות האורגניות שהאדם חוזר אליהן תמיד, כך הלותרנים חזרו להשקפה אורגנית, אפילו מרכס חזר להשקפה אורגנית. מרתיעתו זו של האדם להיות תלוי במידע שלו באינטראקציה עם האחרים , מובנת גם החזרה לקביעתו של סוקראטס שהמידע הוא פנימי, אורגני. אפילו נעם חומסקי חוזר לדעה זו, כאשר הוא מכריז שהשפה היא גן ביאולוגי.
מרתיעתו זו של האדם מהכרת שאנושיותו היא פרי היספחותו לאינפורמציה היקומית, מסבירה את העובדה שלא היה המשך לפילוסופיה הלשונית שאנו

מוצאים במשלים התנ"כיים, אפילו לא אצל צאצאי העברים, אחרי חורבן בית
ראשון. רתיעה זו מסבירה את העובדה שיהודים תמיד אימצו פיוסופיות קוטביות לפילסופיה הלשונית שלהם, הם תמיד ניסו להסביר שיהדות אף היא פנימית.
עובדה זו מסבירה את האסון, שיהודים לא צלחו להתגונן, כאשר הם הותקפו מבחינת זהותם, על-ידי אלו שראו בהם מייצגי פילוסופית השפה התנ"כית.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: